למה כדאי להיות חתול ביפן? אי החתולים היפני-אאושימה

באי אאושימה הנמצא בדרום יפן חיים בסה"כ 20 אנשים אבל יחד איתם חיים על האי הקטנטן והנידח 120 חתולים.

6

עד שנת 1945 חיו באי כ-900 בני אדם אך במהלך השנים האוכלוסייה הזדקנה והצעירים נטשו את  האי ובזמן שאוכלוסיית בני האדם הולכת ומתמעטת דווקא אוכלוסיית החתולים צומחת וגדלה.

וכעת על כל אדם שחי באי יש לפחות שישה חתולים. החתולים הגיעו לאי לפני מספר שנים במטרה להתמודד עם מכת עכברים שפקדה את האי ומאז התרבו בקצב מסחרר.

החתולים שולטים באי ביד רמה ואף נוצרה סביבם אמונה על פיה האכלת החתולים תביא אושר ומזל טוב.

מעמד החתולים באי כל כך גבוה שחל איסור על הכנסת כלבים, האויב המושבע של החתולים, לאי.

קסמם של החתולים על היפנים אינו דבר מפתיע, יפן היא המדינה שהביאה לעולם את "הלו קיטי".

מקדש קטן לחתולים נבנה ואף נבנו מספר מבנים בצורת חתול.

5

חובבי החתולים גילו את המקום ומאז האי מקבל תשומת לב שהתושבים באי אינם מורגלים לה.

באי הקטן אין בתי מלון, חנויות, מסעדות, מכוניות, קיוסקים המוכרים חטיפים או אטרקציות תיירותיות מיוחדות, אך אין זה מפריע למבקרים רבים חובבי חתולים להגיע לאי שהדרך היחידה להגיע אליו זו מעבורת המפליגה רק פעמיים ביום.

החתולים של האי אאושימה אינם בררנים במיוחד, והם צורכים כדורי אורז, חטיפי אנרגיה ותפוחי אדמה שהם מקבצים מהמבקרים. בהיעדר בעלי חיים אחרים המהווים איום עליהם, הם משוטטים באי ללא שום פחד.

התושבים החיים באי חוששים ממבקרים אלו ולא רוצים שהפרסום יפגע בשגרת חייהם ובשקט של המקום בו הם חיים.

אבל כנראה שמי שבאמת שולט שם זה החתולים שהם בעלי הבית האמתיים של האי ולכן זרם המבקרים ממשיך להגיע.

2

*התמונות מרחבי הרשת

 

 

 

 

 

הסאקורה ביפן- פריחת העצים ועוד

פריחת הדובדבן, הסאקורה, ביפן איננה רק חגיגה לעיניים אלא גם חגיגה לחך.
בתקופת הפריחה, בהשראת צבעי הסאקורה, יוצאות מהדורות מיוחדות ומוגבלות של מאכלים וכלי בית בצבעי ורוד, סגול ולבן בדיוק כמו פריחת הדובדבן, אשר אפשר למצוא אותם רק בתקופת הפריחה, החל מאמצע פברואר ועד אמצע אפריל/ תחילת מאי.
בין כלי הבית בעלי מוטיב פרחי הדובדבן הנמכרים ביותר בתקופה זו אפשר למצוא כוסות, ספלים ובקבוקים בצבעי הפריחה המעוטרים בפרחי עץ הדובדבן.
חברות הבירה מייצרות משקאות בהשראת הסאקורה הנמכרות בפחיות בירה ורודות ופרחוניות.
הסאקה המסורתי יוצא במהדורה מיוחדת כאשר בכל בקבוק פרח דובדבן שלם הנשמר באופן מושלם בתוך בקבוק הסאקה.

גם חברת קוקה-קולה, פפסי וחברת התה ליפטון מייצרות משקאות מיוחדים ובסטארבאקס אפשר למצוא משקאות קרים וחמים מיוחדים כמו תה סאקורה קר, לאטה סאקורה ותות, מוקה סאקורה ועוד…
עוד משקאות סאקורה מעניינים אפשר למצוא בחלק גדול מבתי קפה ביפן עם חידושים מעניינים למשקאות השגרתיים וכולם בהשראת הפריחה.

ומה עם אוכל?
גם כאן קיים מגוון גדול, החל מחטיפים ורודים כמו צ'יפס, קרקרים, חטיפי שרימפס, קיט קאט, חטיף השוקולד האהוב ביפן, בטעם פריחת הדובדבן עם סאקה או שעועית מתוקה ועד מאכלים מסורתיים שונים כמו ה-אינאריסושי- כיסון טופו שלכבוד הסאקורה ממולא באורז ממותק עם דובדבן מיובש ואטריות אודון הנצבעות בוורוד או סגול.

המאכלים היפנים המסורתיים מקבלים עיצוב וטעם מיוחד על ידי הוספת העלים הנושרים מהעץ הדובדבן בסיום פריחתו.
העלים הטריים אינם בעלי טעם מיוחד אך כאשר מייבשים אותם או כובשים וממליחים אותם הריח והטעם של הפרח הופך למרוכז ומעניקים טעם וארומה מיוחדת לאוכל.
את העלים המיובשים אפשר לכתוש לאבקה אותה מוסיפים לקינוחים מסורתיים כמו המוצ'י, עוגייה יפנית מסורתית העשויה אורז דביק.

בתקופת הפריחה נהוג להכין את המוצ'י סאקורה, העוגיה המסורתית, בצבע ורוד, ובעזרת שעועית מתוקה להצמיד לה עלה סאקורה מיובש ומומלח העוטף את העוגיה ומעניק לה טעם מלוח המנוגד למתיקות של העוגיה.
עוד קינוחים מסורתיים מיוחדים לסאקורה:
Hanami dango- שלוש כופתאות אורז המוגשות כשיפוד, כל כופתא בצבע שונה, לבן (חסר טעם) ורוד (דובדבן) וירוק (מאצ'ה). קינוח זה נהוג לאכול בעת ההנאבי- צפייה משותפת בפריחה, בפארק עם משפחה וחברים.
Sakura manju- ממתק מאודה ובו ממרח שעועית מתוקה עטופה בבצק, מוגש בצבע ורוד או עם חתיכת דובדבן מלוח מעל הממתק.
Sakura Taiyaki – הטייאקי היא עוגייה יפנית בצורת דג הממולא בממרח שעועית מתוקה הנמכרת בדוכני רחוב. לכבוד הסאקורה, הדג נצבע בוורוד וממולא עם ערמונים.

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

קופסת הבנטו היפנית

קופסת הבנטו היפנית היא אחד מסמלי האוכל הכי מזוהים של המדינה.

מארוחת צהריים של ילדי בית ספר ועד לארוחות צהרים של עובדי המשרדים. מדובר באחד הדברים היחידים שלא השתנו ונשארו מסורתיים במדינה שלא מפסיקה לחדש ולהתפתח.

הבנטו היא ארוחה ביתית ומאוזנת הארוזה בקופסה קומפקטית אשר כל החלל שלה מנוצל היטב. הארוחה כוללת שלוש מנות פחמימה, שתי מנות של פרי וירקות ומנת חלבונים אחת.

ישנם מספר סוגי בנטו: בנטו שנועדו לאכילה לצד שולחן ומוגשים במסעדות, בנטו שנועדו לאכילה משותפת מחוץ לבית, כמו בפיקניק, וארוחות בנטו הנלקחות לנסיעות או לעבודה.

כמו כל הורה גם הורה יפני מוצא את עצמו "שובר את הראש" במטרה לחדש ולגוון את הארוחות של ילדיו.
ההורה רוצה שהילד יאכל מזון בריא ומאוזן אך מצד שני  יש להכין את האוכל בצורה מעוררת תיאבון ומפתה כדי שהילד יאכל אותה ולא יחזיר את האוכל הביתה.
וכך פיתחו היפנים עולם שלם סביב ארוחות הבנטו, עולם צבעוני, עשיר ומלא והכל בתוך קופסה קטנה ומטריפה. הארוחות מקושטות ומפתות ומעוררות חשק עז לאכול אותן.

ארוחות הבנטו הופכות ליצירות אמנות זעירות, והשמים הם הגבול.

אז למה בנטו?

  • זה אקולוגי–  פחות שקיות ניילון ונייר עטיפה לכריכים.
  • זה בריא- ארוחה מאוזנת ובריאה שהוכנה במטבח ביתי. המנות תחומות ומדודות דבר המאפשר להקפיד יותר בקלות על כמות הקלוריות הנצרכת.
  • זה חסכוני– אחרי הכל להביא אוכל מהבית חוסך כמה מאות שקלים במקום לקנות אוכל מבחוץ.
  • זה אסתטי– הרי ידוע שאנחנו אוכלים קודם כל עם העיניים.
  • זה טוב לילדים– ארוחת בנטו מאפשרת לחשוף את הילדים לסוגי מאכלים חדשים בצורה ידידותית יותר ואפילו מפתה. בנוסף, קל יותר לאכול ארוחה מסודרת ותחומה שבה נמצא גם פרי כקינוח מאשר להתמודד עם נדודים משועממים למקרר וחיפוש אחרי אוכל.

827a39ce-0180-434d-9594-33f4d8f4c906

*התמונות מרחבי הרשת

המחצלת היפנית שמשלבת בין מסורתי למודרני

מחצלת הטאטאמי היפנית היא יותר מסתם מחצלת, מדובר באחד הסמלים המייצגים את אורח החיים היפני המסורתי ומהווה חלק מהמסורת היפנית כבר למעלה מ- 500 שנה.
מחצלת הטאטאמי משמשת לריצוף חדרים בבתים היפנים.
המחצלות המסורתיות עשויות מ" קש אורז"  המשמש כליבה של המחצלת, היום ניתן למצוא גם טאטאמי העשויים משבבי עץ דחוסים. קצוות כל מחצלת תחומים בשני פסי בד רקומים .
היפנים נוהגים לציין את גודל החדר על פי מספר הטאטאמי הנכנסים בו, וגודל הטאטאמי משתנה בהתאם לאזור בו הוא מיוצר ביפן.

טאטאמי 5
את הטאטאמי אפשר למצוא בבתים, מסעדות, משרדים, מקדשים ובתי מלון.
בתים יפנים ישנים יהיו מרוצפים לגמרי בטאטאמי ואילו בבית חדש ניתן למצוא חדר מסורתי  אחד בלבד המרוצף בטאטאמי הנקרא וואשיצו (חדר יפני בסגנון מסורתי).
לעתים ניתן למצוא  במסעדות חלק אחד מסורתי המרוצף בטאטאמי.

טאטאמי 2
כאשר נמצאים בחדר טאטאמי יש לשים לב לכמה כללים ברורים מאוד:

  1. אסור לעלות על מחצלת טאטאמי עם נעלים. חייבים לחלוץ נעליים ולעלות יחפים בלבד וכך לחוש   את הרכות והטבעיות של המחצלת.
  2. הריהוט בחדר עם טאטאמי יהיה ריהוט נמוך בלבד.
  3. במידה ובחדר השינה יש טאטאמי המיטה בחדר זה תהיה מיטת פוטון.

גם לאופן הנחת המחצלות וסידורם יש משמעות ואמונות הגורסות איזה סידור מביא מזל טוב ואיזה מביא מזל רע: אם מניחים את המחצלות כך שהמפגש ביניהם ייצור את סימן T  יגיע מזל טוב לבית  אך סידור המחצלות כך שהמפגש ביניהם ייצור את הסימן + סידור זה יביא מזל רע לבית.
היפנים מתייחסים לחדר עם טאטאמי כחדר מנוחה, מקום בו המסורת חודרת פנימה ומרגיעה את הנפש ובשילוב עם ריח הטאטאמי המזכיר ניחוח של טבע ומשקיט את התודעה., הנפש זוכה למנוחה ולהירגעות.
שילוב הטאטאמי עם אורח החיים המודרני מצליח לשלב בין ישן וחדש, בין מסורת למודרני.

  • התמונות מרחבי הרשת

יום השיוויון האביבי ביפן

יום השוויון האביבי נחגג ביפן השנה  ב-20.3, ביום זה  אורך היום ואורך הלילה שווים.
ביפן זהו יום חג המצטרף לחגיגות פריחת הדובדבן הנחגגות מסוף חודש מרץ ופסטיבלי האביב, בהם מתפללים  למזל ושלווה בשנה החדשה.

פריחה

בשל אופיו של החג המתקיים סביב שינויים אסטרונומיים, מועד החג יכול להשתנות משנה לשנה, אך בדרך כלל יום השוויון נחגג בין מרץ 19-22.
מכיוון שתקופת האביב המתחילה ביום זה נחשבת לתקופה של התחדשות, נהוג ביפן לנקות את הבתים ויום זה נחשב גם כיום מוצלח להתחלות חדשות כמו פרויקטים חדשים או אפילו להתחיל לקרוא ספר חדש.

חג השוויון האביבי הוא חג המקושר לחג בודהיסטי עתיק בשם Ohigan הנחגג כבר מהמאה ה-8 ובעבר היו חוגגים את יום זה בפסטיבל שנמשך 7 ימים לזכר האבות הקדומים.
כיום נהוג לחגוג את חג השוויון האביבי בארוחה משפחתית נעימה, לאכול בוטמוצ'י – ממתק יפני העשוי מאורז דביק ומצופה בממרח שעועית אדומה.

יש  משפחות המנצלות את יום זה לביקור בבית הקברות ופוקדות את קברי בני המשפחה, דואגות לנקות את העשבים השוטים, לנקות ולסדר את הקבר ולהניח זר פרחים חדש.

יום השוויון נחגג בתקופת האביב ולרוב מזג האוויר הוא נעים ונוח ולכן נוהגות משפחות רבות  לצאת לטיול ברחבי הטבע וליהנות ממזג האוויר האביבי.
אחד הסמלים המזוהים ביותר עם יפן היא פריחת הדובדבן המתרחשת באביב לרוב בתקופה שנחגג יום השוויון האביבי הדובדבן פורח בדרום יפן. לכבוד מאורע זה בוחרות משפחות רבות לחגוג את היום בטיול לפארקים ומקומות שונים בהם ניתן לצפות ולהתרשם מיופייה של הפריחה.

*התמונות מרחבי הרשת

למה יש ביפן כל כך מעט מקרי קורונה?

ממעבר מהיר על מאפייני התגובה של מרבית הארצות ניתן לראות כי המוטיב המרכזי בקבלת ההחלטות לגבי ההחמרה של אמצעי המניעה הינו החשש הציבורי באשר להתפשטות הנגיף, ומכיוון שמדובר בנגיף חדש אשר השלכות ההדבקות בו לטווח ארוך אינן ידועות, הרי שהנטייה להעדיף נקיטת אמצעים מחמירים, גם במחיר של פגיעה קשה בכלכלה המקומית, הינה טבעית ומובנת.
אם זאת, מבחינה של המדיניות היפנית הרי שניתן לראות כי הממשלה היפנית נוקטת בגישה שונה לחלוטין. כמו בישראל ומדינות רבות אחרות, נקודת הייחוס לניהול המשבר מבחינת הממשלה היפנית היא שמירה על מערכת הבריאות היפנית במצב מתפקד, כך שחולים שבאמת זקוקים לטיפול יוכלו באמת לקבל אותו.
מכיוון שמערכת הבריאות של יפן 'זוכרת' את התפרצות שפעת החזירים ב-2009, אשר הביאה להצפת בתי החולים, חדרי המיון והמרפאות באזור אוסקה רבתי, וגרמה ל'סתימת' מערכת הבריאות באזור, עוצבה במדינה מדיניות ניהול משברים שונה ממה שאנו רואים במקומות אחרים.

בהודעה מיוחדת של ר"מ יפן מה-25 לפברואר (אחרי שהיה ברור כי שלב המניעה נגמר והמדינה עוברת לשלב ההכלה), נסגרו בי"ס, הציבור היפני הונחה לצמצם חשיפה לקהל הרחב למינימום האפשרי, להקפיד על הגיינה בסיסית, לעבוד מהבית אם אפשר ושאר אמצעי מנע שננקטים בשאר העולם.

ההבדל המרכזי הוא בתגובה למקרים בהם אדם מתלונן על סימני שפעת קלים…
מכיוון שההנחה של מומחי רפואה בעולם כולו הייתה כי מרבית הנדבקים בנגיף יפתחו סימפטומים קלים בלבד (אם בכלל), ובהתחשב בתמותה הנמוכה למרות ההדבקה הנרחבת שהתרחשה ב-'ספינת הקורונה' בשבועות שקדמו להכרזה, הנחתה הממשלה היפנית את הציבור הרחב כי במידה והם סובלים מסימפטומים קלים של שפעת, הינם מתבקשים להיכנס לבידוד עצמי במקום מגוריהם ולהמנע מלהגיע לבתי החולים.
ההיגיון שמאחורי נקיטת המדיניות הנ"ל, שהיא בהחלט חריגה בהשוואה למדיניות בישראל, אירופה וסין, הוא כר"מ:

  1. חולה קל במצב שאינו מסכן חיים המגיע/ה לבי"ח או מרפאה ומחכה בתור לרופא עלול/ה להדביק עשרות ומאות אנשים אחרים, רבים מהם זקנים הנמצאים בקבוצת סיכון.
  2. אם הסימפטומים מהם סובל/ת החולה נובעים משפעת רגילה (אחרי הכל, בפברואר עונת השפעת ביפן נמצאת בעיצומה) הרי שיש סיכוי לא מבוטל שהוא ידבק בנגיף בעצמו, ויהפוך למרכז הפצה של הנגיף לאחר צאתו מבי"ח (ומכיוון שהוא כרגע אובחן כחולה בשפעת, הוא עלול ליהנות מתחושת בטחון מזויפת, להסתובב ללא חשש ולהפיץ את המחלה עוד יותר).
  3. הגעה של חולי קורונה רבים במצב קל תחייב את בתי החולים להקדיש משאבים אדירים למיון, אבחון, בידוד וטיפול באנשים אשר רובם המכריע יכול לקבל טיפול דומה בביתו, וימנע טיפול מחולים שזקוקים לסיוע רפואי באמת (ולא מדובר על חולי קורונה בלבד).

בהתאם לכך, נראה כי מספר הבדיקות המתבצעות ברחבי המדינה הוא נמוך משמעותית ממספרן במדינות אחרות, ועיקרן מתבצעות בחולים שסובלים מסימפטומים קשים או נזקקים לסיוע נשימתי, או כמו שאמר לנו מפיץ של ציוד רפואי לשעת חירום: 'Come on man, you Know they are not testing…'
מדיניות זו מאפשרת למשק היפני להמשיך לתפקד ברמה יחסית גבוהה, מצמצמת את הנזק הכלכלי ומשאירה את בתי החולים במדינה מתפקדים ומוכנים לטפל במקרים דחופים במידת הצורך.

kawazu zakura 2020

מדריך התה היפני

תה הוא חלק בלתי ניפרד מהתרבות היפנית ומגיע בעשרות סוגים שונים. לתה היפני לא רק יתרונות רבים, אלא שהוא גם טעים. כשמדברים על תה יפני רבים מכם יחשבו על תה ירוק, אולם ישנם סוגים רבים וגוונים של תה יפני, חלקם ידועים למדי ברחבי העולם, אחרים פחות ידועים.

מגוון תערובות תה 2

סוגים עיקריים של תה ירוק יפני

  • Sencha  : סנצ'ה הוא ככל הנראה התה הנצרך ביותר ביפן. צבעו של הסנצ'ה צהבהב-ירוק בהיר והוא בעל טעם טעים ומאוזן היטב, הוא מרענן וקל לשתייה כך שהוא מתאים לחיך של רוב האנשים.  הסנצ'ה מכיל כמות גבוהה של ויטמין C.

תה יפני סנצה

  • Gyokuro – לג'וקורו טעם מעודן והוא מייצג את אחד התערובות האיכותיות ביותר בין זני התה היפניים. כדי ליהנות מטעמו המשובח ביותר, מומלץ לצרוך אותו בכמויות קטנות.מכיוון שהטעמו של הג'קורו מאוד ייחודי ודומה לטעמן של אצות, יתכן שהוא לא יתאים לבלוטות הטעם של אנשים שאינם מיפן, אך ברגע שמתרגלים לטעמו המעודן לומדים לאהוב אותו. את תה הג'וקורו מומלץ לצרוך בטמפרטורה של 55 מעלות.

gyokuro-green-tea

  • Matcha – מטצ'ה היא אבקה ירוקה המתמוססת במים רתוחים ויוצרת תה ירוק בעל טעם עשיר, מרירות וניחוח מרענן. תה המטצ'ה משמש לעתים קרובות בטקס התה (Sado) ופחות בחיי היומיום.

תה יפני מאצה

  • Bancha – בנצ'ה אינו תה ידוע, יש לו צבע זהב הניתן לו מעלי התה הבוגרים ממנו הוא עשוי. טעמו עדין למדי והוא פופולרי מאוד בקרב היפנים.

bancha tea

  • Hojicha – הוג'יצ'ה עשוי מעלי תה קלויים, הוא בעל צבע חום וגוון קליל. הניחוח והטעם שלו אהובים על היפנים.

Hojicha tea

  • Konacha- קונאצ'ה הוא סוג של תה המוגש בדרך כלל במסעדות סושי. התה חזק מאוד ובעל טעם חד, אחת הסיבות לכך שמסעדות סושי בוחרות בתערובת זו.

Konacha tea

  • Genmaicha – גנמיצ'ה הוא תה העשוי מתערובת של סנצ'ה ואורז חום היוצרת טעם ייחודי ומעניין.

Genmaicha

  • Soba cha- עשוי מגרגרי כוסמת קלויה.

Soba cha tea

  • Wakocha –  תה שחור יפני בעל טעם ייחודי וארומה עדינה. הוואקוצ'ה הופך לאחרונה פופולרי יותר ויותר  ולא מעט תערובות ומותגים זמינים כעת למכירה.

Wakocha tea

ביפן  מגוון רחב של תערובות תה יפני כך שכל אחד יצליח למצוא את כוס התה המושלמת עבורו.

מגוון התה היפני