היפניות שעושות עליה לארץ

חנויות ה-100 ין ביפן הן המקבילות לחנויות ה"הכל בדולר" וה"מקסטוק" המוכרות לנו מישראל.
תיירים רבים ביפן בוחרים לעשות "שופינג" בחנויות אלו בגלל המבחר הרב שהן מציעות והמחירים הנוחים והקבועים.
בחנויות המאה ין אפשר למצוא (כמעט) הכל, מוצרי עיצוב ואקססוריז לבית, אביזרים למטבח, ריהוט וחפצים לסלון, חדר שינה, חדרי ילדים ואמבטיה, צעצועים, אביזרי עיצוב לימי הולדת, כלי עבודה, כלי כתיבה, כלי גינון, מוצרי אלקטרוניקה, מוצרים לרכב, כלי תפירה, אביזרים לבעלי חיים וכמובן הרבה מוצרים “kawaii” (חמודים) בדיוק כמו שהיפנים כל כך אוהבים.


אפשר למצוא את חנויות ה-100 ין בכל פינה ביפן, החל מחנויות ענקיות המשתרעות על פני כמה קומות ועד חנויות קטנות הנמצאות בסמטאות קטנות.
למרות המחיר הזול וההיצע הענק, החנויות מסודרות בצורה מופתית ומאורגנות בצורה כזו שחוויית הקנייה היא קלה, מהירה, נוחה וידידותית לקונה ולמרות ההיצע הרב הקונה לא "הולך לאיבוד" אלא מצליח לנווט בקלות בחנות.


החנויות האהובות על היפנים הן אלו אשר מציעות מבחר גדול של מוצרי "עשה זאת בעצמך" והן זוכות להצלחה גדולה ברחבי יפן.
לאחרונה עלו לכותרות בישראל שתי חנויות מאה ין גדולות ומוכרות ביפן (וגם מחוץ ליפן) שעתידיות "לעשות עלייה" ולהגיע לישראל עוד במהלך שנת 2018.
הכירו את מיניסו ואת דייסו שעוד בטרם הקמתן ופתיחת החנות הראשונה בישראל כבר עוררו רעש גדול בקרב הישראלים.
הראשונה שהודיעה על פתיחת סניף בישראל היתה דייסו הקיימת כבר 45 שנה ביפן.
לרשת 4900 חניות הפועלות ב-26 מדינות ברחבי העולם והפריטים הפופולריים ביותר ברשת הם סוללות ומוצרים קטנים לבית.
כחודש לאחר ההכרזה על כניסתה של דייסו הצטרפה עוד רשת יפנית "מיניסו" והודיעה גם היא על פתיחת סניף בישראל.
רשת מיניסו הוקמה בשנת 2013 ביפן והתרחבה למדינות נוספות, כיום יש לחברה 3500 חנויות ברחבי העולם.
בנוסף למוצרים הנמכרים בחנות, מיניסו מחזיקה גם ברישיונות ובזכויות לייצור מוצרים ממותגים בדמויות של דיסני, הלו קיטי, בוב ספוג ועוד.
הטענות לגבי מיניסו הן כי למרות התדמית המאה אחוז יפנית שהרשת מנסה ליצור לעצמה, מדובר בהכלאה סינית-יפנית.
מקימיה של מיניסו הם צמד סיני ויפני שעקב התדמית הגרועה שיש לאיכות המוצרים המגיעים מסין לעומת האיכות הגבוה מאוד שיש למוצרים היפנים, משוווקת הרשת כיפנית בלבד.
אך האמת היא כי למיניסו יש סניפים רבים בסין לעומת סניפים מעטים ביפן, גם המטה הראשי של מיניסו נמצא בסין, רוב מוצריה של מינסו מיוצרים בסין.

דייסו7

מודעות פרסומת

אהבה יפנית

אנחנו מכירים את חג האהבה – "ולנטיין דיי" כיום בו הגברים מביאים לנשים פרחים, שוקולדים או מתנות רומנטיות עם מוטיבים של לבבות, פרחים והרבה ורוד ,קיטש ואהבה.
באופן קצת מפתיע (או שלא…) היפנים חוגגים את הוולנטין בצורה מעט שונה משאר העולם.
ביפן נהוג כי הנשים הן אלו שנותנות מתנה לגברים ולא ההפך המתנה השכיחה היא שוקולד או עוגיות.
ביום האהבה, בניגוד לרוב המקומות בעולם, הנשים ביפן מתרוצצות, מחפשות ועומדות בתורים ארוכים לקנות לגברים מתנה.

יש להפריד בין שני סוגים של מתנות אותן מעניקות הנשים בוולנטיין דיי:
1. (Giri-choco” (obligation chocolate"-  שוקולד אותן נותנות הנשים לחברים, מכרים לעבודה, אחים ואפילו לאבות שלהן. מדובר במתנה למישהו קרוב ללא רגשות רומנטיים כלפיו, לרוב מדובר במתנה מאוד סמלית בעלות נמוכה מאוד.
המנהג הפך לנורמה והתחושה היא שלמעשה אותו חייבים לעשות, ולכן נהוג לקרוא לזה- שוקולד חובה. אפילו אם אישה לא רוצה לתת שוקולד למנהל שלה או לקולגה שיושב לצידה במשרד, היא עדיין תעניק לו שי צנוע.
חג האהבה3
2. “Honmei-choco”- שוקולד שמעניקים לבעל, לבן זוג, לאדם איתו האישה מרגישה שהוא "אהבת אמת" שלה.
הנשים היפניות משקיעות במיוחד ומכינות לבד את השוקולד ,שהן מאמינות שזה לא נכון לתת מתנה שמישהו אחר הכין, אלא נכון להעניק מתנה שהיא בעצמה יצרה, השקיעה וטרחה עבור אהוב ליבה.
מי שבכל זאת לא סומכת על כישוריה במטבח ומעדיפה לקנות שוקולד תוציא סכום נכבד בסביבות 200$ על שוקולד צרפתי או בלגי איכותי ומשובח לכבוד האהוב שלה.


ימים רבים לפני חג  האהבה חנויות הבישול מצטיידות בשוקולד וכלי בישול מתאימים עקב הביקוש הרב למוצרים אלו.
אך אל דאגה… כחודש אחרי חג האהבה בתאריך 14.3 חוגגים ביפן את היום הלבן –  White Day ואז הכל מתהפך והפעם תפקידם של הגברים להעניק לנשים מתנות ולהביע את אהבתם.
חג האהבה2

  • התמונות מרחבי הרשת

המדינה שנולדה מהשמש

שורשיה ההיסטוריים של התרבות היפנית במקרים רבים לוטים בערפל, ולכן בתרבות היפנית אפשר למצוא סיפורים ואגדות רבות שצמחו עם השנים אודות היווסדותה של יפן.
אחת האגדות המוכרות ביותר היא כי הקיסר הראשון של יפן הוא הצאצא הישיר של אלת השמש, עם השנים נכתבו ונוצרו שירים וסיפורי אגדות רבים סביב היווצרות הקיסר מאלת השמש- אמאטראסו ואשר מצאצאיה נולד הקיסר הראשון של יפן.
משושלת זו, אשר החלה את ההיסטוריה הקדומה של יפן, נמנים קיסרי יפן עד היום.
לפי המסורת, ה-11 בפברואר 660 לפנה"ס, הוא התאריך הרשמי שבו נוסדה יפן על ידי הקיסר הראשון גִ'ימוּ טֶנוֹ.
יום היווסדות
בכל שנה במהלך ה -11 בפברואר, יפן מציינת את יום השנה להיווסדותה וזהו יום חג לאומי הנועד להזכיר ולהוקיר את האהבה למדינה.
בשנים שלפני מלחה"ע השנייה  היה נהוג לחגוג יום זה בחגיגות ראוותניות ושמחות אך לאחר המלחמה הפסיקו לציין את יום ההיווסדות וחזרו לחגוג אותו רק בשנת 1966 לאחר מחאות מצד תושבי המדינה.
כיום, ביום זה נהוג להניף את דגל יפן ויש נאום של ראש ממשלת יפן, החגיגות הן צנועות ולא ראוותניות כפי שהיו בעבר.
מכיוון שזהו יום חג לאומי מתקיים יום חופש ממקומות העבודה ומוסדות החינוך והיפנים נוהגים לבלות יום זה בחיק המשפחה.
יום היווסדות2

  • תמונות מרחבי הרשת

אומשו לכולם

בחודש פברואר מתחילה ביפן הפריחה המדהימה של עץ השזיף– האומה.
למרות הקור העז אנשים רבים יוצאים לצפות בפריחה הסגולה ורודה המרהיבה של האומה המבשרת שעוד מעט יגמר החורף ויגיע האביב.
אומשו8
היפנים עושים שימושים רבים בפרי השזיף ומשתמשים בו רבות במטבח היפני.
אחד השימושים הנפוצים הוא משקה האומשו (Umeshu) ליקר יפני המבוסס על האומה, שזיף יפני שצבעו ירוק. זהו משקה מסורתי, שבעבר הוכן בעיקר בשיטות ביתיות.
בישראל האומשו מוכר בשם צ'ויה שזו למעשה שם היצרנית הגדולה של המשקה ואפשר למצוא אותו במסעדות אסיאתיות ובסושיות.


תהליך הכנת האומשו דומה לזה של בירה, בו למעשה השיכר נוצר מהתססת הסוכר שבשזיפים. הכנתו של האומשו קלה ולכן יפנים רבים מכינים את האומשו בבית.
האומשו הוא אחד המשקאות האלכוהוליים הנפוצים ביפן, טעמו המתוק וכמות האלכוהול הנמוכה שיש במשקה, הופכים אותו למשקה "ידידותי" לשתייה גם עבור אלו שנמנעים מאלכוהול.
לאומשו מייחסים גם סגולות של ריפוי כאבי גרון.
את האומשו אפשר לשתות בכמה דרכים:
1. אומשו נקי- חווית שתיה טהורה ונקיה של אומשו קר.
2. אומשו עם קוביות קרח- הדרך הנפוצה לשתות את האומשו בתוספת כמה קוביות קרח גדולות או קרח מרוסק.
3. מהול במים- לאלו שפחות מחבבים טעם נקי של אלכוהול מומלץ לערבב את האומשו עם מים צוננים או מי סודה. בימים קרים יותר אפשר להוסיף תה ירוק או מים חמימים ולהנות ממשקה אלכוהולי חם.
4. קוקטייל- האומשו הוא מרכיב נפוץ בקוקטיילים שונים, בתוספת של משקאות קלים, ג'ינג'ר אייל, שמפניה או ג'ין.

אומשו2
בנוסף לאומשו הקלאסי יש עוד כמה סוגים מיוחדים של אומשו:
1. אומשו עם חתיכות פרי שזיף המעניקות למשקה טעם עמוק יותר של שזיפים שהשתמרו בתוך הליקר חודשים ארוכים.
2. אומשו מוגז- משקה קליל המתאים לימים חמים. ישנם מותגים המוכרים אומשו תוסס בתוספת תפוז, תפוח וכו להענקת טעמים פירותיים למשקה.


3.אומשו מיושן- בעוד לאומשו רגיל לוקח מס' חודשים עד שנה להיות מוכן יש סוג של אומשו הנשמר בחביות מעץ אלון בדיוק כמו וויסקי.
עם כל כך הרבה סוגים ואפשרויות לשתיית האומשי, כמעט כל אחד יכול למצוא את המשקה המתאים עבורו.

אומשו1

  • התמונות מרחבי הרשת

מגרשי השדים ביפן

מדי שנה ב-3 בפברואר מציינים ביפן את סיומו של החורף ואת בואו של האביב בחג הסטסובון (ביפנית: 節分)- המועד לפני היום בו מתחילה עונה חדשה.
בחג זה מסלקים היפנים את המזל הרע מבתיהם ומברכים את המזל הטוב שיכנס אליהם.
במהלך החג מתקיים טקס בו ראש המשפחה או בעל הבית עומד בפתח ביתו וזורק החוצה פולי סויה חמים מבעד לדלת בעודו אומר "אוֹני ווָה סוֹטוֹ, פוּקו ווָה אוּצ'י" (鬼は外! 福は内!) – "שדים החוצה, מזל טוב פנימה", וזאת בהתאם לאמונה הבודהיסטית כי ניתן להבריח שדים על ידי פולי סויה חמים.
סטסובון7

כמו כן נהוג  לשים בפתחי הבתים ראשי דגים או קישוטים עליהם מצוירים ראשי דגים על מנת להבריח רוחות רעות.
את טקס השלכת פולי הסויה עורכים גם במקדשים בודהיסטיים ובמקדשי שינטו, שם המתפללים משליכים את פולי הסויה (חלקם עטופים בנייר זהב או כסף), על אנשים המחופשים לשדים.
נהוג לחלק במקדשים ממתקים, סוכריות ועוד מתנות קטנות ושימושיות לבית כמו תכשירי ניקיון, נייר טואלט ועוד.
בכמה מקדשים גדולים יותר, מוזמנים גם סלבריטאים מקומיים ומתאבקי סומו ואירועים אלה משודרים ברמה הארצית.
סטסובון5
על פי האמונה, יש לאכול את פולי הסויה שהושלכו בכמות התואמת למניין שנותיו של אותו אדם וכך   מובטח מזל טוב, בריאות ואריכות ימים. בחלק מהמקומות אף נהוג לאכול פול אחד נוסף לשנה הבאה.
מנהג אחר הוא אכילת סושי מסוג אהו-מאקי (Ehō-maki) – רול המורכב משבעה מרכיבים, בהם קנפיו (רצועות דלעת כבושות), ביצה, צלופח ופטריות שיטאקה.


את הרול לא נהוג לפרוס אלא לאכול שלם ובשתיקה מוחלטת ולנצל את זמן האכילה לבקש בלב משאלות.
בכל שנה יש לאכול את הרול בעמידה כאשר פונים לכיוון מסוים הנקבע עפ"י גלגל המזלות- בשנת 2018 יש לאכול את הרול לכיוון דרום-מזרח.

סטסובון9

  • התמונות מרחבי הרשת

תעשיית הרכב ביפן דוהרת קדימה

בחודש ינואר השנה התקיימה בטוקיו התערוכה הגדולה באסיה לטכנולוגיות מתקדמות בענף הרכב – Automotive World
התערוכה מיועדת לשווקי הרכב באסיה ובעולם כולו ומוצגות בה טכנולוגיות מתקדמות בענף הרכב. השנה הציגו בתערוכה כ-11 חברות ישראליות מטכנולוגיות שונות, החברות הישראליות, הידועות בחדשנותן, מובילות בתעשיית הרכב העולמית בתחומים רבים כמו טכנולוגיות אוטונומיות, מערכות ניהול תחבורה, ראיית מחשב, שליטה קולית, מחווה והכרה גרפית, אבטחת סייבר, שירותים מבוססי מיקום וחסכון באנרגיה.
אף על פי שישראל אינה עוסקת בייצור כלי רכב, בשנים האחרונות היא הפכה למעבדת תחבורה עולמית אוטונומית וחברת תחבורה חכמה. החברות הישראליות, הידועות בחדשנותן, הן מובילות בתעשיית הרכב העולמית בתחום הטכנולוגיות האוטונומיות.
תעשיית הרכב ביפן היא אחת מתעשיות הרכב הגדולות בעולם ומאז שנות ה-60 נחשבת יפן לאחת משלוש יצרניות הרכב הגדולות בעולם.

כמה מן המותגים הגלובליים הידועים ביותר שלה שייכים לתעשיית הרכב כמו טויוטה, הונדה, ניסן, מיצובישי, סובארו, דייהטסו, מאזדה, לקסוס ועוד.
בשנים האחרונות, עם התפתחות התעשייה בסין, נאבקת יפן על המקום השלישי יחד עם גרמניה.
כיום, מספקת התעשייה ביפן עבודה ל 5.5 מיליון בני אדם המהווים 8.7 אחוזים מכוח העבודה ביפן המועסקים בייצור רכב ותעשיות נלוות.
טויוטה, הונדה וניסאן הן יצרניות הרכב המובילות ביפן שהפעילות שלהם מתפרסת ברחבי העולם. יחד עם זאת, משרדי ההנהלה ויחידות המו"פ ממוקמים ביפן.


בכלכלה הגלובלית של היום, יצרני הרכב היפנים מייבאים חלקים ורכיבים בשיעורים הולכים וגדלים ועל מנת ליצור תחרות בספקים בחו"ל, ממשלת יפן מעודדת את היצרנים המקומיים לגוון את היצע המוצרים שלהם.
כדי להישאר תחרותיים בסביבה גלובלית, תעשיית הרכב היפנית משקיעה משאבים רבים במו"פ מקומי ובינלאומי.
ההשקעה השנתית במו"פ בתעשיית כלי ברכב ביפן מסתכמת ביותר מ -2 טריליון ין (18 מיליארד דולר), סכום המהווה כ -21% מההוצאות למו"פ בכל מגזרי התעשייה של יפן.
כיום, יצרני הרכב ביפן מתמקדים יותר בשווקים זרים ומחפשים להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות ובחדשנות בענף הרכב מחוץ ליפן.
רכב8

Yokocho -הסמטאות הישנות של טוקיו

צעד אחד מעבר לרחובות הראשיים בטוקיו יכול להוביל לעולם אחר לגמרי: העולם של Yokocho (סמטאות).
הסמטאות הקטנות, הצרות והישנות מובילות לברים, אזאקיות ומסעדות קטנות, בהם אפשר למצוא יפנים מקומיים ופחות תיירים.
מי שמגיע למקומות אלו לוקח בחשבון שאין הקפדה על המרחב האישי ורוב הסיכויים שישב כתף אל כתף עם שאר המבלים במקום.


למקומות אלו לא נהוג להגיע בחבורות גדולות כי לרוב נמצא כ- 7-10 מקומות ישיבה בלבד בכל הבר או המסעדה.
בעת הליכה בסמטאות ישנה תחושה של חזרה בזמן, הרחובות ישנים ועדיין נשמר בהם העיצוב המסורתי של יפן הישנה.
האווירה בסמטאות פתוחה ושמחה, הלקוחות בד"כ הם לקוחות קבועים ולכן הם מרגישים באזאקיות ובמסעדות "כמו בבית" .


לאחרונה, החלו להיפתח בסמטאות מקומות חדשים וקהל לקוחות צעיר החל לפקוד את הסמטאות ולהתערבב עם הלקוחות המבוגרים והקבועים שהיו מגיעים עד היום.
המקומות מציעים אוכל מסורתי ושתייה במחירים נוחים, ויחד עם האווירה הנעימה שיש במקום נוצר שילוב מנצח המושך קהל רב.
ההצלחה של הסמטאות מושכת גם תיירים מחו"ל המגיעים לבלות ולהתערבב כמו המקומיים ומגיעים לחוות "ערב יפני" המשלב אוכל טעים ואלכוהול.
הסמטאות הקטנות המלאות בהיסטוריה של יפן זכו גם לשמות ייחודיים כמו: Shinjuku Omoide משמעותו "נתיב זיכרון" או Shobuya Nonbei  משמעותו "סמטת השיכור."
יוקוצו

  • התמונות מרחבי הרשת