עייפות מכובדת

התרבות היפנית מכבדת ומעריכה אנשים אשר נותנים הכל מעצמם ודוגלת  במוסר עבודה גבוה.
כאשר אדם סיים את יום עבודתו הארוך והוא עוזב את מקום העבודה נהוג להיפרד  באמירת
"otsukaresama deshita"  שפרושה אתה נראה עייף. בעיני היפנים סימני עייפות הם סימן לכך שעבדת קשה מאוד וזו נחשבת ל"עייפות מכובדת".
ביפן, לעבודת צוות חשיבות עליונה ולכן ביטוי זה מדגיש את התודה ההדדית שרוכשים העובדים אחד לשני על העבודה הקשה שכל אחד עושה.יפנים ישנים
כאשר אומרים "otsukaresama deshita" נהוג לומר בחזרה את אותן המילים ובכך להודות בחזרה לקולגות שלך על העבודה הקשה שהתבצעה באותו היום.
במקום העבודה נהוג לומר זאת גם כאשר חוזרים מפגישת עבודה או בסיום שיחת טלפון וכך להביע הכרת תודה על העבודה שבוצעה.
דרך נוספת להיפרד מעמיתים בסיום יום עבודה היא לומר  "Osaki ni shitsurei shimasu" – "תסלח לי שעזבתי לפנייך".יפנים ישנים2
בסיום יום עבודה נהוג ביפן לצאת לשתות ביחד עם העמיתים לעבודה וכך לבנות מערכת יחסים טובה עם האנשים איתם מבלים שעות ארוכות במקום העבודה.

את צמד המילים "otsukaresama deshita"  נהוג גם לומר לפני שמרימים כוסית, כמו "לחיים" הפירוש הוא שאתה נראה עייף ולכן מגיע לך להנות מכוס משקה.
חשוב רק לשים לב לא לשתות לפני שאומרים "לחיים" מכוון שביפן זה נחשב לגסות רוח.
יפנים ישנים3

סושי להמונים

בשנת 1988 הגיע לארץ עולה חדש מיפן- הסושי.
מסעדת הסושי הראשונה "טאקמארו"  נפתחה בהרצליה ע"י המסעדן אריאל (אלי) גרוסמן והביאה את בשורת הסושי לישראלים.סושי1
מסעדת הסושי היתה כה חריגה בנוף המקומי שאפילו סוקרה בתקשורת היפנית.
בתחילת דרכה קהל היעד היה בעיקר אנשי האלפיון העליון, אנשי פרסום, הייטקיסטים ואנשי הבוהמה.
הסושי לא תמיד התקבל בברכה בישראל, אנשים לא ידעו איך לאכול את המאכל המוזר, במיוחד את הדגים הטריים שנחשבו אז כלא ראויים לאכילה אולי רק כמאכל לחתולי רחוב רעבים…
מאז זרמו הרבה סויה וטריאקי בנהר הירקון ומסעדות הסושי פורחות ומשגשגות ומזמן הפך הסושי
מאוכל אליטיסטי לאוכל עממי, נגיש, שכל אחד יכול להרשות לעצמו לאכול.
הסושי הפך למאכל פופולרי ואפילו אפשר לומר כמאכל לאומי כמו פלאפל ואפשר למצוא אותו בכל מקום, במסעדות יפניות יקרות, במזללות (סושיות) פשוטות, בחתונות, קניונים בהם אוכלים אותו כפאסט פוד לכל דבר.סושי6
כיום צריכת הסושי בישראל היא במקום השלישי בעולם ביחס בין מספר הסושיות למספר התושבים, אחרי טוקיו וניו יורק וישראל היא המקום היחידי בעולם שיש בו סושיות כשרות.
גם הסושי, כמו הרבה מאכלים אחרים שהגיעו לארץ, עבר תהליך של "ישראליות" וטעמו שונה בהתאם לחיך הישראלי.
אפשר למצוא סושי מטוגן- מה שמקל על הרתיעה של אנשים מהדגים הטרים, סושי עם עוף או גבינת שמנת וכמובן הרוטב האהוב על רבים- הספייסי מיונז שלא ממש תמצאו אותו בטוקיו.
לא רק בישראל עשו שינויים לסושי, רול האינסייד אאוט בו האורז בחוץ והאצה בפנים , הוא למעשה המצאה אמריקאית שנועדה עבור אלו שהאצה בחוץ הרתיעה אותם או מי שלא רצה לנגוס ישירות באצה.
יחד עם זאת גם ליפן הגיעו חלק מההשפעות המערביות כמו קליפורניה רול שהוא "סושי אמריקאי" או השימוש בדג סלמון אשר הגיע ליפן רק בשנות ה-80 והפכו להיות אהובים גם על היפנים.
היפנים נוהגים לאכול בעיקר מאקי (הרול הקלאסי, אורז בפנים ואצה בחוץ) או ניגירי (פיסת דג נא המגיע על "אצבע" אורז) ולרוב הסושי היפני מכיל מרכיב אחד-שניים.

היפנים נוהגים לאכול את הסושי עם הידיים ולא עם מקלות אכילה פרט לסישימי (חתיכת דג המגיעה ללא אורז).סושי8
ביפן עצמה ישנם כ-100 סוגים שונים של סושי.
למרות שהסושי הוא המאכל המזוהה ביותר עם יפן מקור הסושי הוא דווקא (אמנם לא בצורתו הנוכחית) בסין העתיקה, שם פותח הסושי כשיטה לשימור מזון בה הדגים לא הוגשו טריים אלא משומרים והאורז הווה מעטפת של הדגים ובכך עזר לשמור עליהם שלא יתקלקלו.
בעת האכילה היו זורקים את האורז ואוכלים רק את הדגים ובשלב מסוים החלו גם לאכול את האורז.
מאכל זה נקרא נארזושי והיה ידוע כבעל ריח חזק במיוחד.

הסושי כמו שאנו מכירים אותו היום הגיע בתקופת אדו  (1603-1868) ותוך זמן קצר הפך לפופולרי במיוחד.
בשנות ה-60 הסושי פרץ את גבולות יפן והפך למאכל אהוב ברחבי העולם, אחד השינויים הגדולים היה הוספת האבוקדו לסושי שהפך אותו ממאכל יפני ייחודי למאכל גלובלי.

כמה עובדות על הסושי שאולי לא ידעתם:

סושי5 ביפן הכשרה של מאסטר סושי לוקחת מעל ל-10 שנים, זו אחת הסיבות שטבחים יפנים רבים מעדיפים לעבוד מעבר לים ולוותר על שנות ההכשרה הרבות.

סושי5 הנשים ביפן אינן יכולות להכין סושי מכיוון שחום גופן גבוה יותר ודבר זה פוגע באיכות הדג.

סושי5 בישראל מספר עיגולי הסושי שמכינים ביום בממוצע- 130,000

סושי5 הוואסבי (הממרח הירוק החריף) הוא שורש יקר מאוד ולא קל להשיג אותו, ולכן כמעט כל הוואסבי שמקבלים בסושיות הוא למעשה תערובת של שורש חזרת, לפעמים עם חרדל, צבועה בצבע ירוק כדי לדמות לוואסבי האמיתי. רק לא להתבלבל ולחשוב שזה אבוקדו….

אומנות קיפולי הנייר היפנית

אוריגמי היא אמנות קיפולי הנייר ופירושה מיפנית- קיפול פיסת נייר.
לא ידוע מתי בדיוק החלה אומנות האוריגמי והיכן נעוצים שורשיה, אך כבר בשנת 1700 החלו להופיע דגמי אוריגמי קטנים של חיות וקופסאות.אוריגמי1
בתקופה זו הנייר היה מצרך יקר ביפן ולכן מי שעסק בעיקר באומנות זו היו בני אצולה.
כאשר הנייר החל להיות מצרך זול ונגיש יותר החלו ללמוד את אומנות האוריגמי ברחבי יפן.
בעבר נלמדה תורת האוריגמי בע"פ מאם לבת ורק בשנת 1797 הופיעו ההוראות הכתובות.
החשיבות הגדולה של האוריגמי ביפן מתבטאת בכך שיצירות אוריגמי מופיעות הרבה פעמים בטקסים דתיים של השינטו בה הנייר מסמל טוהר.
כיום חשיבות אומנות האוריגמי ביפן כה גבוהה והיא נלמדת החל מגיל הגן וכל יפני יודע קיפולים לפחות ברמה הבסיסית.אוריגמי4
במדינות רבות  העיסוק באוריגמי הפך לכלי בריפוי בעיסוק ובתרפיה, מלאכת היד העדינה והריכוז ביצירה משרים שקט ומרגיעים את המטופל.
אחד מקיפולי הנייר החשובים הוא ציפור העגור המסמל במסורת היפנית חיים ארוכים, אושר, תקווה והגשמת חלומות. אגדה יפנית עתיקה מספרת כי מי שיקפל כ-1000 עגורים יזכה להגשים משאלה. נהוג להעניק אוריגמי של עגור כמתנה מסורתית בחתונה ובכך לאחל כאלף שנות זוגיות מאושרות לזוג הטרי או להעניק אלף עגורי נייר כמתנה להולדת תינוק חדש.אוריגמי3
אחד הסיפורים המוכרים ביותר אודות קיפולי העגורים הוא סיפורה של סדקו ססקי אשר נולדה בהירושימה ב-1943, כאשר היתה בת שנתיים הוטלה פצצת אטום על הירושימה ובגיל 12 אובחנה כחולת לוקמיה.
סדקו החליטה לקפל אלף עגורים מתוך משאלה לשלום עולמי אך הספיקה לקפל כ-644 עגורים עד שנפטרה ומי שהמשיך במלאכתה היו חבריה לכיתה שקיפלו במקומה את העגורים.
לאחר מותה של סדקו התפרסם סיפור חייה והיא הפכה לגיבורה לאומית יפנית. סיפור חייה של סדקו היה למקור השראה לרבים והוביל למסורת של קיפול עגורים כסמל של תנועות שלום ברחבי העולם כולו.
באנדרטה שהוקמה לזכרה בהירושימה ניצב פסל בו אוחזת סדקו עגור אוריגמי.
אוריגמי4

איך לבלות ביפן בקריוקי ולעשות את זה כמו שצריך

ביפן כמעט כולם אוהבים קריוקי, החל מבני נוער ועד מבוגרים.
מקור הקריוקי הוא ביפן ופירוש השם ביפנית הוא- תזמורת ריקה.
היפנים נוהגים לצאת לבלות בחדרי קריוקי עם עמיתיהם לעבודה ואפילו עסקאות גדולות נסגרות בחדרי הקריוקי על רקע קולות השירה והזיופים.קריוקי1
הכיף בקריוקי הוא שהוא מיועד לכולם ולא חשוב אם מזייפים או ושרים נורא, יש  הזדמנות שווה לכולם להפגין את כישורי השירה שלהם.
היפנים הידועים כאנשים סגורים ומאופקים מאוד נוהגים לפרוק את המתח הרב ולהשתטות לחלוטין בחדרי הקריוקי בעזרת הרבה אלכוהול.
אפשר למצוא חדרי קריוקי כמעט בכל מקום. יש חדרים לקבוצות גדולות, קטנות לזוגות ואפילו חדרי קריוקי קטנטנים המיועדים לאדם אחד בלבד.

קריוקי2

ריכוז גדול של חדרי קריוקי יש באזור שינג'וקו כאשר כל בניין קריוקי מכיל חדרים רבים.
ישנם  חדרים בסגנונות שונים ומגוונים כמו למשל: חדר בסגנון אייזטיז, אנימה, חדרים המעוצבים כמו חדר ילדים או כמו דירת מגורים ואפילו חדרים עם מגוון של תחפושות לשימוש האורחים.
ההצלחה של חדרי הקריוקי היא כה גדולה שהחדרים נפתחים כבר בשעות הבוקר המאוחרות עד השעות הקטנות של הלילה.
תעריף חדר קריוקי הוא פר אדם ולפי שעה והחדרים מציעים מסלולים הכוללים גם שתיה ואוכל, תעריף הקריוקי בשעות הבוקר נמוך יותר.
בכל חדר יש טלפון המיועד לתקשר עם המפעילים במידה ויש בעיה טכנית או להזמין אוכל ושתיה.
רוב חדרי הקריוקי נבנו בשנות ה-80-90, בחדרים החדשים יותר אפשר למצוא כל מיני חידושים מעניינים שאחד מהם היא מכונה הסופרת כמה קלוריות שרפת בזמן ששרת.קריוקי3

אחת ההמלצות למי שמבקר ביפן היא ללכת לחדר קריוקי.
מי שמבקר ביפן ומחליט ללכת לחדר קריוקי (עדיף להצטרף למקומיים) יש כמה כללים שכדאי לזכור:
1. לא לחטוף את המיקרופון למי ששר, אפשר להצטרף ולשיר ביחד.
2. לתת הזדמנות לכולם לשיר- היפנים נוהגים לשיר בתורות ולא נהוג שאדם אחד ישיר ברצף כמה שירים.
3. לא להשוויץ…מי שניחן בכישורי שירה טובים לא נוהג להשוויץ בזה ולהביך את מי ששר פחות טוב.
5. אפשר ורצוי להשתולל, לקפוץ על כיסאות ולרקוד אבל אסור לשבור או לקלקל את הריהוט בחדר וחשוב לשמור על הציוד. יש מקרים שהמפעילים של החדר קוראים למשטרה במקרה של נזק גדול.
6. לא להכריח מישהו לשיר- מי שלא רוצה מכבדים אותו.
7. לא לצחוק או להביך את מי ששר ממש גרוע ומזייף.
8. כלל יפני חשוב למבלים בקריוקי- מה שקרה בקריוקי נשאר בקריוקי!
* טיפ קטן לתירים הישראלים-  ישנם שירים בקריוקי המוכרים לישראלים מהילדות כמו שיר הפתיחה של "הלב " (מרקו) או נילס אולגרסון בגלל שאלו סדרות יפניות במקור. אפשר לשיר את השירים בעברית לצלילי המנגינה וגם לקחת חלק בערב הקריוקי.
קריוקי4

שינטו ובודהיזם ביפן

דת השינטו היא הדת הקדומה ביותר ביפן.
במרכזה של דת השינטו נמצאים ה"קאמים" – האלים אליהם סוגדים אשר כמותם היא עצומה ונהוג לומר שיש כשמונה מיליון אלים, מדובר במספר סמלי אשר מדגיש את כמות האלים הגדולה ולא מספר מדויק.
האלים, דומים לבני האדם, ישנם זכרים ונקבות אשר להם תכונות אופי ורגשות, הם צוחקים, בוכים, נעלבים ואפילו אוהבים אוכל טוב ואלכוהול משובח.
דת נוספת הנפוצה ביפן היא הבודהיזם, דת גדולה הנפוצה בעוד מדינות בעולם, לעומת השינטו אשר שייכת רק ליפנים.מקדש4
ביפן דת השינטו ודת הבודהיזם חיות בצוותא כבר שנים רבות.
יפנים רבים אפילו לא יודעים להבדיל ביניהם ומגדירים עצמם כשייכים לשתי הדתות, משלבים בין השתיים ומקיימים את מנהגי שתי הדתות.
הבודהיזם מכוון לחיים שאחרי המוות לעומת השינטו המייחס חשיבות לחיים עצמם לכן נהוג לומר כי היפני חי את חייו כשינטואיסט אך נקבר כבודהיסט.
ביפן יש מאות אלפי מקדשים,חלקם הם מקדשי בודהיזם וחלקם מקדשי שינטו ומכיוון ששתי הדתות שלובות זו בזו לא קל להבדיל ביניהם ולדעת איזה מקדש שייך לאיזו דת, אך להתבלבל בין מקדש בודהיסטי למקדש שינטו זה כמו להתבלבל בין מסגד לכנסיה.
אז איך אפשר להבדיל ולדעת איזה מקדש שייך לאיזו דת?
מבחינת החזות, במקדש בודהיסטי תמיד יהיה פעמון גדול ואילו בכניסה למקדש השינטו יהיה שער טוריאי- שער כניסה גדול העשוי עץ או אבן ומסמל את ההפרדה בין העולם החיצוני בו חיים האנשים  לבין הכניסה למקדש הקדוש  בו נמצאים האלים. בצדי שער הטוריאי מוצבים פסלי חיות משמר כהגנה על המקדש.מקדש3

האדריכלות של המקדש הבודהיסטי משקף את אורח החיים הבודהיסטי- צנוע, פשוט וטבעי ואילו
מקדש שינטו הוא מפואר וצבעוני הרבה יותר מהמקדש הבודהיסטי.
הבדל נוסף אפשר לראות בלבוש של הנזירים ואנשי הדת: הנזירים הבודהיסטים לבושים בפשטות ובצניעות לעומת אנשי הדת מהשינטו אשר לבושים בצבעים נוצצים ומפוארים הרבה יותר.

 

הקהילות היפניות הגדולות מחוץ ליפן

מי שביקר במדינות שונות ברחבי העולם בוודאי נתקל בשכונות כמו צ'יינה טאון או ליטל איטלי בהן יש ריכוז גבוה של מהגרים מאותה מדינה. שכונות כמו יפן הקטנה או ג'פנטאון כבר יותר קשה למצוא.
ואכן אחוז היפנים אשר חיים במדינה אחרת נמוך מאוד, בוודאי בהשוואה לאחוז הסינים המהגרים למדינות אחרות. יש כ-50 מיליון מהגרים סינים לעומת 3.6 מיליון מהגרים יפנים.
מרבית המהגרים היפנים נתקלו בקשיים רבים בתקופת מלחה"ע השניה כאשר יפן לחמה לצד גרמניה והיתה חלק ממדינות הציר. במקרים רבים כלאו את המהגרים היפנים, החרימו את רכושם והם עברו התעללות קשה לאורך תקופת המלחמה.
למרות הקשיים הצליחו הקהילות היפניות מחוץ ליפן לשרוד ואפילו להתפתח ולשגשג והיום מדובר בקהילות חזקות ומצליחות במדינות בהן הן חיות.
אז איפה אפשר למצוא קהילות יפניות מחוץ ליפן?מהגרים יפנים1
ברזיל- המדינה המכילה את כמות המהגרים היפנים הגדולה ביותר, עפ"י הערכות מדובר ב-1.5 מיליון יפנים.
ההגירה לברזיל החלה בשנת 1908 והיפנים הגיעו לברזיל לעבוד בחקלאות בשכר נמוך ולאט לאט השתפר מעמדם.
בתקופת מלחה"ע השניה נאסר על היפנים שחיו בברזיל לדבר ביפנית והם נאלצו ללמוד פורטוגזית.
כיום מרבית בני המהגרים היפנים נטמעו היטב בברזיל ורובם אפילו לא יודע יפנית אך כן מכירים את התרבות היפנית וניתן למצוא בסן פאולו (בה חיה קהילה יפנית גדולה) אזור יפני עם מסעדות יפניות רבות ואפילו פסטיבל בסגנון יפני המתקיים בעיר.
גם ביפן חיים ברזילאים רבים והם מייצגים את הקבוצה הלא-אסייתית הגדולה במדינה.
ארצות הברית– ניתן למצוא קהילות של יפנים בקליפורניה, וושינגטון ואורגון, אך הקהילה מהגרים יפניםהמשמעותית ביותר נמצאת בהוואי בה כשליש מהתושבים מחשיבים עצמם כצאצאים ליפנים. לתרבות היפנית השפעה גדולה בהוואי. אחד המאכלים הפופולאריים בהוואי הוא ה-ספאם מוסובי המורכב מחומרי גלם מהוואי ונעטף באצות נורי בסגנון יפני.
פרו- המדינה הראשונה בדרום אמריקה אליה הגיעו מהגרים יפנים בשנת 1899 וגם המדינה הראשונה מדרום אמריקה שהחלה לקיים קשרים עם יפן.
בתקופת מלחה"ע השניה הוגלו היפנים שחיו בפרו לארה"ב ורק מעטים חזרו אליה בתום המלחמה, אלו שחזרו הקימו בפרו קהילה מצליחה.
הצאצא המוכר ביותר לבן מהגרים יפנים הוא אלברטו פוג'ימורי שהיה ראש ממשלת פרו בין השנים 1990-2000.

מהגרים יפנים2

פסטיבל פריחת הדובדבן בקליפורניה

החקלאות ביפן- שילוב בין מסורת לטכנולוגיה מתקדמת

יפן הינה מדינה ייחודית במובנים רבים וכך גם בתחום החקלאות. למרות שהתנאים הטבעיים ביפן לא תורמים להתפתחות החקלאות, יפן נמצאת במקום הראשון בשימוש בטכנולוגיה מתקדמת בענף זה.

המאפיינים העיקריים המייחדים את החקלאות של יפן:

  • יפן היא מדינת איים ממוצא וולקני ומורכבת מארבעה איים גדולים ועוד אלפי איים קטנים.  רוב שיטחה של יפן הוא הררי ולכן חלקם של קרקע חקלאית והמרעה הם קטנים (12%) ומצויים באזור המישור ליד הים.
  • בשל הטופוגרפיה ההררית ישנו שימוש נרחב בשיטת חקלאות הטרסות אשר הטיפול בהן דורש עבודת כפיים רבה .
  • הגידולים החקלאים העיקרים ביפן הם: אורז, בצל ,מלפפונים, פירות הדר, אגסים ותפוחים.
  • היחידות החקלאיות הן קטנות ושייכות למשפחה אשר עובדת ומנהלת את היחידה החקלאית והשטח החקלאי עובר מדור לדור.
  • בשנים האחרונות, הדור הצעיר אינו מעוניין להמשיך ולעבוד בענף זה ומעדיף לבחור מקצועות אחרים ולכן ממוצע הגילאים של החקלאים עולה.
  • ענף הדיג ביפן מפותח ומשגשג מאוד ושלל הדגה ביפן הוא בין הגדולים בעולם.
    כ-15% מהדגים בעולם מגיעים מספינות הדיג היפניות בעיקר דגי טונה ופירות ים.
  • פעילויות מסורתיות כמו יצור משי (עצי תות) וטיפוח פנינים מפותח מאד ביפן.
    ייצור המשי הינו שוק רווחי בשל איכותו הטובה של המשי היפני, יחד עם זאת גידול זה נמצא במגמת ירידה עקב הביקוש הנמוך למשי היוקרתי והשימוש הנפוץ יותר במשי הסינטטי.
    עבור גידול הפנינים הוקמו חוות גידול בחופי הים ביפן המתמחות בגידול פניני ים הנחשבות ליקרות יותר.חקלאות1

יפן, אשר ידועה בטכנולוגיות המתקדמות שלה לא מאכזבת גם בתחום החקלאות.
החקלאים נעזרים במיטב המכונות המשוכללות והמתקדמות לצרכי שתילה, קצירה, השקיה וריסוס ובטכנולוגיות מתקדמות למדידת לחות, טמפרטורה וכמות המים בקרקע על מנת לדעת מהו המועד הטוב ביותר לקטיף.
החקלאים היפנים מוכרים בשל פיתוחים ייחודיים כמו האבטיח המרובע שצורתו הייחודית הותאמה במיוחד להקל גם על האריזה והשינוע וגם מתוך חשיבה על ניצול המקום בצורה הנכונה במקרר הביתי.חקלאות4
ממשלת יפן שמה לעצמה מטרה להגדיל את שיעור האספקה העצמית של המזון מ 20% ל 50% עד שנת 2020. מדובר בהשקעות של מאות מיליארדי ין בשדרוג ענף החקלאות, הגדלת תפוקות והורדת מחירי התוצרת החקלאית, על מנת ליצור ביקושים ולהגדיל את צריכת התוצרת החקלאית המקומית וכן גם הגדלת יצוא התוצרת החקלאית לארצות השכנות לאי.
פועל יוצא מתכנית ממשלת יפן לביצוע מהפכה טכנולוגית בחקלאות הוא הקמת מאגד חוות חקלאיות, כניסת צעירים לענף ופתיחות לחידושים.
חקלאות3