חג האובון (Obon) פסטיבל נשמות המתים

פסטיבל חג האובון נערך בתאריכים שונים ביפן, כאשר במקור הוא נחגג בתקופה שמאמצע יולי ועד אמצע אוגוסט. זהו מנהג דתי הקשור לאמונה הבודהיסטית, שנשמות אבות המתים חוזרות לעולם הגשמי לביקור אצל יקיריהם.

הסיפור מאחורי חג האובון:

There is a story behind this festival, there was a Buddhist monk named Mokuren. After his mother's death, he had a vision that her mother's soul is not in peace because of the life she lived on earth. He asked his Guru how he could help his mother. His Guru told him he had to perform good deeds within the community in order to balance his mother's bad deeds so that her soul could get peace. Mokuren worked as per his Guru's advice and when he realized that his mother's soul was now at peace due to his good deeds, he broke into a joyful dance of relief that is known as the Bon dance.

במהלך חג האובון, היפנים חוזרים לאזור מוצאם ולבתי הוריהם על מנת לכבד את נשמות אבותיהם. המשפחה מתכנסת יחד ונערכת להגעה של נשמות אבותיהם. בתחילת החג נהוג להאיר את המקומות הגבוהים ולהדליק מדורות, בכניסות לבתים מוצבות מנורות או להבת אש קטנה, כל זאת כדי להאיר את דרכן של הרוחות. בחג זה נהוג לעלות לקברות המתים, לבקר במקדש הבודהיסטי ולאכול ארוחות משותפות (כשרוחות המתים מוזמנות גם הן לארוחה). בערבים רוקדים את ריקוד ה-  Obon Odoriוקוראים לנשמות להגיע. בסוף החג נוהגים להשיט מנורות נייר בנהרות, באגמים, ואף בים על מנת לכוון את הרוחות בחזרה לעולמן. וחוזרים לשגרה.

מבחינת שוק העבודה היפני, ולמרות שלא מדובר בחופשה רשמית, חג האובון נחשב לחופשת הקיץ ביפן. מכיוון שעובדים רבים נוהגים לחזור לאזור מוצאם למשך ימי האובון, הרי שחברות רבות אינן פעילות בתקופה זו ואף מוציאות את העובדים לחופשה. במקרים רבים, גם אם חלק מהעובדים מעוניינים להמשיך ולעבוד, הרי שהמשרדים עצמם סגורים והם נאלצים לנפוש ולהנות מהחיים.

 

יפן שבה לאנרגיה גרעינית

יפן מגדילה השקעותיה במוצרי HLS בשנים האחרונות בשל אסונות הטבע שפקדו אותה.

בעקבות רעידת האדמה בשנת 2011 יש ביקוש רב לציוד רפואי (ואחר) המיועד לטיפול באזורי אסון.

השוק היפני "צמא" ומחפש מוצרים נוספים בתחום מניעת אסונות \תגובה ראשונית לאחר אסון.

וכך חלוקות הדעות בנושא הפעלת כור גרעיני מחדש….

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4689624,00.html

70 שנה להירושימה

On Thursday, August 6, was the 70 years memorial day to the US atomic bombing of Hiroshima.

The tragic event was mourned throughout Japan, with the main ceremony held in the actual place of event in Hiroshima city, in the presence of survivors of the attack and leading political figures, including Japanese PM, Mr. Shinzo Abe.

The bombing, that was followed by a second bomb thrown on the city of Nagasaki, has claimed the lives of over 200,000 people, and left dozens of thousands of survivors who suffered from effects of the radiation for the rest of their lives. It was also one of the major factors that turned Japan into a pacifist country, forsaking the use of war as a mean to solve political disputes.

This year ceremony was held, however, under an intense internal debate regarding Japan military use. The recent attempts of the current Liberal Democratic Party led Govt., to change article 9 of the Japanese constitution, which outlaw the use of war and the Japanese Self Defense Forces in international disputes, is creating a strong and emotional opposition within the Japanese parliament and public opinion alike. Many of the survivors of the Hiroshima bomb has warned that the changes, promoted by PM Abe coalition, might expose Japan to external threats similar to the atomic bombing of Hiroshima and Nagasaki 70 years ago.

On the other hand, a constant rise in regional tension, caused by Chinese expansion into disputed territories with its neighbors; a lasting demand from the US, that Japan will shoulder a larger part of the military burden of securing the regional stability and global flow of trade and oil; and a Japanese sentiment, that a country cannot claim to be independent while totally relaying on its allay for its protection, are fueling the coalition drive for a change of the constitution.

The struggle over this issue will continue, but on the day marking 70 years for the annihilation of a whole city in a matter of seconds, it is worth stopping the debate for a moment and seriously thinks on the consequences of war…