הסאקורה-פריחת הדובדבן ביפן

כל שנה, עוקבים היפנים אחר ה"סאקורה זנסן" (桜前線) "תחזית פריחת הדובדבן".  

היפנים גאים מאוד בסאקורה ומצפים בהתרגשות לבואה. בשבועות שלפני הפריחה (פברואר-מרץ) טוקיו הולכת ומתקשטת במוטיביים פרחוניים בגווני ורוד ולבן. אנשים ידברו על הסאקורה המתקרבת בכל שיחת חולין, ינתחו את קצב התקדמות הפריחה מאוקינאווה שבדרום וצפונה ("סאקורה זנסן") וינסו לנחש מתי בדיוק היא תגיע אליהם.

הסאקורה מתחילה בפברואר באי הדרומי קְיוֹשוֹ, שימי החורף שלו אינם קרים דיים לתת לעצים את מנת הקור הדרוש כל כך לפריחה עזה, ממשיכה לאי המרכזי הונשו שאקלימו ממוזג, שם היא מתחילה בדרך כלל בסוף מארס ובדרך כלל מגיעה לקיוטו וטוקיו לקראת סוף חודש מרץ או תחילת חודש אפריל וממשיכה צפונה ואל המקומות הגבוהים. להוֹקאידוֹ שבצפון, היא תגיע רק לקראת חודש מאי.

 

לא כל העצים הם דובדבן. בחגיגה נוטלים חלק גם פרחי השזיף, האפרסק וורדניים אחרים.

 

 

 

הסאקורה היא סמל מוכר של יפן ומסמלת את אופיו היפה אך חמקמק ובר-חלוף של החיים, המופיע תדיר באמנות יפנית.

פסטיבל פריחת עץ הדובדבן הפך לאחד מסמליה של יפן ונערך ברחבי יפן, במקומות בהם ניתן לצפות בפריחתו המדהימה של פרח הדובדבן, הסאקורה. 

פריחתו של הפרח הפך לחגיגה שלמה. מקור השמחה מצוי באריסטוקרטיה של יפן, שנהגה לבלות את עונת פריחת הדובדבן במסיבות מפוארות. הפריחה מסמלת ליפנים, את מחזוריות החיים, את ההתחדשות של הטבע המגיעה עם תום החורף.

היפנים יוצאים בראשית האביב  אל הגנים, גדות הנחלים, שמורות הטבע והפארקים העירוניים, כדי לחוג את הפריחה, האגדה מספרת כי במקורו היה זה פסטיבל של הכרת תודה.

פריחת הדובדבן איננה רק מצב בוטני, אלא קודם כול מצב נפשי. היפנים מניחים בצד את הענייני היומיום ויוצאים אל הטבע, גם אם הוא בגן העירוני הסמוך. הם מותחים יריעות פלסטיק כחולות למרגלות העצים, פותחים צידניות, מבעירים גחלים, אוכלים ושותים סאקֶה (שיכר אורז) ולעתים גם שרים ומנגנים.

 

נשאלת השאלה-מדוע העם היפני מעריץ את פריחת הדובדבן? השקפת העולם לפי דת ה"שינטו" היא שאין זה מובן מאליו שהדבר יתרחש. יש איזה כוח המניע את התפרצות היופי.

החגיגה הגדולה שנערכת היא לבטא את הוקרת היפנים לאותן ישויות ואלים שהעניקו את הפלא הקסום והיפה הזה.

אחרי כל ההתרגשות והציפייה, מאכזב לגלות שפריחת הדובדבן נמשכת זמן קצר מאד, כשבוע בלבד, שאחריו נושרים העלים והעצים נותרים ערומים.

היופי הקצר הזה הוא בעל משמעות סמלית עמוקה, ומהווה תזכורת ליפנים על כך שגם החיים, בדיוק כמו פריחת הסאקורה המרהיבה, הם שבריריים ובני חלוף ועלולים להסתיים בכל רגע