מנגל בסגנון יפני

יום העצמאות ידוע אצל הישראלים כחג המנגלים אבל לא רק הישראלים אוהבים יודעים לנפנף.
למרות שנראה שאנחנו –הישראלים והיפנים שונים מסתבר שיש קוי דמיון-האהבה למנגל, היפנים אוהבים מאוד לעשות ברביקיו בחיק הטבע בכל שעה.
ליפנים אין הרבה הזדמנויות לנפנף כי יפן היא ארץ מאוד מאוד גשומה, אבל מתי שרק מתאפשר הם אורזים את הציוד או משכירים אותו במקום עם ערכת צלייה מוכנה וממנגלים בעליזות ברחבי הפארקים הפרוסים בארץ השמש העולה.
במנגל היפני תמצאו בעיקר שיפודים, היפנים אוהבים  לשפד  כל מה שאפשר: בשר, דגים, פירות-ים, עוף, ברווז, ירקות, טופו ושילובים של שניים ויותר מהם. ביפן מקובל לצלות את השיפודים על הגריל ואחר כך לטבול אותם ברוטב ולאכול. אפשר גם להבריש אותם ברוטב תוך כדי צלייה.
רוב חגיגות המנגל מתרחשות בעונת האביב, ב-"סאקורה מאצורי" פסטיבל פריחת הדובדבן, וב"גולדן וויק" החל בחודש אפריל-מאי.
באותם תאריכים הפארקים מתמלאים עד אפס מקום, אבל גם העומס והצפיפות לא מוציא את היפנים השלווים מדעתם.
כשהחניונים בפארקים מתמלאים עד אפס מקום, עובדי הפארק החרוצים מתחילים להחנות את המכוניות העודפות על המדשאות עצמן, כשהמהלך ההזוי נעשה כמובן בסדר מופתי.
מבחינה טכנית לעשות ברביקיו ביפן מאוד פשוט: צריך רק לדעת איפה מותר. בפארקים המורשים לנפנוף אפשר לשכור את כל הציוד, כך שאפשר לנסוע ברכבת, לוותר על הפקקים ולא לסחוב ציוד מיותר מהבית. ניתן לשכור מקררי ענק עם קרחונים ולזרוק לתוכם שלל בירות מקומיות צוננות ויש פארקים שגם ימכרו בשמחה אוכל לחוגגים.
ישנם פארקים ציבוריים אשר יש צורך להתקשר ולהזמין מראש מקום לעשיית מנגל בשביל לשמור על הסדר שכה מזוהה עם העם היפני-כנראה שבנקודה זו כבר נגמר הדמיון בין הישראלים ליפנים.