פסטיבל הנבוטה ביפן

"לכל עונה ביפן יש את הקסם שלה", כתבה סיי שונגון (Sei Shonagon), סופרת יפנית מהמאה ה-10 באנתולוגיה "ספר הכר".
ליפנים יש פסטיבל כמעט לכל חג או אירוע וכמובן שגם לכל עונה יש את הפסטיבלים הייחודיים לעונה עונה.
עונת הקיץ ביפן מאופיינת בפסטיבלים רבים למרות שהטמפרטורות מטפסות ל-30 מעלות ורמת הלחות מגיעה ל-100% עדיין נהנים היפנים מחגיגות שמחות אשר חלקן מתייחסות לתופעות טבע וחלקן לאירועים היסטוריים ופולחנים קדומים שונים.
אחיד הפסטיבלים המרשימים ביותר (יש האומרים המרשים ביותר ביפן) הוא הנבוטה  (Nebuta) בעיר אאומורי הנמצאת בחלק הצפוני של האי הונשו.
בפסטיבל מובלים, בתהלוכה שמחה וססגונית, קרונות תצוגה שעליהם דמויות צבעוניות בדגמים תלת-ממדים העשויים נייר אורז ובמבוק, אשר מוארים מבפנים. בכל שנה מכינים ומרכיבים אמנים מיוחדים קרונות תצוגה וציורים חדשים, המתארים סיפורים מההיסטוריה ,המיתולוגיה היפניים ודמויות קאבוקי.
בימים רגילים שמורים קרונות אלה במוזיאון שנבנה עבורם.
יש כמה גרסאות לגבי מקור הפסטיבל, אבל הדעה הרווחת היא כי הפסטיבל הוא לכבוד גנרל בשם Sakanoue-no-Tamuramaro אשר הצבא שלו בנה יצורים גדולים ומפחידים מבמבוק אשר נועדו להבריח אויבים.
התושבים בעיר אאומורי מבלים זמן רב בשנה בבניית הדמויות העצומות שגודלם מגיע ל-30 מטר והם עשויים מעצי במבוק, ניירות משי עדינים ואלפי מנורות קטנות שנמצאות בתוך הדמות.
המראה של הדמויות מרהיב במיוחד עם התאורה המיוחדת ולכן עדיף לצפות בתהלוכות שמתקיימות בשעות הערב המציג את הדמויות בצורה מרשימה ומיוחדת.
במהלך הפסטיבל המשתתפים נהנים מיריד אוכל, מופעי תיפוף וריקוד.
רגעי השיא בפסטיבל זוהי התהלוכה של הדמויות השונות וכל מי שצופה בקהל מוזמן להשתתף בתהלוכה בתנאי שהוא לובש תחפושת מסורתית.

שיגעון הפוקימון בדרך ליפן

בשבוע שעבר היתה אמורה יפן להצטרף לשיגעון שסוחף את העולם כולו ולהשיק את הפוקימון גו.
החברה העומדת מאחורי המשחק המצליח דחתה את ההשקה כפי הנראה בגלל דליפת מיילים פנימיים ממקדונלד'ס (McDonalds) יפן, שהיא נותנת החסות של המשחק. המיילים הכילו מידע על ההשקה והופצו באינטרנט והחברה החלה לחשוש שההדלפה תיצור עומס חריג מדי ואף תגרום לקריסת שרתי האתר במועד ההשקה.
טרם התקבל תאריך השקה חדש בארץ מוצאו של הפוקימון אך סביר להניח שזה יקרה בקרוב מאוד ויפן תצטרף ל-30 המדינות בהם ההיסטריה סביב המשחק חוגגת.
לקראת השקת המשחק ביפן פרסמה ממשלת יפן מספר אזהרות לתושבים אשר בקרוב ישחקו עם המפלצות הקטנות.

צילום אי פי איי

התגובה של המרכז הלאומי לביטחון נחשבת כחריגה כיון שבדרך כלל הוא לא מתייחס למשחקים בודדים אלא לתופעות גדולות הרבה יותר. אך כיון שהמשחק הפך ללהיט עולמי היסטרי ואף גרם למותם של בני אדם ברחבי הגלובוס, החליט המרכז לצאת בהודעה החריגה.
המרכז ממליץ להוריד את האפליקציה בשם בדוי ולהתקין את האפליקציה המקורית בלבד ולא חיקויים המסתובבים ברשת שנוצרו ע"י פושעי סייבר.
עוד צוין כי כיון שמדובר במשחק העוסק בלכידת המפלצות המצוירות מחוץ לבתים, הרי שיש להיזהר משבץ, מכות שמש ומנזקים גופניים אחרים בעקבות חשיפה ממושכת לחום הקיץ הלוהט ששורר כרגע בקיץ ביפן.
לחשש של היפנים לקראת ההשקה יש ביסוס לאחר מקרים שונים שקרו בארה"ב החל ממציאת גופה במהלך חיפוש אחרי פוקימון, כניסה לאזורים מסוכנים ואלימים ואפילו פציעות גופניות שנגרמו עקב נפילות במהלך החיפוש אחרי פוקימון.
המשחק אשר החל כבדיחה של אחד באפריל הושק ב-6.7.16 ותוך שבוע הפך למשחק המבוקש ביותר. עקב ההצלחה הגדולה מספר פעמים קרסו השרתים להורדת המשחק.
המשחק פותח על ידי חברת ניאנטיק האמריקאית, המתמחה ביצירת משחקי מציאות לטלפון חכם.
חברת נינטנדו היפנית, המחזיקה בשותפות ב־The Pokémon Company, שותפה גם היא ליצירת המיזם ולהפצתו.
משחק הפוקימון התחיל בשנות ה-90 כאשר הוא פותח עבור חברת נינטנדו ע"י סטושי טג'ירי.
משנת 1997 ועד היום זכה  הפוקימון לסדרת טלוויזה אשר במקור נוצרה ככלי שיווק לקידום סדרת משחקי הווידאו.
פירוש השם פוקימון הוא צירוף של שני צמדי מילים Pocket (כיס) ו-Monsters (מפלצות) כלומר: "מפלצות כיס". השם נוצר בעקבות האפשרות של להכניס את הפוקימונים לתוך כדור קטן הנקרא "פוקדור".הסדרה אשר מקורה ביפן, גרפה הצלחה מטורפת ונמכרה לשלל מדינות ברחבי העולם, כולל בישראל.

האם יפן בדרך לשינוי היסטורי של החוקה?

שינזו אבה,ראש ממשלת יפן, קיבל אמון מחודש של הבוחרים לאחר שזכה בבחירות שהתקיימו ביפן בתחילת החודש.
ניצחון זה נותן לאבה דחיפה לרצונו ארוך השנים לעמעם את החוקה הפציפיסטית של ארצו.
חוקת יפן, הנקראת גם החוקה שלאחר המלחמה וחוקת השלום, נכתבה לאחר כניעתה של יפן במלחה"ע ה-2 ובה יפן שוללת מעצמה את הזכות להיות צד במלחמה ולהחזיק כוחות צבאיים.
מאז כינונה של חוקת יפן בשנת 1947 לא בוצעו שינוים בחוקה.

ראש הממשלה אבה

באופן כללי מרבית הציבור תומך באיסורים הללו, אבל אנשי ימין כמו אבה רואים בה סמל משפיל לתבוסה של המדינה במלחמת העולם השנייה ואילו תומכיה מחשיבים אותה כמקור ליציבות ולדמוקרטיה ביפן.
על מנת לשנות את החוק הבסיסי ביפן דרוש אישור של שני שלישים בשני בתי הפרלמנט ורוב במשאל עם ציבורי, רוב אשר אבה מחזיק בו כעת.
מערכת הבחירות התאפיינה במספר דברים ייחודיים ביניהם הורדת גיל ההצבעה לגיל 18 (לפני כן גיל ההצבעה ביפן היה 20). לא מדובר באחוז גדול מכלל בעלי זכות ההצבעה ביפן, הצעירים מהווים 2% בלבד מכלל המצביעים, ואילו רבע מהאוכלוסייה היפנית הם כעת בני יותר מ–65.
קולות שונים ביפן מזהירים כי הפוליטיקה נשלטת ע"י קשישים ואף מכנים את המצב "דמוקרטיה כסופה".
תוחלת החיים העולה והילודה היורדת מזכות את יפן בתואר המדינה הזקנה בעולם ומצב זה מחייב את הממשלה למצוא פתרונות יצירתיים על מנת למשוך את בני גיל הזהב לעבודה.
למרות שביפן אין גיל רשמי לפרישה חברות רבות מנהיגות מדיניות של גיל חובה לפרישה.
81% מהחברות ביפן עדיין מנהיגות את גיל 60 בתור גיל חובה לפרישה, 16% העלו אותו ו-3% ביטלו את מדיניות הפרישה.החשיבה העומדת מאחורי ביטול גיל הפרישה נובע מכך שכוח העבודה נמצא במחסור אדיר ויש רצון לתת לעובדים את האפשרות להרוויח הכנסה יציבה כאשר הם מזדקנים.
בנוסף ישנה אחריות על החברה לדאוג גם לתוכניות העתידיות של העובדים כאשר אלו גם יגיעו לגיל מבוגר ולכן יש חברות שונות אשר פיתחו תכנית המאפשרת לעובדים בגילאי 65 ומעלה לעבוד על פי חוזה קבלן ללא הגבלת גיל. תכנית זו זכתה לפופולריות רבה ביפן.
מקומות העבודה מכירים בחשיבות העסקת אוכלוסייה בוגרת ומודעים היטב ליתרונות בהעסקת עובדים אלו ובניסיון העשיר איתו הם מגיעים לעבודה.
כבר ב- 2013 החלה ממשלת יפן בראשות אבה בשינוי החוקים כך שמעסיקים נדרשים לשמור על כל העובדים הרוצים להישאר במקום העבודה עד גיל 65.

אומרים תודה לים

יום הים  (海の日 Umi no Hi) או יום האוקיינוס (Ocean Day,Marine Day) הוא חג לאומי הנחגג ביפן בכל יום שני השלישי בחודש יולי.
יפן היא מדינת איים ולכן משאבים טבעיים רבים מגיעים מהים המקיף אותה: מזון, מסחר בינלאומי, פרנסה ועוד…שהים מספק לתושבי המדינה.
יום זה נועד  להודות לים על נדיבותו ולהוקיר את החשיבות והתרומה של הים עבור העם היפני.
ביום הים נהוג להתפלל לשגשוג של יפן כאומה ימית.

מדובר בחג מודרני אותו התחילו לציין כחג לאומי רק החל משנת 1996.
לפני כן ציינו ביפן את Marine Memorial Day – יום השנה לחזרתו של הקיסר מייג'י ממסעותיו בים על גבי ספינת מפרש.
מכיוון שמדובר בחג מודרני אין פעילות מסורתית אשר נוהגים לעשות ביום הים.
היפנים חוגגים את יום החופש בבילוי בחופים, ספורט ימי,מופעי מים ועוד אירועים שונים.
את חופי הים מקשטים בפנסי נייר מוארים אותם מניחים האזרחים לאות תודה לים על כל המתנות שהוא מעניק להם.

בין שלל הפעילויות בחוף הים ישנה פעילות מיוחדת הכוללת זריקת כדורי בוץ לים…לא מדובר בסתם כדורי בוץ רגילים אלא בוץ המכיל כימיקלים מיוחדים העוזרים לים להתנקות.

מופעי זיקוקים מושקעים מאירים את שמי יפן בעיקר באזור נמל יוקוהמה שם סיים הקיסר מיג'י את מסעו בים.
יום הים אהוב במיוחד על הילדים מכיוון שיום זה הוא יום תחילת חופשת הקיץ ביפן.
בשנה הבאה (2020) יום הים ידחה ויציינו אותה יום לפני פתיחת אולימפיאדת טוקיו 2020.

• התמונות בבלוג מרחבי הרשת

תדהמה ביפן-הקיסר הודיע על פרישה

אתמול (13.7.16) בצעד חסר תקדים, הודיע קיסר יפן אקיהיטו  על פרישתו מהתפקיד.
הפעם האחרונה בה קיסר הודיע על פרישה מתפקידו היתה לפני כ-200 שנה.
הקיסר אקיהיטו לא הסביר את סיבותיו לפרישה מתפקידו אך ידוע כי בשנים האחרונות סבל מבעיות רפואיות שונו
הקיסר אקיהיטו שולט ביפן מזה 27 שנים, לאחר שאביו הקיסר הירוהיטו נפטר ב-1987.
הקיסר נודע בניסיונות שלו להגיע להישגים דיפלומטיים, ומיד עם כניסתו לתפקיד הביע התנצלות בפני קוריאה וסין על הכיבוש היפני בזמן מלחמת העולם השנייה.
אקיהיטו, היה בן המלוכה היפני הראשון שהתחתן עם פשוטת עם  ועשה מאמצים רבים לקרב את בני משפחת המלוכה לעם היפני.
"אני מביט אחורה על העבר, בחרטה עמוקה על המלחמה, ומתפלל שהטרגדיה הזו של מלחמה לא תחזור. ביחד עם בני עמי הבעתי תנחומים עמוקים בפני אלה שנפלו בקרב ונפגעו מהמלחמה", אמר הקיסר היפני ב-15 באוגוסט 2015.
מי שיחליף את הקיסר הוא יורש העצר הנסיך נרוהיטו, בן 56.
הקיסר אקיהיטו הוא הקיסר ה-125 ברשימת הקיסרים של יפן ומדובר בשושלת המלוכה העתיקה ביותר בעולם.
קיסר יפן (ביפנית 天皇, טֶנוֹ, מילולית: מלך-אל) לעתים מכונה "המיקאדו",ותפקידו בעת הנוכחית של יפן כדמות טקסית המהווה סמל שלטוני הכפוף לחוקת המדינה, בדומה לשרידי מלכות אחרים בעולם.

ג'ימו-הקיסר הראשון

כפי הנראה הקיסרים הראשונים הם דמויות מיתולוגיות והקיסר הראשון ג'ימו הוא צאצא של אלת השמש אמטראסו. מדובר דמות מיתית שלא התקיימה במציאות ואין אף ראיה היסטורית מוצקה לקיומה.
על אף היציבות של שושלת הקיסרים ביפן השתנה הכוח שהיה בידיי הקיסר במהלך השנים.
לאחר פרסום החוקה הראשונה של יפן בשנת 1889 העביר הקיסר את רוב זכויותיו כשליט יחיד לנציגי העם אך עדיין עמד בראש האימפריה ונשאר בעל סמכויות רבות בשליטתו.
כשפרצה מלחה"ע ה-2 הפך הקיסר הירוהיטו לדמות הירואית למענה החיילים נלחמים ואף מתים
וזאת למרות שרוב תקופת המלחמה הקיסר הוסתר מעיני הציבור והעולם ותפקידו במלחמה אף שנוי במחלוקת.
לאחר כניעתה של יפן לבעלות הברית החליט הנציב האמריקאי ליפן "דאגלס מקארתור" להשאיר את הקיסר הירוהיטו על כיסאו, וזאת כדי לא לקטוע את רצף המשכיותה של המשפחה הקיסרית, קטיעה שהייתה מזעזעת בצורה קשה את יסודות החברה ביפן,למרות התנגדותו החריפה של נשיא ארה"ב הארי טרומן שאף רצה להעמיד את הקיסר למשפט על פשעי מלחמה.
בסופו של דבר  נשאר הקיסר בתפקידו  כסמל להמשכיות ולאיחוד העם היפני המוכה אך הוא הוכרח להפריך בפומבי את הטענה כי הקיסר הוא אל חי וצאצא ישיר של אלת השמש אמטראסו.
מאז תפקיד הקיסר הפך לסמל לאומי בלבד, ללא כל סמכות שלטונית, ותפקידו מקביל למשל לזה של מלכת בריטניה.
תפקיד הקיסר עוברת בירושה מאב לבן והחל מ-1867 אין להעביר את התפקיד לבנות אלא רק לבנים זכרים (לפני כן שלטו נשים בתור קיסריות).
קביעה זו עוררה בשנת 2005 דיונים בפרלמנט ואף נשקלה האפשרות לשנות חוק זה לאחר שליורש הקיסר, הנסיך נארוהיטו יש רק בת אחת.
ב-6.9.2006 נולד לבנו השני של הקיסר המכהן הנסיך אקישינו ואשתו הנסיכה קיקו בן זכר וכך נפתרה הסוגיה הקשה שהעסיקה את העם היפני.
 

מהפכת האינטרנט של הדברים

האינטרנט של הדברים-  IoT,מתייחס למכשירים או לאובייקטים המחוברים לאינטרנט, כמו שעון חכם, גאדג’טים לבישים העוקבים אחר תנועות הגוף, מכשירי הניווט ברכב, ואפילו המקרר הביתי. המכשירים אלו מסוגלים לאסוף ולהעביר מידע דרך האינטרנט.
הרעיון של "אינטרנט של הדברים" מדבר על חיבור רשתי של חפצים יומיומיים לרשת ואחד לשני: מעין היתוך של העולם האמיתי והווירטואלי על מנת ליצור מערכת עצבית לפלנטה, שתורכב ממכונות ומכשירים שונים שידברו ביניהם, ללא כל צורך במגע יד אנושית.
לא מדובר רק במכשירים שמחוברים לאינטרנט באופן ישיר, אלא באינספור חיישנים קטנים ובלתי מורגשים.
כספומטים נחשבים לחלק מהמכשירים הראשונים של IoT, והם חוברו לאינטרנט כבר ב-1974.
כבר היום כדור הארץ מרושת במיליוני חיישנים שונים המזרימים כמויות אדירות של מידע כאשר החיבור לרשת נמצא כמעט בכל מקום:
מערכת המים מווסתת זרימה ולחץ בצינורותיה, ערים מנטרות תנועת כלי רכב ורמזורים ומצלמות אבטחה ורשת צופות בכל המתרחש.
ברמה המעשית ניתן לפשט את הרעיון ולתת את הדוגמא הבאה לבית חכם:
שעת בוקר מוקדמת והשעון המעורר מכוון לשעה 6:30 אבל בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה בנתיב הקבוע בדרך לעבודה חל עיכוב בהגעה לעבודה.
תוכנת הניווט כבר מקבלת את המידע ומתכננת נתיב חלופי,הנתונים מועברים לשעון המעורר אשר דוחה את ההשכמה ב-10 דקות וגם מכונת הקפה והמים החמים במקלחת מקבלים הוראה להתעכב ב-15 דקות.
חזון האינטרנט של הדברים מחבר שלושה פרמטרים עיקריים: גוף האדם, הבית והעיר.
גוף האדם- בריאותו של אדם ממוצע בעולם המרושת תהיה מנוטרת לחלוטין ומכשירים שונים ידעו לעקוב אחר תפקודי הלב, השרירים ואחוז השומן שלנו, לתת לנו אבחון ראשוני, ואפילו להמליץ למקרר החכם על תפריט שיטיב לבריאותנו.
המערכת תהיה מחוברת לשירותי ההצלה, ואף תדע לתת המלצות לטיפול רפואי ראשוני במקרי חירום.
הבית החכם – מושג שקיים כבר מספר שנים, אך האינטרנט של הדברים יהפוך אותו למתוחכם עוד יותר: בסופו של יום עבודה מפרך, ידע הבית לקרוא את לחץ הדם של גופכם ולנגן מוזיקה מרגיעה בהתאם.
המקרר החכם יודע כבר היום לעקוב אחרי תאריך תפוגה של מוצרים ולהתריע על מוצרים חסרים ברשימת הקניות החביבה עליכם.
המיטה תדע לעקוב אחר מצב השינה שלכם, להיות רכה או נוקשה בהתאם להעדפותיכם והחדר החכם ידע לווסת את המיזוג בהתאם לטמפרטורות גופכם.
העיר- רעיון "העיר החכמה" עדיין קורם עור וגידים. העיר "סונדגו" בדרום קוריאה מתעתדת להיות העיר החכמה הראשונה בעולם, ובנייתה טרם הסתיימה. העיר נבנית על אי מלאכותי במימי הים הצהוב. העיר תכיל מיליוני חיישנים אלחוטיים, תהיה מקושרת כולה לרשת, ותכיל מערכות תקשורת מתוחכמות שתאפשר לכל תושביה לתקשר בקלות על גבי מסכים.
בישראל קיים המייזם "חלוצה" בנגב. העיר החכמה הראשונה בישראל המציעה חיבור אוניברסלי לרשת, מערכת פינוי זבל תת-קרקעית, מערכת אנרגיה ירוקה ואפילו דיור בר השגה.
דוגמא נוספת אפשר למצוא בלוס אנג'לס שם קיימת מערכת חנייה חכמה ועוד.
כיום תחום האינטרנט של הדברים הוא אחד התחומים המבוקשים ביותר ובישראל נכון לשנת 2015 יש כ-330 חברות סטארט אפ בתחום.
בתחילת החודש יצאה משלחת ישראלית עם ייצוג של 11 חברות מתחום הIoT-  למסע חשיפה ביפן
כאשר חברות אלו מייצגות קשת רחבה של נושאים מהתחום כמו: טכנולוגיות לבישה, אבטחה, smart grid, אוטומציה ביתית ועוד.
קישור לכתבה:http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/794/630.html

טנבאטה-החג של האוהבים והכוכבים

בכל ה-7/7 חל ביפן הטנבאטה -七夕  חג האוהבים היפני הידוע גם בשם פסטיבל הכוכבים.
ביום זה מאמינים היפנים כי יש הזדמנות לסיפורי אהבה גדולים ובלתי אפשריים להתממש.
וכל משאלה שתבקשו, תתקבל ותתגשם.
הפסטיבל נחגג ברחבי יפן ביום השביעי של החודש השביעי אך ישנם אזורים מסוימים הבוחרים לחגוג בחודש אוגוסט.
הטנאבטה הוא אחד הספטיבלים המסורתיים ביפן והמסורת הפופולרית ביותר  היא כתיבת משאלות על גבי רצועת נייר, המכונה טאנזקו (Tanzaku).
את המשאלות תולים על ענפי במבוק, המסמלים אריכות ימים והתחדשות המקושטים בצבעוניות רבה ביום החג.

ברחבי יפן נערכות חגיגות הטנבאטה ובהן נהוג לשאת את ענפי הבמבוק ולצעוד ברחובות העיר בתהלוכות צבעוניות ועם צאת החג, שולחים היפנים את הטאנזקו על פני המים או שורפים אותם, לסגולה להגשמת המשאלות.
חגיגות גדולות נערכות גם בקהילות יפניות מחוץ ליפן כמו בסאו פאולו שבברזיל בה מתקיים פסטיבל טנבאטה גדול ומפואר ולוס אנג'לס בארה"ב.
מי שתהה מה פירוש האימוג'ים:   עכשיו ידע כי אלו הסמלים של הטנבאטה- עץ במבוק מקושט.
מקור החג באגדה קדומה שסופרה במשך מאות שנים בסין, והתערבבה כפי הנראה עם אמונות
מקומיות של אזורים שונים במזרח אסיה. לסיפור הטנבאטה פנים רבות וגרסאות שונות באזורי יפן השונים, אך מוסכם בין כולם שזהו חג הכוכבים וחג האוהבים היפנים.

אחד הסיפורים הוא סיפור עתיק של שני כוכבים, הממוקמים משני עברו של שביל החלב: הכוכב אוֹרִיהִימֶה (הכוכב וגה) והכוכב הִיקוֹבּוֹשִי (הכוכב אלטאיר).
הנסיכה אוֹרִיהִימֶה חיה בשמים על גדות שביל החלב, הקרוי גם `הנהר השמיימי`. אביה היה טֶנקוֹ
מלך השמיים – היקום עצמו. הנסיכה אוֹרִיהִימֶה ארגה בגדים ואריגים יפהפיים שאביה אהב והיה
מאושר מהם. אך הנסיכה אוֹרִיהִימֶה לא היתה מאושרת, היא עסקה מבוקר עד ערב  באריגה ולא מצאה לעצמה בן זוג לחיים. אביה הבין לליבה והפגיש אותה עם הִיקוֹבּוֹשִי רועה הבקר, אשר חי ורעה את עדריו מעברו השני של נהר השמיימי.
השניים נפגשו ומיד התאהבו זה בזו, נישאו וחיו באושר. אך אבוי!! האהבה השכיחה מליבם את
חובותיהם. במשך הזמן הזניחו השניים את עיסוקיהם האחרים. אריגים יפהפיים לא נארגו, ומצידו
האחר של שביל החלב, הפרות של  הִיקוֹבּוֹשִי התפזרו לכל עבר. הדבר עורר את כעסו של האב שגזר עליהם עונש קשה – הפרידם ואסר עליהם להיפגש.
הנסיכה אוֹרִיהִימֶה בכתה מאוד, עד שנכמרו רחמיו של האב.  הוא החליט לאפשר לזוג האוהבים
להיפגש מדי שנה ביום השביעי של החודש השביעי, אך רק בתנאי שאוֹרִיהִימֶה תארוג כראוי ובחריצות.

משהגיע היום המיוחל, גילו הִיקוֹבּוֹשִי ואוֹרִיהִימֶה שהם לא יכולים להיפגש שכן לא היה גשר מעל הנהר השמיימי. צערם היה גדול, אך לעזרתם נחלצה להקה גדולה של עקעקים (עורבי נחלים). העקעקים עפו מעל לנהר העצום ויצרו בעזרת הכנפיים שלהם גשר, שבעזרתו יכלו האוהבים להיפגש. אך כאשר יורד גשם, האוהבים לא יכולים לחצות את הנהר השמיימי והם נאלצים להמתין לפגישה נוספת רק בשנה הבאה בתקווה ליום לא גשום.  ולכן כל שנה, לקראת ה- 7 ביולי עוקבים ילדי יפן בדריכות אחר תחזית מזג האוויר. הקיץ ביפן כידוע מאוד גשום ומעונן, האם יכסו עננים השנה את הנהר השמימי?  האם הגשר בין גדות הנהר יתאפשר השנה?

חג טנבאטה שמח, מי ייתן וכל משאלותיכם יתגשמו.

• כל התמונות בבלוג מרחבי הרשת

 

 

 

סאקה-להשתכר מאורז

הסאקה הוא המשקה האלכוהולי המזוהה ביותר עם יפן.
מיליוני בקבוקי סאקה יוצאים מדי שנה מיפן לרחבי העולם כולו.

משקה הסאקה תופס מקום מרכזי ונכבד בתרבות היפנית ב-2000 השנים האחרונות, כאשר הידע וטכניקות הייצור שלו מועברים ממבשלה למבשלה בכל פינה ביפן.
ההיסטוריה של הסאקה אינה חד משמעית וישנן תיאוריות שונות בנוגע לראשית ייצור המשקה.
תאוריה אחת טוענת שבישולו של האורז החל בסין, בסביבות שנת 4800 לפנה"ס, ויוצא ליפן לאחר מכן. ואילו תיאוריה אחרת טוענת כי תחילת הייצור היתה במאה השלישית ביפן, עם התפתחות הגידול הרטוב.
מלחמת העולם השנייה פגעה קשות בתעשיית הסאקה. הרוב המוחלט של תוצרת האורז שימש למאמץ המלחמתי ומבשלות רבות קרסו. לאחר המלחמה התאוששו המבשלות, איכות הסאקה השתפרה והפופולריות של המשקה בעולם הלכה וגדלה. כיום ישנן מבשלות סאקה בדרום אסיה, דרום אמריקה, צפון אמריקה, סין ואוסטרליה, ודווקא ביפן נותרו 1500 מבשלות בלבד.
חומר הגלם המשמעותי ביותר בייצור הסאקה הוא כמובן האורז…. לאורך 2000 שנות ייצור הסאקה ביפן, השקיעו לא רק בבחירת האורז המתאים לסאקה, אלא גם בעיבוד שלו לקראת  תהליך התסיסה עצמו.
האורז המשמש לייצור סאקה הוא אורז מיוחד: עבה וגדול יותר, והשיבולים שלו שונות מאלה של אורז למאכל. השיבולים קצרות יותר, כבדות מעומס מטענן וכפופות. כפיפות השיבולים הזו מפחידה את מגדלי האורז, כל סופת גשמים שאינה בעונתה מסוגלת להכניע את השיבולים לקרקע ולא ניתן יהיה להשתמש באורז היקר.
הסאקה מחולק לשלוש קטגוריות-
המירין (Mirin): המשמש לבישול במטבח היפני.
הטוסו (toso): המשקה המסורתי לחגיגות השנה החדשה שהוא בטעם מתקתק ומתובל.
הסייהו (Seihu): הסאקה המעודן המוכר לנו מהמסעדות היפניות במערב.
ישנה גם גרסה אלכוהולית חזקה הנקראת שושו (Chochu) שעשויה מאורז, דגנים, תירס ובטטות מתוקות שתססו וזוקקו.
ישנם גם כמה סוגי סאקה נפוצים המאושרים על ידי הממשל היפני-
Ginjoshu: הסאקה הבסיסי המופק מאורז לבן ש-60% ממנו מלוטש. מכיל אורז, קוג'י, מים ואת מרכיבי בישול האלכוהול. מאופיין בפירותיות, פרחוניות וטעמים נקיים ופריכים. אם האורז המלוטש מגיע ל-50% ומטה הסאקה ייקרא Dai-ginjoshu.
Junmaishu: מיוצר אך ורק מאורז לבן, פטריית האורז, הקוג'י והמים. מאופיין בניחוחות מעודנים אך עשירים וטעם חלק.
Honjozoshu: מופק מאורז שרמת הליטוש שלו מגיעה עד ל-70%, קוג'י, אלכוהול ומים. מאופיין בניחוחות מתונים ומאופקים ופריך בפה.
מתי ואיך לשתות?
הסאקה מגיע ל-13-16 אחוזי אלכוהול. את הסאקה, בדומה לבירה העשויה מדגנים, אין לשמור יותר מדי זמן היות והוא אינו משתבח עם הזמן. זמן המדף המקסימלי של הסאקה הינו עד 10 חודשים מתאריך ייצורו. לאחר פתיחת הבקבוק רצוי לשתות אותו תוך 4-5 ימים.
|נהוג לשתות את הסאקה בכוסות המסורתיות העשויות בדרך כלל מעץ או חרסינה.
הסאקה מוגש בכוסות רדודות הנקראות צ'וֹקוֹ והסאקה נמזג אליהן מבקבוקוני קרמיקה הנקראים טוֹקוּרי. כוסות חגיגיות יותר הנקראות סקזאקי, משמשות בחתונות ואירועים מיוחדים. שתיית סאקה מכוסו של אדם אחר נחשבת סימן לחברות.

אחת השאלות וההתלבטויות הרבות הנוגעות לשתיית הסאקה היא- חם או קר?
התשובה מורכבת במקצת. קיימים סוגי סאקה שונים, איכותיים וטובים ולעומתם סוגים זולים. את הסאקה האיכותי רצוי לשתות צונן ואילו את אחיו הזול מגישים חם. במסורת היפנית הקדומה הסאקה הוגש חם, היה נעים יותר לשתות בעודו חם. עד לפני כ-30-40 שנה היה המשקה גס יותר, מלא, מתוק ועצי, לא דומה כל כך למשקה המעודן והמתוחכם שאנחנו מוצאים היום. כיום, הסאקה מותסס במכלי פלדת אל חלד ומאוחסן בבקבוקים, לעומת חביות עץ הארז של פעם. אופיו של הסאקה הנוכחי, נטול העץ, מעודן, קליל יותר וחלק ובעל תמצית פירותית ופרחונית. הציוד חדיש יותר, השמרים עברו פיתוח מעבדתי טוב יותר והריח והטעם השתפרו. טכנולוגיית טחינת האורז עלתה לאין ערוך.
נהוג להגיש את הסאקה כמו יין לבן, צונן או עד לטמפרטורת החדר, תלוי בסוג הסאקה ובהעדפה האישית. סאקה קר מדי יאבד את טעמיו. במסעדות יוקרה יפניות מגישים את הסאקה בטמפרטורת הגוף. ג'יימס בונד בסרטו "חיים רק פעמיים" נהג לשתות את הסאקה בטמפרטורת החדר, לרוב ב-27 מעלות.
מה מומלץ לאכול כאשר שותים סאקה?
היחס אל הסאקה בארצות המזרח, הוא בדיוק כמו ליין. הניחוחות, הטעמים, המורכבות והניואנסים השונים יכולים למשוך ולהקסים את המתרגל אליהם בדיוק כמו יין. בדומה ליין גם פה קיימת התאמת סוגי סאקה שונים לסוגי מזון שונים. ההתאמה נעשית לפי ניחוחות, מתיקות או יובש, חמיצות, מרקם, רעננות וטריות או ארציות גסה וכבדה, מורכבות ותחכום או פשטות ועוד. או לפי הנוסחה הפשוטה המובילה אותנו גם בעולם היין, ככל שהאוכל יותר דומיננטי, כך הסאקה יהיה יותר דומיננטי.