אומנות סידור הפרחים היפנית

איקבנה היא אומנות סידור הפרחים היפנית.
משמעות השם איקבנה מגיע מצירוף שתי מילים יפניות- איקרו שפירושה להעניק חיים, להחיות
ואנה שפירושה ביפנית – פרח.
עיצוב הפרחים היפני הוא מינימליסטי ומתבסס על ערכים של פשטות איפוק ואסתטיקה.
לעומת סידור הפרחים המערבי המשתמש במספר רב של פרחים ושם דגש על הצבעים, האיקבנה מתבססת על סידור ענפים, עלים ומספר קטן של פרחים ויצירת סידור פרחים המדגיש צורה וקווים.
אומנות האיקבנה היא עתיקה ובעלת מסורת של למעלה מ-600 שנה כאשר בתחילה, סידור הפרחים נועד למקדשים הבודהיסטים או לשם מנחה עבור רוחות המתים.
עם השנים החלה האיקבנה להיפרד מהמשמעות הדתית והפכה לתחביבם של אנשי האצולה כאשר היוצר של האיקבנה למעשה יוצר השתקפות של הרגשות שלו.
החל מהמאה ה-15 החלו גם "האנשים הרגילים" לעסוק בתחביב זה כאשר במאה ה-16 נפתח בית הספר הראשון ללימודי האיקבנה.
כיום ניתן למצוא ברחבי יפן אלפי בתי ספר לאומנות האיקבנה ורק ביפן עוסקים בתחביב זה כ-15 מיליון איש.
האיקבנה הקלאסית מאופיינת בחוקים רבים ונוקשים, יש מספר אלמנטים ברורים המוגדרים מראש ולכל אלמנט תפקיד ברור ומוגדר.
עם הזמן התפתחו גם סגנונות מודרניים יותר אשר חופשיים ומשוחררים יותר בגישתם שמטרתם להעביר לצופה בסידור הפרחים את יופיו הטבעי של הצמחים.
בעת לימודי האיקבנה יש לתרגל את הכנת סידור הפרחים בדממה מוחלטת על מנת לחדד את הסבלנות ואת החוש האסטטי של התלמיד.
אך לא רק המתרגלים שומרים על השקט, לרוב נהוג לעשות זאת בשקט כיוון שהיפנים מאמינים שהזמן המוקדש ליצירה אינו מתאים לבזבוז בשיחות או ריכולים אלא זה הזמן להתבונן בטבע, להתחבר לשקט הפנימי, כל אלו גורמים לאדם להיות סובלני יותר.
גם בישראל אפשר להשתתף בקורסים וסדנאות ללימוד ופיתוח "אומנות הפרח" האיקבנה.