שבוע הזהב ביפן- יום החוקה 3.5

ב-3.5.1947 נכנסה ליפן החוקה החדשה של "אחרי המלחמה" (מלחה"ע השניה) ומאז הפך יום זה ליום חג הנקרא "יום החוקה" Constitution Memorial Day ) 憲法記念日 Kenpō Kinenbi)
יום החוקה הוא חלק מרצף חגים המרכיבים את שבוע הזהב ביפן.
יום החוקה
חוקת יפן החדשה כוננה לאחר כניעתה של יפן במלחה"ע השנייה והיא מחליפה את חוקת מיג'י הישנה משנת 1890 בה נקבע כי מעמד הקיסר השולט ביפן הוא השליט העליון.
עפ"י החוקה החדשה סמכותו של הקיסר מוגדרת מחדש כסמל המדינה ואחדות העם בלבד אשר שלטונו נשאב מריבונות העם ואין לקיסר סמכויות הקשורות לממשלה.
החוקה החדשה נוסחה לפי החוקה האמריקאית והבריטית והיא מעניקה את הכוח לעם ומשנה את שיטת הממשל המונרכית לממשל דמוקרטי.
בחוקה החדשה של יפן התווסף סעיף נוסף ,המוכר כ"סעיף 9", ובו הוחלט כי נשללה מיפן הזכות להיות צד במלחמה ולהחזיק בכוחות צבאיים , חל איסור על יפן להשתתף במלחמה ונאסר עליה ליישב סכסוכים בינלאומיים תוך שימוש בכוח: "מתוך שאיפתם הכנה לשלום בינלאומי המבוסס על צדק וסדר, מוותרים אנשי יפן לעולם על מלחמה כזכות ריבונית של אומה ועל האיום או השימוש בכוח כאמצעים ליישוב סכסוכים בינלאומיים."(מתוך סעיף 9 לחוקת יפן). , למרות שיפן כן מחזיקה בכוחות הגנה עצמית.
בחוקה אף מצוין כי חוקיות החוקה היא העליונה ביותר ומוגדרת מעל כל חוק, תקנה או צו קיסרי.
מאז כינונה של החוקה בשנת 1947 לא בוצעו שינויים בחוקה למרות שכן היו ניסיונות לעשות זאת שגררו מחלוקות גדולות בציבור היפני.
עיקר המחלוקת היא סביב סעיף 9 הקובע כי יפן לא תחזיק צבא וסביב מעמדו של הקיסר.
ניתן לבצע שינויים בחוקה אך זה מותנה בקיום של משאל עם ולאחר מכן אישור רשמי מהקיסר על אף שאין באפשרותו של הקיסר להטיל וטו וההחלטה בנוגע לשינוי בחוקה תלוי בעם בלבד.

יום החוקה1

  • התמונות מרחבי הרשת

פותחים את שבוע הזהב ביפן- Showa Day

Showa Day (שׁוֹוָּה) הוא חג ביפן המתקיים ב-29.4 ומהווה חלק מחגים לאומיים המרכיבים את שבוע הזהב ביפן.
בחג ה- Showa Day מציינים את יום הולדתו של קיסר יפן "הירוהיטו" אשר שלט ביפן בתקופה הארוכה ביותר בה קיסר שלט ביפן (1926-  1989) ו במהלך תקופת שלטונו עבר העם היפני את אחד השינויים הגדולים בתולדותיו.
השם שׁוֹוָּה (שלום נאור) הוא שם הכינוי הניתן לקיסר ומסמל את תקופת שלטונו.
הירוהיטו2
עפ"י המסורת היפנית יום הולדתו של הקיסר השולט ביפן הוא יום חג לאומי ולכן לאחר מותו של הקיסר, בשנת 1989, עבר יום החג הלאומי לחודש לדצמבר שזהו מועד הולדתו של הקיסר אקיהיטו שירש את מקומו ואילו התאריך  29.4 הפך ליום חג הנקרא "היום הירוק" אשר מוקדש לטבע ולסביבה מכיוון שהקיסר הירוהיטו היה חובב ידוע של הטבע וחיות ימיות בפרט ואף פיתח מעבדה לחיות ימיות בארמון הקיסר ולכן יום זה הוקדש לטבע שהקיסר הירוהיטו כה אהב.
בשנת 2007 הועברה הצעת חוק להחזיר את ה- Showa Day לתאריך ה-29.4 ואילו ה"יום הירוק" עבר  לתאריך ה- 4.5.


הקיסר הירוהיטו שלט ביפן לפני, במהלך ואחרי מלחמת העולם השנייה, אחת התקופות הקשות שעברה יפן אשר אילצה את המדינה להתמודד עם אתגרים קשים במהלך המלחמה וגם עם הקשיים של אחרי המלחמה.
ההחלטה להחזיר את יום החג להולדת הקיסר הירוהיטו התקבלה במטרה להקדיש את יום זה למחשבה על התקופה הקשה שעברה יפן ועל ההתאוששות של העם היפני לאחר מלחמת העולם השנייה במהלך תקופת שלטונו של הירוהיטו.
ביום זה נוהגים היפנים לעלות לקברו של הירוהיטו ולהתייחד עם זכרם של אלו שנהרגו במלחמה.

הירוהיטו3

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

צ'יאונה סוגיהארה – היפני שהציל אלפי יהודים בזמן השואה

צִ'יאוּנֶה (סֶמְפּוֹ) סוּגִיהַארַה (1900-1986) היה  קונסול כללי של יפן בקובנה שבליטא בתקופת מלחמת העולם השנייה.סוגיהארה
סוגיהארה הציל בזמן השואה את חייהם של אלפי יהודים מליטא ופולין כאשר פעל ללא אישור ממשלת יפן ועזר ליהודים להימלט מאיימת הנאצים תוך סיכון ביטחונו וביטחון משפחתו.
ב־1939 נשלח סוגיהארה לליטא, שם נתמנה לתפקיד סגן הקונסול בקובנה שהייתה בירתה הזמנית של ליטא באותו הזמן והייתה ממוקמת באופן אסטרטגי בין גרמניה הנאצית וברית המועצות.
באותה תקופה נכבשה פולין ע"י גרמניה הנאצית ויהודים רבים ברחו לוילנה אשר בליטא במטרה להגר ממנה למדינות חופשיות.
למרות המאמצים הרבים של ארגוני הצלה יהודים שונים היה קשה מאוד למצוא מדינה שתיתן מקלט לפליטים היהודים.
ביוני 1940, הכוחות הסובייטים כבשו את ליטא ולא התירו יציאה חופשית מליטא אלא רק ליהודים שהגיעו מפולין לאזור ברית המועצות וזאת בתנאי שהמסמכים והאשרות תקינים.
המצב רק החמיר כאשר החלו הידיעות על כך שהצבא הגרמני מתקרב לליטא ויחד עם הידיעות על מצב היהודים שנרצחים בהמוניהם בפולין הסכנה גדלה והיה צורך בפתרון מידי על מנת לברוח מאירופה הכבושה ע"י הנאצים.
בהוראת הסובייטים הקונסוליות החלו להיסגר בזו אחר זו וכך נוצר מצב ששערי העולם היו נעולים בפני הפליטים.
בנקודה קריטית זו כאשר הזמן דוחק עלה רעיון אצל הפליטים,נודע שלאי קוראסאו (Curacao) בים הקאריבי שהיה תחת חסותה של הולנד, לא נדרשו אשרות כניסה. הסובייטים נתנו את הסכמתם לכך שהפליטים יעברו בברית המועצות בדרכם לקוראסאו, ובתנאי שיקבלו אשרות מעבר מיפן. עקב כך פנה ד"ר זרח ורהפטיג (שלימים כיהן כשר הדתות בממשלת ישראל), ממנהיגי ה'מזרחי' לקונסול סוגיהרה וביקשו להעניק את האשרות.
וכך, בבוקר אחד בסוף יולי 1940, סוגיהרה ומשפחתו התעוררו לקולם של קהל יהודי פולין שהתאספו מחוץ לקונסוליה. הפליטים ידעו שזו הזדמנותם היחידה, רק אם הקונסול היפני ייתן להם את אשרות המעבר כדי לעבור דרך ארצו, היהודים יורשו לצאת מברית המועצות.
סוגיהרה הקשיב לדברי הפליטים והיה לו ברור כי זו היתה הדרך היחידה בה יוכלו להימלט מהנאצים, שהלכו והתקרבו לאזור והחליט לעזור לפליטים בזמן הדחוק שנותר לו מכיוון שגם הקונסוליה היפנית קיבלה הוראה כי עליה להיסגר.
סוגיהארה שלח פעמיים מברק לממונים עליו במשרד החוץ ביפן לקבלת אישור להנפיק אשרות כניסה אך בקשתו נענתה בשלילה.
סוגיהארה לא נואש ושלח מברק דחוף גם לשר החוץ בעצמו ואף תיאר את מצבם הנואש של הפליטים, אך גם בקשה זו נענתה בשלילה.
למרות שבקשותיו נדחו ולמרות שידע שהוא מפר את הפקודות שקיבל ממשלתו אותה הוא משרת, החליט סוגיהארה שהוא מפר את הוראות ממשלת יפן ובצעד חריג החליט לפעול לפי צו מצפונו ולחתום על אשרות הכניסה של הפליטים היהודים.
במשך 29 יום, מה-31 ביולי ועד ה-28 באוגוסט של 1940, סוגיהרה ואשתו יוקיקו, הקדישו את זמנם לחתימה על האשרות בידיהם. שעה אחר שעה, יום אחר יום, במשך 4 השבועות האלה כתבו, חתמו והחתימו כ-300 ויזות ביום.
למרות שסוגיהארה קיבל מברקים דחופים ממשרד החוץ היפני בטוקיו להפסיק מיד את הנפקת האשרות המשיך סוגיהארה במלאכתו אפילו שידע שההשלכה על מעשיו תהיה חמורה.
בסוף אוגוסט 1940 נסגרה הקונסוליה היפנית בליטא. ב-4 בספטמבר עזב סוגיהארה את תפקידו ויצא ברכבת עם משפחתו לברלין, להמשך שירות דיפלומטי שם. מספרים כי עוד בישיבתו ברכבת המשיך לנפק אשרות כניסה יפניות לפליטים היהודים ואת החותמת עם מספר רב של ניירות השליך סוגיהארה מחלון הרכבת לעבר אחד הפליטים על מנת שימשיך במקומו בהנפקת האשרות.
מספר הניצולים בזכות אותן אשרות היה גבוה יותר ממספר האשרות שהנפיק סוגיהארה מכיוון שכל אשרת כניסה למבוגר כללה גם את ילדיו של אותו מבוגר.

ההערכה היא כמדובר ב6000 ניצולים.
הפליטים שניצלו בזכותו של סוגיהארה ואשתו שתרמה גם היא רבות למהלך הגיעו לאחר דרך ארוכה ומייגעת לקובה שביפן.
חלק מהניצולים עברו לאחר השהייה ביפן לצפון אמריקה וחלק עזבו לשנחאי שבסין.
לאחר שעזב את ליטא המשיך סוגיהארה לעבוד בקונסוליות שונות באירופה ובאפריל 1947 חזרו סוגיהארה ומשפחתו ליפן.
חודשיים לאחר חזרתו ליפן פוטר סוגיהארה מתפקידו בשירות הדיפלומטי בגלל סירובו להישמע להוראות הממשלה שבע שנים לפני כן.
סוגיהארה נאלץ לעבוד בעבודות כפיים שונות על מנת לפרנס את משפחתו ולמזלו בגלל שליטתו בשפות שונות הצליח לקבל משרה ברוסיה בחברה מסחרית בה עבד 16 שנה.
שנים רבות ניסו אלו שניצלו בזכותו לאתר אותו אך ללא הצלחה עד שבשנת 1968 בצירוף מקרים הצליח אחד הניצולים, יהושוע נשרי אשר חזר ליפן והפעם כיועץ כלכלי לשגרירות ישראל ביפן, לאתר את סוגיהארה כאשר הוא הגיע לביקור ביפן בתקופת שהותו במוסקבה.
בשנת 1969 הגיע סוגיהארה לביקור בארץ וקיבל תעודת הוכרה מיד ושם ובשנת 1985 קיבל הכרה כחסיד אומות עולם.
סוגיהארה3
סוגיהארה נפטר ב־31 ביולי 1986 בגיל 86, והותיר אחריו אלמנה ושלושה ילדים. מסתבר כי החיידק היהודי המשיך לכהן בבני משפחת סוהידארה. בנו הבכור, הירוקו, שימש כמתווך בעסקות בן יפן לישראל, בנו הצעיר, נובוקי, מדבר עברית כצבר ובנו הצעיר צייר, שהרבה לצייר את נופי ירושלים והמדבר.
גם בליטא ציינו את פעילותו האמיצה של סוגיהארה והעניקו לרחוב את שמו.
50 שנה לאחר מעשה ההצלה, החליטה ממשלת יפן לטהר את שמו של סוגיהארה והוא הוכתר כגיבור לאומי ובשנת 1992 נבנתה אנדרטה בעיר הולדתו ובה פסל בדמותו.
בנתניה יש רחוב הקרוי של שמו של סוגיהרה, זאת לאחר שניצולים רבים ששרדו בזכותו עלו לישראל והקימו בנתניה את ביתם.

סוגיהארה1
סוגיהארה כמעט ולא הסכים להתראיין אך בראיון נדיר שכן קיים הסביר את מצבו:
"היו לי קשיים, ושני לילות נדדה שנתי. חשבתי בלבי: אני יכול להנפיק אשרות מעבר… בתוקף סמכותי כקונסול. איני יכול לתת לבני-אדם הללו למות, בני-אדם שבאו אלי לקבל עזרה כשהמוות מרחף מעל ראשיהם. יהא העונש שאקבל אשר יהיה, ברור לי כי עלי לפעול על-פי צו מצפוני."

על המדליה המוענקת לחסידי אומות העולם ואשר הוענקה גם לסוגיהארה מוטבעת האמרה: "כל המקיים נפש אחת, כאילו קיים עולם ומלואו".
סוגיהארה2

פסטיבל כדור הארץ בטוקיו

כל שנה לקראת סוף חודש אפריל, למשך יומיים, מתקיים פסטיבל כדור הארץ ""Earth Day בפארק  יויוגי הנמצא בלבה של טוקיו.
הפסטיבל מארח מדי שנה כ-100,000 איש ומוקדש כולו ללמוד כיצד ניתן לשמור על כדה"א ולחיות חיים ירוקים יותר.


בפסטיבל אפשר למצוא דוכנים המציעים שפע של מוצרים ירוקים, מוצרי קוסמטיקה וטיפוח מחומרים טבעיים ואורגניים, ביגוד ותיקים מחומרים אורגנים, דוכנים הסברתיים של מתנדבים למען בעלי החיים, חברות המציעות שירותים אקולוגים ופתרונות שונים למען איכות הסביבה, ארגונים שונים ללא מטרות רווח המציגים את האג'נדות שלהם ולכולן מטרה אחת ברורה- לשמור על כדור הארץ, הרצאות בנושאי איכות הסביבה, הופעות מוזיקליות רבות והרבה דוכני אוכל טעים, בריא וידידותי לצמחונים וטבעוניים.


האווירה בפסטיבל נעימה ומלאת אהבה.
פסטיבל כדור הארץ מתקיים בטוקיו החל משנת 2001 והוא נחשב לאחד  מאירועי האקולוגיה הגדולים והמשפיעים כיום ביפן.
מכיוון שמדובר בפסטיבל המתרחש ביפן וחלק בלתי נמנע מיפן אלו הם מקלות האכילה (צ'ופסטיקס) הקהל מתבקש להגיע עם כלי אוכל אישיים או לשכור כלי אוכל בפסטיבל.
מקלות האכילה החד פעמיים הם כה נפוצים ביפן אך מהווים למעשה מפגע סביבתי גדול.
בכל שניה משתמשים ביפן ב-792 מקלות אכילה חד פעמיים מה שמוביל לכמות עצומה של עצים הנכרתים רק לצורך זה ולכן ההמלצה היא להשתמש בכלי אוכל רב פעמיים.
אם בכל זאת הגעת לפסטיבל ללא כלי אוכל ניתן לשכור מקלות אכילה וכוס  שתייה רב פעמיים במחיר סמלי ולדאוג להחזירם שטופים ונקיים.
אירועי יום כדור הארץ נערכים בעולם כולו וטוקיו מצטרפת לאירועים אלו מדי שנה במטרה להציג ליפנים אפשרויות כיצד ניתן לחיות בעולם ירוק וידידותי יותר לסביבה.
יום כדוהא2

סאקורה- הפריחה המבשרת על בוא האביב

פריחת הדובדבן מרגשת כל יפני והיא מהווה אחד מסמליה הבולטים של יפן.
אין זו הגזמה לומר כי היפנים אוהבים מאוד את פריחת הדובדבן הידועה בשם- סאקורה.
מדוע הצפייה המשותפת בפריחה הפכה להיות אחד הבילויים המועדפים על היפנים?
הכל התחיל במנהג עתיק שמקורו (כמו דברים רבים בתרבות היפנית) בסין.
במאה ה-8, השפעות התרבות הסינית, היו מרובות ולסינים היה מנהג דומה של צפייה בפריחה.
על אף שהמנהג ביפן החל בקרב בני האצולה עד מהרה התפשט המנהג אל הסמוראים וגם אל יתר בני העם.
עד המאה ה-8 החגיגות סבבו סביב פריחת השזיף ולקראת סוף המאה ה-8, חגיגות פריחת הדובדבן תפסו את מקומם.


אחת הסיבות לכך היא שפריחת השזיף חלה בפברואר ומזג האוויר ביפן קר מאוד ופחות מתאים לחגיגות מחוץ לבית.
פריחת הדובדבן מתרחשת בחודש אפריל כשמזג האוויר אביבי ויפה ואז נעים לקיים פסטיבלים וחגיגות מחוץ לבית.
למרות שמדובר במנהג עתיק יומין עד היום מתייחסים היפנים לסאקורה בכבוד ונוהגים לצאת ולצפות בפריחה בקבוצות גדולות עם בני המשפחה או עם עמיתים לעבודה.

ביפן יש למעלה ממיליון עצי דובדבן המפוזרים בפארקים, מקדשים, בתי ספר ועוד.
פריחת הדובדבן מסמלת בתרבות היפנית את בוא האביב וגם באופן כללי זמן של התחלה חדשה. שנת הלימודים היפנית מתחילה באפריל וזו גם תקופה של קביעת מטרות בעסקים ובחיים בכלל.
במובן הפילוסופי יותר הפריחה הקצרה של הדובדבן מסמל את החיים, היופי המרהיב של הפריחה שנמוג בזמן קצר כל כך הוא כמו היופי של החיים הנגמרים כל כך מהר.
המועד המדויק של פריחת הדובדבן ביפן משתנה מאזור לאזור והוא תלוי במזג האוויר.

הפריחה מתחילה בדרך כלל בסוף ינואר באוקינאווה שבדרום וממשיכה דרך טוקיו וקיוטו לקראת אמצע מארס ומסתיימת באי הצפוני הוקאידו באפריל.
היפנים עוקבים באדיקות אחרי מהדורות החדשות שמדווחות כל הזמן על התקדמות הפריחה, ויוצאים בהמוניהם לצפות בה.
היציאה המשותפת לפארקים לצפות בפריחה נקראת "הנאמי" שפירושה "צפייה בפרחים",
הנמשכת תקופה קצרה של שבועיים-שלושה בה היפנים יוצאים בהמוניהם לפארקים נהנים ומתפעלים מהסאקורה המרשימה.
אנשים רבים נאספים יחד סביב עצי הדובדבן בעת לבלובם וחוגגים, לפעמים עד הלילה.
החל משעות הבוקר המוקדמות מגיעים הנציגים מכל משפחה ותופסים את המקום הטוב ביותר בפארק לצפייה בפריחה המרהיבה.
כל נציג פורש מחצלת פלסטיק כחולה וממתין ליתר בני המשפחה והחברים שיגיעו.
היפנים  מתייחסים אל המחצלת הכחולה  בכבוד רב ובדיוק כמו בבית יפני, אין לעלות על המחצלת עם נעלים אלא יחפים בלבד.
גם מקומות העבודה נוהגים לצאת יחד לצפות בפריחה, נהוג לשלוח את אחד או שנים מהעובדים הזוטרים לצאת השכם בבוקר לפארק ולתפוס מקום.


אין זה מראה נדיר לראות בפארקים אנשים לבושים בחליפה יושבים על מחצלת כחולה במשך שעות רבות, כיום שיש מחשב נייד ואפשר לעבוד מכל מקום "אנשי החליפות" נוהגים לפתוח את המחשב ולעבוד בזמן שהם שומרים על המקום היקר בפארק.
זמן ההמתנה יכול להיות אפילו 12 שעות, העובדים הזוטרים שמחים להתנדב למשימת השמירה וכך להנות גם מהפסקה  מהעבודה מהמשרד הסגור וגם וליהנות מהאוויר הנעים בפארק.
נהוג להגיע לפארק ולערוך פיקניק הכולל סאקה (יין אורז) וממתקים יפנים בצבעים ורודים בהשראת צבעי הסאקורה.
במהלך הפסטיבל אפשר למצוא מופעי מוזיקה ,טקסי תה מסורתיים או לראות אנשים מטיילים בנחת ונהנים מהמראות הקסומים של הפריחה.
אפשר להנות מפסטיבל ההאנמי  לא רק ביפן אלא בעוד יותר מ-20 מדינות ברחבי העולם ובעיקר היכן שיש קהילה יפנית גדולה כמו הוואי, ברזיל ואפילו הלסינקי בפינלנד.
פריחה

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

הפארק בו הצבאים הם קדושים

פארק נארה הוא פארק עירוני גדול המוכר בזכות אוכלוסיית הצבאים הגדולה שהפכה את הפארק לבית.נארה1
מדובר בכ-1400 צבאים הנחשבים כקדושים בעיני תושבי העיר נארה והם מתנה שנשלחה ע"י האלים מדת השינטו.
עד שנת 1637 צייד של אחד מהצבאים הקודשים נחשב כעבירה שעונשה היה מוות, כיום הצבאים עדיין יקרי ערך עבור היפנים ומעמדם הוא של אוצר טבע לאומי והם נחשבים כחיה מוגנת שאין לצוד אותה.נארה3
הצבאים נחשבים לאטרקציה עבור התיירים, כשהם משוטטים בחופשיות ברחבי הפארק ואפשר להאכיל אותם, ללטף ולהצטלם איתם.נארה5
ברחבי הפארק ניתן למצוא מזון ייחודי עבור הצבאים בצורת קרקר, אותו ניתן למצוא רק בנארה ולכן גם נקרא "deer-crackers". הקרקר עשויי מאורז ומותאם במיוחד לטעמם של הצבאים.
הצבי נחשב לחיה עדינה, אך לא כך כשהצבאים רואים את הקרקרים המיוחדים שלהם…אז הם עלולים להיות אגרסיביים ותוקפנים ואף יכולים לנסות לנגוח או לחטוף בכוח את הקרקרים שלהם.נארה6
ברחבי הפארק מפוזרים שלטי אזהרה איך להתנהג בעת האכלה של הצבאים ולהזהיר מפני התנהגות תוקפנית של הצבאים.
הצבאים בפארק חכמים מאוד וחלקם אף למדו להשתחוות כמנהג היפנים אחרי שלמדו שמחווה זאת מזכה אותם בקרקר טעים.
נארה4