מסורת יפנית גם בגרביים

ליפנים מסורות רבות בתחומים שונים, כך גם בתחום ההנעלה.

גרבי הטאבי הם גרביים יפניות מסורתיים המגיעים עד הקרסול ויש להם הפרדה בין הבוהן לשאר האצבעות, הגרביים אינן גמישים כמו גרבים רגילים ובעלי צורה מוגדרת של הרגל.
את הטאבי נוהגים לגרוב גם גברים וגם נשים והם חלק מהתלבושת היפנית המסורתית.
ישנם גרבי טאבי בצבעים שונים:

גרבי טאבי לבנים  אותם גורבים לאירועים מסורתיים כמו טקס תה, טאבים צבעוניים אותם גורבים באירועים לא רשמיים וטאבים בצבעי כחול או  ושחור אותם נוהגים הגברים לגרוב.
נהוג לגרוב אותם עם שני סוגי נעלים יפניות מסורתיות:
נעלי גטה-נעלי עץ עבות עם שני עקבים  שטוחים הנמצאים בכל סוליית נעל ,בשל גובהן של הנעלים, נהוג ללכת איתן בשלג וכך למנוע מבד הקימונו או היוקאטה  לגעת בשלג או בבוץ ולהתלכלך.
מי שאינו רגיל ללכת עם נעלי הגטה יזדקק לתרגול עד שיוכל ללכת איתם בנוחות וללא חשש מנפילות.
למרות המראה המוצק והחזק של נעלי הגטה הן נוטות להישבר בקלות וניתן למצוא בשכונות ישנות מתקן נעלי גטה מסורתי אשר יודע לטפל ולתקן בנעלים אלו.
 סנדלי זורי – נעלים נוחות להליכה העשויות מבד, קש, עור ועוד אפשריות רבות.
את סנדלי הזורי נהוג לנעול לטקסים רשמיים כמו חתונות וטקס תה יחד עם קימונו.
ניתן למצוא מגוון רחב של נעלי זורי, מנעלים פשוטות הנמכרות במחיר זול ועד נעלי זורי יקרות העשויות מחומרים איכותיים ויקרים.
את כפכפי ההוואיינס המוכרות יצרו בהשראת סנדלי הזורי היפניות.

פועלים, חקלאים, גננים, ועובדים אחרים נוהגים לנעול ג'יקה-טאבי, מגפיים מחומר קשה ועם סוליות גומי ,וכמו לגרבי טאבי הבוהן מופרדת משאר האצבעות ברגל.
נעליים אלו נחשבות לנעלים נוחות זולות ובעלות מראה יפני מסורתי.