תעשיית הרכב ביפן דוהרת קדימה

בחודש ינואר השנה התקיימה בטוקיו התערוכה הגדולה באסיה לטכנולוגיות מתקדמות בענף הרכב – Automotive World
התערוכה מיועדת לשווקי הרכב באסיה ובעולם כולו ומוצגות בה טכנולוגיות מתקדמות בענף הרכב. השנה הציגו בתערוכה כ-11 חברות ישראליות מטכנולוגיות שונות, החברות הישראליות, הידועות בחדשנותן, מובילות בתעשיית הרכב העולמית בתחומים רבים כמו טכנולוגיות אוטונומיות, מערכות ניהול תחבורה, ראיית מחשב, שליטה קולית, מחווה והכרה גרפית, אבטחת סייבר, שירותים מבוססי מיקום וחסכון באנרגיה.
אף על פי שישראל אינה עוסקת בייצור כלי רכב, בשנים האחרונות היא הפכה למעבדת תחבורה עולמית אוטונומית וחברת תחבורה חכמה. החברות הישראליות, הידועות בחדשנותן, הן מובילות בתעשיית הרכב העולמית בתחום הטכנולוגיות האוטונומיות.
תעשיית הרכב ביפן היא אחת מתעשיות הרכב הגדולות בעולם ומאז שנות ה-60 נחשבת יפן לאחת משלוש יצרניות הרכב הגדולות בעולם.

כמה מן המותגים הגלובליים הידועים ביותר שלה שייכים לתעשיית הרכב כמו טויוטה, הונדה, ניסן, מיצובישי, סובארו, דייהטסו, מאזדה, לקסוס ועוד.
בשנים האחרונות, עם התפתחות התעשייה בסין, נאבקת יפן על המקום השלישי יחד עם גרמניה.
כיום, מספקת התעשייה ביפן עבודה ל 5.5 מיליון בני אדם המהווים 8.7 אחוזים מכוח העבודה ביפן המועסקים בייצור רכב ותעשיות נלוות.
טויוטה, הונדה וניסאן הן יצרניות הרכב המובילות ביפן שהפעילות שלהם מתפרסת ברחבי העולם. יחד עם זאת, משרדי ההנהלה ויחידות המו"פ ממוקמים ביפן.


בכלכלה הגלובלית של היום, יצרני הרכב היפנים מייבאים חלקים ורכיבים בשיעורים הולכים וגדלים ועל מנת ליצור תחרות בספקים בחו"ל, ממשלת יפן מעודדת את היצרנים המקומיים לגוון את היצע המוצרים שלהם.
כדי להישאר תחרותיים בסביבה גלובלית, תעשיית הרכב היפנית משקיעה משאבים רבים במו"פ מקומי ובינלאומי.
ההשקעה השנתית במו"פ בתעשיית כלי ברכב ביפן מסתכמת ביותר מ -2 טריליון ין (18 מיליארד דולר), סכום המהווה כ -21% מההוצאות למו"פ בכל מגזרי התעשייה של יפן.
כיום, יצרני הרכב ביפן מתמקדים יותר בשווקים זרים ומחפשים להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות ובחדשנות בענף הרכב מחוץ ליפן.
רכב8

מודעות פרסומת

Yokocho -הסמטאות הישנות של טוקיו

צעד אחד מעבר לרחובות הראשיים בטוקיו יכול להוביל לעולם אחר לגמרי: העולם של Yokocho (סמטאות).
הסמטאות הקטנות, הצרות והישנות מובילות לברים, אזאקיות ומסעדות קטנות, בהם אפשר למצוא יפנים מקומיים ופחות תיירים.
מי שמגיע למקומות אלו לוקח בחשבון שאין הקפדה על המרחב האישי ורוב הסיכויים שישב כתף אל כתף עם שאר המבלים במקום.


למקומות אלו לא נהוג להגיע בחבורות גדולות כי לרוב נמצא כ- 7-10 מקומות ישיבה בלבד בכל הבר או המסעדה.
בעת הליכה בסמטאות ישנה תחושה של חזרה בזמן, הרחובות ישנים ועדיין נשמר בהם העיצוב המסורתי של יפן הישנה.
האווירה בסמטאות פתוחה ושמחה, הלקוחות בד"כ הם לקוחות קבועים ולכן הם מרגישים באזאקיות ובמסעדות "כמו בבית" .


לאחרונה, החלו להיפתח בסמטאות מקומות חדשים וקהל לקוחות צעיר החל לפקוד את הסמטאות ולהתערבב עם הלקוחות המבוגרים והקבועים שהיו מגיעים עד היום.
המקומות מציעים אוכל מסורתי ושתייה במחירים נוחים, ויחד עם האווירה הנעימה שיש במקום נוצר שילוב מנצח המושך קהל רב.
ההצלחה של הסמטאות מושכת גם תיירים מחו"ל המגיעים לבלות ולהתערבב כמו המקומיים ומגיעים לחוות "ערב יפני" המשלב אוכל טעים ואלכוהול.
הסמטאות הקטנות המלאות בהיסטוריה של יפן זכו גם לשמות ייחודיים כמו: Shinjuku Omoide משמעותו "נתיב זיכרון" או Shobuya Nonbei  משמעותו "סמטת השיכור."
יוקוצו

  • התמונות מרחבי הרשת

Omamori – קמע המזל היפני

בדרך המובילה למקדשים ביפן ניצבים דוכנים רבים המוכרים שקים קטנים וצבעוניים עשויים משי או בד להם מחובר חוט, אפשר לראות את השקים הקטנים תלויים מעל מראה של רכב או קשורים לתיק בית ספר של ילדים קטנים.
השקים הקטנים נקראים Omamori "הגנה" והם חלק מהתרבות של יפן המסורתית המשלבת את שתי הדתות ביפן- שינטו ובודהיזם יחדיו.
בתוך השקיקים ישנה תפילה או ברכה והם משמשים כקמע למזל טוב.

אפשר לרכוש  Omamori ליד מקדשי שינטו ובודהיזם והרכישה שלהם נחשבת כתרומה למקדש.
השקים הקטנים סגורים וזה מזל רע לפתוח אותם בשביל לראות מה יש בפנים.
את ה Omamori שומרים למשך שנה אחת בלבד וכל תחילת שנה מתחדשים ב Omamori חדש.

את קמעות הישנים אסור לזרוק לאשפה ונהוג לשרוף את הקמע הישן בטקס מיוחד במקדש.
למרות שהקמעות הם חלק מהתרבות המסורתית ביפן המודרניזציה הגיעה גם לקמעות ואפשר למצוא מכונות אוטומטיות למכירת Omamori או לרכוש אותם בחנויות מזכרות.
בעבר היו אלו הנשים שהיו מכינות את הקמעות בעבודת יד אך היום ישנם מפעלים המכינים אותם בכמויות מסחריות.
למרות זאת עדיין יש מקדשים המכינים בעצמם את הקמעות בעבודת יד מסורתית וכמובן שגם מחיר הקמע העשוי בעבודת יד בהתאם.


איך לבחור את הקמע הנכון?
ישנם סוגים שונים של קמעות כאשר כל אחד נותן מענה לצורך מסוים, ישנם קמעות האחראים על אושר, קמעות שמבטיחים מציאת זוגיות, קמעות לנהיגה בטוחה, בריאות, שמירה על הילדים וגם קמע ששומר על חיית המחמד.
בין מגוון הקמעות אפשר למצוא כמה  יותר מיוחדים כמו- קמע ששומר על המכשירים הדיגיטליים  וקמע ששומר בפני דובים.


את הקמע נהוג לשמור במקום המתאים- אם הקמע הוא לנסיעה בטוחה אז יש לתלות אותו מעל המראה ברכב, במקרה של אופנוע או אופניים הקמע יהיה תלוי על כלי הרכב עצמו, סטודנטים נוהגים לשים קמע להצלחה בלימודים בקלמר והורים שולחים את הילדים לבית הספר עם קמע לשמירה עליהם כשהוא תלוי על התיק של הילד.
בקרב התיירים ה Omamori נחשב כאחת המתנות הנרכשות ביותר כמזכרת מיפן המשלבת גם ברכה וקמע למזל וגם מזכרת יפה מיפן המסורתית.

omamori4

  • התמונות מרחבי הרשת

קרב הענקים היפנים

אחד מענפי הספורט המזוהים ביותר עם יפן והמסקרנים ביותר הוא הסומו, קרב בין שני אנשים גדולי ממדים עם לבוש מינימלי ביותר…
לסומו מקום של כבוד במסורת היפנית ולמתאבקי הסומו המוכרים יש מעריצות רבות וכמו כוכבי ספורט גדולים גם מתאבקי הסומו המפורסמים ביותר זוכים לאהדה גדולה, למעריצים ובד"כ גם בנשים היפות ביותר…
מקורות הסומו לא מאוד ברורים, יתכן אפילו ששורשיו של הספורט היפני נעוצים דווקא בסין (כמו דברים רבים אחרים ביפן)
יש המאמינים כי קרב הסומו נועד על מנת לשעשע את האלים מדת השינטו ולכן מתקיימים טקסים סביב קרבות הסומו הקשורים לשינטו, כמו למשל זריקת מלח ע"י המתאבקים לפני תחילת הקרב לצורך טיהור.
סומו3
גם היום רק גברים עוסקים בקרבות הסומו ונשים לא עוסקות כלל בספורט זה.
הקרב עצמו נערך בתוך זירה עגולה הנקראת דוהיו עליה מפוזרים חול וחימר, את הזירה מקיף חבל עשוי סיבי אורז הנקרא טאווארה, לחבל זה יש משמעות בשינטו- תפקידו לסמל הפרדה בין קודש לחול.
מחוץ לחבל מפוזר חול דק העוזר לשופטים לראות האם אחד המתמודדים נגע עם גופו מחוץ לזירה.
הכללים פשוטים: המתאבק שיוצא ראשון מהטבעת או נוגע בקרקע עם כל חלק של גופו, מלבד כפות רגליו מפסיד.
קרב סומו הוא קצר ונמשך שניות ספורות, ישנם מצבים נדירים בהם הקרב נמשך דקה.
מכיוון שבסומו אין חלוקה לקבוצות לפי משקל גוף, אין זה נדיר שמתאבק סומו מתמודד מול מתאבק עם משקל גוף כפול משלו, כתוצאה מכך העלייה במשקל חשובה וחיונית עבור המתאבקים.
יחד עם זאת, המשקל הגבוה של מתאבקי הסומו יחד עם הלחץ הנפשי המופעל עליהם גורם לכך שתוחלת החיים של מתאבק סומו נמוך בעשר שנים מהממוצע ביפן.
מדי שנה מתקיימים שישה טורנירים, שלושה מהם נערכים בטוקיו (ינואר, מאי וספטמבר) ועוד שלושה בערים אחרות ביפן.
כל טורניר נמשך כ-15 יום והמנצח בטורניר הוא זה שזכה ברוב הקרבות.
במידה ויש שיווין בין שני מתאבקים נערך דו קרב ביניהם.
הדירוג הגבוה ביותר עבור מתאבק סומו הוא- יוקוזונה (Yokozuna), זוכה בו מי שזכה פעמיים ברציפות בטורניר. ברגע שמקבלים את תואר היוקוזונה אי אפשר להפסיד אותו ונושאים אותו עד הפרישה.
סומו1
מי שרוצה לצפות בטורניר סומו צריך לרכוש כרטיסים זמן רב מראש בגלל ביקוש גבוה לצפייה בטורניר.
ישנם שלושה סוגים של מקומות ישיבה:
1. הקרובים ביותר לטבעת– קשה מאוד למצוא כרטיסים ומי שכן מוצא משלם מחיר יקר מאוד עבור מושבים אלו. הישיבה היא על כריות כאשר הצופים חשופים לפציעות מכוון שלעיתים מתאבקי הסומו מועדים ונופלים עליהם…
2. מושבי תיבה- ישבה בקבוצה של ארבעה אנשים. לרוב חברות גדולות רוכשות מקומות אלו ללקוחותיהם כמתנה. גם בתיבה יושבים יחפים על כריות.
סומו
3. מושבי מרפסת– ישיבה בסגנון מערבי, ממוקמים במקום הרחוק ביותר.

את הכרטיסים הזולים ביותר ניתן לרכוש רק יום לפני הטורניר ולכן אין זה מראה נדיר לראות אנשים המתייצבים ליד הקופה אפילו יום לפני האירוע במטרה לרכוש כרטיסים מוזלים.

סומו2

הביקור הראשון במקדש שינטו

הביקור הראשון של תינוקות יפנים במקדש שינטו  נקרא Miyamairi, ופירושו- "ביקור ראשון במקדש".
בעת הביקור נערך טקס מעבר המסורתי לתינוקות הקטנים שרק הגיעו לעולם.

Miyamairi מתרחש 30 עד 100 ימים לאחר הלידה, (31 ימים עבור בנים ו -33 ימים לבנות )
משפחתו של התינוק בליווי הסבים והסבתות  מביאים את הילד למקדש שינטו, להביע תודה לאלים על לידת התינוק.
במהלך הטקס מתפלל כומר שינטו לבריאותו ושמחתו של התינוק הקטן.


במהלך התפילה, הכומר מצטט את שמו של התינוק, את שמות ההורים, את כתובת המשפחה ואת יום ההולדת של התינוק. לאחר מכן, ההורים והסבים ניגשים אחד אחד קדים קידה אל מול המזבח, ומניחים tamagushis – צרור ענפים העשוי מעץ סקאקי המעוטר ברצועות של נייר משי, או כותנה.
במהלך הטקס התינוק מוחזק ע"י האמא או הסבתא, התינוק בדרך כלל לבוש בבגדים לבנים חגיגים או קימונו.


הטקס מסתיים עם שתיית יין אורז מכוס עץ אדום, קבלת מתנות וצילום מקצועי משותף של כל המשפחה ביחד ליד המקדש.

מקדשים מפורסמים מבצעים מאות טקסים כאלו בשבוע ולקראת סופ"ש מבצעים את הטקסים מדי שעה כאשר כל טקס אורך כמה דקות בלבד.
הטבלה3

shukubō- לישון עם נזירים

יפן מציעה למטיילים בה מגוון של אפשרויות לינה שונות, בתי מלון, אכסניות, בתי הארחה מסורתיים, מלונות קפסולה ועוד…
אחת מאפשרויות הלינה המעניינות והייחודיות ליפן היא הלינה בתוך מקדש בודהיסטי – shukubō.
מעט מאוד מקדשים פותחים את שעריהם עבור אורחים ואלו שכן מאפשרים זאת מציעים הזדמנות להציץ ולחוות  את אורח החיים השקט והפשוט של הנזירים הבודהיסטים.
בנוסף ללינה האורחים מוזמנים להשתתף (או רק לצפות) בתפילות הבוקר של הנזירים ובמדיטציה.


מכיוון שמעט מאוד מנזרים מאפשרים כניסת מבקרים, יש לבצע הזמנה זמן רב מראש.
חדרי הלינה במקדש הם חדרים יפנים מסורתיים הכוללים רצפת טאטאמי, דלתות הזזה יפניות ומזרן פוטון הנפרס רק בשעת השינה ונארז בבוקר חזרה למקום האחסון שלו.
חדרי השינה הם פרטיים אך חדרי השירותים והמקלחות משותפים לכל האורחים.
ברוח האווירה במקדש יש סיכוי קלוש למצוא טלוויזיות בחדרים או אינטרנט אל חוטי.


הארוחות המוגשות הן צמחוניות בלבד על פי הרוח הבודהיסטית, מדובר בארוחות עשירות מלאות בצבעים ומוגשות בצורה אסתטית ומעוררת תיאבון.
מכיוון שהבודהיזם אינו אוסר על שתיית אלכוהול אפשרי לשתות סאקה ובירה.
ארוחת הערב מוגשת בשעה 17:00 ולכן יש להגיע למקדש עד שעה זו ולאחר ארוחת הערב כבר מתחילים בהכנות לשנת הלילה- מקלחת והתארגנות ללינה.
בשעה 21:00 יש כיבוי אורות, אין זה מחייב ללכת לישון, אך בשעה זו חייבים לשמור על השקט.
סדר היום במנזר מתחיל מוקדם בבוקר, בשעה 6:00 מתחילה תפילת הבוקר ונמשכת עד כשעה.
מידת ההשתתפות של הקהל משתנה בהתאם לאופי המקדש והזרם הבודהיסטי אליו הוא משתייך. ברוב המקדשים הקהל צופה בשקט אך ישנם מקדשים בהם הקהל לוקח חלק בפעילות ע"י השתתפות בשירה, הדלקת קטורת ועוד.
לאחר תפילת הבוקר מוגשת ארוחת בוקר ואחריה מתקיימת פעילות מדיטציה, שבה רמת הקושי משתנה בהתאם לניסיון האורחים.
בשעה 10:00 מתבצע צ'ק אאוט והאורחים עוזבים את המקדש.
מכיוון שהמקדשים אינם נמצאים באזור עירוני, מסביב למקדש יש הרבה טבע ירוק ואפשר ללכת לטיולים רגליים באזור המקדש.
שוקובו

  • התמונות מרחבי הרשת

מתחילים שנה חדשה בתפילה

היפנים מייחסים חשיבות גדולה למעשים הראשונים המתבצעים בשנה החדשה, כמו לארוחה הראשונה, לחלום הראשון וגם לתפילה הראשונה אותה מתפללים ביום הראשון בשנה החדשה.
לתפילה הראשונה במקדש קוראים Hatsumōde והיא מתקיימת בין התאריכים 1-3 לינואר, בימים אלו נוהגים היפנים להגיע לאחד מהמקדשים הרבים ולהתפלל להצלחה, בריאות ומזל לקראת השנה החדשה.
היום בו כמות המבקרים במקדשים ביפן היא הרבה ביותר הוא היום הראשון של השנה החדשה- 1.1. כאשר את המקדשים מתחילים לפקוד החל מחצות הלילה של שנה החדשה.
בימים אלו תנועת הרכבות גדולה יותר עבור רבבות האנשים הרוצים להגיע למקדשים.
המבקרים במקדש נוהגים להגיע לבושים בקימונו חגיגי.
בדרך למקדשים אפשר למצוא דוכני אוכל רחוב ודוכנים בהם ניתן לקנות קמעות מזל הנקראות omamori, נהוג להביא את קמע המזל הישן מהשנה שעברה ולשרוף אותו במקדש.


במקדש אפשר לקנות omikuji fortune – קלף עם נבואה , במידה והנבואה מבשרת על מזל רע קושרים את הקלף לעמוד המיועד לכך וכך המזל הרע נשכח מאחור…
במהלך שלושת ימים אלו נוהגים לפקוד מיליוני אנשים את המקדשים.

המקדש עם המבקרים הרבים ביותר הוא מקדש מיג'י בטוקיו אליו מגיעים למעלה משלושה מיליון איש בימיי החג.
בימים אלו שערי מקדש המיג'י פתוחים למבקרים גם לאורך כל הלילה עבור כל המבקרים הרוצים להגיע ולהתפלל.


מסורת נוספת המתקיימת בימי החג של השנה החדשה היא נאום הקיסר לכבוד השנה החדשה.
ב -2 בינואר, הקיסר מופיע בפני הקהל בארמון הקיסרי של טוקיו. זהו אחד משני מקרים בלבד במהלך השנה, בו השטח הפנימי של הארמון נפתח לציבור. ( המקרה השני הוא יום ההולדת של הקיסר ב- 23 בדצמבר).
הקיסר ובני משפחתו מופיעים על מרפסת עם זכוכית מוגנת בכמה שעות הנקבעות מראש אל מול הקהל הנלהב לקראתו.