קינטסוגי- אומנות השברים המוזהבים

כאשר קערה, ספל או צלחת נופלים לנו ומתנפצים בד"כ אנחנו נזרוק את החתיכות השבורות לפח אפילו אם מדובר בכלי יקר.
אך היפנים מוצאים ערך לחפצים שבורים, קינטסוגי- אמנות (ופילוסופיית) השברים היפנית מלמדת כי חפצים שבורים הם אינם דברים שיש לזרוק או להסתיר אלא ההפך, יש להציגם בגאווה.
המילה מורכבת מ-KIN שמשמעו זהב ומ-TSUGI שפירושו בנייה ועפ"י היפנים חפץ שנשבר לא נזרק לפח אלא אוספים את השברים ומדביקים בטכניקה מסורתית באמצעות לכה המכילה אבקת זהב (לפעמים גם כסף או פלטינה) והחפץ השבור הופך ליצירת אומנות המדגישה את "הצלקות" בצבע זהב.
התיקון בכלי השבור מבליט בו סוג חדש של יופי שלפני כן לא היה קיים.


אומנות הקינטסוגי נולדה במאה ה-15 אחרי שגנרל יפני שלח לתיקון בסין את ספל התה יקר הערך שלו שנשבר. הספל חזר עם תיקון מכוער בסיכות מתכת. זה הוביל אותו לחפש שיטה יותר אסתטית לתיקון הנזק – וכך נולדה האמנות.
טכניקת אומנות זו משקפת את  הפילוסופיה והאסתטיקה היפנית בהן דווקא בחוסר השלמות והדברים הלא סימטריים נמצא היופי האמיתי ודבר אינו מושלם ללא פגם כלשהו, ללא היסטוריה. השבר הוא חלק טבעי מהחיים ולא הסוף שלהם.


כמובן שהקינטסוגי מתאים גם לחיים עצמם  ולתפיסת העולם בנוגע להתמודדות עם משברים וטראומות והשפעתן על נפש האדם.
מאחורי הקינטסוגי עומדת אמונה שלמה המציעה זווית ראיה אודות דברים שבורים, אין צורך למהר ולהשליך את מה שנשבר מכיוון שהפך לבלתי שימושי, ההפך, לשברים יכול להיות ערך רב וצריך לדעת לתקן דברים ולהדביק יחד את השברים ולהפוך אותם למשהו חדש, טוב יותר ויפה יותר.

 

Kintsugi Event at the Daiwa Anglo-Japanese Foundation in London.

 

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s