מלוא טנא יפני

שמות שונים נקבעו לחג השבועות, אחד מהם הוא "חג הביכורים" מכוון שהחג פותח את עונת הביכורים. אחד ממנהגי החג הוא הבאת הביכורים- הילדים לובשים לבן, לראשם זרי פרחים ובידם טנא מקושט ובו הפירות הראשונים של השנה משבעת המינים בהם התברכה ארץ ישראל.

מי שביקר ביפן בוודאי התפעל מהצגת הפירות בסופר מרקט ובשווקים, כל פרי ארוז ומסודר על המדף בצורה יפה ואסתטית.

 


ביפן יש מעט מאוד קרקע חקלאית. למעשה, רק 12% מסך הקרקע שלה משמש לחקלאות לעומת 45% בארצות הברית. חלק מהפירות מיובאים ליפן וחלק הם תוצרת יפנית ייחודית למדינה.
מטעי הפירות ביפן הם קטנים וכדי להתפרנס, בעלי המטעים ביפן חייבים לגדל מוצרים איכותיים ומיוחדים ולתמחר אותם בהתאם .
כתוצאה מכך, רוב הפירות הגדלים ביפן הם באיכות גבוהה ולכל מטע קו פירות ייחודי (פרימיום) אותו הוא מגדל.
בשנים האחרונות אחד מהבילויים המשפחתיים הנפוצים הוא קטיף פירות וביקורים בחוות חקלאיות המסבירות על תהליך הגידול של הפירות והירקות השונים.

 


היפנים משתמשים בפירות רבים בהתאם לגידול השנתי במטבח המקומי ומשתמשים בהם לאו דווקא במוצרים טריים אלא גם בפירות מיובשים וכבושים אשר לכולם חלק חשוב במטבח היפני.

ביפן נהוג לאכול פירות כקינוח בסוף הארוחה, כאשר הפירות מוגשים מקולפים וחתוכים ונאכלים בעזרת מזלג.
בואו נכיר חלק מהפירות הייחודיים והאהובים ביפן:
נאשי- שילוב של אגס ותפוח.
פרי עגול וגדול, מתוק ומכיל הרבה מים ולכן לא מתאים להכנת ריבות אך משמש לאפייה.
היפנים נוהגים לאכול אותו כקינוח כאשר הוא מוגש מקולף וחתוך.
את הנאשי  נהוג לתת כמתנה כשהוא ארוז בצורה יוקרתית ויפה.

 


אפרסמון- אחד הפירות האהובים ביפן.
בתקופת הסתיו זהו מראה נפוץ לראות עצי אפרסמון מלאים בפירות כתומים.
היפנים נוהגים לאכול את האפרסמון לא רק כפרי טרי אלא דווקא כמיובש, בעבר אפרסמון מיובש היה חלק מטקס התה המסורתי.

 


פירות הדר-
חלק חשוב במטבח היפני הוא השימוש בפירות הדר שונים.
אחד הפירות החשובים הוא היוזו- פרי קטן כלימון ובעל ניחוח חזק וטעם מריר.
הפרי עצמו נאכל לעיתים נדירות אך השימוש במיץ שלו נפוץ מאוד לבישול והכנת משקאות.
מהקליפות מכינים ריבה או מייבשים אותן ומוסיפים אותן כתיבול או כקישוט ובקינוחים יפניים.

אחד השימושים בפרי בתקופת החורף הוא לשים את הפירות בתוך אמבטיה חמה מה שמוסיף ניחוח נעים ואף בעל סגולות מרפא.
סודאצ'י- נמצא בשימוש במטבח היפני כבר שנים רבות. פרי הדר הקטן מהיוזו, ירוק וחמוץ מאוד.
הסודאצ'י אינו נאכל כפרי אלא בעיקר משמש כתיבול לדגים בגריל, לקישוט על מנות אוכל או שנסחט מעל מאכלים.

 


אומה- שזיף יפני, אשר לו חלק חשוב בתרבות היפנית לא רק כמאכל אלא גם בשל הפריחה המדהימה שלו בחודשי החורף אותה נוהגים היפנים לחגוג.
לאומה יש חלק גדול במטבח היפני, כפרי מיובש ומוחמץ המוגש כמילוי לכיסונים שונים, עם אורז לבן, כחלק מהמרכיבים של קופסת הבנטו וכמובן בקינוחים מסורתיים.
ממיץ האומה מכינים את ליקר ה"צ'ויה" האהוב מאוד על היפנים.

 


תות שדה לבן- זן חדש ביפן, פירוש שמו ביפנית "ריח של אהבה ראשונה".
מדובר באחד מזני התות היקרים בעולם וטעמו דומה לתות שדה אדום רגיל והיפנים בעיקר נוהגים להעניק אותו כמתנה רומנטית.
תות השדה האדום- אהוב מאוד ביפן. קטיף תותים הפך לאחד הבילויים האהובים על היפנים.

 

  • כל התמונות בבלוג מרחבי הרשת
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s