האיקו-קצר ולעניין

האיקו היא שירה יפנית מסורתית המאופיינת בשירים קצרים במיוחד שאינם מתחרזים.
בשירת האיקו אין מילים גבוהות, מטאפורות או תיאורי רגשות- אלא מילים פשוטות המתארות בקצרה את אותו רגע חולף, הכול פשוט וברור.
כל שיר מורכב מ-17 הברות כאשר בשורה הראשונה 5 הברות, בשורה השנייה 7 הברות ובשלישית 5 הברות.
השירים מתארים רגע עכשווי ומעבירים לקורא תמונה של רגע נתון מיוחד ומעניין וכך עם מעט מילים מצליח המשורר להעביר את היופי עבור הקורא שמשלים באמצעות הדמיון את התמונה שהצטיירה בראשו.

בד"כ בשירת האיקו יהיה אזכור לעונות השנה ,מזג האוויר ולטבע.
שירת האיקו מתארת רגע שברירי וחולף בחיים ושמה את יופי הטבע במרכז ולא את האדם ובכך מתחברת לפילוסופית הבודהיזם המאמינה בפשטות, מינימליזם וביופיו של הטבע.
שירת האיקו התפתחה במאה ה-16 וגדול משורריה הוא מאטסואו באשו, משורר יפני, שהעלה את שירת האיקו לדרגותיה הגבוהות ביותר.

מספר דוגמאות לשירת האיקו:

מאטסואו באשו:
" בריכה עתיקה,

צפרדע קופצת,

צליל המים."

קוביאשי איסה:

"הו חילזון,

טפס נא על הר פוג'י,

אך לאט, לאט!"