קיודו- לא רק קליעה למטרה

קיודו (弓道, "קיוּ" – קשת, "דוֹ" – דרך)- אמנות קליעה בחץ וקשת אשר מטרתה לשלב ערכים רוחניים וספורטיביים, המתאמן בקליעה מתמקד בתהליך הירייה של החץ ולאו דווקא בפגיעה במטרה.

כיום ביפן כחצי מיליון איש המתרגלים את הקיודו, בד"כ אלו סטודנטים הלומדים קיודו באוניברסיטה או תלמידי תיכון.
לימוד קיודו דורש בגרות ויכולת ריכוז גבוהה ולכן מתחילים ללמוד אותו החל מגיל 15 ומעלה.

חיצי הקיודו נקראים יומי (yumi) קשתות אלו הן מהגדולות בעולם ועשויות מרצועות במבוק ,עץ ועור. אורכה של קשת מעל שני מטרים ויכולה להגיע אף לשני מטרים וחצי.

מחירה של כל קשת יקר מאוד ולכן תלמידים מתחילים משתמשים בקשת זולה העשויה חומרים סינטטיים.
הטיפול ביומי העשוי במבוק דורש תשומת לב רבה , יומי שאינו מטופל כראוי והוזנח מאבד מכושרו ויהפוך לבלתי ראוי לשימוש תוך תקופה קצרה.
יומי המטופל כראוי ובמסירות יהיה בשימוש לאורך שנים רבות ואף יכול לעבור מדור לדור .

החץ של קשת יומי ( Ya ) עשויי במבוק והוא מעוטר בנוצות של תרנגולי הודו ושל ברבורים.
אמנות הקיודו הגיעה לשיאה בתקופת אדו בה היו הסמוראים מתאמנים בחץ וקשת והיו בעלי יכולות גבוהות במיוחד בקליעה למטרה.
בדומה לאומניות לחימה אחרות גם העוסקים בקיודו מאמינים בשילוב הרוחניות וכל תרגול נפתח במדיטציה.
חלק מהפעילות במנזרים בודהיסטים כוללים תרגול בקיודו והמתאמנים שואפים להגיע להתפתחות רוחנית במהלך האימון.

מתוך הקיודו התפתח ענף נפרד היאבוסאמה- אמנות הקשת בדהירה, בה דוהרים על סוס במהירות גבוה ומנסים לפגוע במספר רב של מטרות עץ הניצבות לאורך מסלול של 250 מטרים.
מופעי היאבוסמה מתקיימים בעיקר בפסטיבלים ובימי חג בחצרות מקדשי שינטו.