לאכול נאבה נאבה יפני

יפן מתגאה במגוון מאכלים ומנות המפורסמות שלה, אך יש סוג מסוים של אוכל שזרים ותיירים מתקשים לפעמים ליהנות ממנו "הנבה נבה" – אלו מגוון מאכלים במרקם דביק וחלקלק אשר תופסים מקום נכבד בתזונה היפנית.
השם "נבה נבה" נוצר בשל הצלילים הנובעים בעת ביטוי השם אשר דומים לקולות המשמיעים בעת אכילת מזונות מסוג הנבה נבה.
מאכלי הנבה נבה אינם יפים למראה, אך הם מהווים חלק מהותי מהתזונה היפנית בשל טעמם הטעים ותכונותיהם הבריאותיות. בנוסף להיותם דלי קלוריות ודלי שומן, מזונות הנבה נבה הם עתירי חלבון, עשירים בסיבים תזונתיים בוויטמינים, מינרלים, וחומרים מזינים אחרים.

מכיוון שמודבר במאכלים מרעננים וקלים לעיכול הם מתאימים לאכילה בקיץ החם והלח.
הרכיבים שלהם זולים וקלים להכנה ושיטות הבישול קלות ומהירות כך שגם סטודנטים או מי שאין לו זמן רב לבשל ארוחה יכול להכין ארוחה בריאה ומזינה תוך זמן קצר.
אך למרות כל היתרונות של הנבה נבה יהיה זה נדיר לראות תיירים או תושבים זרים שאוכלים נבה נבה, מדובר בטעם נרכש ולא תמיד קל למי שאינו מכיר את סוג אוכל זה להזמין לעצמו מנה של אוכל חלקלק ומעט מוזר.
מה הם מאכלי הנבה נבה?

Tororo: אוכל דביק העשוי מסוגים שונים של בטטות מגורדות המכונות בטטות הרים אשר להן טעם מעודן.
את הבטטות מגרדים לעיסה דביקה אותה נהוג לאכול לצד מאכלים יפנים רבים כמו אורז חם, דגים ועוד.
הבטטות היפניות עשירות בחלבון, ויטמינים ומינרלים והן מכונות לעתים "תרופת ההרים". בנוסף לאורז, ניתן לאכול טורורו גם מעל  איטריות אודון, סובה או מעל טונה גולמית חתוכה.
הטורורו נחשב כמרכיב חשוב ועיקרי במנות הנבה נבה.

Natto: הנאטו הם לפולי סויה מותססים ביפן. לעתים קרובות הוא מעורבב עם חרדל ורוטב סויה מתוק.
הנאטו הוא אחד ממאכלי הנבה נבה היותר מוכרים בשל ריחו החזק אך יש לו קהל מעריצים גדול שאינו מוכן לוותר על מנת נאטו לארוחת בוקר. אך למרות זאת המרקם הדביק שלו והריח החריף והחזק גורם לאנשים רבים ואפילו לכמה יפנים להתקשות לאכול אותו.
מדובר באחד ממאכלי הנבה נבה הבריאים ביותר ובין שלל תכונותיו הוא ידוע  כמשפר את זרימת הדם ומקדם את בריאות הלב.
מי שרוצה לנסות לאכול נאטו יכול לערבבו עם מרכיבים מגוונים כמו ווסאבי, קימצ'י, או אפילו אבוקדו, כדי שיהיה מעט יותר מעורר תיאבון וטעים.

nameko: פטריות אשר בעולם הן נדירות אך ביפן אפשר למצוא מהן בשפע.
גודלן קטן והן בעלות ציפוי דביק וג'לטיני המצוי על כובע הפטרייה, העמוס בוויטמינים ומינרלים. את הפטריות אפשר למצוא במגוון מנות יפניות, החל ממרק מיסו ועד צ'יפס. לפטריות נמקו טעם עדין ואגוזי.

Okra: אנחנו בישראל מכירים את האוקרה כירק במיה.
ירק ירוק שאפשר למצוא גם בארץ במחלקת הקפואים בסופר או במיה טריה אצל הירקן.
הזרעים הלבנים של הבמיה אחראים למרקמה הדביק והרירי.
האוקרה לא נחשב כאחד הירקות המסורתיים של יפן. במקור, מדובר בירק שיובא ליפן, בזכות המרקם הדביק שלו הוא הפך לאחד ממזונות הנבה הנבה הנפוצים ביותר, במיוחד במנות ראשונות קטנות או כתוספת לצד מנה עיקרית או כמילוי בסושי.
האוקרה ידוע כמקור עשיר לסיבים תזונתיים וויטמינים.

Neba Neba Don: את כל המאכלים שציינו מערבבים ביחד למנה אחת גדולה, טעימה ומזינה, ומניחים מעל קערת אורז חם או איטריות סובה.
ביפן מנה זו נאכלת בד"כ בקיץ כי היפנים מאמינים שמזונות הנבה נבה מקלים על עייפות חום הקיץ.
היפנים מכינים לעצמם קערה גדולה עם תוספת של ביצה טריה ומעט רוטב סויה, מערבבים הכל עם מקלות אכילה ונהנים ממנה מפנקת בריאה ומזינה.

• התמונות בבלוג מרחבי הרשת

 

 

אי "ספינת המלחמה " בהאשימה

האי האשימה (端 島-שימה הוא סיומת יפנית לאי), הוא אי קטן שנמצא כ 20 קילומטרים מנמל נגאסאקי. עד 1974 שימש האי כמכרה פחם, ולמעלה מ- 5000 תושבים גרו באי הקטן ובנו בו את ביתם.
אורכו כ- 480 מטר ורוחבו כ- 150 מטר, ולכן התוצאה הייתה צפיפות האוכלוסין הגבוהה ביותר בהיסטוריה שנרשמה ברחבי העולם.

כדי להכיל כל כך הרבה אנשים באזור כה קטן, כל פיסת אדמה נוצלה ונבנו עליה מבני מגורים עד שצורתו של האי היתה כספינת מלחמה גדולה וכך קיבל האי את הכינוי המזוהה איתו "גונקנג'ימה" אשר פירושו ביפנית "ספינת קרב".
הפחם התגלה לראשונה בגונקנג'ימה בשנת 1810 וכרייה תעשייתית החלה בשלהי 1800, זמן קצר לאחר מכן נרכש האי על ידי תאגיד מיצובישי. עם עליית הייצור, האי הורחב, ונבנו מבני מגורים ותעשייה גדולים.
מנהלים, עובדים ומשפחותיהם ראו באי הקטן בית. תושבי האי הצליחו לחיות חיים טיפוסיים עד כמה שאפשר. מחצית מהאי הוקדש לעבודות המכרה, השני לחלל מגורים, בתי ספר, מסעדות, חנויות, בריכת שחיה, קולנוע ובית חולים.
כאשר הוטלה פצצת האטום בשנת 1945 על נגאסאקי, ההשפעה היחידה על גונקנג'ימה הייתה רוח חזקה שפגעה באי אך לא היו נפגעים בנפש או רכוש.

עקב ירידה בביקוש לפחם, באפריל 1974 נסגר המכרה, ותושביו נאלצו לעזוב את גונקנג'ימה, ונטשו את האי על כל מבניו. במהלך השנים שחלפו מאז, ניזוקו המבנים של בתי המגורים ומתקני הכרייה מנזקי טבע שונים, בעיקר סופות טייפון, מה שהקנה לאי אווירה מפחידה ומאיימת.

בגלל הסכנה להתמוטטות מבנים, גונקנג'ימה היה סגור לקהל, ובמשך שנים רבות ניתן היה לראות את האי רק מסיורי שיט אשר הקיפו את האי מרחוק.
באפריל 2009, נבנה מזח סירות אשר אפשר לסירות סיור לעגון ליד גונקנג'ימה, ומאז הפך האי לאטרקציה תיירותית ומבקרים רבים מגיעים לסיור באי הנטוש.

המשתתפים בסיור נלקחים לתצפית בחלק קטן בקצה הדרומי של האי ומבלים כ- 45 דקות על האי עם מדריכי טיולים דוברי יפנית.
למרות הביקורים באי עדיין חל איסור להתקרב למבנים מחשש שיתמוטטו.
בגלל תנאי מזג האוויר מדובר בשייט במים סוערים ולכן אין זה מומלץ למי שסובל ממחלת ים ומומלץ לשוט לאי רק בין החודשים ספטמבר-אוקטובר אז מזג האוויר נוח ומתאים לביקור.

בזכות מראהו המפחיד והמצמרר של האי, תמונות חיצוניות שלו מופיעות בסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה כאשר המוכר ביניהם הוא  הסרט "Skyfall" של ג'יימס בונד משנת 2012 הכולל סצנות מפחידות מגונקנג'ימה.

התעניינות הגוברת באי הביאה ליוזמה להגנתו כאתר של מורשת תעשייתית.
לאחר דיונים רבים האי אושר רשמית כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ביולי 2015, כחלק מאתרי יפן.

• התמונות בבלוג מרחבי הרשת

9 חבלי הארץ היפים של יפן

יפן מורכבת משרשרת איים המשמשים כביתם של כ- 127 מיליון איש.
לאלו המתבוננים על יפן מהצד ייתכן ונראה כי מדובר במדינה מאוחדת ללא הבדלים בין האזורים השונים אך לא כך הדבר.
יפן מחולקת ל- 9 חבלי ארץ כאשר כל חבל ארץ הוא בעל מאפיינים משלו ותכונות המבדילות אותו ומייחדות אותו מחבלי הארץ האחרים.
כל אזור מתאפיין בנתונים גאוגרפים שונים כמו: אוכל, תרבות וגם דיאלקט (ניב) שונה בשפה היפנית.
אלו הם חבלי הארץ ביפן מצפון לדרום:

Hokkaido:
האי הצפוני ביותר, השני בגודלו ביפן והכי פחות מפותח מבין האיים המרכזים של יפן.
בזכות מיקומו הצפוני האי אזור זה מאופיין בטבע פראי שיד אדם כמעט ולא נגעה בו.
מזג האוויר באי בתקופת החורף איננו פשוט והוא מאופיין בקור עז ושלגים אך בקיץ נהנים תושבי האי ממזג אוויר מושלם- נעים וללא לחות.
בתקופת הקיץ מציע האי אינספור טיולים בחיק הטבע וגם פסטיבלים.
מי שכן בוחר להגיע להוקאידו בחורף הם לרוב העוסקים בסקי או כאלו המגיעים לפסטיבל השלג המפורסם המתקיים בעיר סאפורו.

Tohoku:
חבל ארץ הררי ומיוער הנמצא על האי המרכזי הונשו.
בטהוקו אפשר למצוא נופים כפריים, טירות מתקופות הסמוראים ושפע של מעיינות חמים.
האזור מתאפיין באקלים קר ומושלג מאוד בחודשי החורף, בהרים רבים, ובחופים מסולעים. לכן, גם כיום אוכלוסיית טוהוקו קטנה יחסית, רק כ-10 מיליון תושבים (פחות מ-10% מכלל האוכלוסייה).
טוהוקו ידועה בזכות הפסטיבלים הגדולים אותם היא מארחת ואתרי סקי וסנובורד.
אוהבי האורז ישמחו  לבקר בטהוקו הידועה באורז האיכותי שלה.

Kanto:
המישור הגדול ביותר ביפן והאזור המאוכלס בצפיפות הרבה ביותר.
כמה מהערים הגדולות ביפן כמו טוקיו ממוקמות באזור זה.
אך לאזור זה יש עוד מה להציע מלבד הערים הגדולות והמודרניות, בקאנטו ישנן גם ערים קטנות ומסורתיות בהן נמצאים מקדשים רבים.

Chubu:
חבל הארץ הנמצא במרכז הונשו.
בצ'ובו נמצאים שרשרת ההרים האלפים היפניים ובתחומה נמצא גם אחד מהסמלים המוכרים ביותר של יפן- הר פוג'י.
בירת חבל צ'ובו היא נגויה, העיר הרביעית בגודלה ביפן.
בצ'ובו יש מגוון גדול של מסלולי טבע, חוות חקלאיות מסורתיות, אתרי סקי ומעיינות חמים.

Kansai:
קנסאי הינו חבל ארץ מרתק אשר מכיל את התרבות העשירה של יפן העתיקה עם מגוון מדהים של ציוני דרך היסטוריים ותרבותיים בצורת המקדשים, ארמונות וטירות.
בקנסאי נמצאות שלושת ערי הבירה הקודמות של יפן אשר היוו את המרכז התרבותי והפוליטי בעברה של יפן.

Chugoku:
חלקו המערבי של האי המרכזי.
רובו של החבל הוא כפרי והעיר המרכזית היא הירושימה.
אחת האטרקציות המוכרות בחבל זה הן דיונות חול ענקיות .

Shikoku:
האי הקטן ביותר מבין ארבעת האיים המרכזיים של יפן וגם הרגוע והשלו מכולם.
אחד מסמלי האי הם 88 המקדשים הבודהיסטיים אשר המאמינים נוהגים לטפס אליהם במסע רגלי אשר אורכו כ-1200 ק"מ.
לרוב לוקח לעשות את המסע בין 30-60 יום.

Kyushu:
חבל הארץ הדרומי ביותר.
שטחה של קיושו הררי מאוד עם פעילות וולקנית רבה.
העיר המפורסמת ביותר הנמצאת בקיושו היא נגאסקי עליה הוטלה פצצת אטום במלחמת העולם השניה.

Okinawa:
האזור הדרומי ביותר ביפן המורכב מעשרות איים קטנים לאורך כ1000 ק"מ.
אוקינאווה ממוקמת בצומת ימי חשוב, בין טיוואן בצפון, פיליפינים מדרום וקוריאה וסין ממזרח.
לחבל זה היסטוריה ארוכה ועשירה כאשר אחד האירועים ההיסטוריים המוכרים ביותר הוא כיבוש האי ע"י ארה"ב במלחמת העולם השניה.
לאוקינאווה כמה איים גדולים ומרכזיים כאשר לכל אי יש מאפיינים שונים אך לכולם חופים לבנים יפיפיים, אתרי צלילה ומאכלי ים טריים.

• התמונות בבלוג מרחבי הרשת

מסע בין הטירות הקסומות של יפן

ברחבי יפן אפשר לראות טירות רבות שהן למעשה מבצרים הבנויים מעץ ואבן.
השימוש במבצרים ביפן זהה לזה שבאירופה: שימוש להגנה, שליטה אסטרטגית ולמעון עבור שליטים ומשפחותיהם.
רוב הטירות ביפן נבנו במאות החמש-עשרה והשש-עשרה. באותה תקופה, היו ביפן עשרות מדינות עצמאיות קטנות אשר נלחמו זו בזו ובנו טירות קטנות על הרים לצורך הגנה.
טירות רבות שהיו בנויות בעיקר מעץ נהרסו עם השנים וחלקן נהרסו במלחמת העולם השנייה, אך עדיין אפשר לראות ביפן למעלה מ-100 טירות כאשר חלקן שחוזרו ונבנו עם בטון במקום חומרי בניה מסורתיים.

מכיוון שהטירות שימשו להגנה, הן נבנו במקומות אסטרטגים כמו לאורך נתיבי סחר, דרכים מרכזיות ונהרות.
במהלך השנים נבנו הטירות לא רק לצורך הגנה אלא גם להרשים את האויבים באמצעות גודל ופאר הטירה.
טירה "אופיינית" כללה מספר טבעות הגנה, לרוב 3 טבעות הגנה אשר כוללות מבני מגורים, סביב המגדל שהיה במרכז הטירה.

תושבי הטירה התגוררו במבנים הנמצאים בטבעות ההגנה המרכזיות.
בעיר שסביב הטירה חיו הסמוראים. ככל שדרגתם גבוהה יותר, כך התקרבו לטירה.
סוחרים ובעלי מלאכה חיו באזורים מיוחדים, ואילו אזורי המקדש והבידור היו ממוקמים בדרך כלל בפאתי העיר או ממש מחוץ לה.
כיום אפשר לבקר בטירות ששוחזרו ולטייל אחורה בזמן לתקופת הסמוראים.
אלו הן חלק מהטירות המפורסמות המוגדרות כ-12 הטירות המקוריות ביפן, טירות ששרדו ללא פגע את אסונות הטבע ומלחמות מאז סוף העידן הפיאודלי בשנת 1867.

• טירת מצומוטו (Matsumoto Castle): אחת הטירות היפות והעתיקות ביפן, היא מוגדרת כאוצר לאומי . המצודה השחורה של הטירה היא המבנה העתיק ביותר ביפן משנת 1595.
  צבעה השחור והאפל של הטירה נועד להרתיע ולהפחיד אויבים המתקרבים לטירה.
  טירת מצומוטו נחשבת למיוחדת כיוון שהיא בנויה על שטח מישורי להבדיל מרוב הטירות שנבנו במיקום גבוה יותר.
  
  

  

  
• טירת מאטסויאמה (Matsuyama Castle): היא אחת הטירות המורכבות והמעניינות ביפן.
  הטירה ממוקמת בראש גבעה תלולה במרכז העיר, אשר מספקת למבקרים נוף מרהיב של העיר הנמצאת למרגלותיה.
  בשטח הטירה יש כ-200 עצי דובדבן מה שהופך ביקור בה בתקופת הסאקורה ליפה במיוחד. למרות מיקומה הגבוה של הטירה ההגעה אליה מונגשת באמצעות רכבל או בטיפוס רגלי על הגבעה התלולה.
  
  

  

  
• טירת אינויאמה (Inuyamajō): הטירה ניצב על גבעה קטנה ליד נהר קיסו.
  מבנה השמירה העיקרי בנוי כמעט כולו מעץ וסלעים, וחלקו הפנימי נשמר להפליא מה שנותן תחושה אותנטית למבקרים.
  הטירה היא ללא תוספות מודרניות ששימשו לטירות משוחזרות, כמו מעליות.
  הטירה מכילה מספר מקדשים קטנים וישנן כמה נקודות תצפית על העיר ועל העמק הנמצא למרגלות הטירה.
  בטירה מוצגות תצוגות של בגדי סמוראים (בעיקר השריון), מחיצות נייר יפניות (byobu), חרבות, תצלומים של טירות יפניות אחרות ומסמכים שונים מן העבר ההיסטורי הארוך של הטירה.
  
  

  

  
• טירת הימאג'י ( Himejijō): אחת הטירות המפורסמות ביותר.
  מוכרת גם בשם טירת האבן הלבנה (Shirasagijo) בשל המראה האלגנטי והלבן שלה, נחשבת בעיני רבים לטירה המרהיבה ביותר של יפן על גודלה המרשים והיופי המרהיב שלה. שלא כמו טירות יפניות רבות אחרות, הוא מעולם לא נהרס על ידי מלחמה, רעידת אדמה או שריפה ושורדת עד היום הזה כאחת מ- 12 טירות של המקוריות של יפן. טירת הימאג'י נמצאת בנקודה אסטרטגית לאורך הגישה המערבית לעיר הבירה לשעבר של קיוטו.
  
  

  

  
• טירת היקונה (Hikonejō): משך בנייתה של הטירה נמשכה כ-20 שנה והסתיימה בשנת 1622.
  טירה Hikone ממוקמת על חופי האגם הגדול ביותר ביפן – Biwako ,הטירה שמרה על הגישה לקיוטו מהיבשה ודרך האגם הגדול. הטירה מקורית, היא שרדה שנים ארוכות ולא נהרסה במשך השנים.
  
  

  

  
  
  רוב הקירות הפנימיים של הטירה, בתי המשמר והשערים נותרים גם הם מקוריים.
  חלקים של ארמון המבצר של המבנים שוחזרו אך בצורה ששמרה על המקוריות והאותנטיות של הטירה והמבקרים אכן חשים שחזרו בזמן בעת שהותם במקום.
  כמו טירות רבות ביפן, גם בטירה זו ישנם עצי דובדבן רבים המגיעים לפריחה מלאה בדרך כלל כשבוע מאוחר יותר לאחר הפריחה בקיוטו ולכן מבקרים רבים מגיעים אליה בתקופה זו של השנה.
  
• התמונות בבלוג מרחבי הרשת

קאמקורה: חופים, מקדשים, בודהה וזיקוקים

ימיי הקיץ החמים הגיעו ליפן ואיתם הגיעו גם הפסטיבלים ומופעי הזיקוקים.
בין האירועים הגדולים אפשר למצוא גם פסטיבלים ומופעים קטנים יותר אשר מושכים קהל המעדיף אירועים שקטים, פחות המוניים המאפשרים לצפות במופעי זיקוקים בפחות צפיפות ודוחק.
אחד האירועים הקטנים מתקיים מידי שנה על חוף הים בקאמאקורה, עיירת חוף קטנה הנמצאת דרומית לטוקיו וידועה במקדשים הרבים הנמצאים בה.

אירוע הזיקוקים של קאמקורה הוא אירוע בקנה מידה קטן המאפשר לצופים לצפות ללא הפרעה במופע המתרחש בחוף הים, כשהתפוצצות הזיקוקים משתקפת בצורה יפיפייה על המים.
בעבר, האירוע עמד בפני סכנת ביטול, אך תושבי קאמקורה התגייסו לטובת האירוע ותרמו כספים להמשך קיומו.

קרבתה של העיר לטוקיו הופך אותה לאידאלית לטיולי יום וקל להגיע אליה עם רכבת מטוקיו.
מי שבוחר להגיע לקאמקורה בקיץ יכול ליהנות גם מחופי הים היפים שלה המתאימים למשפחות וכן חופים המיועדים לגולשים.

קאמקורה מפורסמת בזכות כמה אתרים היסטוריים מומלצים, שלא כדאי לוותר על ביקור בהם.
1. הבודהה הענק של קאמקורה: פסל ענק, גובהו 11.40 מטר ,עשויי מברונזה ונמצא בכניסה למקדש Kotokuin.
הפסל נבנה בשנת 1252 ובמהלך השנים נהרס מנזקי טבע שונים כמו סופות טייפון וצונאמי וגם נזקי ונדליזם שונים.
בסופו של דבר עבר הפסל אל כניסת המקדש ושם נקבע מקומו עד עצם היום הזה.
הבודהה הענק הוא אכן עצום בגודלו, אך הוא השני בגודלו ביפן, הפסל הגדול ביותר נמצא בנארה.

2. מקדש Hokokuji: מקדש בודהיסטי הידוע בזכות יער הבמבוק הגבוה והצפוף המקיף אותו.
היער אהוב מאוד על אלו המגיעים לעשות מדיטציה ויוגה.
רצפת היער מכוסה אזוב ופסלים בודהיסטים קטנים מפוזרים ברחבי היער.
במקדש עצמו יש בית תה קטן וההגעה למקום היא דרך שביל הליכה עם נוף ירוק ומרהיב.

3. מקדש Hasedera: מקדש המפורסם בגלל פסלה של קאנון, אלת הרחמים.
פסל העץ המוזהב מתנוסס לגובה של 9 מטרים ונחשב לאחד מפסלי העץ הגבוהים ביפן.
למקדש יש מוזיאון קטן המציג פסלים בודהיסטים ויצירות בודהיסטיות שונות.
המקדש בנוי על מדרון מיוער מה שמעניק לו נקודות תצפית יפות על העיר ובמיוחד על החופים שלה.

במתחם המקדש יש גינה יפה ומטופחת, ופסלים רבים של אלים יפנים המפוזרים ברחבי המקדש.

• התמונות בבלוג מרחבי הרשת

משחקי קיץ

עונת הפסטיבלים ביפן התחילה ויפנים רבים לוקחים חלק בחגיגות השמחות.
חלק מהמשתתפים בפסטיבלים הם ילדים הנהנים מהאווירה השמחה, הגלידות ודוכני האוכל הרבים.
עבור הילדים מוקם מתחם משחקים מיוחד עם הפעלות ומשחקים מיוחדים אותם אפשר למצוא תמיד בפסטיבלי הקיץ.
מדובר במשחקים פשוטים מאוד אבל כאלו המעסיקים את הילדים לזמן רב. אף פסטיבל יפני בקיץ לא מתקיים בלעדיהם. אך לא חייבים להיות ילדים בשביל ליהנות מהם… גם מבוגרים רבים לוקחים חלק במשחקים ונהנים לא פחות (ואולי אפילו יותר).

Yo-yo Tsuri: בברכת מים קטנה מניחים בלוני מים צבעוניים כאשר בקצה של כל בלון יש חוט גומי ואליו קשורה לולאה קטנה.
מטרת המשחק- לדוג בלונים מתוך המים באמצעות פיסת נייר קטנה.
המשחק אולי נשמע פשוט אבל הוא לא… פיסת נייר האורז דקיקה מאוד ונוטה להיקרע במגע עם המים ולכן חשוב להיות זריזים ומרוכזים.
את הבלון אפשר לדוג רק לאחר שמשחילים את הנייר בתוך הלולאה ואז דגים אותו מהמים במהירות.
לכל משתתף יש שלושה ניסיונות ומדובר באתגר לא פשוט עבור הילדים.
מי שמצליח לדוג בלון יכול להשחיל את האצבע בלולאה ולהקפיץ את הבלון כמו יו-יו.

Kingyo-sukui: בריכת מים המלאה דגי זהב זריזים.
המטרה- לתפוס דג זהב.
כל משתתף מקבל קערית קטנה עם מים ו"מטקה" קטנה עשויה נייר אורז דקיק הנקראת "poi" איתה המשתתף צריך לדוג את הדג ולהעביר במהירות לקערית המים הקטנה.

המשחק לא מוגבל בזמן ועד ש- poi לא נקרע לגמרי ויוצא מכלל שימוש אפשר להמשיך לשחק.
עלות המשחק היא בסביבות 100 ין (בערך 4 ₪) ואת דגי הזהב שמצליחים לתפוס מקבלים במתנה לגדל אותם באהבה בבית.

goldfish scooping game

ישנם פסטיבלים המציעים דרגות קושי שונות למשחק ואפשר לשלם יותר כסף ולקבל מטקת poi חזקה יותר.
מדובר באחד המשחקים האהובים ביותר ביפן ואין ילד שלא שיחק בו לפחות פעם אחת.
מדובר במשחק עתיק שמשחקים אותו בערך משנת 1810.
המשחק כה פופולארי ביפן שהחל משנת 1995 יש אולימפיאדת Goldfish Scooping.

Super ball Sukui: משחק זה מזכיר את ה- KINGYO SUKUI אך במקום לתפוס דגי זהב חמקמקים צריך לדוג כדורי גומי קופצניים הנמצאים בתוך בריכת מים.
המטרה- לדוג הרבה כדורי גומי באמצעות מטקת poi העשויה נייר אורז.
מכיוון שבמשחק זה כדורי הגומי לא זריזים כמו דגי הזהב בהתחלה קל לתפוס הרבה כדורים, אבל בגלל שהם כבדים יותר המטקה נקרעת מהר יותר והאתגר הוא להמשיך לדוג כדורים גם כשהמטקה כבר קרועה וקשה מאוד לתפוס כדורים.

את המשחק אפשר גם למצוא בגרסה עם צעצועי פלסטיק קטנים (בד"כ עם דמויות מוכרות כמו פוקימון או דיסני) שאותם צריך לדוג. וכמובן שאת הצעצועים שאוספים לוקחים הביתה בתור פרס משמח.