הייחודיות של מערכת החינוך היפנית

חינוך הוא ללא ספק עמוד תווך בסיסי בכל רחבי העולם. לכל מדינה שיטות משלה להוראה וגידול ילדים על מנת להפוך אותם לחלק מהתרבות הייחודית שלה, ומערכת החינוך היפנית אינה שונה.
בעוד שרוב בתי הספר והאוניברסיטאות בעולם מתחילים את שנת הלימודים בספטמבר או באוקטובר, ביפן מתחילה שנת הלימודים בחודש אפריל המציין את תחילת לוח השנה האקדמי והעסקי.
היום הראשון ללימודים נפתח במקביל לאחת מתופעות הטבע היפות ביותר – פריחת הדובדבן.
חינוך החובה ביפן הוא 9 שנים- 6 שנים בבית ספר יסודי ועוד 3 שנים בחטיבת ביניים, אך 99% מהתלמידים ממשיכים הלאה ללימודים בתיכון.


בגיל 6 מתחילים הילדים ללמוד בבית ספר יסודי. הורים רבים מעדיפים להכניס את ילדיהם לבתי ספר פרטיים הידועים בקידום היכולות הלימודיות והכנת הילדים באופן מקצועי להשתלבות בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים טובים . חומר הלימודים זהה  בכל רחבי המדינה מבחינת היקף ותזמון לימוד החומר. תלמידים בכיתה ב` לדוגמא, לומדים באותו זמן את אותו החומר בחשבון בכל עיר וכפר ביפן.
התלמידים מגיעים לבית הספר לבושים בתלבושת אחידה מוקפדת: חליפה כהה של שלושה חלקים (מכנס / חצאית, חולצה, וג`קט) צבע הגרביים אחיד, והילקוט זהה.


שבוע לימודים של ילד יפני ממוצע עמוס מאוד. התלמידים לומדים החל מיום שני ועד שישי, ישנם בתי ספר בהם  כל שבת שניה לומדים חצי יום נוסף.
יום לימודים מתחיל בשעה שמונה בבוקר ונמשך עד השעה ארבע אחה"צ כאשר משם ממשיך הילד לפעילות במועדון עד השעה שש בערב.


גם בערב הילד לא ייהנה מזמן פנוי אלא ילך לחוגים נוספים להמשיך להעשיר את עולמו הפנימי.
הפעילות במועדון כוללת בד"כ חוגי ספורט כמו כדורעף או ג'ודו אך גם ציור או מוזיקה.
לעיתים אחרי הפעילות במועדון ילך הילד ל- ג'וקו (juku) מוסד לימוד משלים, אליו הולכים הילדים (ולאו דווקא מרצונם…) כבר מגילאי בית ספר יסודי . מוסדות אלה מאפשרים לתלמיד להתחזק בחומר הנלמד, לדוגמא: חיזוק יכולת הזיכרון והכתיבה של מאות סימניות הכתב היפני (מורכבות הכתב היפני דורשת אימון בכתיבת הסימניות וזיכרון של צליליהן) וגם כהכנה לבחינות הכניסה הקשות לחטיבת הביניים או לתיכון. התחרות בין התלמידים להתקבל לבתי ספר טובים היא כה גבוה עד שלעיתים שוכחים שהתלמידים הם רק ילדים והם מבלים את רוב זמנם בלימודים, שינון חומרים ולחץ גדול להצליח בבחינות המעבר ולהתקבל למוסדות הלימוד הטובים ביותר במדינה.

בשנים האחרונות חל שינוי במערכת החינוך ומשרד החינוך היפני מנסה לצמצם את הלחץ המופעל על מורים ותלמידים על ידי צמצום כמות החומר הנלמד, הוספת  לימודים "לא מסורתיים": מלימודי מחשב, דרך שיחה באנגלית ועד לביקורים במוזיאונים, בדגש על פיתוח החשיבה והיצירתית, על חינוך מוסרי ומתן כלים לחיים בעולם האמיתי.

מאפיין נוסף של בתי הספר ביפן הוא שהתלמידים צריכים לנקות לבד את הכיתות, הקפיטריות ואפילו השירותים. בזמן הניקיון  התלמידים מחולקים לקבוצות קטנות ומוטלות עליהם משימות מתחלפות לאורך שנת הלימודים.
מערכת החינוך היפנית מאמינה כי הדרישה מהתלמידים לנקות אחרי עצמם מלמדת אותם לעבוד בצוות ולעזור זה לזה ולכבד את סביבתם ואת עבודתם של אחרים.

גם בתחום התזונה מערכת החינוך היפנית עושה כמיטב יכולתה להבטיח כי התלמידים יאכלו ארוחות בריאות ומאוזנות. ארוחת הצהריים לתלמידים מבושלת על פי תפריט סטנדרטי שפותח ע"י אנשי מקצוע בתחום הבריאות בשיתוף עם שפים.


כל התלמידים אוכלים ביחד בכיתה שלהם עם המורה, וזמן האכילה המשותף עוזר לבנות מערכות יחסים חיוביות בין מורה לתלמיד.


יפן הצליחה לבנות מערכת חינוך בעלת סטנדרטים והישגים גבוהים, הנחשבת כאחת הטובות ביותר בעולם.
חינוך2

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s