התפוח מלך הפירות

תפוחי עץ אפשר למצוא בכל מכולת ושוק, טעמם נפלא, הם עסיסיים, בריאים ומגיעים במגוון צבעים וטעמים, החל מירוק עז ועד לאדום בוהק.
קשה למצוא מישהו שלא אוהב לפחות סוג אחד של תפוח עץ ועל תכונותיו הבריאות נאמר המשפט:
one apple a day keeps the doctor away
תפוחי עץ גדלים בשלל גוונים וצבעים כשהשליטים הם האדום, הצהוב והירוק וכיום ישנם כ-7,500 זנים של תפוחים מתורבתים ברחבי העולם.

ביפן, כמו בישראל, לתפוחים "יש מקום של כבוד".
התפוחים היפנים ידועים בשל גודלם הגדול ומתיקותם.
גידול תפוחים ביפן תפס תאוצה בתקופת מייג'י (1686-1912) וכיום התפוח הוא אחד הפירות האהובים ביפן ואחד הפירות הבודדים המיוצאים לחו"ל בכמויות גדולות.

רוב התפוחים גדלים באומורי בצפון יפן, שם תנאי הגידול עבור התפוחים הוא הטוב ביותר בשל מזג אוויר הקריר. מבין 900,000 טונות התפוחים היפניים המיוצרים מדי שנה, 500,000 טון מגיעים מאומורי.
תושבי אומורי לא רק אוכלים תפוחים אלא גם מוסיפים אותם למי המעיינות החמים באונסנים, הוספת התפוחים מוסיפה ניחוח נפלא וגם מרככת את העור.

עונת קטיף התפוחים מתחילה בתחילת יולי ונמשכת עד נובמבר. חוות רבות מאפשרות למבקרים להגיע לקטיף תפוחים הנחשב לפעילות אהובה מאוד על היפנים המגיעים לבילוי משפחתי.
המבקרים יכולים לקטוף סוגים שונים של זני תפוחים, ליהנות מהטעמים השונים ולחקור מקרוב את ההבדלים בין זני התפוחים.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

מי שמגיע לאזורים הכפריים בתקופת הסתיו יראה תפוחים תלויים על עץ וכל תפוח עטוף בנפרד.
עטיפת כל תפוח בנפרד מעניקה לו הגנה כך שהתפוח יגיע לרמת דיוק מושלמת בצבע, במתיקות ובפריכות.

חלק מהתפוחים מגיעים לשווקים במחירים גבוהים במיוחד כאשר ערך התפוח נמדד לפי יופיו, עלות של תפוח בודד יכול להגיע גם ל-17$ בשווקים היוקרתיים של טוקיו.
מבין זני התפוחים הרבים הגדלים ביפן תפוח הפוג'י הוא הגדול, האדום והפופולרי ביותר.
רבים מאמינים כי שמו של התפוח הוא על שם הר הפוג'י המפורסם אך התפוח נקרא על שם העיירה פוג'יסאקי במחוז אומורי שם פיתחו את הזן האהוב של תפוח הפוג'י.

מקורו של תפוח הפוג'י בהכלאה בין שניים זני תפוחים אמריקאים, הזן פותח על ידי מגדלים בפוג'יסאקי, אומורי, יפן, בסוף שנות השלושים, והובא לשוק בשנת 1962.
לתפוחי הפוג'י חיי מדף ארוכים והם נשמרים בצורה טובה בקירור גם במשך שנה ולכן אפשר לקנות תפוחי פוג'י לאורך כל השנה אך העונה הרשמית שלהם היא בחודשים ספטמבר- נובמבר.
תפוח הפוג' משמש גם לבישול ולאפייה ולהכנת תפוחים מסוכרים על מקל, שזהו אחד מהממתקים הנמכרים ביותר בפסטיבלים ביפן.

לתפוח הפוג'י איזון יפה של טעמים מתוקים וחמוצים ומרקם טעים, הוא עסיסי ובזכות תכונות אלו הוא התפוח האהוב והנמכר ביותר ביפן ואחד מזני התפוחים הנמכרים ביותר בעולם כולו.

* התמונות בבלוג מרחבי הרשת

ההצלחה של חנויות הכלבו ביפן

יפן היא גן עדן עבור חובבי השופינג, עם שפע של חנויות המוכרות הכל, החל ממזכרות מסורתיות ואוכל מקומי ועד מוצרי אלקטרוניקה, מותגי יוקרה זרים ומקומיים, חנויות 100 ין ועד לחנויות יד שניה.

קניות ביפן הן בדרך כלל חוויה נעימה, אנשי המכירות אדיבים, ידידותיים וקשובים, ומקפידים על מתן שירות לקוחות ברמה גבוהה.
יפן ידועה בחנויות הכלבו הגדולות שלה, הן פועלות בדרך כלל בבניינים שגובהם חמש עד עשר קומות. הן מספקות חווית קנייה חד פעמית עם מגוון רחב של מוצרים ,בעיקר מותגים ידועים יותר וסחורות באיכות גבוהה. בהתאם, המחירים הם יקרים יותר מהחנויות הקטנות.

OSAKA JAPAN – OCTOBER 29: Takashimaya in Osaka Japan on October 29 2014. Japanese chain department store founded in 1829. Now with outlets throughout Japan also in Taipei Paris and Singapore

חנויות הכלבו הראשונות ביפן הוקמו בראשית המאה העשרים. לפניהן היו חנויות קימונו, שסיפקו מוצרים שונים ובעיקר מוצרי יוקרה ופאר לעשירי העם.
חנויות הכלבו היפניות היו בעבר הצלחה גדולה אך עברו תקופות קשות בגלל ההאטה הכלכלית מאז שנות התשעים ובגלל התחרות עם רשתות אחרות.
רוב חנויות כלבו מסודרות בצורה זהה: מחלקת המזון נמצאת במרתף ויכולה להוות אטרקציה בפני עצמה בגלל המגוון הרחב של מעדנים יפניים, ממתקים, קינוחים ועוד המוצגים לראווה בצורה אסתטית ומעוררת תיאבון.

בגובה הקרקע נמצאת בדרך כלל מחלקת הקוסמטיקה, בה מוכרים מותגים מפורסמים רבים ומוצרי קוסמטיקה מקומיים.
הקומות הבאות הן מחלקת נשים, גברים וספורט ובקומה העליונה קומת מסעדה עם מספר רב של מסעדות המגישות סוגים שונים של מטבח יפני ובינלאומי, במחיר סביר.
בחלק מחנויות הכל-בו  יש גינות גג הפתוחות ללקוחות, ובקיץ הן משמשות כ Beer Garden
חנויות כלבו יפניות מפורסמות בזכות שירות הלקוחות שאין שני לו. מי שמבקר בחנות כלבו גדולה רגע לפני פתיחתה רואה את עובדיה עומדים בשורה מסודרת, ומחכים לקבל את פני הלקוחות.

בעבר חנויות הכל בו היו ידועות גם בזכות בנות המעלית, צוות של נשים, לבושות בקפידה במדים מסודרים עליהן הוטלה המשימה לתפעל את המעלית ולעזור ללקוחות לצאת בקומה המבוקשת. בשנים האחרונות תפקידן של בנות המעליות פחת  משמעותית אך עדיין ניתן למצוא אותן בכמה מהחנויות הגדולות בטוקיו ובאוסאקה.

את חנויות הכל בו אפשר למצוא בכל עיר גדולה ביפן, החנויות ממוקמות בדרך כלל במרכז העיר או סביב תחנות רכבת גדולות.
חנויות כלבו פתוחות מדי יום בשעות 10:00-20:00 ופתוחות בסופי שבוע ובחגים לאומיים (למעט 1 בינואר כאשר חנויות רבות נסגרות.

הגבינות כובשות את יפן

מאכלים רבים מזוהים עם המטבח היפני כמו אורז, דגים אצות ועוד, אך גבינות ויפן זהו שילוב שנראה כי אין ביניהם קשר.
אכן גבינות (ומוצרי חלב) לא מזוהות עם המטבח היפני והן אינן חלק מהמאכלים המסורתיים של מטבח זה.
אמנם קיימות עדויות היסטוריות לכך שמוצר מיובש דמוי גבינה נאכל ביפן כבר במאה ה 12 או ה 13, אך ייצור גבינות רציני החל רק בשנות השלושים לערך.

מכיוון שהיפנים לא הכירו את מרקם וטעם הגבינה, יצרני הגבינות יצרו אותן כשמראן דומה למאכלים מוכרים ליפנים, הגבינות לא נמסו בחימום אלא התרככו מעט (בדומה לגבינת חלומי).
תחילת העידוד לצריכת מוצרי חלב היתה עוד לפני כן, בתקופת ממשלת מייג'י (1867-1912) כאשר יפן נפתחה לעולם המערבי והממשלה רצתה לעודד את היפנים למאכלים בריאים שיגרמו להם להיות חסונים וחזקים כמו שהמערביים היו נראים להם.

מחלבות הוקמו באיזור הוקיאדו והם הכינו גבינות מעובדות.
לאחר מלחמת העולם השנייה הממשלה רצתה להוסיף חלבונים לתפריט של ילדי הבית ספר והוסיפו חלב (לעיתים חלב מאבקה כשלא היה חלב טרי) לארוחת הצהריים של הילדים.
כיום אוכלים היפנים הרבה יותר גבינות מבעבר אך עדיין צורכים פחות מהאמריקאים או האירופאים.

בבישול הביתי ביפן עדיין אין שימוש גדול בגבינות והיפנים מורחים אותן בעיקר על לחם (גבינת שמנת על לחם קלוי) , רוב מאכלי הגבינה נמכרים בעיקר באוכל בסגנון מערבי ומאפיות כמו למשל במסעדות איטלקיות בהן מגישים מוצרלה על פיצה, גבינה ושמנת בפסטה וכו.

בסופרים ברחבי יפן ניתן למצוא גבינות, אמנם לא מגוון עשיר ומפתה כמו בצרפת או הולנד אך בהחלט אפשר ליהנות מגבינות מיובאות כמו קממבר, מוצרלה ועוד.
עד היום אין קנג'י (אחד מהסימנים היפנים) לגבינה מכיוון שהיא איננה חלק מהתזונה המסורתית של יפן.
למרות הגידול בצריכת גבינות במדינה, היפנים לא ידועים בייצור גבינות מקומיות פרט לגבינת סאקורה, גבינה רכה וקרמית עליה מוסיפים עלי דובדבן כבושים, גבינה זו קצרה שבחים רבים בעולם.

מי שמסתקרן ורוצה לבקר במחלבה יפנית לא ימצא הרבה כאלו, אחד ממפעלי הגבינה המוכרים הוא  Furano Cheese K Factorybō הנמצא בהוקיאדו שבצפון יפן, המפעל מאפשר למבקרים להתבונן בתהליך הייצור של גבינה מקומית מסוג קממבר מאחורי החלונות. ניתן לטעום דגימות גבינה, כולל דגימות גבינה שחורה בצבע דיו דיונון, בחנות המפעל.

פארקי השעשועים הטובים של יפן

ביפן יש עשרות פארקי שעשועים, חלקם מהמפורסמים בעולם, כמו דיסנילנד, לגולנד ואולפני יוניברסל ואילו אחרים ייחודיים לארץ השמש העולה ומשקפים את התרבות היפנית המסורתית.
במהלך שנות השמונים, שנות הפריחה הכלכלית של יפן, הוקמו פארקים רבים ברחבי יפן שחלקם נאלצו להיסגר.
כיום, הפארקים שנותרו הם הגדולים והטובים ביותר עבור המבקרים בהם.
אוהבי הפארקים יכולים להקדיש חלק נכבד מביקורם ביפן ולעבור בין הפארקים הרבים ולגלות את הייחוד והקסם של כל אחד מהם.

זוהי רשימה קצרה של הפארקים הטובים והמיוחדים שמציעה יפן:

טוקיו דיסנילנד (Tokyo Disneyland): פארק הדיסני הראשון שנפתח מחוץ לאדמת ארה"ב בשנת 1983 זהו אחד מפארקי השעשועים הטובים ביותר ביפן.
טוקיו דיסנילנד, שעוצב על פי דיסנילנד בקליפורניה וממלכת הקסמים בפלורידה, מורכב משבעה אזורים בנושאים שונים עם אטרקציות, מופעים, מסעדות, בתי קפה וחנויות. הפארק מתואר לרוב כ"ממלכה הקסומה ", בה המבקרים ירגישו כאילו הם נמצאים בעולם האגדות.

Tokyo DisneySea: פארק שעשועים ייחודי ליפן בהשראת מיתוסים ואגדות הקשורות לים הממוקם צמוק לטוקיו דיסנילנד.
הפארק נפתח בשנת 2001 וקהל היעד שלו הוא מבוגרים וזוגות לעומת קהל היעד של טוקיו דיסנלנד שפונה למשפחות וילדים קטנים.
בהתאם לקהל היעד מציע הפארק מתקני אקסטרים, מסעדות מגוונות ברמה גבוה, ארוחות רומנטיות ומכירת אלכוהול אשר אסורה בטוקיו דיסנילנד.

Edo Wonderland Nikko Eddomura: פארק שעשועים תרבותי יפני הממוקם בסמוך לעיירת אונסן הפופולרית, קינוגאווה שבניקו, הפארק מציג את חיי היומיום של עיירה קטנה בזמן תקופת אדו. האורחים יכולים להתחפש לדמות מתקופת אדו (ניתן לשכור תחפושות בתשלום) ולסייר בחנויות ובמוזיאונים בעיירה, להשתתף בפעילויות שונות ולראות מופעים חיים ומופעי תיאטרון.
העיירה בפארק משוחזרת בדיוק רב לפי תקופת אדו, והיא משמשת כתפאורה לדרמות טלוויזיה תקופתיות.
אטרקציות נוספות ברחבי העיר, המתאימות יותר לפארק שעשועים, הן מקדש רדוף רוחות מלא רוחות ושדים יפניים, בית אשליה בו נראה שהקירות מתכופפים וכדורים מתגלגלים במעלה הגבעה. אחת האטרקציות הטובות ביותר היא מבוך הנינג'ה, מבוך ענק אשר היציאה ממנו נחשבת לאתגר רציני.

Fuji Q Highland: פארק זה ממוקם למרגלות הר פוג'י באזור חמשת האגמים וניתן לצפות בנוף הנהדר של הפוג'י תוך כדי הנאה מהאטרקציות הרבות של הפארק.
הפארק ידוע כמועדף על חובבי האדרנלין בגלל רכבות ההרים הרבות הנמצאות בפארק בדרגות פחד שונות וכן אטרקציות שונות המבוססות על סדרות אנימה פופולריות ביפן.

הפארק שואף להיות פארק השעשועים הטוב ביותר ולכן נפתחות בו ללא הרף אטרקציות חדשות.
גם מספר אטרקציות שמתאימות לילדים קטנים ולאוהבי רכבות הרים רגועות יותר.

דרומה לשיקוקו

שיקוקו הוא האי הרביעי בגודלו ביפן ונמצא דרומית-מערבית לאי הראשי של יפן הונשו.
אזור שיקוקו מורכב מארבעה מחוזות – טוקושימה, קגאווה, אהימה וקוצ'י, ובין הדברים הרבים שמציע האי ניתן למצוא מקדשים עתיקים, אוכל ייחודי והרבה טבע וים.
שיקוקו הוא אמנם הקטן מבין ארבעת האיים הגדולים ביפן, אך יש בו עושר תרבותי גדול הוא מתהדר ברצועת חוף ציורית על שפת הים הפנימי סֵטוֹ, אטריות אודון אגדיות, אונסן הנחשב לטוב ביותר ביפן, ופסטיבל קיץ עם ריקודים מסורתיים המאופיינים לאזור.

האי מחובר לאי המרכזי, הונשו, בעזרת רשת גשרים כאשר המפורסם ביניהם הוא גשר אקשי-קייקיו (גשר הפנינה) המחבר בין העיר קובה לאי אוואג'י שבשיקוקו.

אחד מפלאי הטבע של שיקוקו הוא עמק איה (Iya Valley 祖谷渓), עמק הררי ומבודד הממוקם עמוק בלב האי שיקוקו.
מורדותיו המיוערים התלולים מחוברים לעולם החיצוני על ידי דרך הררית מפותלת, לעתים צרה להפליא, שמנווטת בעמק. החלקים העמוקים יותר של עמק איה עשויים להיות קשים לגישה ודווקא קושי זה מושך תיירים רבים לאזור בשביל לחוות תרבות מסורתית וכפרית שקשה למצוא ביפן המודרנית.

מבחינה היסטורית עמק איה היה אזור אשר הגישה אליו היתה קשה ולכן הוא שימש כמקלט לחברי שבט טיירה המובס (הידוע גם בשם הייקה) שנמלטו לאזור בסוף המאה ה -12 לאחר שהפסידו את מלחמת גמפיי ( 1180-1185).
את צאצאיהם עדיין ניתן למצוא סביב כפרי ההרים הזעירים המנקדים את האזור.
בעמק האיה ישנם גשרים תלויים אשר בעבר היו חיוניים להעברת סחורות לעברו השני של הנהר.
13 גשרים היו פרושים בעבר בעמק, אך רק שלושה שרדו כאשר שני הגשרים המפורסמים הם הגשרים הזוגיים הנקראים גשר הבעל וגשר האישה.

בעבר, היו בנויים הגשרים מגפן ההרים אך כעת הגשרים מחוזקים באמצעות פלדה המוסתרת בעץ והגשרים עוברים עבודות תחזוקה כל 3 שנים.
בשיקוקו נמצא אחד מאתרי המעיינות החמים הוותיקים והמפורסמים ביפן הנקרא דוגו אונסן (Dogo Onsen) בית מרחץ ציבורי מעץ, משנת 1894 אשר אירח את האנשים החשובים ביותר ביפן וביניהם משפחת הקיסר.
בית המרחץ היפה בנוי מעץ והוא עד היום שוקק פעילות ומלא באורחים המגיעים לטבול באמבטיות היפות או לנוח בחדרים הפרטיים והשקטים.

מוזיאון הטקסטיל של איצ'יקו קובוטה

מוזיאון קובוטה (itchiku kubota art museum) מוקדש לפועלו של אומן הטקסטיל היפני איצ'יקו קובוטה  (1917–2003) ומכיל את עבודותיו של האמן שהתפרסם בזכות ההחייאה והמודרניזציה של טכניקת הצביעה המסורתית של בדי משי ביפן הנקראת צוג'יגאנה (tsujigahana) אשר פרחה בתקופת מורומאצ'י 1392-1573 ושימשה לקישוט מפואר של בדי הקימונו ונעלמה לאחר מעבר לטכניקות צביעה אחרות עד שקובוטה החייה אותה מחדש.

כשאיצ'יקו קובוטה היה בן 20, הוא נחשף לטכניקה והוקסם מיופיו של צביעת הבד וייצר סגנון עכשווי משלו.
קובוטה הקדיש את חייו לשחזור ושליטה בטכניקת בצביעה של המשי ועבודותיו זכו לשבחים רבים לא רק ביפן אלא גם במדינות זרות מסביב לעולם ותערוכות רבות מציגות את עבודותיו.
מוזיאון קובוטה הנמצא בגבעות המיוערות לאורך החוף הצפוני של אגם קוואגוצ'יקו באזור הר פוג'י, הוא ללא ספק אחד המוזיאונים המדהימים בעולם המוקדשים לטקסטיל ומוצגות בו כמה מיצירות הקימונו של האמן אשר יצר אוסף יפיפה של קימונו שאין שני לו ביפן.

יצירות האמנות של קובוטה מתארות בעיקר את הטבע ועונות השנה.
במוזיאון מוצגים חלקים מיצירת המופת הבלתי גמורה שלו "סימפונית האור", יצירה ענקית הכוללת 80 קימונוים היוצרים יחד תמונה של הר פוג'י.
כל קימונו המוצג במוזיאון מכיל פרטים כה קטנים שביקור במוזיאון עלול לקחת זמן רב כאשר מסתכלים ובוחנים כל קימונו.
את יצירות האמנות אסור לצלם על מנת לא לפגוע באיכותן ואת כל היופי יש לחרוט היטב בזיכרון.
כאשר נכנסים למוזיאון עוברים דרך הגן היפה של המוזאון, מומלץ לבקר בו בתחילת חודש נובמבר אז שילוב הצבעים של העצים ועלי המייפל האדומים יפים במיוחד.

המוזיאון והגן תוכננו על ידי קובוטה עצמו, בית התה המסורתי של המוזיאון הוא למעשה בית המלאכה לשעבר של קובוטה.

מבית התה נשקף נוף מרהיב של אגם קוואגוצ'י והר פוג'י כך מצליח לשלב המוזיאון את יופיו של הטבע יחד עם היופי של היצירות האמנות.