פריחת הדובדבן הורוד

בימים אלו ממש מתחילה ביפן פריחה מוקדמת של אחד העצים היפים והמפורסמים-הדובדבן.

kawazu zakura 2020

פריחת הדובדבן של קאוזו-זאקורה הפכה מפורסמת כיוון שזוהי פריחת הדובדבן המוקדמת ביותר בפריפריה של טוקיו (בדרך כלל, עצי דובדבן פורחים בטוקיו בין סוף מרץ ועד תחילת אפריל).
בעיר הקטנה קאוזו מתקיים מדי שנה במהלך חודש פברואר-מרץ פסטיבל המושך אליו 2 מיליון איש הבאים לצפות בפריחה המוקדמת של עץ הדובדבן.
הקואזו-זאקורה הוא סוג של עץ דובדבן המקדים לפרוח, אך פריחתו איטית יותר מעץ דובדבן רגיל, ולכן למבקרים בפסטיבל יש חלון הזדמנויות ארוך יותר להגיע ולצפות בפריחה.


הזמן הטוב ביותר לצפות בפריחה היפה הוא סוף פברואר- תחילת מרץ. הפריחה נמשכת כמה שבועות בודדים, אם כי זה יכול להשתנות לא מעט משנה לשנה בהתאם לטמפרטורות.
עץ דובדבן הקאוזו התגלה בעירייה קאוזו (ולכן זהו שמו…) בשנות ה-50 ומאז החלו לשתול את העצים ליד גדות הנהר העובר בעיר ובמקומות שונים נוספים בעיר. כיום יש כ-8000 עצי קאוזו הפורחים בעיר ומעניקים לה מראה יפה במיוחד. העץ המקורי קיבל מקום של כבוד בעיר ומבקרים מגיעים לראות אותו פורח כבר למעלה מ-60 שנה.
פסטיבל קאוזו-זאקורה מתרחש על גדות הנהר לאורך עצי הקאוזו, במקום מוצבים דוכנים רבים המגישים אוכל, מזכרות שונות, שתילי עצי קאוזו אותם אפשר לקחת הביתה לשתול ועוד.
שדרת העצים נמשכת לאורך 4 ק"מ ובשיאה של הפריחה נוצרת קשת של פרחים ורודים לאורך השדרה המלווה את המטיילים.


בתקופת הפסטיבל עצי הקאוזו מוארים כל ערב החל מהשעה 18:00 ומעניקים מראה מיוחד וקסום במיוחד לעצים היפים.

 

 

קוראשיקי- ונציה הקטנה ביפן

קוראשיקי היא עיר יפה ומלאת היסטוריה הנמצאת מרחק שעה נסיעה מהירושימה.
העיר ידועה בזכות תעלות המים העתיקות מתקופת אדו אשר בזכותן ניתן לה הכינוי "ונציה של יפן".
פירוש השם קוראשיקי הוא "עיר המחסנים" מכוון שבעבר שימשה העיר כמרכז הפצה מרכזי של אורז ובתחומה אוחסנו כמויות גדולות של אורז, את חבילות האורז היו מעבירים על סירות קטנות באמצעות תעלות המים החוצות עד היום את חלקה העתיק של העיר.
המחסנים בהם אוחסנו חבילות האורז נשארו עד היום צבועים בסגנון מסורתי בצבעי שחור ולבן והם הוסבו למוזיאונים, בוטיקים ובתי קפה.


אחד המוזיאונים המוכרים בקוראשיקי הוא מוזיאון אוהרה Ohara Museum of Art  שהיה הראשון שהציג אומנות מערבית ביפן ועד היום הוא נחשב למוזיאון חשוב לאומנות מערבית.
קוראשיקי ידועה באווירה השלווה והנינוחה שבה, תיירים רבים (בעיקר תיירות פנים) אוהבים להגיע לעיר ולשוט על תעלות המים על סירות קטנות מסורתיות המוקפות בעצי ערבה הנמצאים על גדות נהר קוראשיקי.


קוראשיקי שגשגה בעבר כיעד חשוב ומרכזי להובלת סחורות, והאזור עד היום ממשיך להציע אווירה היסטורית של חיים רגועים והרמוניים.
מה עוד אפשר לראות בקוראשיקי?
Ohashi House: משפחת אוהשי היתה משפחת סוחרים אמידה שבנתה את ביתה בשנת 1796.
המשפחה היתה בעלת השפעה גדולה בעיר ותרמה רבות לפיתוחה.
הבית נבנה בסגנון אופייני לאותה תקופה למשפחות עמידות.
הבית פתוח למבקרים שיכולים לראות כיצד חיו באותה תקופה: מחצלות טאטמי, דלתות הזזה המסורתיות, חדרי האחסון, המטבח ואוסף העתיקות הגדול השמור בבית.


Ivy Square: בכיכר זו פעל בעבר מפעל הכותנה הראשון ביפן.
קוראשיקי9
שמה של הכיכר ניתן לה בגלל צמחי הקיסוס המטפסים על קירות המבנה שכיום חדריו משמשים כמוזיאונים בנושאים שונים (מוזיאון הצעצועים, מוזיאון המציג את ההיסטוריה של מפעל הכותנה ועוד), במתחם גם יש בית מלון ומסעדות.
קוראשיקי3

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יום הולדת שמח לקיסר נארוהיטו!

ביום ראשון 23.2 יחגוג נארוהיטו, קיסר יפן את יום הולדתו ה-60.
קיסר יפן המכהן הוא בנו הבכור של אקיהיטו ורעייתו הקיסרית מיצ'יקו.
נארוהיטו החל לכהן כקיסר ב-1 במאי 2019 לאחר שאביו החליט לפרוש מכס הקיסרות, נארוהיטו הוא הקיסר המכהן הראשון בזמן שהקיסר הקודם עדיין חי.
תקופת מלכותו נקראת "תקופת ראיווה" שפירושה הרמוניה נפלאה.
ביפן מציינים את יום הולדתו של הקיסר ויום חג זה נקרא  'טנו טנג'ובי' 'Tennou Tanjyobi', כאשר הקיסר מתחלף יום החג משתנה בהתאם ליום הולדתו של הקיסר החדש.
בעבר האמינו היפנים כי הקיסר הראשון הוא צאצא ישיר של אמאטראסו (אלת השמש), ואכן כל הקיסרים ששלטו ביפן במשך כ-1500 שנה שייכים לאותה שושלת והם צאצאיו של הקיסר הראשון.
בעבר תפקידו של הקיסר היה משמעותי ובעל השפעה רבה על הנעשה במדינה אך לאחר מלחה"ע השניה, כאשר נכתבה בשנת 1946 החוקה, הפך תפקיד הקיסר לסמלי ללא כוח פוליטי ותפקידו מוגדר כ "סמל המדינה ואחדות העם".


הקיסר כיום הוא דמות טקסית המאחדת את העם ויש לו חשיבות רבה עבור תושבי יפן.
אירועי יום ההולדת של הקיסר הם חג לאומי הכוללים את פתיחת שערי ארמון הקיסר למבקרים, נאום הקיסר מהמרפסת לעבר הקהל הנרגש ושליחת מכתבים וברכות מהתושבים לקיסר.
השנה, עקב וירוס הקורונה, ארמון הקיסר החליט לבטל את חגיגות יום ההולדת הציבוריות מכיוון שאירוע זה מושך קהל של עשרות אלפי אנשים בחצר הארמון.
הקיסר נארוהיטו הוא הקיסר הראשון שנולד ביפן לאחר מלחמת העולם השניה.
הוא בעל תואר ראשון ושני בהיסטוריה ומלבד לימודיו באוניברסיטת גקושויין שבטוקיו הוא גם למד כמה שנים באוקספורד ואף הוציא ספר על התקופה בה חי בבריטניה.
נארוהיטו התחתן בשנת 1993 למאסקו, דיפלומטית במשרד החוץ ביפן ולזוג בת אחת, הנסיכה אייקו בת ה-17.


למרות דיונים רבים סביב נושא שינוי חוקי הירושה במדינה, כרגע רק גברים במשפחה הקיסרית של יפן יכולים לעלות לכס.
אחיו הצעיר של הקיסר נארוהיטו, הנסיך אקישינו, הוא הבא בתור, ובנו הצעיר של אקישינו הוא השני לרשת את כס הקיסרות.
בזמנו הפנוי אוהב הקיסר לטפס על הרים, ריצה, טניס ולנגן על כינור.
יום הולדת שמח נארוהיטו.
נארהיטו2

* התמונות בבלוג מרחבי הרשת

פסלי הבודהה ששומרים על הים

בשנת 1886 פקדו את אזור Shonai טרגדיות רבות של אובדן דייגים בים הסוער.
מקרים אלו גרמו לצער ופחד רב בקרב התושבים אשר הסתמכו על הים כמקור פרנסה, מזון ומסחר.
הכומר הראשי, קנקאי אישיקאווה, של מקדש  פוקורה קייזן החליט לפסל את דמותו של בודהה אליו יוכלו להתפלל התושבים למזל טוב, להתפלל שהים יחזור להיות שליו ורגוע וגם לזכר הדייגים שאיבדו את חייהם בים.
בודה3
תחילה אסף הכומר תרומות למימון העבודה ולאחר שאסף מספיק כסף איתר בונים לצורך פיסול הדמויות מהאבן הקשה.
במשך חמש שנים פיסלו כ-22 דמויות של בודהה (אותרו רק 16 פסלים) מתוך הצוקים הוולקנים הקרובים לחוף הים.


עפ"י הסיפורים הכומר פיקח על פיסול הפסל הראשון ואת שאר הדמויות הוא פיסל בעצמו.
הדמויות מגולפות בצורה כזו שיוכלו להשתלב עם הנוף הטבעי של האזור הסלעי.
פסלי האבן מגולפים ליד קו החוף הגעשי והם מרוכזים באזור קטן מאוד מה שהופך את הביקור לקל ופשוט אפילו בקרב מבקרים קשישים.


הפסלים שנבנו לפני למעלה מ-150 שנה ניזוקו עם השנים מפגעי מזג האוויר שונים, בעיקר הרוחות החזקות ולכן אין זה פשוט לאתר את פניהם של הבודהות מבין הסלעים וקשה מאוד למצוא את כל 16 הפסלים.
בתקופת הקיץ הפסלים מוארים גם בשעות הלילה והטיול אליהם מומלץ בעיקר בשעת השקיעה.
מספרים כי לאחר שהכומר ראה את פסלי הבודהה שלמים הוא השליך את עצמו לים ושם הגיע לשלווה מוחלטת והפסלים שומרים על קו החוף ועל הים עד היום.
בודה6

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

לגלוש עם מפלצות

ביפן, באזור ההר הוולקני זאו, ישנן 'מפלצות שלג' המתעוררות לחיים בכל חורף והן מארחות לחברה לגולשי הסקי המגיעים לאתר הסקי  ולמרחצאות החמים הנמצאים באזור.
אתר הסקי Zao ידוע ומפורסם בזכות אותן מפלצות שלג (או מפלצות קרח) והן נחשבות לפלא טבע יפה ומסתורי.


המפלצות נוצרות בשל תנאי מזג אוויר קשים שיש באזור בתקופת החורף, תופעה זו נקראת ג'והיו juhyo. זוהי תופעה נדירה המתרחשת באיזור מצומצם בהרים בצפון מזרח יפן.
ישנם כמה תנאי אקלים הנדרשים שתופעת הג'והיו תתקיים: רוחות חזקות מקפיאות בשילוב טיפות מים קרות מאוד וכמות רבה של שלג.
המים הקרים נדבקים בהדרגה לעצי המחט (לרוב סוג של עצי אשוח), קופאים על העצים ואז מתפתחות צורות ייחודיות היוצרות את מפלצות השלג.
העצים הקפואים הופכים בסופו של דבר לפסלי שלג בצורות מרתקות, כל מפלצת בגובה 2-3 מטר ולכל מפלצת צורה ייחודית משלה.


את מפלצות השלג אפשר למצוא בראש ההר בחודשים הקרים ביותר, מסוף דצמבר ועד אמצע מרץ והן משתלבות בנוף המושלג ומעניקות לו עוד יופי ומסתורין.


המקומיים מכנים את המפלצות בשם "זנבות שרימפס" בשל צורתן. אחד התחביבים האהובים על המבקרים ועל המקומיים הוא צפייה במפלצות ולגלות לאיזה חיה או דמות כל מפלצת דומה.
באתר הסקי גילו את הפוטנציאל העסקי של המפלצות ואתר הנופש מאיר את אזור המפלצות עם זרקורים צבעוניים המאפשר צפייה בלילה במפלצות השלג.


אתר הסקי של זאו הוא אחד הוותיקים ביפן ומציע מסלולי סקי וסנובורד והייחודיות שלו זו הגלישה בין מפלצות השלג.
יש אפשרות לצאת לטיול רומנטי לילי ברכב שלג מחומם או לצפות בהן במרפסת תצפית עם שוקו או מרק חם.
בתחילת פברואר מתקיים פסטיבל Zao Juhyo האורך סופ"ש אחד במהלכו יש חגיגות, אירועים, זיקוקים והכל מתמקד במפלצות השלג.


אפשרות נוספת וקרובה במיוחד לצפות במפלצות, זה לשכור מדריך מנוסה ולצאת לטרק שלם באזורים הרחוקים מהגולשים, הטיול מאפשר הליכה בין מפלצות השלג באזורים שקטים ומבודדים. מכיוון שמזג האוויר והתנאים יכולים להשתנות במהירות יציאה לטרק שלג לבד עלול להפוך למסוכן ולכן יש לצאת אליו בליווי מדריך בלבד.
מפלצות6

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

החוות החקלאיות המיוחדות ביפן

היפנים גאים בתוצרת החקלאית שלהם. אמנם רוב התוצרת החקלאית היא אורז אשר גדל בכל רחבי יפן, אך אפשר למצוא גם גידולים חקלאים שונים בחוות חקלאיות הפזורות במדינה.
בשנים האחרונות, כחלק מקידום מכירות, פתחו חוות חקלאיות את שעריהן לתיירים שיגיעו לראות ולהתרשם מהגידולים השונים, ללמוד על התוצרת החקלאית, לטעום, לחוות וכמובן גם לקנות.
היפנים אוהבים לבקר בחוות אלו ואחד מהבילויים המשפחתיים האהובים ביפן זה קטיף עצמי באחת החוות.
רוב החוות הן חוות של תותים, עצי הדר ותפוחים, אך יש כמה חוות עם פירות ייחודיים יותר.

פארק האננס בנאגו:
פארק אננס נאגו הוא פארק שעשועים המוקדש לאננסים ופירות טרופיים אחרים בנאגו ,האי הראשי באוקינאווה.
אננסים גדלים ע"י חקלאים באוקינאווה כבר למעלה ממאה שנה, הפרי הגיע ליפן דרך ספינות הולנדיות שעגנו ביפן.

בעשורים האחרונים החלו לייבא את האננס מחו"ל ולמכור אותו במחיר נמוך יותר, לכן תעשיית האננסים  באוקינאווה סובלת מירידה במכירות וגידול האננס פחת בצורה משמעותית.
פארק האננס נפתח ע"י חוות חקלאיות המגדלות אננסים כאטרקציה תיירותית לצורך קידום המכירות וכמובן בשביל להתפרנס.
כרטיס הכניסה לפארק כולל נסיעה ברכב אוטומטי דרך שדות אננס וגן טרופי, וחנות מזכרות סמוכה המעניקה למבקרים אפשרות לדגום מוצרי אננס. בין המוצרים השונים ניתן למצוא מיצים, עוגות, שוקולדים, אננס מיובש, יין אננס ומוצרים נוספים אשר בכולם שולט האננס.


בתקופות מסוימות של השנה, ניתן גם לראות כיצד קולפים, חתוכים ומשומרים אננס במפעל קטן באתר.
הפארק גם מציע חוויה לימודית על האננס ומעשיר את הידע של המבקרים בעובדות חשובות ומעניינות על הפרי, לדוגמא: מדוע נקרא האננס "Pineapple"?
בגלל שצורתו מזכירה אצטרובל (Pine) וטעמו מתוק כמו תפוח (Apple)

פארק הזיתים באי שודושימה:
האי מפורסם בזכות היותו הראשון ביפן שגידל בהצלחה זיתים.
האקלים הים תיכוני של האי הפך אותו למקום אידיאלי לגידול זיתים.
החל משנת 1908 מצליחים לגדל בהצלחה עצי זית ולמעשה האי שודושימה הוא יצרן בכיר של זיתים יפניים ושמן זית והוא זכה לכינוי "אי הזית".


כיום תעשיית גידול הזיתים הפכו אטרקציה תיירותית (בעיקר תיירות פנים) ואפשר להגיע לחוות הזיתים ולראות את מטעי הזיתים, לבקר באתר שבו הזיתים הראשונים גודלו בהצלחה לפני מאה שנה, לראות את תהליך הפקת השמן ולטייל בחורשת הזיתים היפה שבחווה.
הפארק מציע שבילי הליכה נעימים לאורך צלע הגבעה, וגם העתק של טחנת רוח יוונית.
בחווה יש מוזיאון קטן המלמד את המבקרים על ההיסטוריה של גידול הזיתים בשודושימה, וכמובן מסעדה, בית קפה וחנויות בהן אפשר לטעום ולקנות את מוצרי הזית השונים, שמן זית, סוכריות זיתים, קוסמטיקה המבוססת על שמן זית וגלידת זית המיוצרים מהיבול המקומי.
בנוסף אפשר לרכוש עצי זית קטנים הביתה.


המתחם כולל גם בית מרחץ ציבורי בשם סאן אוליב, הניזון ממי מעיינות חמים מעומק של 1.6 קילומטרים מתחת לפני האדמה. האמבטיה מופרדת מגדרית ומציעה שמונה אמבטיות שונות, כולל כמה עם נוף יפה אל האי ואל הים.
זיתים5

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

פסטיבל השלג בצל הקורונה

כל שנה בחודש פברואר, כאשר החורף נמצא בעיצומו, מתקיים בעיר ספורו הנמצאת באי הצפוני הוקידו ביפן, פסטיבל שלג ענק המושך אליו יותר משני מיליון מבקרים הבאים לצפות בפסלי קרח ושלג מדהימים אשר פיסלו אומנים מרחבי העולם.
השנה מתקיים הפסטיבל בתאריכים 31 בינו׳ 2020 –11 בפבר׳ 2020 אך נתקל בקשיים המקשים על הפסטיבל להתרומם ולהצליח כבעבר.
התפרצותו של נגיף הקורונה גרם למבקרים רבים (ביניהם קבוצות גדולות מסין) לבקר את הגעתם לפסטיבל וגם תיירות הפנים נפגעת כאשר יפנים רבים החליטו לבטל נסיעות ולהישאר בבית ולהימנע מחשיפה לקורונה.
סאפורו9
בנוסף לזה החורף החמים יחסית הפוקד את יפן השנה גורם לכך שאין כמויות שלג גדולות מספיק ומארגני הפסטיבל נאלצו השנה להוביל שלגים באמצעות משאיות גדולות ממקומות רחוקים יותר וזאת בשביל לספק את השלגים ליצירת הפסלים.


בנוסף לפסלי השלג הוצבו השנה גם עמדות רבות לחיטוי ואת הפסטיבל מלוות הודעות ביפנית, אנגלית וסינית המבקשות מהמבקרים ללבוש מסיכות לצורך הגנה.
כמו בכל שנה שיאו של הפסטיבל הוא בתחרות בינלאומית של פיסול בשלג וקרח כאשר המתמודדים יוצרים את הפסלים באמצעות כלי עבודה המתאימים לפיסול בשלג. העבודה על הפסלים נמשכת כמה שעות והתוצאות מרהיבות. כל שנה משתתפות בערך 14 מדינות מרחבי העולם.
בין פסלי הענק אפשר למצוא מבנים מפורסמים כמו הפירמידות, מגדל אייפל, הפיזה, דמויות מעולם האגדות, יצורים מיתולוגים כמו דרקונים, פסלים של אישים מפורסמים ועוד…
פעילויות נוספות שיש במהלך הפסטיבל הם אתרי גלישה בשלג עבור ילדים ומבוגרים, פאב עשויי מקרח, מסלול מבוכים מקרח, תחרויות של סקי וסנובורד ועוד אטרקציות.


במשך כל ימיי הפסטיבל יש בעיר מופעים, דוכני אוכל, מוזיקה ובשעות הערב הפסלים מוארים בתאורה המעניקה להם צבעים ייחודיים ומעניקה לפסלים מראה קסום במיוחד.
החשיבות של הפסטיבל היא כה גדולה עבור תושבי העיר שכאשר בשנת 2009 כמויות השלג היו מעטות יחסית ועתידו של קיום הפסטיבל היה מוטל בספק, הצבא גויס על מנת להביא שלג מחוץ לעיר באזורים מושלגים יותר ולהבטיח את קיומו של הפסטיבל.
תחילתו של הפסטיבל היה בשנת 1950 כאשר קבוצה של כמה תלמידי תיכון פיסלו בשלג כמה דמויות באחד מהפארקים בעיר והחלו במסורת חדשה, עם השנים הצטרפו לבניית הפסלים גם חיילים ששירתו בבסיס לא רחוק מהעיר והם היו אלו שהחלו בבניית פסלים עצומים בגודלם.
עם השנים הפסטיבל קיבל תאוצה והפך לאירוע בינלאומי אשר רק מתפתח עם השנים יחד עם הרעיונות היצירתיים של המתחרים מרחבי העולם שבאים עד לספורו על מנת לבנות את פסל הקרח והשלג המרשים ביותר.
סאפורו11

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

A Japanese Guy in Israel

 There are many cultural differences between countries around the globe. As a Japanese, I believe Israel is the complete opposite of Japan in terms of people and the way of living.

People

 We all know that Israelis sound a little aggressive when speaking Hebrew (Please don’t take offense). When I was sitting at a table in a street food restaurant, I thought that my friend was “having an argument” with the cashier. However, when I asked him if everything was alright, he simply replied “I was just ordering sabich”. I was baffled, my friend sounded and looked upset, yet he was merely ordering his food. I still think that Israelis spend too much energy on “just ordering food” but it’s amusing and never fails to put a smile on my face.

 On the other hand, Japanese speak so quietly (when they are not drunk) that we even have an unspoken rule which is that we shouldn’t speak in the elevator. Another example here is to avoid arguing or having conversations which may be offensive to someone else, even when we are in the right. It all comes down to the custom of giving each other space, something that is deeply inherited in the Japanese culture. I like and dislike this “respectful” custom/culture because it shows that you have respect to one another, but it also does seem like false modesty too.

The Way of Living

 It is quite frustrating to live in Israel sometimes. For instance, dealing with bureaucracy can be challenging and you need quite a bit of `huzpah` to get things done; like receiving a parcel from overseas or going to Misrad Hapnim amongst other things. Moreover, online shopping can prove to be difficult, as the online shopping system has not quite developed, even though Amazon has recently entered the Israeli market.

 However, in Israel, there is happiness and passion abound. People work hard in Israel but for their passion and for their happiness. People here truly believe that they can make a difference in the world. Entrepreneurs are literally creating cutting-edge innovations every day. People are more alive than any other country I have seen. Israel is a truly a land of contradictions.

 I grew up in Japan with the knowledge of how developed Japan is. It was quite comfortable, maybe too comfortable with everyone doing the same things. Uniqueness is hard to find when it comes to society. Everyone goes to university after high school, and then enter the work force after university because it is normal to do so. There wasn’t time to truly think what it is that I want to do or want to achieve in my life. Furthermore, many people are working dutifully but not purposefully in Japan. They work for money and for their family. I know people say that this is the reality. It is the reality because they gave up pursuing something meaningful in their life. Don’t get me wrong, I do not mean that it is bad to work for money and family but the question is ‘Are you happy?’ I feel like many Japanese tend to put aside their happiness and to work obligatorily. Yes, Japan is developed in many ways but I do not believe Japanese put an emphasis on self-development.
טומו 1

The Perspective

 Before I came to Israel, my perspective of this country was pessimistic. I simply thought that many conflicts are actively going on here. As soon as I arrived here, I realized that I was completely wrong about it. Like many others, I was a victim of media propaganda which showed me a false image of what Israel and Israelis are truly like. Israelis are warm caring people, and I dare to say that sometimes I feel safer in Israel than Japan.

On my first week in Israel, I heard the sound of a car crush nearby my apartment and quickly went out to see if someone was hurt. When I arrived at the scene, a car seemed to have hit a pole on the sidewalk while the driver was trapped inside. Turns out I was not the only one to rush for help; it seemed to me like the whole neighborhood came to give a helping hand. Not a minute passed, when rushing, came the yellow motorcycle ambulance to treat the trapped driver. That was the fastest ambulance I have ever seen that came to an accident site. A few minutes after, more ambulance reinforcement, police and fire fighters were all at the scene. Even though in their daily life, Israelis seem to spend most of their day arguing about politics and getting frustrated with life. However, in a time of need they all unite together to aid wounded strangers, host families in their home who need shelter during war times and contribute their share to the greater community. I personally really like that.

About Myself

As you can tell from the title, I am Japanese and no, I do not like sushi. Though, I do love the food in Israel (Finally, I found food paradise) and my favorite food here is sabich, shakshuka and anything which has tahini inside it. I am still learning Hebrew and improving on my huzpah. I have been living in Israel for 8 months, and I cannot wait for many more months of adventure, meeting vibrant people, trying new foods and playing Matkot on the beach.

These day's I am looking for an opportunity to join the Israeli job market.

Written by Tomonori Kaneko
צוות אדואליו 2019 2