החוות החקלאיות המיוחדות ביפן

היפנים גאים בתוצרת החקלאית שלהם. אמנם רוב התוצרת החקלאית היא אורז אשר גדל בכל רחבי יפן, אך אפשר למצוא גם גידולים חקלאים שונים בחוות חקלאיות הפזורות במדינה.
בשנים האחרונות, כחלק מקידום מכירות, פתחו חוות חקלאיות את שעריהן לתיירים שיגיעו לראות ולהתרשם מהגידולים השונים, ללמוד על התוצרת החקלאית, לטעום, לחוות וכמובן גם לקנות.
היפנים אוהבים לבקר בחוות אלו ואחד מהבילויים המשפחתיים האהובים ביפן זה קטיף עצמי באחת החוות.
רוב החוות הן חוות של תותים, עצי הדר ותפוחים, אך יש כמה חוות עם פירות ייחודיים יותר.

פארק האננס בנאגו:
פארק אננס נאגו הוא פארק שעשועים המוקדש לאננסים ופירות טרופיים אחרים בנאגו ,האי הראשי באוקינאווה.
אננסים גדלים ע"י חקלאים באוקינאווה כבר למעלה ממאה שנה, הפרי הגיע ליפן דרך ספינות הולנדיות שעגנו ביפן.

בעשורים האחרונים החלו לייבא את האננס מחו"ל ולמכור אותו במחיר נמוך יותר, לכן תעשיית האננסים  באוקינאווה סובלת מירידה במכירות וגידול האננס פחת בצורה משמעותית.
פארק האננס נפתח ע"י חוות חקלאיות המגדלות אננסים כאטרקציה תיירותית לצורך קידום המכירות וכמובן בשביל להתפרנס.
כרטיס הכניסה לפארק כולל נסיעה ברכב אוטומטי דרך שדות אננס וגן טרופי, וחנות מזכרות סמוכה המעניקה למבקרים אפשרות לדגום מוצרי אננס. בין המוצרים השונים ניתן למצוא מיצים, עוגות, שוקולדים, אננס מיובש, יין אננס ומוצרים נוספים אשר בכולם שולט האננס.

בתקופות מסוימות של השנה, ניתן גם לראות כיצד קולפים, חתוכים ומשומרים אננס במפעל קטן באתר.
הפארק גם מציע חוויה לימודית על האננס ומעשיר את הידע של המבקרים בעובדות חשובות ומעניינות על הפרי, לדוגמא: מדוע נקרא האננס "Pineapple"?
בגלל שצורתו מזכירה אצטרובל (Pine) וטעמו מתוק כמו תפוח (Apple)

פארק הזיתים באי שודושימה:
האי מפורסם בזכות היותו הראשון ביפן שגידל בהצלחה זיתים.
האקלים הים תיכוני של האי הפך אותו למקום אידיאלי לגידול זיתים.
החל משנת 1908 מצליחים לגדל בהצלחה עצי זית ולמעשה האי שודושימה הוא יצרן בכיר של זיתים יפניים ושמן זית והוא זכה לכינוי "אי הזית".

כיום תעשיית גידול הזיתים הפכו אטרקציה תיירותית (בעיקר תיירות פנים) ואפשר להגיע לחוות הזיתים ולראות את מטעי הזיתים, לבקר באתר שבו הזיתים הראשונים גודלו בהצלחה לפני מאה שנה, לראות את תהליך הפקת השמן ולטייל בחורשת הזיתים היפה שבחווה.
הפארק מציע שבילי הליכה נעימים לאורך צלע הגבעה, וגם העתק של טחנת רוח יוונית.
בחווה יש מוזיאון קטן המלמד את המבקרים על ההיסטוריה של גידול הזיתים בשודושימה, וכמובן מסעדה, בית קפה וחנויות בהן אפשר לטעום ולקנות את מוצרי הזית השונים, שמן זית, סוכריות זיתים, קוסמטיקה המבוססת על שמן זית וגלידת זית המיוצרים מהיבול המקומי.
בנוסף אפשר לרכוש עצי זית קטנים הביתה.

המתחם כולל גם בית מרחץ ציבורי בשם סאן אוליב, הניזון ממי מעיינות חמים מעומק של 1.6 קילומטרים מתחת לפני האדמה. האמבטיה מופרדת מגדרית ומציעה שמונה אמבטיות שונות, כולל כמה עם נוף יפה אל האי ואל הים.

• התמונות בבלוג מרחבי הרשת