הסאקורה ביפן- פריחת העצים ועוד

פריחת הדובדבן, הסאקורה, ביפן איננה רק חגיגה לעיניים אלא גם חגיגה לחך.
בתקופת הפריחה, בהשראת צבעי הסאקורה, יוצאות מהדורות מיוחדות ומוגבלות של מאכלים וכלי בית בצבעי ורוד, סגול ולבן בדיוק כמו פריחת הדובדבן, אשר אפשר למצוא אותם רק בתקופת הפריחה, החל מאמצע פברואר ועד אמצע אפריל/ תחילת מאי.
בין כלי הבית בעלי מוטיב פרחי הדובדבן הנמכרים ביותר בתקופה זו אפשר למצוא כוסות, ספלים ובקבוקים בצבעי הפריחה המעוטרים בפרחי עץ הדובדבן.
חברות הבירה מייצרות משקאות בהשראת הסאקורה הנמכרות בפחיות בירה ורודות ופרחוניות.
הסאקה המסורתי יוצא במהדורה מיוחדת כאשר בכל בקבוק פרח דובדבן שלם הנשמר באופן מושלם בתוך בקבוק הסאקה.

 

גם חברת קוקה-קולה, פפסי וחברת התה ליפטון מייצרות משקאות מיוחדים ובסטארבאקס אפשר למצוא משקאות קרים וחמים מיוחדים כמו תה סאקורה קר, לאטה סאקורה ותות, מוקה סאקורה ועוד…
עוד משקאות סאקורה מעניינים אפשר למצוא בחלק גדול מבתי קפה ביפן עם חידושים מעניינים למשקאות השגרתיים וכולם בהשראת הפריחה.

 

ומה עם אוכל?
גם כאן קיים מגוון גדול, החל מחטיפים ורודים כמו צ'יפס, קרקרים, חטיפי שרימפס, קיט קאט, חטיף השוקולד האהוב ביפן, בטעם פריחת הדובדבן עם סאקה או שעועית מתוקה ועד מאכלים מסורתיים שונים כמו ה-אינאריסושי- כיסון טופו שלכבוד הסאקורה ממולא באורז ממותק עם דובדבן מיובש ואטריות אודון הנצבעות בוורוד או סגול.

המאכלים היפנים המסורתיים מקבלים עיצוב וטעם מיוחד על ידי הוספת העלים הנושרים מהעץ הדובדבן בסיום פריחתו.
העלים הטריים אינם בעלי טעם מיוחד אך כאשר מייבשים אותם או כובשים וממליחים אותם הריח והטעם של הפרח הופך למרוכז ומעניקים טעם וארומה מיוחדת לאוכל.
את העלים המיובשים אפשר לכתוש לאבקה אותה מוסיפים לקינוחים מסורתיים כמו המוצ'י, עוגייה יפנית מסורתית העשויה אורז דביק.

 

בתקופת הפריחה נהוג להכין את המוצ'י סאקורה, העוגיה המסורתית, בצבע ורוד, ובעזרת שעועית מתוקה להצמיד לה עלה סאקורה מיובש ומומלח העוטף את העוגיה ומעניק לה טעם מלוח המנוגד למתיקות של העוגיה.
עוד קינוחים מסורתיים מיוחדים לסאקורה:
Hanami dango- שלוש כופתאות אורז המוגשות כשיפוד, כל כופתא בצבע שונה, לבן (חסר טעם) ורוד (דובדבן) וירוק (מאצ'ה). קינוח זה נהוג לאכול בעת ההנאבי- צפייה משותפת בפריחה, בפארק עם משפחה וחברים.
Sakura manju- ממתק מאודה ובו ממרח שעועית מתוקה עטופה בבצק, מוגש בצבע ורוד או עם חתיכת דובדבן מלוח מעל הממתק.
Sakura Taiyaki – הטייאקי היא עוגייה יפנית בצורת דג הממולא בממרח שעועית מתוקה הנמכרת בדוכני רחוב. לכבוד הסאקורה, הדג נצבע בוורוד וממולא עם ערמונים.

• התמונות בבלוג מרחבי הרשת

קופסת הבנטו היפנית

קופסת הבנטו היפנית היא אחד מסמלי האוכל הכי מזוהים של המדינה.

מארוחת צהריים של ילדי בית ספר ועד לארוחות צהרים של עובדי המשרדים. מדובר באחד הדברים היחידים שלא השתנו ונשארו מסורתיים במדינה שלא מפסיקה לחדש ולהתפתח.

הבנטו היא ארוחה ביתית ומאוזנת הארוזה בקופסה קומפקטית אשר כל החלל שלה מנוצל היטב. הארוחה כוללת שלוש מנות פחמימה, שתי מנות של פרי וירקות ומנת חלבונים אחת.

cof

ישנם מספר סוגי בנטו: בנטו שנועדו לאכילה לצד שולחן ומוגשים במסעדות, בנטו שנועדו לאכילה משותפת מחוץ לבית, כמו בפיקניק, וארוחות בנטו הנלקחות לנסיעות או לעבודה.

כמו כל הורה גם הורה יפני מוצא את עצמו "שובר את הראש" במטרה לחדש ולגוון את הארוחות של ילדיו.
ההורה רוצה שהילד יאכל מזון בריא ומאוזן אך מצד שני  יש להכין את האוכל בצורה מעוררת תיאבון ומפתה כדי שהילד יאכל אותה ולא יחזיר את האוכל הביתה.
וכך פיתחו היפנים עולם שלם סביב ארוחות הבנטו, עולם צבעוני, עשיר ומלא והכל בתוך קופסה קטנה ומטריפה. הארוחות מקושטות ומפתות ומעוררות חשק עז לאכול אותן.

ארוחות הבנטו הופכות ליצירות אמנות זעירות, והשמים הם הגבול.

אז למה בנטו?

• זה אקולוגי–  פחות שקיות ניילון ונייר עטיפה לכריכים.
• זה בריא- ארוחה מאוזנת ובריאה שהוכנה במטבח ביתי. המנות תחומות ומדודות דבר המאפשר להקפיד יותר בקלות על כמות הקלוריות הנצרכת.
• זה חסכוני– אחרי הכל להביא אוכל מהבית חוסך כמה מאות שקלים במקום לקנות אוכל מבחוץ.
• זה אסתטי– הרי ידוע שאנחנו אוכלים קודם כל עם העיניים.
• זה טוב לילדים– ארוחת בנטו מאפשרת לחשוף את הילדים לסוגי מאכלים חדשים בצורה ידידותית יותר ואפילו מפתה. בנוסף, קל יותר לאכול ארוחה מסודרת ותחומה שבה נמצא גם פרי כקינוח מאשר להתמודד עם נדודים משועממים למקרר וחיפוש אחרי אוכל.

*התמונות מרחבי הרשת

המחצלת היפנית שמשלבת בין מסורתי למודרני

מחצלת הטאטאמי היפנית היא יותר מסתם מחצלת, מדובר באחד הסמלים המייצגים את אורח החיים היפני המסורתי ומהווה חלק מהמסורת היפנית כבר למעלה מ- 500 שנה.
מחצלת הטאטאמי משמשת לריצוף חדרים בבתים היפנים.
המחצלות המסורתיות עשויות מ" קש אורז"  המשמש כליבה של המחצלת, היום ניתן למצוא גם טאטאמי העשויים משבבי עץ דחוסים. קצוות כל מחצלת תחומים בשני פסי בד רקומים .
היפנים נוהגים לציין את גודל החדר על פי מספר הטאטאמי הנכנסים בו, וגודל הטאטאמי משתנה בהתאם לאזור בו הוא מיוצר ביפן.

את הטאטאמי אפשר למצוא בבתים, מסעדות, משרדים, מקדשים ובתי מלון.
בתים יפנים ישנים יהיו מרוצפים לגמרי בטאטאמי ואילו בבית חדש ניתן למצוא חדר מסורתי  אחד בלבד המרוצף בטאטאמי הנקרא וואשיצו (חדר יפני בסגנון מסורתי).
לעתים ניתן למצוא  במסעדות חלק אחד מסורתי המרוצף בטאטאמי.

כאשר נמצאים בחדר טאטאמי יש לשים לב לכמה כללים ברורים מאוד:

1. אסור לעלות על מחצלת טאטאמי עם נעלים. חייבים לחלוץ נעליים ולעלות יחפים בלבד וכך לחוש   את הרכות והטבעיות של המחצלת.
2. הריהוט בחדר עם טאטאמי יהיה ריהוט נמוך בלבד.
3. במידה ובחדר השינה יש טאטאמי המיטה בחדר זה תהיה מיטת פוטון.

גם לאופן הנחת המחצלות וסידורם יש משמעות ואמונות הגורסות איזה סידור מביא מזל טוב ואיזה מביא מזל רע: אם מניחים את המחצלות כך שהמפגש ביניהם ייצור את סימן T  יגיע מזל טוב לבית  אך סידור המחצלות כך שהמפגש ביניהם ייצור את הסימן + סידור זה יביא מזל רע לבית.
היפנים מתייחסים לחדר עם טאטאמי כחדר מנוחה, מקום בו המסורת חודרת פנימה ומרגיעה את הנפש ובשילוב עם ריח הטאטאמי המזכיר ניחוח של טבע ומשקיט את התודעה., הנפש זוכה למנוחה ולהירגעות.
שילוב הטאטאמי עם אורח החיים המודרני מצליח לשלב בין ישן וחדש, בין מסורת למודרני.

• התמונות מרחבי הרשת

יום השיוויון האביבי ביפן

יום השוויון האביבי נחגג ביפן השנה  ב-20.3, ביום זה  אורך היום ואורך הלילה שווים.
ביפן זהו יום חג המצטרף לחגיגות פריחת הדובדבן הנחגגות מסוף חודש מרץ ופסטיבלי האביב, בהם מתפללים  למזל ושלווה בשנה החדשה.

בשל אופיו של החג המתקיים סביב שינויים אסטרונומיים, מועד החג יכול להשתנות משנה לשנה, אך בדרך כלל יום השוויון נחגג בין מרץ 19-22.
מכיוון שתקופת האביב המתחילה ביום זה נחשבת לתקופה של התחדשות, נהוג ביפן לנקות את הבתים ויום זה נחשב גם כיום מוצלח להתחלות חדשות כמו פרויקטים חדשים או אפילו להתחיל לקרוא ספר חדש.

חג השוויון האביבי הוא חג המקושר לחג בודהיסטי עתיק בשם Ohigan הנחגג כבר מהמאה ה-8 ובעבר היו חוגגים את יום זה בפסטיבל שנמשך 7 ימים לזכר האבות הקדומים.
כיום נהוג לחגוג את חג השוויון האביבי בארוחה משפחתית נעימה, לאכול בוטמוצ'י – ממתק יפני העשוי מאורז דביק ומצופה בממרח שעועית אדומה.

יש  משפחות המנצלות את יום זה לביקור בבית הקברות ופוקדות את קברי בני המשפחה, דואגות לנקות את העשבים השוטים, לנקות ולסדר את הקבר ולהניח זר פרחים חדש.

יום השוויון נחגג בתקופת האביב ולרוב מזג האוויר הוא נעים ונוח ולכן נוהגות משפחות רבות  לצאת לטיול ברחבי הטבע וליהנות ממזג האוויר האביבי.
אחד הסמלים המזוהים ביותר עם יפן היא פריחת הדובדבן המתרחשת באביב לרוב בתקופה שנחגג יום השוויון האביבי הדובדבן פורח בדרום יפן. לכבוד מאורע זה בוחרות משפחות רבות לחגוג את היום בטיול לפארקים ומקומות שונים בהם ניתן לצפות ולהתרשם מיופייה של הפריחה.

Sakura picnic

*התמונות מרחבי הרשת

למה יש ביפן כל כך מעט מקרי קורונה?

ממעבר מהיר על מאפייני התגובה של מרבית הארצות ניתן לראות כי המוטיב המרכזי בקבלת ההחלטות לגבי ההחמרה של אמצעי המניעה הינו החשש הציבורי באשר להתפשטות הנגיף, ומכיוון שמדובר בנגיף חדש אשר השלכות ההדבקות בו לטווח ארוך אינן ידועות, הרי שהנטייה להעדיף נקיטת אמצעים מחמירים, גם במחיר של פגיעה קשה בכלכלה המקומית, הינה טבעית ומובנת.
אם זאת, מבחינה של המדיניות היפנית הרי שניתן לראות כי הממשלה היפנית נוקטת בגישה שונה לחלוטין. כמו בישראל ומדינות רבות אחרות, נקודת הייחוס לניהול המשבר מבחינת הממשלה היפנית היא שמירה על מערכת הבריאות היפנית במצב מתפקד, כך שחולים שבאמת זקוקים לטיפול יוכלו באמת לקבל אותו.
מכיוון שמערכת הבריאות של יפן 'זוכרת' את התפרצות שפעת החזירים ב-2009, אשר הביאה להצפת בתי החולים, חדרי המיון והמרפאות באזור אוסקה רבתי, וגרמה ל'סתימת' מערכת הבריאות באזור, עוצבה במדינה מדיניות ניהול משברים שונה ממה שאנו רואים במקומות אחרים.

בהודעה מיוחדת של ר"מ יפן מה-25 לפברואר (אחרי שהיה ברור כי שלב המניעה נגמר והמדינה עוברת לשלב ההכלה), נסגרו בי"ס, הציבור היפני הונחה לצמצם חשיפה לקהל הרחב למינימום האפשרי, להקפיד על הגיינה בסיסית, לעבוד מהבית אם אפשר ושאר אמצעי מנע שננקטים בשאר העולם.

ההבדל המרכזי הוא בתגובה למקרים בהם אדם מתלונן על סימני שפעת קלים…
מכיוון שההנחה של מומחי רפואה בעולם כולו הייתה כי מרבית הנדבקים בנגיף יפתחו סימפטומים קלים בלבד (אם בכלל), ובהתחשב בתמותה הנמוכה למרות ההדבקה הנרחבת שהתרחשה ב-'ספינת הקורונה' בשבועות שקדמו להכרזה, הנחתה הממשלה היפנית את הציבור הרחב כי במידה והם סובלים מסימפטומים קלים של שפעת, הינם מתבקשים להיכנס לבידוד עצמי במקום מגוריהם ולהמנע מלהגיע לבתי החולים.
ההיגיון שמאחורי נקיטת המדיניות הנ"ל, שהיא בהחלט חריגה בהשוואה למדיניות בישראל, אירופה וסין, הוא כר"מ:

1. חולה קל במצב שאינו מסכן חיים המגיע/ה לבי"ח או מרפאה ומחכה בתור לרופא עלול/ה להדביק עשרות ומאות אנשים אחרים, רבים מהם זקנים הנמצאים בקבוצת סיכון.
2. אם הסימפטומים מהם סובל/ת החולה נובעים משפעת רגילה (אחרי הכל, בפברואר עונת השפעת ביפן נמצאת בעיצומה) הרי שיש סיכוי לא מבוטל שהוא ידבק בנגיף בעצמו, ויהפוך למרכז הפצה של הנגיף לאחר צאתו מבי"ח (ומכיוון שהוא כרגע אובחן כחולה בשפעת, הוא עלול ליהנות מתחושת בטחון מזויפת, להסתובב ללא חשש ולהפיץ את המחלה עוד יותר).
3. הגעה של חולי קורונה רבים במצב קל תחייב את בתי החולים להקדיש משאבים אדירים למיון, אבחון, בידוד וטיפול באנשים אשר רובם המכריע יכול לקבל טיפול דומה בביתו, וימנע טיפול מחולים שזקוקים לסיוע רפואי באמת (ולא מדובר על חולי קורונה בלבד).

בהתאם לכך, נראה כי מספר הבדיקות המתבצעות ברחבי המדינה הוא נמוך משמעותית ממספרן במדינות אחרות, ועיקרן מתבצעות בחולים שסובלים מסימפטומים קשים או נזקקים לסיוע נשימתי, או כמו שאמר לנו מפיץ של ציוד רפואי לשעת חירום: 'Come on man, you Know they are not testing…'
מדיניות זו מאפשרת למשק היפני להמשיך לתפקד ברמה יחסית גבוהה, מצמצמת את הנזק הכלכלי ומשאירה את בתי החולים במדינה מתפקדים ומוכנים לטפל במקרים דחופים במידת הצורך.

מדריך התה היפני

תה הוא חלק בלתי ניפרד מהתרבות היפנית ומגיע בעשרות סוגים שונים. לתה היפני לא רק יתרונות רבים, אלא שהוא גם טעים. כשמדברים על תה יפני רבים מכם יחשבו על תה ירוק, אולם ישנם סוגים רבים וגוונים של תה יפני, חלקם ידועים למדי ברחבי העולם, אחרים פחות ידועים.

סוגים עיקריים של תה ירוק יפני

• Sencha  : סנצ'ה הוא ככל הנראה התה הנצרך ביותר ביפן. צבעו של הסנצ'ה צהבהב-ירוק בהיר והוא בעל טעם טעים ומאוזן היטב, הוא מרענן וקל לשתייה כך שהוא מתאים לחיך של רוב האנשים.  הסנצ'ה מכיל כמות גבוהה של ויטמין C.

• Gyokuro – לג'וקורו טעם מעודן והוא מייצג את אחד התערובות האיכותיות ביותר בין זני התה היפניים. כדי ליהנות מטעמו המשובח ביותר, מומלץ לצרוך אותו בכמויות קטנות.מכיוון שהטעמו של הג'קורו מאוד ייחודי ודומה לטעמן של אצות, יתכן שהוא לא יתאים לבלוטות הטעם של אנשים שאינם מיפן, אך ברגע שמתרגלים לטעמו המעודן לומדים לאהוב אותו. את תה הג'וקורו מומלץ לצרוך בטמפרטורה של 55 מעלות.

• Matcha – מטצ'ה היא אבקה ירוקה המתמוססת במים רתוחים ויוצרת תה ירוק בעל טעם עשיר, מרירות וניחוח מרענן. תה המטצ'ה משמש לעתים קרובות בטקס התה (Sado) ופחות בחיי היומיום.

• Bancha – בנצ'ה אינו תה ידוע, יש לו צבע זהב הניתן לו מעלי התה הבוגרים ממנו הוא עשוי. טעמו עדין למדי והוא פופולרי מאוד בקרב היפנים.

• Hojicha – הוג'יצ'ה עשוי מעלי תה קלויים, הוא בעל צבע חום וגוון קליל. הניחוח והטעם שלו אהובים על היפנים.

• Konacha- קונאצ'ה הוא סוג של תה המוגש בדרך כלל במסעדות סושי. התה חזק מאוד ובעל טעם חד, אחת הסיבות לכך שמסעדות סושי בוחרות בתערובת זו.

• Genmaicha – גנמיצ'ה הוא תה העשוי מתערובת של סנצ'ה ואורז חום היוצרת טעם ייחודי ומעניין.

• Soba cha- עשוי מגרגרי כוסמת קלויה.

• Wakocha –  תה שחור יפני בעל טעם ייחודי וארומה עדינה. הוואקוצ'ה הופך לאחרונה פופולרי יותר ויותר  ולא מעט תערובות ומותגים זמינים כעת למכירה.

ביפן  מגוון רחב של תערובות תה יפני כך שכל אחד יצליח למצוא את כוס התה המושלמת עבורו.

 

פסטיבל הבנות ביפן

ה-3.3 הוא תאריך מיוחד ביפן, ובבתים רבים ברחבי יפן יש הכנות רבות לכבוד יום זה.
בתאריך זה חוגגים ביפן את " חג הבנות" שנקרא חג "פסטיבל הבובות", הינה מאצורי, (hina matsuri).
בני המשפחה נוהגים להתפלל עבור בנותיהם ולאחל להן בריאות והצלחה. בנות המשפחה הקטנות זוכות ליחס מיוחד, כמעט כמו ביום הולדת.
בבוקר החג, כל המשפחה מבקרת במקדש שינטו, הילדות הקטנות מגיעות למקדש כאשר הן לבושות בקימונו צבעוני ומתקשטות ומתייפות לכבוד יום החג הנערך לכבודן.
אחד המנהגים הבולטים ביום זה הוא להציב במה מדורגת בחדר היפה ביותר בבית המשפחה ועליה להניח בובות.

הבובות הן בובות יפניות הנקראות HINA-NINGYO והן לא בובות רגילות אשר משמשות למשחק ביום-יום אלא בובות המייצגות את ההיסטוריה והמסורת של יפן. לכל בובה יש מיקום קבוע כאשר בשלב העליון יושבים הקיסר והקיסרית, מתחתיהם שלוש נשות חצר, לאחר מכן חמישה מוזיקאים, שני שרים ושלושה משרתים.
הבובות משמשות לטקס זה בלבד והן עוברות במשפחה בירושה מדור לדור ופרט ליום אחד בשנה בו הן מוצגות, במשך שאר  ימות השנה הן ארוזות במקום בטוח ושמור בארון.
בפעם הראשונה שילדה חוגגת את "חג הבובות", קיים מנהג  בו הסבא והסבתא מצד האם ייקנו לילדה את ערכת הבובות, וכשהילדה מתבגרת ומתחתנת היא לוקחת את הבובות שלה איתה, ויכולה להעביר את הבובות שלה לבתה, אך לא לכלתה וזאת משום שהבובות מסמלות את הקשר בין נשים ממשפחה אחת.
במידה והמשפחה אמידה היא רוכשת סט של בובות בהיוולדה של בת חדשה למשפחה.
אחת המתנות השכיחות ביותר שנהוג להביא היא סט של בובות חדשות כדי להשלים את כל בעלי התפקידים.

סה"כ יש כ-15 בובות בסט שלם הכולל את כל בעלי התפקידים החל מהקיסרים ועד המשרתים.
בעבר היה נהוג להשיט את הבובות בים כי האמינו שבפעולה זו המזל הרע יגיע לים יחד עם הבובות  ולא ירדוף את הבנות אשר תרמו את הבובות שלהן. במהלך השנים חדלו עם מנהג זה (כנראה בגלל העלות הרבה של הבובות…) וכיום ניתן למצוא כפרים מעטים אשר עדיין מנהלים טקס השטה של הבובות לים.
שם נוסף לחג זה הוא "חג פריחת האפרסק" אשר פריחתו מסמלת עדינות, נינוחות ורגיעה ולכן נהוג לקשט את הבית בפרחי אפרסק.
ביום זה נהוג לאכול עוגיות מוצ'י העשויות אורז דביק בצורת יהלום העשוי משלוש שכבות בצבעים של ירוק, ורוד ולבן כאשר לכל אחד מהצבעים ישנה משמעות- צבע הוורוד מסמל את פריחת האפרסק, הלבן הוא הטוהר וירוק מסמל בריאות וצמיחה.

אחד הדברים החשובים ביותר ביום זה הוא לפרק ולאחסן את הבובות חזרה בארון בתום יום החג. לפי האמונה מי שלא עושה זאת ומתמהמה עם אחסון הבובות, בתו תסבול מקשיים במציאת חתן ואת זה אף הורה ביפן לא מאחל לבתו.

 

המגדלים שנוגעים בקו הרקיע של טוקיו

בקו הרקיע של טוקיו מככבים מגדלים וגורדי שחקים מעוצבים המקשטים את העיר.
בין שלל המגדלים מככבים שני בניינים מפורסמים הסְקָיי-טְרִי (Skytree) ומגדל טוקיו.

שני המגדלים מציעים את האפשרות לצפייה מלמעלה על העיר ולעיתים קל להתבלבל בין השניים.
טוקיו סְקָיי-טְרִי (Skytree), "עץ השמיים" בתרגום חופשי, הוא אחד המגדלים הגבוהים בעולם, והוא מתנשא לגובה של 634 מטרים.

הסקיי טרי בעל צורת המחט, הפך לאחד מהסמלים המוכרים של קו הרקיע של טוקיו.
בנייתו של הסקייטרי החלה ביולי 2008 ונמשכה עד 29.2.2012, בעלות של  כ-820 מיליון דולרים.
במהלך בנייתו נפגע הבניין מרעידת אדמה שפקדה את יפן בשנת 2011 והבנייה הואטה בכמה חודשים.
בראש המגדל שני מצפים, בגבהים של 350 מטר ו-450 מטר מעל פני העיר המאפשרים תצפית מרהיבה על טוקיו וכאשר הראות טובה אפשר לראות את הר פוג'י.
התצפית העליונה כוללת גם רצפת זכוכית עליה המטיילים יכולים לצעוד בנחת כאשר מתחתיהם רחובות העיר.

אחת ממטרותיו העיקריות של הבניין הוא שידורי טלוויזיה ורדיו באיכות טובה יותר ממגדל טוקיו שעם השנים הוקף בגורדי שחקים סביבו ולא נתן כיסויי מלא למטרה זו.
בתחתית הבניין ממוקם מרכז מסחרי גדול בשם Solamachi המציע אפשרויות רבות לשופינג, מסעדות, טיילת וגם אקווריום ענק בשם  Sumida Aquarium המציע את האפשרות לצפות ב10,000 יצורים ימיים ואפילו פינגווינים.

מגדל טוקיו:
בלב העיר נמצא מגדל טוקיו (Tokyo Tower), או ,טוקיו טאואר", זהו מגדל תקשורת ותצפית מברזל, שנבנה בהשראת המגדל הפריזאי המפורסם ונחשב למגדל השני בגובהו בעיר.

גובהו של המגדל 333 מטרים, 13 מטרים גבוה ממגדל אייפל, והוא צבוע בצבע כתום עז, עם גוונים עדינים של לבן וכל חמש שנים מחדשים וצובעים את המגדל מחדש.
בזכות גובהו וצבעיו העזים אי אפשר להחמיץ את המגדל הייחודי בנוף העיר.
ה"טוקיו טאואר", שעד שנת 2010 נחשב למגדל הגבוה ביפן נבנה בשנות ה-50 של המאה הקודמת.
מגדל טוקיו נבנה לצרכי רשת השידור הציבורית של יפן שהחלה את שידוריה בשנת 1953 והייתה זקוקה למגדל שידור אזורי.
המטרה הראשונית היתה לבנות את המגדל הגבוה בעולם, מעל בניין "אמפייר סטייט בילדינג" אך בסופו של דבר מקבלי ההחלטות התפכחו ובנו את הבניין לפי היכולת ובהתאם לתקציב וחומרי הבנייה שהיו. הבניין העשוי פלדה נבנה גם מחלקי טנקים אמריקאים שהובאו מקוריאה לאחר מלחמת קוריאה שהסתיימה בשנת 1953.
המגדל נפתח בשנת 1958 ומבקרים בו כ-3 מיליון איש מדיי שנה.

מגדל טוקיו היה סמל ללידתה מחדש של יפן לאחר מלחה"ע השניה כמעצמה כלכלית מרכזית, והוא היווה סמל לאופטימיות עבור היפנים שסבלו עדיין מקשיים שלאחר המלחמה.
במגדל יש תצפית עבור המבקרים ובגלל גובהו המתון יחסית הוא מציע נוף של מחוז העסקים ושל המטרופולין הסובב אותו.

גם במגדל טוקיו ישנה רצפה מזכוכית לאלו שאינם סובלים מפחד גבהים.
בנוסף למגדלי התצפית מציע המגדל מסעדות ובתי קפה וגם פארק Tokyo One Piece Tower, פארק שעשועים מקורה בהשראת סדרת מנגה אהובה ביפן One Piece, הפארק נחשב אהוב בקרב מעריצי המנגה ברחבי העולם.

*התמונות מרחבי הרשת