למה יש ביפן כל כך מעט מקרי קורונה?

ממעבר מהיר על מאפייני התגובה של מרבית הארצות ניתן לראות כי המוטיב המרכזי בקבלת ההחלטות לגבי ההחמרה של אמצעי המניעה הינו החשש הציבורי באשר להתפשטות הנגיף, ומכיוון שמדובר בנגיף חדש אשר השלכות ההדבקות בו לטווח ארוך אינן ידועות, הרי שהנטייה להעדיף נקיטת אמצעים מחמירים, גם במחיר של פגיעה קשה בכלכלה המקומית, הינה טבעית ומובנת.
אם זאת, מבחינה של המדיניות היפנית הרי שניתן לראות כי הממשלה היפנית נוקטת בגישה שונה לחלוטין. כמו בישראל ומדינות רבות אחרות, נקודת הייחוס לניהול המשבר מבחינת הממשלה היפנית היא שמירה על מערכת הבריאות היפנית במצב מתפקד, כך שחולים שבאמת זקוקים לטיפול יוכלו באמת לקבל אותו.
מכיוון שמערכת הבריאות של יפן 'זוכרת' את התפרצות שפעת החזירים ב-2009, אשר הביאה להצפת בתי החולים, חדרי המיון והמרפאות באזור אוסקה רבתי, וגרמה ל'סתימת' מערכת הבריאות באזור, עוצבה במדינה מדיניות ניהול משברים שונה ממה שאנו רואים במקומות אחרים.

בהודעה מיוחדת של ר"מ יפן מה-25 לפברואר (אחרי שהיה ברור כי שלב המניעה נגמר והמדינה עוברת לשלב ההכלה), נסגרו בי"ס, הציבור היפני הונחה לצמצם חשיפה לקהל הרחב למינימום האפשרי, להקפיד על הגיינה בסיסית, לעבוד מהבית אם אפשר ושאר אמצעי מנע שננקטים בשאר העולם.

ההבדל המרכזי הוא בתגובה למקרים בהם אדם מתלונן על סימני שפעת קלים…
מכיוון שההנחה של מומחי רפואה בעולם כולו הייתה כי מרבית הנדבקים בנגיף יפתחו סימפטומים קלים בלבד (אם בכלל), ובהתחשב בתמותה הנמוכה למרות ההדבקה הנרחבת שהתרחשה ב-'ספינת הקורונה' בשבועות שקדמו להכרזה, הנחתה הממשלה היפנית את הציבור הרחב כי במידה והם סובלים מסימפטומים קלים של שפעת, הינם מתבקשים להיכנס לבידוד עצמי במקום מגוריהם ולהמנע מלהגיע לבתי החולים.
ההיגיון שמאחורי נקיטת המדיניות הנ"ל, שהיא בהחלט חריגה בהשוואה למדיניות בישראל, אירופה וסין, הוא כר"מ:

  1. חולה קל במצב שאינו מסכן חיים המגיע/ה לבי"ח או מרפאה ומחכה בתור לרופא עלול/ה להדביק עשרות ומאות אנשים אחרים, רבים מהם זקנים הנמצאים בקבוצת סיכון.
  2. אם הסימפטומים מהם סובל/ת החולה נובעים משפעת רגילה (אחרי הכל, בפברואר עונת השפעת ביפן נמצאת בעיצומה) הרי שיש סיכוי לא מבוטל שהוא ידבק בנגיף בעצמו, ויהפוך למרכז הפצה של הנגיף לאחר צאתו מבי"ח (ומכיוון שהוא כרגע אובחן כחולה בשפעת, הוא עלול ליהנות מתחושת בטחון מזויפת, להסתובב ללא חשש ולהפיץ את המחלה עוד יותר).
  3. הגעה של חולי קורונה רבים במצב קל תחייב את בתי החולים להקדיש משאבים אדירים למיון, אבחון, בידוד וטיפול באנשים אשר רובם המכריע יכול לקבל טיפול דומה בביתו, וימנע טיפול מחולים שזקוקים לסיוע רפואי באמת (ולא מדובר על חולי קורונה בלבד).

בהתאם לכך, נראה כי מספר הבדיקות המתבצעות ברחבי המדינה הוא נמוך משמעותית ממספרן במדינות אחרות, ועיקרן מתבצעות בחולים שסובלים מסימפטומים קשים או נזקקים לסיוע נשימתי, או כמו שאמר לנו מפיץ של ציוד רפואי לשעת חירום: 'Come on man, you Know they are not testing…'
מדיניות זו מאפשרת למשק היפני להמשיך לתפקד ברמה יחסית גבוהה, מצמצמת את הנזק הכלכלי ומשאירה את בתי החולים במדינה מתפקדים ומוכנים לטפל במקרים דחופים במידת הצורך.

kawazu zakura 2020

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s