שבוע הזהב- "Golden week" ביפן

ב-29 באפריל החלו ביפן חגיגות שבוע הזהב "Golden Week"  .

חג זה מורכב מרצף של ארבעה חגים לאומיים ומאפשר ליפנים לקחת חופשה ארוכה מהעבודה ולבלות עם המשפחה דבר שאינו ענין של מה בכך עבור היפנים.

• 

אז על מה ולמה חוגגים?

29.4– Shōwa Day: חוגגים את את יום הולדתו של הקיסר שנפטר בשנת  1985

• 

 3.5–Constitution Memorial Day(חג החוקה): היום בו החוקה החדשה שלאחר המלחמה יצאה לפועל. החג נחגג החל משנת 1947.

• 

4.5 Greenery Day (היום הירוק)-חג זה נחגג על מנת שהעם היפני ידע להעריך ולהוקיר את הטבע והסביבה.

5.5 Children's Day  חג הבנים (יום הילדים)- המשפחות חוגגות את האושר וההצלחה של ילדיהן. ביום זה מתפללים להצלחה ובריאות של הבנים. החג הוכרז כחג לאומי ב-1948.

אחד מסימניו של החג הוא מוט במבוק שעליו שקי נייר בדמות של דג הקרפיון, שתולים בחזית הבתים שבהם חיים ילדים. לפי האמונה היפנית הקרפיון הוא סמל לנחישות, להישגיות ולאומץ – מכיוון שאגדה סינית מספרת על קרפיון ששוחה נגד הזרם כדי להגיע לשערי שמים, שם הוא נהפך לדרקון.

• 

• 

חופשת ה- "Golden Week" הינה החופשה הארוכה ביותר בשנה לרוב העובדים היפנים ולכן בתקופה זו יש עומס רב באזורים תיירותיים, המלונות בתפוסה מלאה, הרכבות ושדות התעופה צפופים עד אפס מקום בשבוע חגיגי זה והתחושה בחג זה היא "כיציאה מעבדות לחרות"…..

עבודה קשה וחריצות הינה אחד הסמלים המזוהים ביותר עם העם היפני (מלבד הסושי,הסומו והקימונו).

מקום העבודה ביפן הוא יותר מאשר סַפָק משכורות. מדובר במסגרת רחבה, שנותנת הגנה ותמיכה, תחושת שייכות וביטחון. במדינה צפופת אוכלוסין ותחרותית שכזו משרה מקום העבודה הקבוע תחושה של ביטחון ושלוות נפש (יחסית)

מסירות לחברה באמצעות הקרבה ואי-עזיבת מקום העבודה לפני הבוס הם עקרונות הטבועים בעובדים היפנים.

ולכן כמחצית מהשכירים ביפן מנצלים רק את מחצית ימי החופשה שלהם הם היו זכאים
החגים היפניים אינם נחשבים לימי חופשה, ועובדים יפנים רבים מנצלים את כל ימי החופש שלהם בחגים.  קיים לחץ חברתי חזק לא לנצל חופשות כדי לא להעמיס עוד עבודה על העמיתים למקום העבודה ולכן היפנים מבלים ימים ארוכים במשרד, שמלווים בלילות ארוכים של שתייה עם עמיתים לעבודה ועובדים רבים חשים אשמה כשהם יוצאים מוקדם מהמשרד.

נראה כי מים רבים עוד יזרמו בים יפן לפני שהעובד היפני ירגיש בנוח כמו עמיתו הישראלי לקחת יום חופש.

• 

*התמונות מרחבי הרשת

מנגל בסגנון יפני

יום העצמאות ידוע אצל הישראלים כחג המנגלים אבל לא רק הישראלים אוהבים יודעים לנפנף

למרות שנראה שאנחנו –הישראלים והיפנים שונים מסתבר שיש קוי דמיון-האהבה למנגל, היפנים אוהבים מאוד לעשות ברביקיו בחיק הטבע בכל שעה.

ליפנים אין הרבה הזדמנויות לנפנף כי יפן היא ארץ מאוד מאוד גשומה, אבל מתי שרק מתאפשר הם אורזים את הציוד או משכירים אותו במקום עם ערכת צלייה מוכנה וממנגלים בעליזות ברחבי הפארקים הפרושים בארץ השמש העולה.
במנגל היפני תמצאו בעיקר שיפודים, היפנים אוהבים  לשפד  כל מה שאפשר: בשר, דגים, פירות-ים, עוף, ברווז, ירקות, טופו ושילובים של שניים ויותר מהם. ביפן מקובל לצלות את השיפודים על הגריל ואחר כך לטבול אותם ברוטב ולאכול. אפשר גם להבריש אותם ברוטב תוך כדי צלייה. 

• 

• 

רוב חגיגות המנגל מתרחשות בעונת האביב, ב-"סאקורה מאצורי" פסטיבל פריחת הדובדבן, וב"גולדן וויק" החל בחודש אפריל-מאי

באותם תאריכים הפארקים מתמלאים עד אפס מקום, אבל גם העומס והצפיפות לא מוציא את היפנים השלווים מדעתם.

 כשהחניונים בפארקים מתמלאים עד אפס מקום, עובדי הפארק החרוצים מתחילים להחנות את המכוניות העודפות על המדשאות עצמן, כשהמהלך ההזוי נעשה כמובן בסדר מופתי.

• 

• 

מבחינה טכנית לעשות ברביקיו ביפן מאוד פשוט: צריך רק לדעת איפה מותר. בפארקים המורשים לנפנוף אפשר לשכור את כל הציוד, כך שאפשר לנסוע ברכבת, לוותר על הפקקים ולא לסחוב ציוד מיותר מהבית. ניתן לשכור מקררי ענק עם קרחונים ולזרוק לתוכם שלל בירות מקומיות צוננות ויש פארקים שגם ימכרו בשמחה אוכל לחוגגים
ישנם פארקים ציבוריים אשר יש צורך להתקשר ולהזמין מראש מקום לעשיית מנגל בשביל לשמור על הסדר שכה מזוהה עם העם היפני-כנראה שבנקודה זו כבר נגמר הדמיון בין הישראלים ליפנים.

• 

• 

*התמונות מרחבי הרשת

יום האנימה הלאומי ביפן

היום מתקיים יום האנימה הלאומי, העוסק בהערכה של אומנות האנימה. במהלך יום זה אנשים חוגגים את החג על ידי כיבוד, הערכה והקדשת זמנם לאנימה.

• 

• 

על פי דיווחים היסטוריים, ציורי האנימה הראשונים החלו כבר בראשית המאה העשרים. אבל במהלך שנות ה -70 המאוחרות ותחילת שנות ה -80, אנימה החלה להיות פופולרית בשל הסגנון הייחודי שלה השונה מזה של הסרטים המצוירים.

במהלך יום זה מתקיימת ועידות האנימה ברחבי העולם, כאשר כמה מהמקומות הפופולאריים ביותר לוועידה הם יפן, בריטניה וארצות הברית. ועידת האנימה הראשונה " Comiket", התקיימה בטוקיו בשנת 1975 ובה השתתפו כ-700 איש.

• 

• 

איך חוגגים את יום האנימה?

ביום זה, אוהבי האנימה מתלבשים בתלבושת של הדמות האהובה עליהם, קוראים את המנגה האהובה עליהם, הולכים לחנויות קומיקס לקנות מוצרי אנימה וצופים בתוכניות המועדפות עליהם.

• 

• 

• 

עוגת הטיפה

"עוגת טיפה" mizu shingen mochi– הנה עוגה טבעונית הנראית כמו טיפת גשם שקופה.

פרוש השם: Mizu-מים ו- shingen mochi- סוג של עוגת אורז מתוקה.

• 

• 

המנה פותחה לראשונה על ידי חברת Kinseiken Seika שבמחוז יאמאנאשי ליד טוקיו, יפן בשנת

2014. בתחילת הדרך השתמש היצרן במים מהר קאיקומה שבדרום הרי האלפים היפניים.

ומאז הפכו עוגות אלה לפופולאריות והן משולבות בתפריטי בתי קפה רבים ביפן וכן נמכרות בערכות

"להכנה ביתית".

• 

• 

"עוגת הטיפה"  מורכבת ממים מינרלים ואגר שהוא תחליף טבעוני לג'לטין המופק מאצות, לפיכך,

אין לעוגה כמעט קלוריות.

לצידה של הטיפה יוגש סירופ מתוק מסויה דמוי מולסה המכונה קורומיצו, וקמח שעועית סויה הנקרא קינאקו.

את עוגת הטיפה יש לאכול תוך 20 דקות מרגע הגשתה אחרת היא שתימס.

• 

• התמונות מרחבי הרשת

מסכות יפניות Masuku

למה היפנים שמים מסיכה על הפנים?

תייר המגיע ליפן נדהם מדברים רבים שהוא רואה במדינה המיוחדת הזאת, אחד מהמראות השכיחים ביפן שלרוב מעוררים את הסקרנות של התיירים הם יפנים שהולכים בציבור עם מסכת מנתחים על הפנים.

• 

• 

בעבר היה נהוג שרק מי שכבר חולה חובש מסכה אך עם הזמן דברים השתנו וכיום זה נראה שכמעט כל אחד חובש מסכה.

אז למה כל כך הרבה יפנים הולכים עם מסיכת מנתחים על הפנים? האם כולם רופאים מנתחים או שאולי כולם חולים? לסוגיה המעניינת הזאת יש כמה תשובות דיי פשוטות…

1. יפן ידועה במוסר העבודה הגבוה שלה והיפנים ידועים כמי שעובדים מאוד קשה ולכן מאוד חשוב ליפנים להימנע מהפצת מחלות שחלילה לא ידביקו אדם אחר במחלה שהם נושאים וכך יפסידו ימיי עבודה חשובים ויקרים.

ריבויי האנשים אשר מגיעים לעבודה עם מסכה על הפנים גורמים לכך שמקום העבודה לא נראה כמו משרד אלא כחדר ניתוח…

2. היפנים מתניידים הרבה בתחבורה ציבורית ובעיקר ברכבת אשר עמוסה עד אפס מקום מה שכמובן גורם לחשיפה גדולה של חיידקים ועוד יצורים לא רצויים בגוף האדם- שימוש במסכה פותר את הבעיה.

3. היפנים סובלים מאלרגיות רבות ושימוש יום-יומי במסכה מונע חשיפה לגורמים אלרגניים.

4. בשנת 2003 החלו לייצר מסכות זולות וחד פעמיות הנוחות לשימוש ומאז השימוש במסכות להימנעות ממחלות גדל משמעותית כאשר המסכות הפכו להיות נגישות הרבה יותר.

5. לדברי יפנים שנשאלו על כך הם טענו שכאשר הם הולכים עם מסכה זה פשוט מרחיק מהם מטרידים ואנשים נמנעים מליצור איתם קשר.

5.ביפן מאוד קר בחורף, אז נכון שאפשר להתלבש בשכבות רבות, ולשים צעיף, כובע וכפפות אבל איך אפשר לחמם את הפה, האף והלחיים? המסכה מספקת פתרון גם לבעיה הזאת.

6. הסיבה אולי השכיחה ביותר לא קשורה כלל וכלל לבריאות…המסכות (בעיקר בקרב בני הנוער) הפכו לאביזר אופנתי. חיפוש ברשת אחר “beautiful masked girl” מביא למאות תוצאות, יש חברות רבות אשר מציעות מבחר גדול של מסכות עם ציורים, נקודות, פסים, בצבעים שונים ואפילו מסכה שחורה של נינג'ה.

• 

• 

 וכך המסכה הפכה מאביזר המזוהה עם חדרי ניתוח, רופאים וחולים לפריט אופנה פופולרי, בעל מגוון צבעים ועיצובים, שכמעט ולא יוצאים מהבית בלעדיו.

• 

• 

• 

*התמונות מרחבי הרשת

ניקיון וסידור הבית לפסח כמו ביפן

חג הפסח מתקרב ובא ורבים מאתנו עסוקים בניקיון וסידור הבית, במיון החפצים, בהעברת או השלכת בגדים וחפצים שאין לנו צורך בהם.

גם ליפנים מנהג של ניקיון וסידור הבית בתקופת השנה החדשה הנקרא: o-souji . היפנים מאמינים שיש לפתוח את השנה כאשר גם הבית וגם הנפש נקיים לגמרי מהשנה הקודמת ולכן נהוג לסיים את כל המטלות והחובות מהשנה הקודמת לפני כניסת השנה החדשה.
את הבתים נוהגים היפנים לנקות, להבריק ולצחצח שיהיה נקי לגמרי, בדיוק כמו אצלנו לקראת פסח. לאחר הניקיון  היסודי של הבית, נהוג לתלות בפתח הבית קישוט העשוי מבמבוק וענפי אורן, על מנת שהקאמי (האלים) ידעו שבית זה נקי ומוכן לקבל את השנה החדשה.

אין זה מפתיע שמי שנחשבת לכוהנת הגדולה של סידור וארגון הבית היא יפנית: מארי קונדו , שכן העם היפני מקפיד על ערכים של סדר וניקיון שאין זהה להם בארצות אחרות.

• 

• 

מארי קונדו היפנית פיתחה את שיטת "קונמארי" לסידור הבית וספרה " סוד הקסם היפני" זכה להצלחה גדולה ברחבי העולם וגם בישראל. עקרון השיטה של מארי קונדו הוא ארגון ומיון החפצים בבית חייב להיעשות באופן רגשי. כלומר, להיפרד מכל מה שאתם לא זקוקים לו, כל מה שאינו מעורר בכם אושר או שמחה. כך שבמקום לפתוח את הארון ולהחליט מה לזרוק, החליטו מה לשמור ואלה יהיו רק הפריטים שמספקים לכם אושר בהווה, ולא בעתיד.

• 

• 

לקראת חג הפסח, רגע לפני שאתם הופכים כל חלקה טובה בבית, אימצו את שיטת "קונמארי" של מארי קונדו לשינו הרגלי סידור הבית, שינוי שיוציאו אתכם מעבדות לחירות.

למה כדאי להיות חתול ביפן? אי החתולים היפני-אאושימה

באי אאושימה הנמצא בדרום יפן חיים בסה"כ 20 אנשים אבל יחד איתם חיים על האי הקטנטן והנידח 120 חתולים.

עד שנת 1945 חיו באי כ-900 בני אדם אך במהלך השנים האוכלוסייה הזדקנה והצעירים נטשו את  האי ובזמן שאוכלוסיית בני האדם הולכת ומתמעטת דווקא אוכלוסיית החתולים צומחת וגדלה.

וכעת על כל אדם שחי באי יש לפחות שישה חתולים. החתולים הגיעו לאי לפני מספר שנים במטרה להתמודד עם מכת עכברים שפקדה את האי ומאז התרבו בקצב מסחרר.

החתולים שולטים באי ביד רמה ואף נוצרה סביבם אמונה על פיה האכלת החתולים תביא אושר ומזל טוב.

מעמד החתולים באי כל כך גבוה שחל איסור על הכנסת כלבים, האויב המושבע של החתולים, לאי.

קסמם של החתולים על היפנים אינו דבר מפתיע, יפן היא המדינה שהביאה לעולם את "הלו קיטי".

מקדש קטן לחתולים נבנה ואף נבנו מספר מבנים בצורת חתול.

חובבי החתולים גילו את המקום ומאז האי מקבל תשומת לב שהתושבים באי אינם מורגלים לה.

באי הקטן אין בתי מלון, חנויות, מסעדות, מכוניות, קיוסקים המוכרים חטיפים או אטרקציות תיירותיות מיוחדות, אך אין זה מפריע למבקרים רבים חובבי חתולים להגיע לאי שהדרך היחידה להגיע אליו זו מעבורת המפליגה רק פעמיים ביום.

החתולים של האי אאושימה אינם בררנים במיוחד, והם צורכים כדורי אורז, חטיפי אנרגיה ותפוחי אדמה שהם מקבצים מהמבקרים. בהיעדר בעלי חיים אחרים המהווים איום עליהם, הם משוטטים באי ללא שום פחד.

התושבים החיים באי חוששים ממבקרים אלו ולא רוצים שהפרסום יפגע בשגרת חייהם ובשקט של המקום בו הם חיים.

אבל כנראה שמי שבאמת שולט שם זה החתולים שהם בעלי הבית האמתיים של האי ולכן זרם המבקרים ממשיך להגיע.

*התמונות מרחבי הרשת