ריוקאן הוא סוג של פונדק דרכים יפני מסורתי. אזכורים לריואקנים היו כבר בתקופת נארה (710-784) שם הם מתוארים כ”בתי הארחה” אשר נבנו ע”י נזירים בודהיסטים על מנת שמטיילים לא יצטרכו לישון בחוץ ולהיות טרף לחיות או למות מרעב.
בתקופת היאן (794-1191) החלה להיות פופולרית עלייה לרגל למקדשים מפורסמים בקרב משפחות מבוססות והאצולה. והמנזרים בדרך החלו להציע לפמליות המכובדות אירוח בבנייני המקדש שבשטחם. בניינים אלו היו פתוחים לצליינים ומתפללים, ולאחר מכן גם לציבור הרחב.
במהלך תקופת קמקורה ולאחר מכן (תקופות אשיקאגה, סנגוקו ואזוצ’י-מומיאמה) הופיעו הריוקאנים הראשונים שלא הציעו ארוחות אלא לינה בלבד, והמטייל שילם רק את מחיר עץ ההסקה שבו השתמש על מנת להכין את הבשר שהביא עמו.
תקופת אדו (1603-1868) הביאה איתה עיור מזורז ושיפור בדרכי התחבורה. סוחרים ובעלי מלאכה אמידים שהיו צריכים לנסוע מעיר לעיר השתוקקו לאירוח ברמה גבוהה ופונדקי הדרכים שירתו את הנוסעים בדרכים המרכזיות. פונדקים אלו החלו להופיע ליד אונסנים, מעיינות חמים, שהציעו ארוחות ולינה בסטייל. אפשר למצוא ריוקאן בכל רחבי יפן, ריכוזים רבים מהם אפשר למצוא באזורים בהם יש מעיינות חמים- האונסן. וכן הם נפוצים באזורים המציעים נופים ייחודים כגון אזורים הררים וחופי ים.
ריוקאן טיפוסי מכיל אולם כניסה גדול יחסית עם ספות וכיסאות שבו האורחים יכולים לשבת ולשוחח זה עם זה. בריוקאן מודרני ניתן למצוא גם טלוויזיה באולם הכניסה. החדרים עצמם מכילים מאפיינים מסורתיים כגון: רצפה מכוסה במחצלות טטאמי, דלתות הזזה מנייר, מיטות פוטון, שולחן עץ נמוך וכריות ישיבה (זבוטון) ולעיתים גם אלמנט אסתטי כמו סידור פרחים מסורתי. כשמגיע הלילה מזיזים את השולחן ובשליפה מהירה מושכים את מזרן הפוטון מארון הקיר אל הרצפה. ביום, יחזור הפוטון לארון ולא יהיה עוד זכר לחדר שינה.
את חווית הלינה בריוקאן משלים הלבוש היפני המסורתי. המבקרים יכולים לקבל בריוקאן יוקטה, שהוא חלוק יפני מסורתי-דומה לקימונו אך פחות רשמי, על מנת שיוכלו להסתובב בחופשיות.
ארוחות הערב בריוקאן מורכבות ממנות קטנות מהמטבח המסורתי: סשימי, נאבה, שאבו שאבו, ניזקנה קוניאקו נימונו ועוד, וגם מאכלים מערביים מובהקים: קרוקטים של תפוחי אדמה, דג אפוי ברוטב בשמל, או סטייק. בארוחה יפנית טיפוסית אין בכלל חלוקה למנות, כל המנות כולל המרק מונחות בצבעוניות זו בצד זו בשר ליד דגים ופירות ים, אוכל קר ליד חם והכל מסתדר יחדיו. האסתטיקה שולטת בכל, המנות זערוריות, ולמורעבים תמיד מוצע אורז דביק כפי יכולתך. ארוחות הבוקר יהיו מסורתיות: אורז, מרק מיסו וסלמון מלוח. הארוחות מוגשות בחדר של האורח ולא בחדר אוכל.
ביפן יש כ-55 אלף ריוקאנים, מהם 1,300 יוקרתיים, השייכים לאיגוד הריוקאן היפני. לינה בריוקאן מעניקה למטייל ביפן את ההזדמנות לחוות אורח חיים יפני מסורתי.
*התמונות בבלוג מרחבי הרשת
AddValue 