דגל יפן

דגל יפן, בשמו הרשמי נישוקי (日章旗, מיפנית: דגל סימן השמש) או בשמו הנפוץ הינומארו (日の丸, דיסקת שמש) הוא דגל בצבע לבן אשר במרכזו עיגול אדום מלא. הדגל שימש כדגלה הלאומי של יפן משנת 1870 אולם קיבל הכרה רשמית וחוקית רק לאחר חקיקתו של חוק הדגל וההמנון הלאומיים ב-13 באוגוסט 1999.
הדגל הלאומי של יפן מורכב מעיגול אדום אשר נמצא במרכזו של רקע לבן. הצבע הלבן בדגל מייצג את הטוהר של העם היפני, הצבע האדום את הכנות והחמימות. הוא מכונה על ידי היפנים "הינומארו" שמשמעותו "עיגול השמש" ומייצג את כינויה של יפן: "ארץ השמש העולה".
למה ארץ השמש העולה? כדור הארץ מסתובב ממזרח למערב, והשמש זורחת שם קודם ביחס לעולם המערבי. לא רק העולם המערבי, אלא למעשה רוב העולם. כינויו הרשמי של הדגל הוא ניסשוהקי – דגל סימן השמש.


דגל יפן הוא סמל מוכר עוד מהמאה ה-12 והיה בשימוש במניפות שנשאו איתם הסמוראים. השמש האדומה במרכז הדגל מייצגת את אלת השמש "אמטראסו" שלפי האמונה היא המייסדת הקדמונית של יפן והיא אמו של הקיסר הראשון של יפן. האגדה מספרת שהכהן הבודהיסטי ניצ'ירן הגיש אותו לקיסר יפן במתנה. קיימות עדויות לשימוש בדגל בניסים צבאיים במאות ה-15 ועד ה-17, בתקופה הקרויה תקופת סנגוקו (תקופת מלחמת האזרחים ביפן). גם השוגונים (שוגון, שליט צבאי שמונה על ידי הקיסר והיה השליט בפועל) השתמשו בסמל, במה שקרוי ימי הביניים של יפן. אפשר להבין איך הסמל מצא את דרכו לדגלה של יפן המודרנית, ומדוע עבור היפנים הוא יותר מעיגול אדום.


הדגל אומץ כדגל רשמי של יפן בשנת 1870 והונף פומבית ב-1872 בטקס חנוכת קו הרכבת הראשון בהשתתפות הקיסר של יפן דאז – מייג'י. באותה השנה אושר הדגל גם כדגל צי הסוחר והצי הצבאי. שלטון מייג'י קידם ודחף את הדגל ואת סמל השמש האדומה במרץ: סמלי צבא, פוסטרים של תעמולה וספרי לימוד, בעיקר על מנת לחזק את תחושת הפטריוטיות והגאווה הלאומית.
לאחר מלחמת העולם השנייה, השלטון האמריקאי הגביל את השימוש בדגל ברחבי יפן. למעשה, בתחילה הדגל נאסר, הוצג דגל חליפי, ביקולור אדום-כחול עם זנב סנונית, והסמכות לאישור השימוש בו הייתה של גנרל דגלאס מקארתור, שהיה למעשה מושלה של יפן לאחר המלחמה והשפיע משמעותית על כינון הדמוקרטיה ביפן.
באופן מעט מפתיע, מעמדו החוקי כדגל יפן התקבל רק בשנת 1999.
למה זה קרה? ב-1999 התאבד מנהל בית ספר בהירושימה, לאחר שלא הצליח לפתור סכסוך בנוגע לדגל בין ועד ההורים למורים. אז אמנם זו לא הסיבה, אבל מקרה זה היה, ככל הנראה, זרז לקיבוע מעמדו של הדגל בתרבות היפנית.
לדגל יש מידות מדויקות – יחס הממדים הוא 2:3 כאשר השמש היא בקוטר שלוש חמישיות מגובה הדגל, ומרכזה בדיוק במרכז הדגל. אבל, לא תמיד היה כך: קיימות גרסאות שבהן הדגל לא במרכז, אלא מוסט 1/20 ואפילו מאית אחת לכיוון התורן ושמונה גוונים שונים של אדום. השינויים האחרונים היו בשנת 2008.
עבור הציבור היפני, תפיסת הדגל כסמל לאומי השתנתה במהלך השנים. בעבר ראו היפנים בדגל כסמל לעוצמה ולחוזק של העם היפני. לאחר כניעתה של יפן במלחמת העולם השנייה השימוש בדגל ובהמנון עורר מחלוקות והנפתו של הדגל לעיתים אפילו עוררה מהומות ומחאות שונות. הדגל נתפס בעיני חלק מהציבור כמייצג את אירועי מלחמת העולם השנייה ובגלל תחושות אלו השימוש בדגל היה בתדירות נמוכה.
כיום רואים היפנים את דגלם כסמל לגאווה ולאומיות ונהוג להניפו במוסדות ציבור וכן בבתי האזרחים בחגים לאומיים וביום הולדת של הקיסר.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s