תעלת טמאגאווה ג'וסוי – Tamagawa Josui

טמאגאווה ג'וסוי היא תעלת מים מתוקים שנמשכה במקור מהמורה במערב טוקיו ליוטסויה אוקידו, מרחק של 43 ק"מ. התעלה כבר לא בשימוש, והקטע הקרוב ביותר לעיר עובר ברובו מתחת לאדמה, אך לכל אורכו הפך לגן ציבורי והוגדר "דרך ירוקה".

השביל הצדדי של התעלה הפך לטיול מעניין מההרים אל לב העיר. הוא מוצל ברובו על ידי עצים, ומציע קצת הפוגה מחום הקיץ, ומהווה מקלט של שקט ושלווה בכל עת של השנה.

התעלה נבנתה בתקופת אדו. אדו (טוקיו של ימינו) צמחה במהירות לאחר שהפכה לבירת יפן בראשית המאה ה-17. השליטים החדשים במדינה, שוגונוט טוקוגאווה, נזקקו לספק אספקת מי שתייה טריים לבירה.

מי הים במפרץ טוקיו היו מלוחים מכדי לשתות, והנהרות שזרמו דרך העיר, שאליהם משקי הבית והעסקים רוקנו את הביוב שלהם, היו מזוהמים מדי.

לכן, בשנת 1653, החליט השוגונט לבנות נתיב מים שיוביל מים מנהר התמא עד לטירת אדו (הארמון הקיסרי של ימינו), אשר גם מספקים לחקלאים בעיירות ובכפרים לאורך התעלה מי השקיה ולכבאי העיר מים לכיבוי שריפות.

האחריות לבנייה הוטלה על שני אחים, בני משפחת חקלאי אורז צנועה. בהיותם חקלאים, שומון וסיימון ידעו דבר או שניים על נתיבי מים. בכל זאת, הפעלת ערוץ בן 43 ק"מ על פני שטח שצונח רק 93 מטר לאורכו לא היה דבר של מה בכך.

בהנהגת האחים, פרויקט החפירות התנהל במהירות מדהימה. הם הבהירו לצבא העובדים שלהם שהתעלה היא פרויקט קהילתי שיועיל לכולם. נתיבי התעלה מהמורה ליוטסויה אוקידו הושלמו תוך שמונה חודשים בלבד. מדהים למדי כשמביאים בחשבון שהם עברו מרחק של 43 קילומטר.

השוגון התרשם כל כך מעבודת האחים שהוא הכניס אותם לשורות הבושי- קסטת הלוחמים האריסטוקרטית. כעת היו להם פריוילגיות מיוחדת כמו הזכות לשם משפחה ואת הזכות לשאת חרבות.השוגון נתן להם את שם המשפחה טמאגאווה.

נהר הטאמה אוסף את מרבית מימיו מהנחלים של ההרים במה שהוא היום הפארק הלאומי צ'יצ'יבו-טמה-קאי, מערבית לטוקיו. אלו עדיין מסלולים חיוניים לטוקיו לכן רובו מגודר ואין הרבה מה לראות.

ניתן ללכת או לרכוב על אופניים לאורך התעלה מהמורה לפוסה, טצ'יקאווה, מיטאקה, סאסאצוקה ושינג'וקו. המסלול נותר קטע של צמחיה פראית גם כשהוא חוצה באזורי מגורים. הוא עובר דרך פארק אינוקשירה, ביתו של מוזיאון גיבלי ומפורסם בעצי הדובדבן הרבים שלו.
מעט לאחר כניסתו לטוקיו ממש ברובע סוגינאמי, הוא נעלם מתחת לכביש המהיר צ'ואו, אך מופיע שוב כ"דרך ירוקה" נטולת מים בין תחנת קאמי קיטאזאווה ותחנת Shimotakaido (שניהם על קו קיו).

קרוב לתחנת Daitabashi (גם על קו קיו), התעלה עולה שוב לפני השטח. נכון לעכשיו, זה נחל קטן למדי, שמוקף על ידי פארק צר. ששהוא חולף על פני תחנת סאסאצוקה, הוא יורד שוב למחתרת כמה מאות מטרים דרומית לתחנה, אך הדרך הירוקה ממשיכה לעקוב אחר המסלול הישן של התעלה לשינג'וקו.
ברובע שיבויה, הרחובות החוצים את תוואי התעלה לשעבר עדיין מסומנים כגשרים, עם סימני זיכרון שמכתיבים את שמות הגשרים שנהגו לחצות אותה. רצועת הפארק הארוכה והמפותלת מסתיימת ממש ממזרח לפארק שינג'וקו גיואן של ימינו.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s