Takyubin- לטייל ביפן בלי מזוודות

התחבורה הציבורית ביפן ידועה ביעילותה אך גם בצפיפותה הגדולה.
אחד החסרונות (ואין הרבה כאלו…) בנסיעה בתחבורה הציבורית ביפן הוא חוסר מקום עבור המטען איתו נוסעים.
אמנם ברכבות המהירות יש מקום למזוודות אך לא תמיד נשאר מספיק מקום ולהניח את המזוודות מתחת למושב אינה אפשרות נוחה.


ולכן אחת הבעיות איתה מתמודדים תיירים ביפן המתניידים בתחבורה הציבורים היא כיצד להיסחב עם מזוודות ותיקים גדולים כאשר עוברים בין היעדים השונים.
אך אל דאגה, היפנים מצאו פתרון יעיל ונוח- שירות העברת מזוודות.
הרעיון הוא פשוט- את המזוודות אוספים עבור מבקש השירות מיעד מסוים והמזוודות ממתינות לו ביעד החדש אליו הוא מגיע- קל, פשוט ונוח.


השירות החל ביפן כבר בשנות ה-70 והיפנים אימצו אותו בחום, ליפנים נמאס להיגרר ממקום למקום עם שקיות גדולות, מזוודות ותיקים והחלו להשתמש בשירות שנקרא ביפנית  Takyubin.
בעבר השירות כלל רק מזוודות ותיקים אך כיום שירות זה מציע איסוף של חבילות גדולות, ציוד סקי, מחשבים ואפילו מזון קפוא ועדיין ממשיכים להתפתח ולהוסיף שירותים.
את שירות ה- Takyubin מציעות חנויות רבות, בתי מלון ושדות תעופה במדינה וניתן לשלוח מטען לכל אזור ביפן- אפילו הנידח ביותר.
השימוש בשירות הוא פשוט וכל מה שצריך זו כתובת מדויקת לשליחת החבילה.
ברוב המקרים המשלוח מגיע תוך 24 שעות, במקרה והמשלוח נשלח ליעדים רחוקים במיוחד זה עלול לקחת יומיים.
התשלום נגבה בהתאם למרחק היעד וגודל המטען- אבל בכל מקרה מדובר במחירים נוחים ומשתלמים ואין זה פלא שתיירים רבים נעזרים בשירות זה המאפשר להם לטייל בנחת ובלי משקל עודף.
טאקובין2

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת
מודעות פרסומת

על מסורות ישנות ותחילתן של מסורות חדשות

תחילתה של שנה חדשה מלווה במסורות שונות המלוות אותנו שנים ארוכות.
אך לעיתים ישנן מסורות המתחילות להיעלם ומסורות חדשות המתחילות להשתרש.
ביפן קיימים מנהגים רבים המלווים את תחילת של כל שנה החל מארוחות מסורתיות, מופעי זיקוקים, צפייה בזריחה ראשונה, ועוד.
אחת המסורות הוותיקות היא שליחת כרטיסי ברכה הנקראים ביפנית nengajō.
כל משפחה ובעלי עסקים שולחים למכרים, לקוחות, בני משפחה ועוד כרטיס ברכה מעוצב והשליחה נעשית בדרך המסורתית- דואר.
את הכרטיסים אפשר לרכוש בחנויות רבות או בדואר וקיים מגוון גדול של כרטיסים- המשוגעים לדבר נוהגים לאסוף באדיקות את כרטיסי הברכה לאוסף מרשים.


בשנים האחרונות נראה כי המסורת נמצאת בפני "סכנת הכחדה" ואחוזי שליחת כרטיסי ברכה יורדים כל שנה.

ישנן כמה סיבות לירידה בשליחת הברכות:

  1. חלק מהיפנים החליטו כי מדובר בטרחה רבה מדי ללכת לקנות ברכה, לכתוב את הברכה ובסוף גם ללכת לשלוח בדואר.
    כתוצאה מכך- מי שלא קיבל כרטיס ברכה החליט שגם הוא מפסיק לשלוח כרטיס ברכה למי שלא שלח לו דבר שיצר ירידה נוספת בשליחת הברכות.
    2. יפנים רבים בוחרים להפסיק ולשלוח את הברכות שנה חדשה בדרך המסורתית- דואר ולעבור לשליחה "וירטואלית"- באמצעות הדוא"ל או אפליקציות שונות של העברת מסרים (ווטסאפ לדוגמא).
    המעבר לשליחת ברכות באמצעים וירטואליים החלה להלחיץ את אלו שהטכנולוגיה לא באה להם בקלות וחלקם החליטו לסיים את המסורת ולהפסיק לשלוח ברכות מדי שנה.
    ההחלטה להפסיק לשלוח ברכות יצרה בעיה חדשה- מי שמדיי שנה הקפיד לשלוח כרטיס ברכה למקורביו ולפתע הפסיק עורר דאגה בקרב מקורביו שלא שמעו ממנו.
    ולכן, גם מי שהחליט לסיים עם המסורת מקפיד לשלוח ברכה אחת אחרונה ולציין שזו הברכה האחרונה כי קיבל החלטה לסיים מנהג זה.
    אך עדיין אין צורך להספיד לגמרי את המסורת, משפחות ועסקים רבים עדיין ממשיכים לשלוח ברכות ואיחולים לקראת השנה החדשה.

    אחד הפינוקים האהובים הוא הוספת כרטיס לוטו לכרטיס הברכה.
    תוספת חביבה זו החלה עוד בשנות ה-50 והיא תופסת תאוצה עם השנים.
    גם הפרסים הטמונים בכרטיסי הלוטו עבור הזוכים מתחדשים ומשתפרים עם השנים…בעבר הפרס הראשון היה מכונת תפירה, בשנות ה-80 הפרס היוקרתי ביותר היה מיקרוגל וכעת הפרס הנחשק ביותר הוא סכום כסף השווה ל-10,000 ₪.
    כרטיסי הלוטו של השנה החדשה הם כרטיסים בעלי אחוזי זכייה גבוהים יותר במטרה להעניק לכל אחד שמקבל כרטיס לוטו תחושה שזכה במתנה אפילו קטנה.

    20199

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

גן יפני- חיבור בין טבע לאדם

עיצוב גנים יפנים הוא אמנות חשובה ביפן הקיימת במדינה למעלה מ-1000 שנה.
מדובר ביצירת אמנות לכל דבר והגנים נחשבים ליצירת אמנות כמו קליגרפיה, ציורי דיו ועוד.
כמו דברים רבים ביפן גם רעיונות העיצוב הגיעו מסין, סוחרים יפנים שהיו בסין נחשפו לגנים סינים והביאו איתם טכניקות גינון שונות ובהדרגה פיתחו רעיונות עיצוביים משלהם.
בעיצוב גנים יפנים נמנעים משימוש בחומרים מלאכותיים והדגש הוא על הנוף הטבעי ומאחורי כל פרט ופרט, אפילו הקטן ביותר, ישנם רעיונות פילוסופים ותכנון מוקפד.


גנים יפנים אפשר למצוא ברחבי יפן (וגם במדינות רבות אחרות) והם נמצאים במקדשים, בשטחים ציבוריים, במבנים ששימשו בעבר כארמונות, מצודות עתיקות ובבתים פרטיים.
הקמת הגנים היפנים היתה בשיאה בתקופת אדו שנחשבה כתקופה של שלום ובני האצולה נהגו לערוך מסיבות וטקסי תה והגנים האסתטיים היו מקום מושלם לאירועים אלו.


את הגנים היפנים אפשר לחלק לשלושה סוגים עיקריים:
גני תה– נועדים לטיול בתוך הגן בשביל המוביל לבית תה בו נערכים טקסי תה.
גני טיול–  בגנים אלו יש שביל הליכה בכיוון השעון המקיף את הגן סביב אגם.
בגני טיול יופיו של הגן מתגלה לאט לאט ותוך כדיי ההליכה בגן נחשף המטייל לאלמנטים שונים החבויים בגן.
גנים אלו משלבים הרבה אלמנטים המזכירים את הטבע כמו מפלים קטנים ונחל זורם הנותנים תחושה של הליכה בטבע ולא בגן מעשה ידי אדם.


גני זן– גנים המיועדים לקיום מדיטציות. גנים אלו הם יבשים- ללא כל מקור מים ומכילים משטח גדול של חצץ או חול לבן בוהק המשמש כריק , הרעיון העומד מאחורי המשטח הריק הוא שהצופה בחלל זה יוכל לתת דרור למחשבות ולצאת למסע לתוך עצמו.


המשותף לשלושת סוגי הגנים זה שימוש בנוף מיניאטורי- סלעים מדמים הרים גבוהים ובריכות הן למעשה אוקיינוסים רחבים.
היפנים מאמינים כי גנים אלו מלמדים הרבה אודות המסורת ,הפילוסופיה, האמונות והשקפת עולמם של היפנים.
גן יפני6

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

בודהיסטווה- האלים השומרים

ביפן מתקיימות בצוותא, זו לצד זו, שתי דתות- השינטו הקדומה והבודהיזם.
הבודהיזם התפתח בהודו והתפשט למדינות המזרח, אל יפן הגיע הבודהיזם במאה השישית מקוריאה באמצעות חמישה נזירים בודהיסטים שהגיעו ליפן להפיץ את דתם.
לאחר שהקיסר יוֹמֵאי (Yomei) המיר את דתו לבודהיזם הפכה הדת לרשמית ביפן.
עם השנים, הבודהיזם התפתח והשתנה ביפן וכיום הוא מכיל תת זרמים וכתות המרכיבים אותו יחד לבודהיזם היפני.


לבודהיזם השפעה גדולה על התרבות היפנית ואת השפעותיו אפשר למצוא ביצירות אומנות רבות כמו בשירה יפנית, אדריכלות, פיסול וציור.
אחד ההבדלים הגדולים בין שתי הדתות הוא שבבודהיזם אין אלים, לעומת דת השינטו בה ישנם מיליוני אלים המכונים "קאמי".
את מקומם של האלים בבודהיזם תופסים הבודהיסטווה- דמויות של יצורים אצילים אשר מוותרים על ההגעה לנירוונה (השלב הגבוה של שחרור וחירות) עד שכל היצורים החיים האחרים ישוחררו גם מסבלם.


הבודהיסטווה הוא יצור בעל חמלה רבה לבני האדם ומלא באמפטיה לסבלם.
ביפן ישנם כמה בודהיסטווה מוכרים אשר אפשר לראות פסלים בדמותם ברחבי המדינה:
קאנון– אלת הרחמים היפנית, התגלמות הרחמים והחמלה, העוזרת לחסרי התקווה ולאנשים הנמצאים במצוקה.
את פסליה של קאנון אפשר למצוא כמעט בכל מקדש, לעיתים היא מופיעה כדמות בעלת מספר ראשים או כמה זרועות.


ג'יזו– דמות קטנה מאבן הלבושה בכובע קטן או סינר סרוג אשר לפעמים מחזיקה ביד שבשבת קטנה. דמות זו נמצאת במקומות רבים ביפן, בעיקר בבתי קבורות או בשבילי דרכים.


תפקידו של הג'יזו הוא לשמור ולהגן על נשמותיהם של ילדים קטנים שנפטרו לפני הוריהם ולכן מוצאים את פסלי ג'יזו רבים בבתי קברות.
לג'יזו תפקיד חשוב נוסף כשומר על מטיילים בדרכים ולכן מוצאים פסלים שלו בצדי דרכים רבות, בשבילי טיולים, ביערות ובשולי הכביש.
לעיתים אפשר למצוא ליד פסל הג'יזו מנחה קטנה אשר השאירו הורים אשר ילדם החלים ממחלה או ניצל מתאונה כאות תודה לכך שחיי הילד ניצלו.
גיזו3

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

וואשי- הרבה יותר מסתם נייר

וואשי  (washi, ביפנית: 和紙) הוא נייר יפני, המכיל בתוכו היסטוריה ארוכת שנים ועבודת יד קפדנית וקשה.


פירוש השם וואשי הוא מהמילים ווא" (和)- "יפני אמיתי" והמילה "שי" (紙) אשר פירושה- נייר.
תהליך ייצור הנייר הגיע ליפן במאה השישית מסין ופיתוחו הואץ לאחר כניסת הבודהיזם ליפן בשל הצורך של הנזירים הבודהיסטים בנייר לכתיבת כתביי הקודש.
גם אנשי דת השינטו הוקסמו מהנייר שהגיע מסין בזכות יופיו הלבן והטהור וליד מקדשי שינטו החלו במלאכת קיפולי הנייר. המהירות בה נייר מתקפל ומתכלה הזכירה לאנשי השינטו את מחזור החיים וסופם.
נייר הוואשי עשויי מקליפות עץ מסוג גאמפי הידועות בזכות חוזקן.
היפנים משתמשים בשבבי עץ של עצי תות, שיחי דפנה, במבוק, ועוד צמחים שונים לייצור הוואשי.
ייצור נייר הוואשי מתחיל בחודשי הסתיו ועיצומה של העבודה הקשה היא בחודשי החורף הקרים.
הסיבים וקליפות העץ הנלקחים מהצמחים מהווים את החומר הגולמי להכנת הנייר.

את פיסות העץ קוצצים, מרתיחים ומאדים עד לקבלת עיסה הנשטפת היטב במים צלולים וקרים כאשר איכות המים היא קריטית לצורך יצור נייר איכותי. השימוש ההכרחי במים קרים כקרח הוא אחד הסיבות שייצור הוואשי נעשה בחורף.


במאה ה-17 תעשיית הוואשי שגשגה מאוד ביפן ובתי מלאכה רבים הציפו את המדינה ועסקו במלאכת ייצור הנייר.
עם כניסת השפעות העולם המערבי ליפן ייצור נייר הוואשי האיכותי התמעט והחלו לייצר נייר בכמויות המוניות בעלות זולה ואילו נייר הוואשי ביסס את מקומו כנייר לצורכי אומנות יפנית מסורתית ולא עוד לשימוש יום-יומי.


כיום עלותו של נייר וואשי יקרה יותר מנייר רגיל ובזכות מרקמו העבה והספוגי משתמשים בו להדפסות של אירועים חשובים כמו חתונות, ציורים באמצעות דיו, כריכות ספרים, אוריגמי ועוד.
ביפן עד היום אפשר לבקר בכפרים קטנים העוסקים במלאכת ייצור הוואשי ואף ישנם טיולים מאורגנים לביקור בכפרים אלו.


מי שעדיין סקרן ורוצה לדעת עוד על הוואשי יכול לבקר במוזיאונים ברחבי יפן המציגים את עולם הוואשי בצורה נרחבת ומעניינת.
וואשי8

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

טוקורוטן- הפסטה היפנית שמתאימה לכולם

חלק מהמסורת העשירה של יפן כוללת גם מאכלים המוגשים במטבח היפני כבר אלפי שנים, אחד מהמאכלים האלו הוא הטוקורוטן (Tokoroten 心太, ところてん), מנה יפנית מסורתית של אטריות ג'לי חלקלקות ושקופות כמו זכוכית.
הטוקורוטן עשוי מאצות ואגר ומגישים אותו במטבח היפני כבר אלפי שנים.

האגר הוא סוכר המופק מאצות ומשמש ביפן  כחומר מסמיך כמו ג'לטין. במנת הטוקורוטן תפקידו של האגר להפוך את האצות הרתוחות למרקם של ג'לי.
השימוש הנפוץ באגר הוא להכנת ג'לי והצלחתו בשנים האחרונות עולה בקרב הצמחונים והטבעונים מכיוון שהאגר ,בניגוד לג'לטין, איננו מכיל חומרים מן החי.
מנת הטוקורוטן הגיע ליפן בתקופת נארה  (710-794) מסין והפכה למנה מרעננת הנאכלת בעיקר בתקופת הקיץ.
לצורך הכנת הטוקורוטן נעזרים במכשיר מסורתי הנקרא Tentsuki אשר הופך את המרקם הנוקשה של האצות עם האגר לאטריות דקיקות.


ה tentsuki הוא כלי עץ או פלסטיק ארוך ובקצהו רשת, ניתן לרכוש אותו ביפן בכל חנות כלי מטבח. את החומר הנוקשה של האטריות מכניסים לtentsuki ובעזרת מקל בעל ראש שטוח דוחפים את המסה שעוברת מבעד לרשת ויוצאת בצורת אטריות ארוכות ודקיקות.
צורתו של כלי ה- tentsuki הנמכר היום זהה לחלוטין לכלי המקורי ולא עבר אף שינוי מסוף המאה ה-17.


כיום ביפן אפשר לקנות טוקורוטן מיובש ורק להוסיף לו מים רותחים בלי לעבור את כל התהליך של הרתחת האצות והוספת האגר.
לאחר שמתקבלת מנת הטוקורוטן הבסיסית מוסיפים לה רטבים שונים כמו חומץ, סויה, או מי שמעדיף קינוח מתוק מוסיף סירופ של סוכר חום, אבקת מאצ'ה, פירות ואפילו גלידה.
הטוקורוטון הנפוץ ביותר הוא ברוטב של חומץ אורז, סויה ודאשי (פירורי דגים מיובשים).
קיים הבדל בין המחוזות השונים ביפן ולכל מחוז יש את הטוקורוטן המזוהה איתו.


בשנים האחרונות הפופולריות של הטוקורוטן עלתה בזכות ערכיו התזונתיים הגבוהים.
המנה מורכבת מ 98% מים ולכן היא דלת קלוריות, ללא פחמימות, ללא גלוטן, ועשירה בסיבים תזונתיים ומי שמחפש תחליף דל קלוריות לפסטה מוצא אותו בטוקורוטן.
השימוש באגר ולא בג'לטין הופכת את המנה למועדפת גם בקרב צמחונים וטבעונים.

את הטוקורוטן אפשר למצוא בבתי תה מסורתיים, בחנויות המתמחות בקינוחים יפנים או במסעדות המתמחות בטוקורוטן.
טוקורוטן

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יפן לכל אחד

עד לפני זמן קצר נחשבה יפן כאחד היעדים היקרים ביותר לטוס אליו מהיבטים רבים, החל מטיסה יקרה ועד מחירי הלינה ולכן יפן נחשבה כחלום רחוק עבור צעירים ובעלי תקציב נמוך שרוצים לטוס ליעד זה.
פתיחת קווי תעופה חדשים הורידו משמעותית את מחירי הטיסה ליפן והפכה את הביקור ביפן לנגיש יותר ממה שהיה בעבר.
למרות הוזלת מחירי הטיסות, עדיין השהות ביפן נחשבת ליקרה במיוחד…האמנם זה כך? האם יש אפשרויות לינה זולות ביפן?
יפן מציעה מבחר אפשרויות לינה זולות, אשר בזכות הניקיון והאסתטיקה המאפיינת את יפן, גם מקומות לינה זולים יהיו בד"כ נקים ונעימים עבור האורחים.


האפשרויות ללינה זולה נעים בין לינה במלון קפסולות ועד לינה באתרי קמפינג מסודרים הפזורים ברחבי המדינה, אנחנו נרחיב ונציע שלוש אפשרויות לינה בתקציב נוח.

אכסניות:
ביפן ישנן אלפי אכסניות הפזורות ברחבי המדינה ובד"כ ממקומות בעיירות קטנות (למרות שאפשר למצוא גם בערים הגדולות)

החדרים באכסניות הם בסגנון מערבי וקיימת אפשרות ללינה בחדרים משותפים מה שמוזיל את מחיר הלינה.
השירותים והמקלחות משותפים, אך ניתן למצוא אכסניות המציעות חדרים עם שירותים פרטיים.
אחד היתרונות הגדולים בלינה באכסניה הוא האפשרות להכיר את המקומיים וגם תיירים מרחבי העולם המתארחים גם הם באכסניה.


יתרון נוסף עבור אוהבי החיות הוא שרוב בעלי האכסניות מאפשרים לאורחיהם להביא איתם את חיית המחמד שלהם ובנוסף באכסניות רבות אפשר למצוא כלבים וחתולים השייכים לבעל המקום הנהנים להסתובב בין האורחים.

"Minshuku" לינה בבית מסורתי:
מזכיר את הלינה בריוקאן אך לבעלי תקציב נמוך יותר.
הלינה בבית מסורתי היא בבית משפחה אשר יש בו כמה חדרים פנויים המשמשים עבור אורחים.
החדרים הם בסגנון יפני מסורתי ובארוחות מוגש אוכל יפני.
חווית הלינה בבית יפני אמיתי מציעה הזדמנות מעולה למפגש עם משפחות מקומיות ומבט מקרוב על אורח חייהם.
לינה מסוג Minshuku אפשר למצוא בד"כ בעיירות קטנות וסביב אזורי תיירות כמו מעיינות חמים, אתרי סקי וכפרים קטנים האהובים על תיירים.
גם בלינה זו השירותים והמקלחות משותפים והארוחות נעשות יחדיו בחדר האוכל המשותף.


מאנגה קיסה:
אפשרות נוספת המציעה לינה זולה וייחודית דווקא בערים גדולות זו הלינה ב- מאנגה קיסה- גרסה יפנית של אינטרנט קפה המיועדת לאוהבי המאנגה (הקומיקס היפני),
המאנגה קיסה פתוחים 24 שעות ומציעים מקום נעים לשבת ולקרוא חומרי קומיקס יפנים תמורת מחיר כניסה הכולל גם שתייה.
המאנגה קיסה מציע אפשרות לשכור תא קטן עם מחשב וכיסא נוח אותו אפשר להטות לאחור  וכך לבלות שעות ארוכות בקריאת הקומיקס, משחקי מחשב ומי שרוצה לנוח יכול להטות את הכיסא לאחור ונמנם.
לינה
מטיילים בעלי תקציב נמוך ויפנים רבים אשר פספסו את הרכבת האחרונה לביתם מוצאים עצמם פעמים רבות בוחרים באפשרות לינה זו המספקת להם עסקה לא רע של מקום לישון יחד עם משחקי מחשב, חומרי קריאה ואפילו שתיה וכך הפכו את המאנגה קיסה לבית מלון מאולתר המספק להם כל מה שצריך.
בעקבות ההצלחה של מקומות מסוג זה החלו במאנגה קיסה להפעיל שירות של מקלחות בתשלום באמצעות מטבעות וגם להציב מבחר של מכונות אוטומטיות לרכישת אוכל.
לינה1

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת