היום חוגגים ביפן את יום החוקה החוגג את היום בו יפן חוקקה את החוקה החדשה שלה לאחר מלחמת העולם השניה.
ב-3.5.1947 נכנסה ליפן החוקה החדשה של "אחרי המלחמה" (מלה"ע השניה) ומאז הפך יום זה ליום חג הנקרא "יום החוקה" Constitution Memorial Day (憲法記念日 Kenpō Kinenbi) אשר מהווה חלק מרצף חגים המרכיבים את שבוע הזהב ביפן.
חוקת יפן החדשה כוננה לאחר כניעתה של יפן במלחה"ע השנייה והיא מחליפה את חוקת מיג'י הישנה משנת 1890 בה מעמד הקיסר השולט ביפן מוגדר כשליט העליון. בחוקה החדשה סמכותו של הקיסר מוגדרת מחדש כסמל המדינה ואחדות העם בלבד אשר שואב את שלטונו מריבונות העם ואין לקיסר סמכויות הקשורות לממשלה.
החוקה החדשה נוסחה לפי החוקה האמריקאית והבריטית והיא מעניקה את הכוח לעם ומשנה את שיטת הממשל המונרכית לממשל דמוקרטי.
סעיף נוסף המאפיין את החוקה החדשה של יפן ,המוכר כ"סעיף 9", הוא שנשלל מיפן הזכות להיות צד במלחמה ולהחזיק בכוחות צבאיים , חל איסור על יפן להשתתף במלחמה ונאסר עליה ליישב סכסוכים בינלאומיים תוך שימוש בכוח: "מתוך שאיפתם הכנה לשלום בינלאומי המבוסס על צדק וסדר, מוותרים אנשי יפן לעולם על מלחמה כזכות ריבונית של אומה ועל האיום או השימוש בכוח כאמצעים ליישוב סכסוכים בינלאומיים."(מתוך סעיף 9 לחוקת יפן). , למרות שיפן כן מחזיקה בכוחות הגנה עצמית.
בחוקה אף מצוין כי חוקיות החוקה היא העליונה ביותר ומוגדרת מעל כל חוק, תקנה או צו קיסרי. מאז כינונה של החוקה בשנת 1947 לא בוצעו שינויים בחוקה למרות שכן היו ניסיונות לעשות זאת שגררו מחלוקות גדולות בציבור היפני. עיקר המחלוקת היא סביב סעיף 9 הקובע כי יפן לא תחזיק צבא וסביב מעמדו של הקיסר. ניתן לבצע שינויים בחוקה אך זה מותנה בקיום של משאל עם ולאחר מכן אישור רשמי מהקיסר למרות שאין באפשרותו של הקיסר להטיל וטו וההחלטה בנוגע לשינוי בחוקה תלוי בעם בלבד.
בערים ועיירות רבות ברחבי יפן יש פסטיבלים גדולים במהלך תקופה זו. אחד הפסטיבלים הגדולים ביותר מתקיים בהמאמאטסו במחוז שיזווקה. והוא כולל ריקודי סמבה ברזילאים (בגלל האוכלוסיה הגדולה שלו בברזיל ובדרום אמריקה). כל אחת מייצגת עיר אחרת ושונה מהאחרת. כולם נמשכים על ידי צוותים תואמים בלבוש יוקאטה מהערים שלהם.
יש גם עשרות דוכני אוכל ומוזיקה חיה באזור שמסביב לתחנת המאמאטסו. יש העפת עפיפונים ופסטיבל על החוף שבו עפיפוני עץ ונייר ענקיים מצוירים ביד מכל עיירה נלחמים להישאר באוויר ולחתוך את העפיפונים של קבוצות אחרות.
יום שואווה (Showa no hi) הוא חג ציבורי ביפן שנערך ב-29 באפריל. הוא מכבד את יום הולדתו של הקיסר שואווה (Hirohito), הקיסר השולט מ-1926 עד 1989. Sho פירושו "זוהר" או "בהיר", ו- Wa פירושו "שלום", המסמל את "השלום הנאור" שהאזרחים מקבלים. על פי המפלגה הדמוקרטית של יפן שנכחדה כעת, מטרת החג היא לעודד חשיבה ציבורית על 63 שנות שלטונו הסוערות של הירוהיטו, החל מטוטליטריות ועד לשיקום שלאחר המלחמה ולמעבר למדינה דמוקרטית.
במקרה, יום ה-Showa מתרחש באותו תאריך שבו בשנת 1948 בית הדין הצבאי הבינלאומי של בעלות הברית למזרח הרחוק דן למוות פקידים מרכזיים של הממשלה הקיסרית במהלך מלחמת העולם השנייה, כולל ראש הממשלה לשעבר, הידקי טוג'ו.
הקיסר הירוהיטו מת ב-7 בינואר 1989. 29 באפריל כבר לא נחגג כיום הולדתו של הקיסר אלא כיום הירוק, חלק משבוע הזהב של יפן. לאחר סדרה של ניסיונות חקיקה כושלים החל בשנת 2000, חג ה-29 באפריל שונה לבסוף ליום ה-Showa ב-2007 עם תמיכה מהקואליציה השלטת שהורכבה מהמפלגה הליברלית הדמוקרטית וקומייטו, ומהמפלגה הדמוקרטית האופוזיציה הגדולה ביותר של יפן. יום הירוק הועבר מ-29 באפריל ל-4 במאי.
Tetsuzo Fuyushiba מקומיטו הצהיר כי "זה יום לזכור את עידן Showa. אנחנו לא מציעים את זה במטרה לשבח את המלחמה וגם אין לזה שום קשר לקיסר." לפי המרכז דאז. מפלגת האופוזיציה, המפלגה הדמוקרטית של יפן (אשר תמכה בהצעת החוק בפעם הראשונה לאחר שנים רבות של סירוב), החג מעודד הרהורים פומביים על 63 שנות שלטונו הסוערות של הירוהיטו במקום להאדיר את הקיסר עצמו. מנגד, המפלגה הקומוניסטית היפנית גינתה את המהלך וטענה שהחוקה היפנית מבוססת על חרטה על מלחמת התוקפנות, וחגיגת שלום ביום הולדתו של הירוהיטו לא תהיה ראויה.
תקופת שלטונו של הירוהיטו ראתה, בין היתר, את סופה של הדמוקרטיה טאישו, הפלישה היפנית למנצ'וריה ב-1931, תקופה של "ממשל על ידי התנקשות" כולל ניסיונות ההפיכה ב-15 במאי 1932 וב-26 בפברואר 1936, עלייתו של הטוטליטרי. Taisei Yokusankai, מלחמת העולם השנייה, הפצצות אטום של הירושימה ונגסאקי, הכיבוש שלאחר המלחמה, הפגנות האנפו, אולימפיאדת הקיץ והפראלימפית בטוקיו 1964, חטיפת אזרחים יפנים בצפון קוריאה והנס הכלכלי היפני שלאחר המלחמה.
אנרגיה של עיר גדולה פוגשת קסם של עיר קטנה באוסקה, עם גורדי שחקים מדהימים, פארקים ציוריים וחיי לילה תוססים.
אוסקה ידועה בדברים רבים שמייחדים אותה מערים גדולות אחרות ביפן, עם שכונות מגוונות שאפשר לחקור. בעוד ישנם "חוטים משותפים" כמו אוכל רחוב מעורר תיאבון ותושבים ידידותיים נמצאים בכל רחבי אוסקה, כל אזור הוא ייחודי ללא ספק. רגע אחד אתם יכולים לשוטט במטרופולין מודרני, וברגע הבא אתם מרגישים כאילו חזרתם אל העבר. לפעמים אתם עלולים אפילו להיתפס באמצע שניהם בבת אחת.
במפרץ אוסקה יש את אולפני יוניברסל. Morinomiya הוא המקום שבו שוכנת טירת אוסקה האלגנטית, מוקפת בגן שופע ופארק. Nakazakicho הוא מקלט בוהמייני לאמנים. אפשרויות קניות יוקרתיות הופכות את שינסאיבאשי ליעד פופולרי בקרב מקומיים ותיירים כאחד. ואם אתם רוצים לטעום משהו אחר, ב-״קוריאה טאון״ הנרחבת ביותר של יפן הנמצאת בצורוהאשי יש שוק מצוין.
עם כל כך הרבה שכונות בעיר האקלקטית הזו, זה יכול להיות קשה לדעת מאיפה להתחיל. אז בואו נסתכל על חמש השכונות מהפופולריות ביותר ומה עושה אותן כל כך נהדרות.
נמבה ו- דוטונבורי
לנמבה יש כל מה שהופך את יפן ליפן. שלטי ניאון המדגישים רחובות צרים. יש מקדש בצורת ראש אריה ענק. תוכלו לחקור סמטה אחורית נסתרת שגדושה בחתולי פרא ואיזאקאיות. יש אפילו רחוב לחובבי אנימה אוטאקו (חנונים). וכל כך הרבה אפשרויות למלא את הבטן באוכל רחוב בכל צעד ושעל.
הנהר של דוטונבורי עטוף שלטי החוצות מציע מסעדות רבות המגישות את המנות המיוחדות של אוסקה. תמצאו אוקונומיאקי, טאקויאקי, ראמן ועוד. חוט משותף באזור הוא המראה של קמע הליצן המקומי, Kuidaore-Taro. הביטוי kuidaore פירושו ״לאכול עד שאתה נופל״ והוא הסלוגן של דונטונבורי. זה קל לעשות עם הרבה מהמסעדות המפורסמות ביותר של אוסקה המרוכזות באזור זה.
במילים אחרות, יש הרבה במרכז העיר הדרומי. ביום יש מרכז תחבורה מרכזי ואזור קניות. בלילה, האזור פופולרי עבור מועדונים, ברים ומכוני פצ'ינקו. עם כל זה, אין פלא שזה נקודת ההתחלה לתיירים.
אמריקמורה
אוסקה נחשבת דרך קבע כעיר יצירתית ומשעשעת, ואמריקהמורה מציגה הכל לראווה. זה המקום שבו כל כך הרבה מהאופנה, האמנות, המוזיקה ותרבות הפופ של יפן נולדה. החממה של תרבות הנגד, זה המקום שבו תמצאו פאנק רוקרים, סקייטבורדרים, גותים, חובבי היפ הופ וחובבי רטרו. זה התחיל בבית קפה, צמח לחנויות שמוכרות אופנה אמריקאית ובהמשך הפך לתערובת של מראות ייחודיים.
לכל מי ששואף לראות את לב תרבות הנוער באוסקה, זה המקום שבו הוא פועם, כמו גרסה עגומה יותר של הרג'וקו בטוקיו. יש הרבה ברים, גלריות אמנות, חנויות תקליטים וחנויות לבגדי וינטג'. ובכל זאת, בסופו של דבר כולם מתכנסים בפארק המשולש, מקום אידיאלי לאכילת הטאקויאקי המפורסם של אוסקה ולצפייה באנשים.
שינסקאי
Shinsekai פירושו "עולם חדש", אבל במציאות הוא הכל מלבד. שכונה זו נשארה ברובה זהה מאז נבנתה לראשונה ב-1912, בהשראתן של פריז וקוני איילנד בניו יורק. הבית של מגדל צוטנקאקו, בתי קולנוע, מכוני משחקים, מסעדות זולות וחנויות בגדים, באזור המואר יש אווירה אפלה. הנחשב לאזור מסוכן בעיקר בשל אוכלוסיית חסרי הבית ורובע החלונות האדומים בנישינרי הסמוכה, יש אווירה של עצבנות בצל אופי.
אבל אל תתנו לזה להפחיד אתכם. היכנסו לארקייד רטרו או בלו יום בספא וורלד, ותהיו רגועים מכדי לפחד. מלא באוכל רחוב ובמנת החתימה Kushikatsu, Shinsekai מציע טעם משמעותי של אוסקה ואינו דומה למקומות אחרים ביפן הודות לעולם הישן והקסם השחוק שלה.
טנוג'י ואבנו
בצד המזרחי של שינסקאי נמצא אזור המשלב היסטוריה עם מודרניות. אחד המקדשים העתיקים ביותר במדינה מוקף בגורדי שחקים מודרניים, כולל הבניין הגבוה ביותר באוסקה. מקדש Shitennoji הוא מקלט שליו בתוך העיר, הכולל פגודה בת חמש קומות, בריכת צבים וגן.
צפו בשטחי המקדש מתעוררים לחיים מדי חודש בשוק האופטימי שלו, כאשר אנשים מחליפים על כל דבר, מקימונו וינטג' ועד ספרים. ליד Tennoji שוכן Abeno, עם הבניין הגבוה ביותר שלה ובר גן על הגג. גן החיות והפארק של Tennoji הופכים את האזור הזה לתוסס עם משפחות כעוד נקודה חשובה בעיר.
אומדה
נקודת התחבורה המרכזית ומרכז העיר הצפונית מכילה כל כך הרבה אוסקה באזור אחד קטן. עם גורדי שחקים נישאים שנראים ישר מתוך מדע בדיוני, גלגל ענק בולט מקניון וקניות ומסעדות של עיר שלמה מתחת לאדמה, קל ללכת לאיבוד.
האזור המתפתח ללא הרף הוא מודרני להפליא, ואנשים תמיד ממהרים מה שהופך אותו למקום מרגש להרגיש את אנרגיית העיר הגדולה. עם זאת, זה היעד המושלם לעשות את הכל, עם שפע של מועדונים וברים לסגור יום של קניות ואכילה. חובבי ארכיטקטורה לא שגרתית ונופים פנורמיים של העיר לא יתאכזבו מהאווירה העתידנית הייחודית לאומדה. דוגמה מפורסמת אחת היא בניין אומדה סקיי, שנראה כמעט כמו משטח נחיתה של עב"מים.
כמעט בכל פינה ופינה של אוסקה יש משהו לכולם, מה שנותן לעיר כל כך הרבה אישיות וקסם שאין לטעות בה.
יש לכם שכונה מועדפת באוסקה? חושבים שטוקיו טובה יותר? ספר לנו בתגובות
היפנים מוקסמים כבר מזמן מהפלא עוצר הנשימה של הסאקורה, או פריחת הדובדבן. אין עצים המייצגים יותר את אהבתה של יפן להנאמי (צפייה בפרחים) מאשר הגודאי זאקורה, או חמשת הסאקורה הגדולים. חמשת העצים העתיקים הללו סומנו כ-tennen kinenbutsu (מונומנטים טבעיים) בשנת 1922 בשל גילם המרשים, מקורם הבוטני הייחודי וקומתם המדהימה.
אוסוזומי זאקורה, מחוז גיפו
אחד משלושת עצי פריחת הדובדבן הגדולים המקוריים הוא Usuzumi Zakura. עץ מתנשא זה ממוקם ב-Neodani, Usuzumi Park, ליד Gifu City. האגדה מספרת שהעץ הזה ננטע ביד כשתיל לפני זמן רב על ידי הקיסר קייטאי בשנת 467, מה שהפך אותו לגיל של יותר מ-1,500 שנה.
בהמלך הזמן נתמך על ידי עמודים, ה-Usuzumi Zakura הוא סוג של פריחת דובדבן יפנית ילידית הנקראת אדוהיגן. זן בר זה ידוע בצמיחה האיטית שלו, אך הגזע והענפים חזקים להפליא. אולי כהוכחה ליתרון הבוטני שלו, העץ הזה עבר כמות מדהימה של אסונות טבע – בעיקר הטייפון של מפרץ איזה של שנת 1959, כמו גם נזקי טרמיטים ומפלי שלג כבדים. בשנת 1948, הוא אף הוכרז כמת על ידי מומחה עצים לפני שטיפלו בו באהבה ופרץ לפריחה באביב הבא.
שמו, usuzumi, שפירושו דיו שחור בהיר או אפרפר, מגיע מהצבע האפור החיוור והדיו המובהק של הפריחה כשהן נושרות לקרקע. ה-Usuzumi Zakura מתגאה באופן ייחודי בשני צבעים נוספים: ניצנים ורודים בהירים ורודים לפני פריחתו המלאה ועלי הכותרת הלבנים הטהורים ביותר כשהם בפריחה מלאה.
עבור עץ הסאקורה הזה, המנקאי (פריחה מלאה) היא בדרך כלל 10 באפריל, אבל בהתחשב בנטיות ההתחממות האחרונות, זה יכול להיות מוקדם יותר השנה.
יאמטה ג׳ינדאי זאקורה, מחוז יאמאנאשי
העיר הוקוטו במחוז יאמאנאשי היא בית לא רק של עץ פריחת הדובדבן העתיק ביותר ביפן, אלא אולי העתיק בעולם. ה-Yamataka Jindai Zakura האגדי, הוא גם זן Edohigan, שיושב בשטח מקדש Jissoji. ההערכה היא שגילו בין 1,800 ל-2,000 שנים. הגזע המסוקס אך האהוב של הסאקורה הזה הוא בקוטר של יותר מ-10 מטרים: בערך שישה אנשים יכולים להקיף את בסיס העץ תוך שהם מחזיקים ידיים! בשנת 2001 התברר כי העץ חולה ונחלש, ולכן הותקנו מוטות עץ לתמוך בענפיו.
לפריחת הדובדבן הזו יש היסטוריה ייחודית שמקורה בסיפורים המפורסמים של טאקרו יאמאטו, הידוע בכינויו "הנסיך אוסו", שלכאורה נטע את העץ בזמן שביקר באזור במהלך המאה הראשונה. עוד מסופר כי הנזיר הנודע נצ'ירן (1222-1282), מייסד הבודהיזם של נצ'ירן, נתקל בעץ בעת טיול במאה ה-13. על פי הכתבים ההיסטוריים, נצ'ירן מצא את העץ על סף מוות ולאחר שהתפלל להחלמתו, חזר העץ לכוחותיו ושרד.
בנובמבר 2008, כמה זרעים שנלקחו מהג'ינדאי זאקורה נשלחו לחלל והקיפו את כדור הארץ במשך שמונה חודשים בתחנת החלל הבינלאומית. עם חזרתם ב-2009, רק שני זרעים נבטו, אך אחד מהם ניטע בשטח של Jissoji, שם הוא גדל ופרח במהירות – מה שהוליד את שמו: uchuuzakura (חלל סאקורה).
מיהרו טאקיזאקורה, מחוז פוקושימה
ממוקם בעיר Miharu במחוז פוקושימה הוא Miharu Takizakura העתיק והמפואר, הנחשב בדרך כלל כסאקורה היפה ביותר ביפן. עץ זה, שפירוש שמו הפיוטי הוא "פריחת דובדבן המפל של מיהארו", מתאפיין בענפיו הרחבים והבוכיים המרהיבים התלויים כבדים בפריחה ורודה בהירה מאמצע עד סוף אפריל. עץ האדוהיגאן הזה הוא בן למעלה מ-1,000 שנים, גובהו 13 מטרים ומתפשט לרוחבו של כ-20 מטרים עם היקף שורש של 11 מטרים. חוויה מדהימה לצפייה.
לטיול בלתי נשכח במיוחד, הקפידו לבקר ב-Miharu Takizakura במהלך הערב כדי לקחת חלק ביוזאקורה (פריחת הדובדבן בלילה) כאשר העץ מואר במלואו. לצד הצפייה בעצי הדובדבן המדהימים האחרים בסביבה, יש גם כמה מקדשים, דוכני מזון וחנויות מזכרות שאפשר ליהנות מהם.
אישיטו קבזאקורה, מחוז סאיטאמה
ה-Ishito Kabazakura בן למעלה מ-800 שנה ויותר, שוכן בעיר קיטאמוטו, מחוז סאיטאמה. לפי הידע, מקורו בחייו של המפקד הצבאי המאוחר של הייאן וראשית תקופת קמאקורה, מינאמוטו נו-נוריורי, שנאמר כי נטע זרע שממנו נבט העץ הגדול. העץ, ששואב את שמו מהכינוי של נוריורי "קאבה קנג'יה", ניצב בשטח של טוקוג'י, מקדש שהוא ייסד.
בדומה לעצי הדובדבן האחרים ברשימה זו, הייחודיות של אישיטו קבזאקורה זיכתה אותו במיקום ברשימת גודאי זאקורה. עץ זה הוא לא רק הכלאה טבעית של שני זנים אחרים של סאקורה – אדוהיגן וימאזאקורה (דובדבן הרים) – הוא גם היחיד שקיים. על המבקרים לבדוק את פסטיבל פריחת הדובדבן הנערך מדי שנה בתחילת אפריל במקדש טוקוג'י כדי לראות את הפרחים הקטנים והורודים החיוורים שלו בפריחה מלאה.
קרייאדו נו גבאזאקורה, מחוז שיזווקה
למרות שה-Karyado no Gebazakura הוא זן של yamazakura, הסוג הנפוץ ביותר של פריחת הדובדבן ביפן, הוא רחוק מלהיות אופייני. עם היסטוריה שנמשכת למעלה מ-800 שנה, העץ הזה, הממוקם בעיר פוג'ינומיה של מחוז שיזווקה, עמד פעם בגובה מדהים של למעלה מ-30 מטרים לפי האגדה! במהלך מאות השנים, מספר סופות טייפון פגעו בגופו הגמיש, והפחיתו את העץ לקצת פחות ממחצית גובהו בשיאו.
אחד האזכורים העתיקים ביותר של העץ מגיע מסיפור המציג את מינאמוטו נו יורימוטו, השוגון הראשון של תקופת קמאקורה (1185-1333) ואחיו של מינאמוטו נווריורי שהוזכר לעיל. בשנת 1193, ארגן השוגון את פוג'י נו מקיגרי, פסטיבל ציד שנערך בבסיס הר פוג'י, מתוך כוונה לחגוג את יכולתו הפוליטית והצבאית. במהלך האירוע, מינמוטו נו יורימוטו קשר לכאורה את סוסו לעץ הגדול. נמהר קדימה לאמצע המאה ה-19 כאשר שוגון טוקוגאווה יושינובו התייחס לסיפור של מינמוטו נו יורימוטו והעץ בהייקו:
״הו, איך עצי דובדבן הבר האלה לא רק מחזיקים את הסוסים יחד, אלא גם את לבם של הרואים אותם!״
בימים אלה, מבקרים ממשיכים להתאסף ב-Karyado no Gebazakura מאמצע אפריל, כאשר העץ בדרך כלל בפריחה מלאה ושטוף בפריחה עדינה, ורודה, בעלת חמישה עלי כותרת.
פריחת הדובדבן היא סמל האביב ביפן, עם יופי חולף שאין שני לו. הרומנטיקה של הסאקורה, שנקשרה זמן רב לחוש האסתטיקה היפנית, טמונה בפריחה החולפת שלה. בעוד שמחכים לה זמן רב, עצי הדובדבן פורחים רק לזמן קצר ואז מתפזרים במהירות, במיוחד ברוח ובגשם השנתי של העונה.
אז, באביב הזה, הכינו כמה תוכניות טיול ונסו לא לפספס את היופי שאין כמותו של הגודאי זאקורה: חמשת עצי פריחת הדובדבן הגדולה של יפן.
מחפשים אהבה? להגיש מועמדות לאוניברסיטה? מתפללים לבריאות טובה? אולי ביקור באחד המקדשים האלה יעזור.
מקדשי שינטו הם ללא ספק חלק ייחודי מהתרבות היפנית. הם מילאו תפקיד חשוב בחברה היפנית מאז תחילת הדרך, וכיום כמה מהאטרקציות הפופולריות ביותר של יפן הן מקדשי השינטו שלה.
כמובן, אחת המטרות המקוריות של מקדשים היא להתפלל לקאמי (אלוהים) של המקדש למזל טוב. ולמרות שאתם יכולים להתפלל לרצונותיכם בכל מקדש, מקדשים מוקדשים לאלוהויות ספציפיות שנחשבות לעתים קרובות כמי שמתמחות בהענקת משאלות מסוימות.
אז אם יש לכם רצון מסוים שאתם רוצים להתפלל עבורו, למה שלא תבדקו מקדש שמיועד להגשים את המשאלה הספציפית שלכם? להלן חמישה מקדשים פופולריים שכדאי לקחת בחשבון בהתבסס על הרצונות שלכם.
Dazaifu Tenmangu
אם אתם מקווים למזל טוב בבחינות או למזל טוב בעיסוקיכם החינוכיים, מקדש Dazaifu Tenmangu הוא המקום בשבילכם. ממוקם דרומית לעיר פוקואוקה, מקדש זה מוקדש לחוקר והפוליטיקאי סוגווארה מיצ'יזאנה מתקופת הייאן. הלמידה הגדולה של מיצ'יזאנה גרמה לו להיקשר עם טנג'ין, אל החינוך בשינטו. כיום המקדש שלו פופולרי בקרב סטודנטים והוא מוכר קסמי מזל רבים הקשורים לחינוך ולמעבר בחינות.
בחייו, כוחו והצלחתו של מיצ'יזאנה כפוליטיקאי בקיוטו איימו על השפעתו של שבט פוג'יווארה העוצמתי, ובסופו של דבר הוא נאלץ לגלות לדאזאיפו. לאחר מותו בשנת 903, חווה האזור אסונות טבע רבים. אנשים הגיעו להאמין שרוחו עדיין כועסת על אי הצדק של גלותו, ולכן הונחו לו מנחות ומקדש טנמנגו נבנה במקום קברו.
אם אינכם יכולים להגיע לפוקואוקה, תוכלו לבקר באחד ממקדשי טנמנגו רבים אחרים ביפן, כולל השני החשוב ביותר בקיוטו.
Izumo Taisha
המקדש השני בחשיבותו ביפן, ולעתים קרובות נחשב למקדש העתיק ביותר ביפן, מושך מבקרים עם כל סוג של משאלת לב. אבל איזומו טאישה הוא מקום מיוחד בעיקר לזוגות או לאלו המבקשים אהבה. זה בגלל האלוהות החשובה מאוד שנחקקה באיזומו. האלוהות הזו היא אוקונינושי נו אוקאמי, שעל פי מיתוסי הבריאה היה היוצר של יפן ושליט איזומו.
חשוב מכך, אוקונינושי נודע כאל של מערכות יחסים טובות ונישואים. מסיבה זו, על המבקרים במקדש למחוא כפיים לא פעמיים כרגיל אלא ארבע פעמים: שתי מחיאות כפיים לעצמם ושתי מחיאות כפיים לבני זוגם, אלה שיש להם או אלה שהם רוצים.
Zeniarai Benten Shrine
המקדש הזה בקמאקורה ידוע בתור המקדש שאליו מגיעים אנשים לשטוף את כספם. זניאראי פירושו "שטיפת מטבעות". הסיבה לכך היא שעל פי האגדה, הכסף שנשטף במעיין המקדש יוכפל. אז אם יש לכם מזל ואתם מייחלים לעוד קצת מזומן, ביקור בזניאראי בנטן עשוי לשנות את ההון שלכם.
מעריכים כי מקדש זניאראי בנטן נבנה בתקופת קמאקורה שבה מינמוטו יורימוטו, מייסד ממשלת קמאקורה, הורה לבנות את המקדש. יורימוטו חלם חלום שבו אל הופיע ואמר לו שהוא יכול להביא שלום למדינה אם יבנה את המקדש.
כיום, מלבד שטיפת כספכם, המבקרים יכולים גם להעריץ את המקדש כדוגמה מצוינת למיזוג השינטו והבודהיזם.
Yasaka Shrine
מקדש יאסאקה של קיוטו, הנקרא לפעמים גם מקדש גיון, ידוע בעיקר בזכות פסטיבל הקיץ שלו, גיון מצורי. עם זאת, ייתכן שלא רבים יודעים על הקשר שלו לבריאות וליופי. למעשה, ה-Gion Matsuri הראשון לפני כ-1,200 שנה נערך כדי לפייס אלוהות חולי לאחר שמגפה פגעה בקיוטו. מקדש קטן בתוך שטחו של מקדש יאסאקה הוא אקי-ג'ינג'ה, או מקדש המגיפה, שנועד לברך אנשים בהחלמה ממחלות והגנה ממחלות.
מקדש נוסף קטן יותר בתוך מקדש יאסאקה הוא Utsukushi Gozen-sha, אשר עוגן שלוש אלות ביופי מדהים. אנשים מבקרים במקדש הזה כדי להתפלל ליופי, בין אם פנימי או חיצוני.
אם תשתפו את פניכם במים במקדש הזה, אומרים שהוא מטהר את הלב והגוף.
Sumiyoshi Taisha
ישנם יותר מאלפיים מקדשי סומיושי ברחבי יפן. מקדשים אלו מוקדשים לאלוהויות המגנות על מטיילים, מלחים ודייגים. מסיבה זו, מקדשים אלה נוטים להימצא קרוב לנמלים. אז אם יש לכם טיול בפתח ואתם מודאגים מהנסיעות שלכם, ביקור באחד מהמקדשים הללו עשוי להרגיע את דעתכם.
למרות שיש הרבה מקדשי סומיושי לבחירה, ראש כל מקדשי סומיושי, ולפיכך החשוב ביותר נמצא באוסקה. Sumiyoshi Taisha המקורי הזה הוא אחד המקדשים העתיקים ביותר של יפן. יש לו גם ארכיטקטורה ייחודית משלו בשם Sumiyoshi-zukuri, שאין לה השפעה משאר אסיה.
תיהנו מנופים ציוריים, הרפתקאות בחוץ ותענוגות גורמה, לצד טבילה מרגיעה במעיינות החמים המפורסמים שלו.
Hiruzen Kogen Highlands ממוקם על רמה של יותר מ-500 מטר מעל פני הים, על גבול הפארק הלאומי Daisen Oki. הידוע ביופיו הטבעי ובמאכלים מקומיים טעימים, האזור הוא פנינה נסתרת שלעתים קרובות מתעלמים ממנה מטיילים זרים.
סיור הירוזן בחורף
האביב והקיץ הם עונות פופולריות עבור רוכבי אופניים ומטיילים שנמלטים מהחום, אבל החורף הוא גם קסום כאשר כל האזור מכוסה בשמיכת שלג עבה. הנוף מרהיב, כאשר הנוף של הרי Hiruzen Sanza (שלוש פסגות בגובה של יותר מ-1,000 מטר) נראה כמעט מכל מקום בעיירה.
גם בחורף, חובבי טבע יכולים ליהנות מפעילויות כמו 'תרפיה ביער', שם הם יכולים לנסות לשים נעלי שלג וללכת דרך הרים מושלגים יפהפיים ולרכב על אופניים עם צמיגים "שמנים" על השלג לחוויה ייחודית ומאתגרת. ניתן גם לגלוש באתר הסקי הסמוך Hiruzen Bear Valley, המציע למעלה משני קילומטרים של מדרונות ומסלולים.
מעדנים מקומיים של הירוזן והגבינה המשובחת של יפן
בנוסף ליופי הטבעי שלו, ה-Hiruzen מפורסם גם במאכלים הטעימים שלו. האזור ידוע בפרות הג'רזי שלו ובמוצרי החלב שהן מייצרות. מוצרי חלב ג'רזי נמצאים בכל מקום, מגלידה ועד פיצה ויוגורט ועד עוגות. חנות חווה מקומית אחת, Latte Bambino, אפילו מתהדרת במה שהתושבים מכנים "הגבינה המשובחת של יפן", שנוצרה על ידי אדם מקומי שלמד את אומנות ייצור הגבינה במהלך מסעותיו באירופה. את הגבינה הזו אפשר למצוא רק בחנות, לכל חובבי גבינות חובה לנסות.
מאכלים מפורסמים נוספים כוללים את יאקיסובה, טייק מקומי של אטריות מוקפצות ברוטב על בסיס מיסו, וג'ינגיס חאן, מנת כבש בגריל שהפכה לאוכל נשמה בהירוזן. תוכלו ליהנות מבשר כבש ג'ינגיס חאן ומבשר בקר מקומי של ג'רזי במסעדות ברביקיו מקומיות.
המים החמים של Sunayu Onsen
לאחר חקר הטבע והתמכרות לאוכל, אולי תרצו קצת רגיעה. בסמוך, ממש דרומית להירוזן, שוכן בבסיס סכר רוטנבורו (אמבט חוץ) מדהים בשם Sunayu. מרחצאות ציבוריים מעורבים אלו הם חלק מהכפר יובארה אונסן והוא פתוח 24 שעות ביממה וכולל מספר מרחצאות גדולים המוקפים בסלעים בנהר של נהר אסאהי. מבקרים ומקומיים כאחד יכולים להתפשט ולשרות במים החמים הטבעיים, שנאמר כי יש להם סגולות מרפא, במיוחד בטמפרטורות החורף הקרירות.
היופי הטבעי של Hiruzen, האוכל המקומי הטעים והאירוח החם הופכים אותו למקום מיוחד לביקור.
האביב סוף סוף כאן ועונת פריחת הדובדבן של השנה תהיה מיוחדת במיוחד. הפארקים והגנים בטוקיו הסירו את ההגבלות על פיקניקים בסאקורה בזמן שאירועים ופסטיבלים גדולים של פריחת הדובדבן חוזרים. במילים אחרות, היו מוכנים להמונים, במיוחד בכמה מאטרקציות הסאקורה המובילות של טוקיו (אחרי הכל, הן פופולריות מסיבה כלשהי).
אם אתם מעדיפים חוויה מרגיעה של פריחת הדובדבן עם יותר מרווח מרפקים, הרשימה הזו היא בשבילכם. ריכזנו כמה מאתרי פריחת הדובדבן המרווחים והפחות צפופים (רק יחסית, למען האמת) ברחבי טוקיו כדי שתוכלו ליהנות מהם.
נהר קנדה
נהר הקנדה הוא אחד ממקומות הסאקורה הפחות מוכרים בטוקיו. יש לו נופים דומים לנהר Meguro בנקאמגורו, אבל מינוס ההמונים. בעוד מספר תחנות נמצאות במרחק הליכה מהנהר, נקודת גישה טובה היא תחנת Edogawabashi, שיציאה 1A שלה מובילה אתכם ישירות לתחילת קטע הסאקורה. הכפילו את צפייה בפריחה עם עצירה ליד גן Higo-Hosokawa הטהור והנופי, שנמצא גם הוא לאורך נהר Kanda.
בית הקברות אאויאמה
ממוקם בשכונת היוקרה של אאויאמה, בית הקברות הזה קיים מאז 1874. זה המקום שבו רבים מהאישים המשמעותיים ביותר של טוקיו הובאו למנוחות. באתר יש גם הרבה עצי סאקורה, והוא יפה במיוחד באביב. מכיוון שמדובר בבית קברות, הוא רואה פחות קהל ויש לו אווירה שקטה ומאופקת יותר.
הגן הבוטני של קוישיקאווה
הגן הבוטני הזה מנוהל על ידי אוניברסיטת טוקיו, נמצא מחוץ לדרך ולכן רואה פחות תנועת תיירים. עם זאת, יש לו קטע סאקורה ענק, עם כמה מעצי הדובדבן הגבוהים והגדולים ביותר שראינו בטוקיו. החופות שלהם כל כך גדולות שהן מספקות את הגוון הוורוד המושלם לפיקניק ציורי של פריחת הדובדבן.
מרחב ירוק של גשר הגזטמגאווה
רצועת הצמחייה הזו על שפת הנהר היא ביתם של מספר מגרשי בייסבול. יש בו גם קטע ארוך של עצי דובדבן הגדלים על מדרונות עשב, מה שהופך את זה למראה יפה בצורה יוצאת דופן.
פארק שואה קינן
ממוקם ב-Tachikawa, Showa Kinen Park הוא מרחב חיצוני ענק עם פרחים שונים הפורחים לאורך כל השנה. פריחת הדובדבן מרהיבה במיוחד מכוון שעצי הדובדבן ממוקמים מול שורות של ננוהאנה (פרחי קנולה), כך שהפארק הופך לתערובת יפה של עלי כותרת צהובים וורודים. גודלו המרווח של הפארק גם גורם לכך שתוכלו לשמור על מרחק טוב ביניכם לבין אחרים. הכניסה היא 450 ¥.
מייג'י-דורי
קטע הכביש בין שתי שכונות שיבויה, Hiroo ו-Ebisu, מאפשר טיול נופי, כאשר אתם יכולים לטייל מתחת לעצי פריחת הדובדבן העצומים. הרחוב בדרך כלל לא עמוס וניתן לקפוץ לבתי הקפה והמסעדות לאורך הדרך.
נהר נוגאווה
נהר נוגאווה עובר דרך הפרבר של Chofu והוא מפורסם בעיקר בזכות פריחת הדובדבן שלו המוארת בערבים. בלי קשר, מקום הסאקורה הפחות מוכר הזה עדיין נהדר לבקר בו במהלך היום מכיוון שהוא רואה פחות אנשים מרוב הפארקים האחרים.
נהר תמה
אם אתם מוכנים ללכת לפאתי טוקיו בשביל סאקורה, אתם יכולים ליהנות מרצועת עצי הדובדבן באורך 2.5 ק"מ לאורך נהר הטאמא בפוסה. ממוקם במערב טוקיו, פוסה מארחת בדרך כלל פסטיבל סאקורה מתחת לעצים אלה. למרות שהפסטיבל בוטל, אתם עדיין יכולים ליהנות מטיול מתחת לפריחה מה שיוצר כמה תמונות די נהדרות. עצי הסאקורה משתרעים מדרום לגשר מוטסומי, ותוכלו להגיע אליו תוך 15 דקות הליכה מהירה מתחנת Haijima.
השטחים השקטים של מקדש Gessho-ji מכילים את קברי שבט Matsudaira, אדונים פיאודליים שפעם שלטו בעיר Matsue והסביבה הסובבת אותה. אולם המקדש אינו רק בית קברות קודר. גנים מטופחים בקפידה, אתרי קבורות מעוטרים בצורה מורכבת וסיפור רפאים מקומי הופכים את גשו-ג'י לאתר היסטורי ייחודי המציג את היופי הטבעי של העיר מטסו והתרבות המסורתית.
מוגן על ידי סיפור רפאים
המאפיין המפורסם ביותר של מקדש Gessho-ji הוא פסל הצב הענק שלו. צבים הם סמל לאריכות ימים ביפן, ומאמינים שנגיעה בראש הפסל הזה תביא מזל טוב וחיים ארוכים. עם זאת, הצב הזה הוא גם המרכז של אחד מסיפורי הרוחות המפורסמים ביותר של מטסו. לכאורה, עם רדת הלילה הצב יתעורר לחיים ויאכל כל מסיגי גבול שימצא. זו כביכול הסיבה לכך שעמוד מונח על גבו של הצב – כדי למנוע ממנו לנדוד רחוק מדי מהמקדש.
קבריהם של תשעה אדוני שבט מטסודאירה נמצאים תחת הגנת הצב. כל אחד מאתרי הקברים הללו תוכנן באופן ייחודי כך שיתאים לחייו או לאישיותו של כל אדון. למשל, שער העץ שלפני קברו של הלורד Matsudaira Naritsune כולל גילופים של דלעת סאקה (יין אורז), כי אומרים שהוא אהב סאקה.
לורד Matsudaira Fumai, פטרון תרבות התה של העיר Matsue, מובא כאן גם הוא למנוחות, וליד קברו יושבת אנדרטה המכבדת מקציפות תה מאצ'ה שהזדקנו ופרשו מהכנת תה. בשטחי המקדש יש גם מעיין מים שהלורד פומאי השתמש בו לעתים קרובות לבישול תה.
תה ופרחים
שוכן בתוך יער של עצים ובמבוק, השטחים של Gessho-ji מקסימים בכל עת של השנה. עם זאת, הזמן הפופולרי ביותר לבקר בו הוא ביוני כאשר עשרות שיחי הידראנגאה פורחים ברחבי השטח. חלק מהשיחים הללו גדלו לגובה של אנשים, והם פורחים במגוון צבעים, ויוצרים סביבה שצלמים לא יכולים לעמוד בפניה.
לאחר סיור בשטח, האורחים יכולים לקחת רגע להירגע בבניין הראשי, המעוטר בציורים ויצירות אמנות קלאסיות ומשקיף אל גינת בריכה קטנה.
תמורת תשלום נוסף, ניתן ליהנות כאן ממאצה טריה ומתקת תה מסורתית מתוצרת מקומית. Matsue היא אחת מערי תרבות התה המובילות ביפן, אז למה שלא תקדישו דקה לנסות את המומחיות המקומית הזו?
דברים לדעת
אירועים עונתיים – פסטיבלים עונתיים מתקיימים בדרך כלל בגשו-ג'י באביב ובקיץ:
ביום ראשון הקרוב ביותר ל-24 באפריל, מתקיים טקס אזכרה למקציפות תה משומשות של מאצ'ה לכבודו של לורד מטסודאירה פומאי.
ב-15 באוגוסט, במהלך פסטיבל אובון, נדלקות עששיות ברחבי שטח המקדש כדי להתפלל לרוחות אבות.
שעות פתיחה – שעות הפתיחה של Gessho-ji עשויות להשתנות עקב העונה או תנאי מזג אוויר קשים כמו שלג כבד. מומלץ לבדוק שוב את שעות הפעילות באינטרנט לפני הביקור.
פריחת הדובדבן, הסאקורה, ביפן איננה רק חגיגה לעיניים אלא גם חגיגה לחיך. בתקופת הפריחה, בהשראת צבעי הסאקורה, יוצאות מהדורות מיוחדות ומוגבלות של מאכלים וכלי בית בצבעי ורוד, סגול ולבן בדיוק כמו פריחת הדובדבן, אשר אפשר למצוא אותם רק בתקופת הפריחה, החל מאמצע פברואר ועד אמצע אפריל/ תחילת מאי.
בין כלי הבית בעלי מוטיב פרחי הדובדבן הנמכרים ביותר בתקופה זו אפשר למצוא כוסות, ספלים ובקבוקים בצבעי הפריחה המעוטרים בפרחי עץ הדובדבן.
חברות הבירה מייצרות משקאות בהשראת הסאקורה הנמכרות בפחיות בירה ורודות ופרחוניות. הסאקה המסורתי יוצא במהדורה מיוחדת כאשר בכל בקבוק פרח דובדבן שלם הנשמר באופן מושלם בתוך בקבוק הסאקה. גם חברת קוקה-קולה, פפסי וחברת התה ליפטון מייצרות משקאות מיוחדים ובסטארבאקס אפשר למצוא משקאות קרים וחמים מיוחדים כמו תה סאקורה קר, לאטה סאקורה ותות, מוקה סאקורה ועוד…
עוד משקאות סאקורה מעניינים אפשר למצוא בחלק גדול מבתי קפה ביפן עם חידושים מעניינים למשקאות השגרתיים וכולם בהשראת הפריחה.
ומה עם אוכל?
גם כאן קיים מגוון גדול, החל מחטיפים ורודים כמו צ'יפס, קרקרים, חטיפי שרימפס, קיט קאט, חטיף השוקולד האהוב ביפן, בטעם פריחת הדובדבן עם סאקה או שעועית מתוקה ועד מאכלים מסורתיים שונים כמו ה-אינאריסושי- כיסון טופו שלכבוד הסאקורה ממולא באורז ממותק עם דובדבן מיובש ואטריות אודון הנצבעות בוורוד או סגול.
המאכלים היפנים המסורתיים מקבלים עיצוב וטעם מיוחד על ידי הוספת העלים הנושרים מהעץ הדובדבן בסיום פריחתו.
העלים הטריים אינם בעלי טעם מיוחד אך כאשר מייבשים אותם או כובשים וממליחים אותם הריח והטעם של הפרח הופך למרוכז ומעניקים טעם וארומה מיוחדת לאוכל. את העלים המיובשים אפשר לכתוש לאבקה אותה מוסיפים לקינוחים מסורתיים כמו המוצ'י, עוגייה יפנית מסורתית העשויה אורז דביק.
בתקופת הפריחה נהוג להכין את המוצ'י סאקורה, העוגיה המסורתית, בצבע ורוד, ובעזרת שעועית מתוקה להצמיד לה עלה סאקורה מיובש ומומלח העוטף את העוגיה ומעניק לה טעם מלוח המנוגד למתיקות של העוגיה.
עוד קינוחים מסורתיים מיוחדים לסאקורה:
Hanami dango- שלוש כופתאות אורז המוגשות כשיפוד, כל כופתא בצבע שונה, לבן (חסר טעם) ורוד (דובדבן) וירוק (מאצ'ה). קינוח זה נהוג לאכול בעת ההנאבי- צפייה משותפת בפריחה, בפארק עם משפחה וחברים.
Sakura manju- ממתק מאודה ובו ממרח שעועית מתוקה עטופה בבצק, מוגש בצבע ורוד או עם חתיכת דובדבן מלוח מעל הממתק.
Sakura Taiyaki- הטייאקי היא עוגייה יפנית בצורת דג הממולא בממרח שעועית מתוקה הנמכרת בדוכני רחוב. לכבוד הסאקורה, הדג נצבע בוורוד וממולא עם ערמונים.
טיול ראשון ליפן יכול להיות מלא בכל מיני הפתעות! הנה סקירה למה לצפות כדי למנוע בעיות ולהישאר מכבדים.
כשאתם מבקרים ביפן בפעם הראשונה, אתם צפויים להיתקל בדברים שאתם לא רגילים אליהם, וזה הכל חלק מהכיף! אבל בין אם זה להשתחוות במקום ללחוץ ידיים או לקבל מנה שלא הזמנתם, יש כמה דברים שצריכים להיות מודעים אליהם כדי למנוע אי הבנות ולעזור לטיול שלכם לעבור בצורה חלקה ככל האפשר.
בואו נסתכל על כמה מהדברים שניתן לצפות להם בטיול הראשון שלכם ליפן.
אוכל בחוץ
רוב המסעדות ביפן יקבלו את פניכם בקול "irasshaimase", כלומר "ברוך הבא", שיקבל הד על ידי צוות המקום. זה קורה גם כשאתם עוזבים, עם "arigatou gozaimashita" (תודה שבאת). אתם לא צריכים להגיב.
כשזה מגיע לאוכל, מקור גדול לבלבול למטיילים היא האוטושי של יפן, מנה קטנה שמקבלים לפני ההזמנה, מוגשת בדרך כלל קרה. אין משא ומתן לגביה והיא משמשת כ״מס ישיבה״ ברוב ה-izakaya (פאבים בסגנון יפני), אז פשוט תצטרכו לקבל את זה!
האוטושי היא לרוב משהו כבוש או מבושל, שעלול לכלול טעמים לא מוכרים. ומנות לא מוכרות לא עוצרות שם! במנות בשר, יפן משתמשת בדרך כלל בכמה שיותר מהחיה. לעתים קרובות תתקלו בזה במסעדות יאקיטורי (עוף בגריל) ויאקיניקו (בשר בגריל), שם רוב התפריט הוא רק חלקים שונים של הבשר, כולל דברים כמו לב וכבד.
אם כבר מדברים על בשר, בעוד שארוחות על בסיס צמחי צוברות פופולריות במערב, האפשרויות הצמחוניות והטבעוניות של יפן מוגבלות יחסית. בערים גדולות כמו טוקיו תמיד יש כמה מסעדות צמחוניות, אבל במסעדה יפנית רגילה כנראה לא יהיו אפשרויות או לפחות לא רבות. מרק דגים מתווסף לעתים קרובות למנות, אפילו כאלה שהן בעיקר ירקות.
להסתובב
אחד המכשולים הגדולים ביותר עבור נוסעים בפעם הראשונה היא מערכת הרכבות המסובכת של טוקיו. ישנם 13 קווי רכבת תחתית וקווי קרקע רבים מחוץ לעיר. למרבה המזל, לכל תחנה יש שלטים באנגלית, וגוגל מפות היא די אמינה להתניידות.
ההפתעה הנוספת שאתם עלולים להיתקל בה היא מערכת התורים המסודרת. כאשר ממתינים לרכבת, אנשים יעמדו בתור משני הצדדים היכן שהדלתות נפתחות ולאחר מכן ימתינו שירדו הנוסעים לפני העלייה.
כשמגיעים לשעת העומס, המערכת זהה לחלוטין, אבל אנשים ידחסו את עצמם לרכבות שנראות כאילו הן כבר מלאות. עדיף להימנע מרכבות בשעות העומס של הבוקר ומעט אחרי 17:00.
סוגי לינה
לאחר שתעברו בין ההמונים למלון שלכם, עשויות להיות כמה חוויות חדשות שמחכות לכם בהתאם לסוג הלינה שבה אתם נמצאים. הנה כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם:
מלון בינלאומי: במידה רבה מה שאפשר לצפות במקומות אחרים, לפעמים עם אונסן (אמבטיה משותפת)
מלון עסקים: בדרך כלל קטן עם שירותים מינימליים
Airbnb: ייתכן שיהיו פוטונים על הרצפה במקום מיטות. בדרך כלל הם יהיו מוכנים עבורכם, אבל הם עשויים להיות בארון.
ריוקאן (פונדק יפני מסורתי): מסורתי מאוד. ארוחות הבוקר והערב הן בדרך כלל בזמנים קבועים, ויהיו זמנים מוגדרים להנחת או הסרת הפוטון, לרוב מוקדם בבוקר.
Minshuku (צימר יפני): מסורתי מאוד. סביר להניח שתאכלו ארוחות עם הבעלים, שיהיו יפניות מסורתיות, וכנראה שתחלקו חדר רחצה. פוטונים מסופקים במקום מיטות.
מלון אהבה: לא מקום לקחת את המשפחה שלכם! אלה לא מופיעים באתרי הזמנות רגילים ומשלמים בדרך כלל לפי שעה עבור קצת זמן זוגי… אם אתם מבינים למה אנחנו מתכוונים.
שפה ומנהגים
הצוות בחנויות ובמסעדות בערים הגדולות עשוי לדבר קצת אנגלית, וצוות המלון אפילו יותר, אבל אי אפשר לסמוך על זה. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם זה היא לתכנן מראש ולהשתמש בבלוג השפה של GaijinPot כדי ללמוד כמה יסודות לפני שאתם נוסעים.
מלבד השפה, יש כמובן גם מגוון שלם של מנהגים שונים. זה טוב להיות מודעים להבדלים האלה, אבל הנה כמה שחשוב לשים לב אליהם:
אנשים בדרך כלל משתחווים במקום ללחוץ ידיים ביפן, אבל עשויים להושיט את ידם כדי ללחוץ אם הם יודעים שאתם מחו"ל. קידה פירושה גם "תודה" ו"סליחה".
יצירת X עם אצבעות או זרועות פירושה "לא" "אנחנו סגורים" או "אין מושבים", ובדרך כלל משתמשים בה כאשר מישהו מרגיש עצבני לגבי השימוש באנגלית, אז השתמש במחווה זו במקום.
אל תתנו טיפ על שום דבר ביפן, כולל מסעדות ומוניות. הם יחזירו לכם את הכסף.
כמובן, אתם עלולים להיתקל בטונות של הבדלים תרבותיים אחרים, אבל אלה אמורים לתת לכם בסיס טוב להיות מוכנים ומכבדים במהלך הטיול הראשון שלכם ליפן!
מה הכי הפתיע אתכם בטיול הראשון שלכם ליפן? שתפו את החוויות שלכם בתגובות למטה כדי לעזור לנוסעים אחרים בפעם הראשונה שלהם!
AddValue 