5 פארקי השעשועים של תרבות זרה ביפן

ביפן ישנה אהבה רבה לפארקי שעשועים. מאתר הנופש טוקיו דיסני ועד פוג'י-קיו היילנד, ישנם הרבה מקומות לרכב ברכבת הרים, לחבק קמע צבעוני ולבזבז סכום מופרז של כסף על רגלי הודו וצ'ורוס מעופש. עם זאת, ישנם סוגים אחרים של פארקי שעשועים ביפן שבו להיות זר הוא הנושא.

יפן, כמדינת אי, יכולה להרגיש מרוחקת משאר העולם. זה לא כל כך קל פשוט לקפוץ למדינות אחרות כמו אירופה או דרום אמריקה.ופה נכנס לתמונה פארק השעשועים הזר. על ידי ביקור בפארק שעשועים עם תרבות זרה, ניתן  לספוג את האווירה ממדינה אחרת מבלי לעזוב את יפן. אבל, כמובן, לא עוזבים את יפן, וזה מה שהופך את המקומות האלה למעניינים כל כך.

להלן חמישה פארקי שעשועים יפניים שבמרכזם תרבויות זרות

Huis Ten Bosch – בית טן בוש (תרבות הולנד)

בית טן בוש הוא המלך הבלתי מעורער של פארקי השעשועים הזרים ביפן, ארץ פלאות ענקית של צבעונים, אורות וארכיטקטורה אירופאית בהשראת הולנד. ממוקם בסאסבו, נגסאקי, זה כמו לאס וגאס, עם תה במקום שתייה חריפה, וחתונות מפוארות במקום כאלה של אלביס.

למרות שיש תקדים היסטורי להולנדים בנגסאקי (לדוגמה, דג'ימה), בית טן בוש עוסק פחות במציאות ויותר במילוי פנטזיה אירופאית מפוארת. היא מאוישת גם על ידי דינוזאורים רובוטים כי, ובכן, זו יפן

אטרקציות באתר: חוויות VR, הופעות חיות, כפרי חג המולד ותאורה, דינוזאורים רובוטים ועוד הרבה יותר. אטרקציה בולטת היא שכפול של שיטפון גדול שהתרחש בפועל בהולנד. התיאטרון משתמש באורות, ערפל, קול ו-800 טון מים כדי לשחזר את החוויה.

Dreamton Village – כפר דרימטון (תרבות אנגליה)

נניח שאתם מחפשים תאורה יקרה כמו בית טן בוש. במקרה כזה, אתם צפויים להתאכזב מכיוון שזה מקום קצת יותר מסורתי. עם זאת, עם בתים ובניינים בסגנון ישן , זוהי חווית תרבות אנגלית מהנה במיוחד

בפארק יש חדר תה בסגנון אנגלי המגיש פיש אנד צ'יפס, חנות עתיקות בשם Antique, פאבים , גנים וכמה קוטג'ים שבהם ניתן לבלות את הלילה.

Washuzan Highland – וושוזן היילנד (תרבות ברזיל)

אחרי שיטוט בהאג ולילה רגוע בקוטג' באזור הכפרי הבריטי, אולי תרצו לבקר במדינה עם קצת יותר התרגשות. אם כן, סעו אל Kurashiki, Okayama והפארק הברזילאי וושוזן היילנד.

ממוקם על הר המשקיף על הים הפנימי היפה של סטו, בפארק הברזילאי יש כל מה שהמדינה מפורסמת בו, כמו קפיצת בנג'י, פארקי מים, רכבת הרים עומדת והמבורגרים.

רגע. מה?

בסדר. לא בדיוק מה שעולה לראש כשחושבים "ברזיל", אבל יש להם גם מופעי סמבה. אמנם רק פעם ביום בימי חול ופעמיים בסופי שבוע ובחגים, אז תכננו בהתאם. הפארק קצת ישן ומתחיל להראות את גילו, אבל איפה עוד אפשר לרכוב על רכבת הרים המופעלת על ידי אופניים ולהשתתף במופע סמבה באותו היום?

Fukuju No Sato – פוקוג'ו נו סאטו (תרבות מונגוליה)

זה פחות פארק שעשועים ויותר חוויה תרבותית. הכפר המונגולי פוקוג'ו נו סאטו מאפשר לכם לחוות איך זה לשהות ב- 'גר', בית מונגולי. הפארק נמצא בעיר Ena שבהרי גיפו.

למרות שהם נראים כמו 'גרים' מסורתיים, הם מעוטרים בשירותים מודרניים כמו מיזוג אוויר ומקרר קטן (למרבה הצער, אין חלב סוס מותסס בפנים). יש גם בורות ברביקיו, מקום להתנסות בבגדים מונגוליים מסורתיים, ו- (כי בכל זאת זה ביפן) אונסן.

זה אולי לא מרגש כמו כמה מהמיקומים האחרים המפורטים כאן. אך בכל זאת, זו היא חוויה תרבותית מהנה. אם נמאס לכם ממקומות המחנה הרגילים ונמצאים באזור צ'ובו, תעיפו מבט.

The Little World Museum Of Man – מוזיאון העולם הקטן של האדם (מספר תרבויות)

מוזיאון העולם הקטן של האדם (או- העולם הקטן) אינו מוזיאון וגם לא מוזיאון זעיר. זהו למעשה פארק גדול למדי באוויר הפתוח באינויאמה, איצ'י, עם מקומות מגורים, בירה ומזון המיובא מרחבי העולם.

בפארק תוכלו למצוא בירה ואוכל מרחבי העולם, מופעי תרבות שונים, כפר הגרמני המגיע עם כנסייה קטנה, בית יאפ מיקרונזי, בית חווה טייוואני ומתחם כפר שלם מבורקינה פאסו. יש גם אוכל מרחבי העולם. עם זאת, חלקם מסגירים העדפות יפניות (כמו צ'יג'ימי בסגנון יפני, מנת פנקייק מלוחה, ולא הג'ון הקוריאני הנפוץ יותר). השטח גדול יותר ממה שניתן לצפות, אז תנו לעצמכם יום שלם לחוות הכל.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

הפארקים הלאומיים הטובים ביותר ביפן

חקרתם את טוקיו? ביקרתם בכל המקדשים בקיוטו? אם אתם מחפשים לברוח מג'ונגל הבטון, צאו לאחד מ-34 הפארקים הלאומיים רחבי הידיים של יפן, כל אחד עם הקסם הייחודי שלו. בין אם אתם חובבי נופי הרים מושלגים או מעדיפים נופים של חופים טרופיים, שמורות הטבע השופעות של המדינה יספקו אתכם.

אז דלגו על הערים והוסיפו כמה מהפארקים הציוריים האלה לתוכניות הטיול שלכם. מצפון הוקאידו ועד אוקינאווה שטופת השמש, הנה הפארקים הלאומיים הטובים ביותר ביפן/

הפארק הלאומי שירטוקו

איפה זה?

בחצי האי שירטוקו במזרח הוקאידו, הפארק הלאומי הזה מרוחק במיוחד. אמנם יש כבישים בכ-75 אחוז מחצי האי, אבל חלק מהפארק ניתן לראות רק בסירה או בטרקים רגליים.

למה ללכת?

הפארק הלאומי שוכן לאורך ים אוחוטסק, מה שאומר שתוכלו לראות קרח שנסחף מנהר האמור ברוסיה עובר במימיו. ניתן לראות את הקרח בצורה הטובה ביותר בין ינואר לאפריל. במהלך החורף, טיולי הליכה בקרח הם פעילות פופולרית, ותוכלו אפילו להזמין שייט בקרח.

לינה העיירה אוטורו, ביתם של מספר בתי מלון ואתרי נופש אונסן, היא ההימור הטוב ביותר עבור שהייה באזור.

הפארק הלאומי סנריקו פוקו

איפה זה?

פארק לאומי זה עובר לאורך קו החוף של מחוז אאומורי הצפוני של יפן, ולאחר מכן משתרע דרומה דרך מחוזות איוואטה ומיאגי.

למה ללכת?

הפארק הלאומי Sanriku Fukko הוא שילוב של מספר פארקים שחוברו יחידיו במאמץ לעזור להחיות את אזור טוהוקו לאחר רעידת האדמה הגדולה במזרח יפן בשנת 2011. שימו לב לתצורות הסלע הייחודיות והצוקים המשוננים המשקיפים על הים.

לינה

קמפינג היא הדרך הטובה ביותר להפיק את המרב מהביקור בפארק, ויש מספר אתרי קמפינג נהדרים הפזורים ברחבי הפארק. יש גם הרבה מלונות וריוקאן בכל שלושת המחוזות.

הפארק הלאומי ניקו

איפה זה?

הפארק הלאומי ניקו נמצא בלב האזור השופע וההררי של קאנטו הממוקם במחוז טוצ'יג'י מעט צפונית לטוקיו.

למה ללכת?

פארק ניקו הוא תענוג למי שמקווה להציץ במקדשים מלכותיים המוקפים בטבע בתולי ובעלים צבעוניים בסתיו. האזור שמסביב לאגם צ'וזנג'י ומפלי ריוזו מדהים במיוחד עם העלווה הסתווית. הפארק הוא גם "ביתם" של מספר מעיינות חמים טבעיים אם אתם מחפשים טבילה חמימה ונעימה.

לינה

ישנם חצי תריסר אזורי אונסן בפארק המציעים לינה למטיילים.

הפארק הלאומי סאנין קייגן

איפה זה?

ממש צפונית לאוסקה וקיוטו, הפארק הלאומי הזה משתרע על פני 75 ק"מ של קו חוף ובו ניתן לראות כמה מנופי החוף הטובים ביותר בכל יפן. שמורת הטבע מקיפה שלושה מחוזות, כולל קיוטו, היוגו ו- טוטורי.

למה ללכת?

אחת מנקודות השיא בפארק היא דיונות החול הנרחבות בטוטורי, קבוצת הדיונות הגדולה ביותר ביפן. האזור נרשם גם כגאופארק עולמי של אונסק"ו, הודות לנוף הייחודי שלו ותצורות הסלע שנמצאו לאורך קו החוף.

לינה

תלוי לאיזה אזור בפארק אתם רוצים להיות קרובים, ישנן מספר עיירות וערים עם מקומות לינה. Kinosaki Onsen הוא אידיאלי עבור אלה המחפשים חווית ריוקאן מסורתית, בעוד הערים Toyooka או Takeno הן גם אפשרויות נוחות

הפארק הלאומי ג'ושינטסו קוגן

איפה זה?

הפארק הלאומי ההררי הזה באי הראשי של יפן משתרע על פני מחוזות גונמה, נאגנו ונייגהטה וכולל מספר הרי געש רדומים ופעילים.

למה ללכת?

בחורף, האזור הוא יעד פופולרי לספורט חורף. זהו גם ביתו של פארק הקופים Jigokudani, שבו תמצאו לעתים קרובות קופי מקוק פראיים רוחצים באונסן בחוץ. עיירת הנופש Karuizawa נמצאת גם היא בתוך הפארק הלאומי והיא מקום פופולרי לרכיבה על אופניים וגולף בקיץ או סקי והחלקה על הקרח בחורף. בנוסף, יש הרבה מה לראות תוך כדי טיול בעיירה.

לינה

מסביב לפארק ניתן למצוא מספר עיירות אונסן עם ריוקאן מקומי ויש גם אתרי קמפינג ברחבי הפארק.

הפארק הלאומי יושינו-קומאנו

איפה זה?

ממוקם באזור קנסאי, פארק לאומי זה מקיף את מחוזות מיי, נארה ו-וואקאיאמה.

למה ללכת?

מכיוון שהפארק הזה מכסה שטח כה גדול, ניתן למצוא בו מגוון של נופים, מהרים הנישאים ועד לנווה מדבר על חוף הים. נקודות השיא כוללות את מקדש קומאנו-נצ'י טאישה הגרנדיוזי עם מפלי נאצ'ינו-אוטאקי ברקע, הגוונים הוורודים של הר יושינו בעונת פריחת הדובדבן ואתר המורשת העולמי Kumano Hongu Spa Village.

לינה

על החוף של וואקאיאמה ניתן למצוא מגוון עיירות נופש המלאות במלונות, בעוד נארה היא מקום נהדר לשהות בו אם אתם מחפשים לבקר בהר יושינו.

הפארק הלאומי יאקושימה

איפה זה?

הפארק ממוקם במחוז קגושימה, פארק לאומי זה מכסה כמה מאיי אוסומי, כולל כל האי קוצ'ינוארבוג'ימה וכמעט מחצית מיאקושימה עצמה.

למה ללכת?

יאקושימה הוא כנראה האי הנערץ ביותר בפארק ובו גדלים כמה מהעצים העתיקים ביותר במדינה. בפרט, עץ הארז העתיק ג'ומונסוגי שגילו מוערך בין 2,000 ל-7,200 שנים. טיול רגלי באי ההררי הוא פעילות פופולרית, לצד צפייה בצבים המטילים את ביציהם ממאי עד יולי לאורך החוף.

לינה

ניתן ללון בשתי עיירות הנמל הגדולות של יאקושימה: מיאנוורה ואנבו.

הפארק הלאומי איריומוטה-אישיגקי

איפה זה?

פארק לאומי טרופי זה ממוקם בארכיפלג הדרומי של מחוז אוקינאווה. הוא כולל חמישה מאיי יאימה: אישיגאקי, איריומוטה, טאקטומי, קוהמה וקורו.

למה ללכת?

אם אתם מחפשים את מפלט החוף האולטימטיבי, האיים של הפארק הלאומי Iriomote-Ishigaki הם המקום ללכת אליו. תוכלו למצוא את החול המפורסם בצורת כוכב בחלק מהחופים ושנורקלינג בשוניות האלמוגים הוא חובה. Iriomote ידוע בג'ונגלים השופעים שלו, והוא נקודה טובה לטיולים רגליים או קיאקים בנהר. באי הקטן טקטומי שוכן כפר ריוקיו עתיק ומומלץ לחקור אותו ברגל או באופניים.

לינה

מעבורות מהאי הגדול ביותר, אישיגאקי, יכולות לקחת אתכם לכל האיים שמסביב, אז עדיף להישאר שם אם אתם מתכננים לראות כמה שיותר מהפארק. יש גם כמה אפשרויות לינה ב-Iriomote ו-Taketomi אם אתם מעדים ללכת רחוק יותר.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

7 מילים ומושגים יפניים שכל אחד יכול להתחבר אליהם

עד כמה שאנחנו מנסים לתרגם את הניואנסים המדויקים של מילה או ביטוי משפה אחת לאחרת, לפעמים אנחנו לא יכולים שלא לייחל שמילים יפניות מסוימות היו קיימות באוצר המילים העברי. למרות שלכל מילה יש ניואנס מסוים, תופתעו מכמה היא רלוונטית לחיי היומיום שלנו, ללא קשר למקום מגוריכם.

מהברכה האהובה על יפן ועד למילה ספציפית השמורה לרגעים שבהם לא מתחשק לכם לפתוח את הדלת (לא, זה לא 'לך מפה'), המילים האלה נושאות כל כך הרבה עומק שפשוט אי אפשר לתרגם אותן למילה אחת בעברית.

קוצ'יסבישי

לאכול גם כשאתה לא רעב הוא הרגל שאנשים רבים מודים שיש להם. יש המייחסים זאת לשעמום, אחרים קוראים לזה אכילת נחמה. ביפן, לעומת זאת, סביר להניח שאתה חווה קוצ'יסאבישי או 'בדידות הפה'. סביר להניח שגם מעשנים המנסים להפחית את הרגלי הסיגריות שלהם ירגישו קוצ'יסאבישי – והם עלולים לפנות ללעיסת מסטיק כפי שרוב האנשים עושים כשהם מפחיתים את הדחף שלהם לעשן או לאכילת נחמה.

שוגנאי

'שוגנאי', או 'לא ניתן לעזור', משמש לרוב כאשר אתה מכיר במשהו שאינו בשליטתך ואתה מחליט להפיק ממנו את המיטב. 'שוגנאי' זה כשמישהו שאתה אוהב לא מגיב לרגשות שלך, או כשיורד גשם ביום שבו תכננת פיקניק. זה יכול לשמש גם כעידוד כאשר אתה מזכיר למישהו שהוא לא צריך להתעכב על דברים שהוא לא יכול לשנות.

אוצוקרה

יותר מ'שלום' או 'להתראות', היפנים משתמשים בדרך כלל ב'otsukare' כשהם מברכים אחד את השני, במיוחד בעבודה. מילה זו בו-זמנית מודה על לראות מישהו בפעם הראשונה באותו יום, תוך הכרה במאמצים שלו.

פגשתם חבר אחרי יום עבודה ארוך? 'אוצוקרה'.  קיבלתם שיחת טלפון מעמית לעבודה? 'אוצוקרה'. חוזרים הביתה אחרי ששיחקתם כדורגל עם החברים שלכם? 'אוצוקרה'. זה אומר 'עבודה טובה', 'משחק טוב', 'אתה בטח מותש!' ו'כל הכבוד', הכל במילה אחת – זה בדיוק סוג הרבגוניות שאנחנו יכולים להשתמש בה יותר.

בימיו

Bimyou, או מה שניתן לתרגם באופן רופף ל"פושר", היא כמו המקבילה היפנית ל "לא משהו". ניתן להשתמש במילה כדי לתאר כל דבר שהוא בינוני, נמוך או "לא ממש שם". אתם יכולים להשתמש ב- "בימיו" כדי לתאר ספרים או סרטים שלא מצליחים להרשים אתכם, אבל זה יכול לשמש גם למושגים מופשטים יותר כמו חלון זמן מביך – כשיש לכם כמה שעות פנויות בשדה תעופה אבל פשוט לא מספיק זמן כדי לעזוב ולחזור, או תחזית מזג אוויר מפוקפקת.

מנדוקוסאי

יש אנשים שמתארים את בישול הארוחות שלהם כ-"mendokusai". עבור ילדי בית ספר, שיעורי בית הם במיוחד "מנדוקוסאי". המילה מתייחסת בדרך כלל לכל דבר מעט משעמם או מייגע שאתם חייבים להתמודד איתו או שאי אפשר להימנע ממנו. עם זאת, ניתן להשתמש ב- "מנדוקוסאי" גם כדי לתאר אנשים או מצבים מסוימים. מי שמעורב בדרמה מיותרת או נאלץ להתמודד עם אדם קשה במיוחד, רשאי לגלגל עיניים ולהגיד שהכל יותר מדי "מנדוקוסאי".

מוטנאי

מתקשים להיפרד מבגדים שאתם אף פעם לא לובשים או לזרוק תבלינים שפג תוקפם? "Mottainai" הוא מונח עממי המשמש כאשר מתמודדים עם תחושת החרטה שמגיעה עם בזבוז. "מוטנאי" מתייחס לא רק לפריטים שאתם זורקים לפח, אלא גם דברים טובים לחלוטין שנותרו ללא שימוש או יושבים באחסון. ניתן להשתמש במונח גם כדי לתאר בזבוז של כישרונות או הזדמנויות שהוחמצו.

אירוסו

"Irusu" המילה המשלבת את המונחים היפניים ל- "כאן" ו"התעלם", משמשת לתיאור מצב שבו אתה בבית אבל לא בא לך לענות לפעמון הדלת. אם יש לך מתגנב בך חשד שהאדם ליד דלתך נמצא שם כדי למכור לך תוכנית מנוי שאינך צריך, אתם עלולים להתפתות פשוט להגיד "אירוסו".

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

הנוחות של הטלת קללות וקסמים ביפן

ממקורותיה העתיקים ועד לזמנים המודרניים, ביפן קיים עולם שלם של כישופים, קסמים זדוניים ולחשים שמחכים להתגלות

בימים אלה, יפנים רבים חווים הרבה לחץ ובעיות בעבודה עקב מגיפת הקורונה. נראה שרבים סובלים ממתח וחרדה. בסביבה כל כך קשה, זה לא מפתיע שאנשים מחפשים דרכים לשחרר קיטור.

אחד הביטויים הרבים של תקופה זו הוא עלייה בקללות, שאינה מוגבלת ללמלמל "צ'יקושו!" ("לעזאזל!") בשקט, אלא גם קללות וכישופים נוראיים השמורים בעיקר לסרטי האימה המפחידים ביותר.

1. קללה על כריתת קשרים

אחת הקללות הנפוצות והזולות ביותר ביפן הן קללות קדושים (הפרדה, ניתוק יחסים), המבוצעות בדרך כלל במקדשי אנקירי כמו פושימי אינארי טאישה של קיוטו, קאדוטה אינארי של אשיקאגה ואנקירי אנוקי בטוקיו. מקדשים אלו משמשים כדי לקרוא לאלים להשתמש בכוחם כדי לעזור למתפלל לנתק קשרים (בעיקר) עם  אנשים לא נעימים.

2. קללה שנמשכת דורות

כמובן, פשוט לחתוך קשר עם מישהו זו אינה קללה כל כך חזקה. עבור אנשים מסוימים, זה פשוט לא מספיק. במקום זאת, הם עשויים לרצות לשמור טינה גם לאחר המוות. ביפן, אנשים רבים עדיין מאמינים ברוחות זדוניות שעולות מהקבר כדי להמשיך בטינה, לא רק כלפי אדם אלא גם כלפי דורותיהם הקודמים.

3. בובות יפניות

תארו לעצמכם שאתם מגיעים לביתכם ומוצאים בובה הפוכה שלכם ממוסמרת לדלת. הבובות האלה, הידועות בתור wara ningyou, הן קללת הפחדה. לעתים קרובות משאירים את הבובה במקום שמישהו יכול לראות אותן כמו גרסה לא עדינה במיוחד של פרויקט המכשפה בלייר או סצנת ראש הסוס בסנדק

למרות מה שרוב האנשים מאמינים, התמונות הללו אינן תמיד שליליות מכיוון שניתן להשתמש בהן כדי להערים על רוחות רצחניות לקחת את הבובה במקום את האדם האמיתי. עם זאת, זה יכול להיות מפחיד באותה מידה. סיפורי מדורה רבים מספרים על אנשים שהתעוררו וגילו שבובה שלהם נעלמה.

כמובן שניתן להשתמש בבות אלו גם לרעה. כדי ליצור בובה מקוללת, האדם הפגוע רושם את שם הקורבן שלו או לוקח חלק גופני מהם, בדרך כלל גזרי שיער או ציפורניים, ומניח אותו בתוך הבובה. הרעיון הוא לבטא את האדם הזה בתוך הבובה ולאחר מכן כאשר אותו אדם ממורמר יחדיר סיכה אל תוך הבובה, דברים רעים יקרו…

4. 'שעת השור'

אחד הזמנים הידועים לשמצה ביותר למסמר בובה היא במהלך "שעת השור", בדרך כלל בסביבות 1 בבוקר עד 3 לפנות בוקר, קללה זו ידועה בשם "שעת ביקור השור" והיא – לפחות היסטורית – פופולרית לנשים שזועמות על התנהגותו הרעה של המאהב שלהן.

בדרך כלל קללה זאת נעשת כך:

מתיל הקללה מבקר במקדש בשעות הבוקר המוקדמות, באופן אידיאלי עונד נרות על ראשו, וממסמר בובה לעץ. עצם המעשה הוא עלבון כל כך גדול לרוחות המקומיות כך שהן נוקטות את הנקמה הנוראה ביותר נגד המאהב לשעבר האומלל.

5. קללות מחשב

בעולם המודרני, כמובן, הקללות לא נעלמו, במקום זאת, הן פשוט הפכו לזמינות יותר בקלות ובנוחות. לעשות את כל המאמץ ליצור חפץ מקולל או לבקר באזור לוקח יותר זמן ממה שרוב האנשים מוכנים לבזבז, אז עכשיו שירותים מקוונים יפניים יכולים לטפל בכישוף שלכם – תמורת תשלום סמלי, כמובן.

שירות אחד שמושך תשומת לב רבה הוא (Nihon Jujutsu Kenkyu Jukikai), או האגודה היפנית לחקר הקסמים, שתדאג להטיל קסמים בשמכם על חטאים כגון (על פי האתר שלהם): "ניאוף, חזרה לבן/בת הזוג בעקבות זריקה, גניבה ממישהו ובגידה." החברה מציעה מחירים שונים משירות בסיסי של 20,000 ¥ ועד לחבילה שלמה של 300,000 ¥.

אם משכורת חודשית נשמעת יקרה מדי, אל תדאגו, בימים אלה, ניתן לרכוש אפשרויות דלות תקציב באינטרנט ולשלוח אותן עד הבית. ישנם דפים המוקדשים לרכישת כל הדברים הדרושים לקללות שלכם באמזון, יאהו ו-Mercari כשהמחירים יורדים כל הזמן בשל הביקוש הרב.

איך להילחם בקללות?

מה עליכם לעשות אם מצאתם את עצמכם בקצהו של איזה וודו זדוני במיוחד? ובכן, בדומה למנגת Jujutsu Kaisen, ישנם מאסטרים מהחיים האמתיים שקיימים כדי להילחם בקללות. מקדשים מציעים שירותים שבהם כומר יבוא לביתך ויטהר אותו מרוחות רעות או ימכור לך קסם, או קמע כדי להדוף את עין הרע.

אז, אלא אם כן אתם רוצים להפוך לקורבנות של ג'ינקס קסום, הקפידו להיות טובים לכל האנשים בחייכם, כי לעולם אי אפשר לדעת מי יטיל עליכם כישוף נורא.

אך אם אינכם מסוגלים להסתדר עם זה, לפחות תדאגו לפקח עין לאן נעלמו גזירי הציפורניים שלכם ומה בן או בת הזוג שלכם עושה בין השעות 01:00-3:00.

*התnונות בבלוג מרחבי הרשת

המדריך לגרביים ביפן

לקראת החורף שמגיע הכנו רשימת גרביים שיחממו אתכם וישאירו אתכם אופנתיים.

ליפן יש מוניטין של מקום בו ניתן להשיג גרביים הודות למגוון הרחב , מהטאבי ועד לגרבי הברכיים. במשך מאות שנים, היפנים חלצו את הנעליים שלהם בתוך הבית, וברגע שהם עושים זאת, הם צריכים ללבוש גרב טובה מתחת (גרביים עם חורים באצבעות הרגליים לא יעבדו ואל תחשוב אפילו על ללכת יחפים).

טאבי

גרבי טאבי ליטפו את רגליהם של האצולה, האיכרים, הסמוראים והגיישה מאז המאה ה-13. עיצוב האצבע המפוצלת שלהן נועד להתאים לסנדלי חוטיני מסורתיים, גטה וזורי, שפעם שלטו ברחובות יפן העתיקה. ואז, בסביבות 1922, יצרנית הצמיגים ברידג'סטון כמעט העלימה את הטאבי עם המצאת ג'יקה-טאבי עם סוליית גומי, שילוב של מגפיים-גרב שמתורגמת מילולית ל"טאבי לקרקע".

עם כניסתן של נעליים בסגנון מערבי, גרבי הטאבי איבדו חלק מהצורך שלהן, אבל זה לא אומר שהן אינן בשימוש יותר, השילוב של גרב-סנדל עדיין נלבש לאורך הקיץ היפני הלוהט. העיבודים המודרניים מוותרים על הצבעים הקלאסיים של העבר לטובת הדפסים וסגנונות המפתים את ההמונים (חשבו על סומו וסושי), ומייצרים מזכרות נהדרות לתיירים לקחת הביתה.

גרביים עם חמש אצבעות

האבולוציה של גרב הטאבי המפוצלת מובילה אותנו אל "בן דודו " : גרביים עם חמש אצבעות. אולי הגרבים נראות קצת אחרת, אבל ליתרונות שלהן יש תמיכה מדעית עולמית. גרביים אלה בהשראת כפפות מונעות בעיות של רצים כמו שלפוחיות על ידי ספיגת זיעה מהבהונות.

הם אינן מגבילות ומאפשרות לרגליים להימתח בחופשיות ולעזור בשיווי משקל. יתרה מכך, אוניברסיטת צוקובה מצאה התאמה חיובית בין גרביים עם חמש אצבעות למחזור הדם; התוצאות מצביעות על כך שהן שומרות על טמפרטורת גוף גבוהה יותר מאשר גרביים רגילות.

חלק מהיצרנים שילבו עיצוב זה עם וואשי (נייר יפני מסורתי) כדי ליצור גרב ללא ריח העמידה לטווח ארוך, "ידידותית" לסביבה, כאשר יצרנים אחרים משתמשים בחומרים בני קיימא כמו במבוק, שהוא חומר "נושם", היפואלרגני ואנטי בקטריאלי.

גרבי ברכיים-Risque Kneehigh sock

הגרב המטורפת עד הברך היא תופעה תרבותית של הנוער ביפן. הן צצו בשנות ה-80 והיו נפוצות בקרב נערות מתבגרות. עד היום הן עדיין שיגעון בסצנת האופנה של לוליטה ודרך נפוצה לפאר את מדי בית הספר. הן גם מצאו כמה מעריצים אחרים.

גרבי ברכיים מייפות את רגליהן של דמויות אנימה רבות כמו דמות הפופ הוירטואלית Hatsune Miku"".

יש אפילו מונח סלנג מיוחד: zettai ryoiki"", שפירושו "טריטוריה מוחלטת", המתייחס לרווח בין הגרב לחצאית. המונח הזה הגיע מדמות האנימה- Neon Genesis Evangelion ומאז נכנס ללקסיקון הציבורי ביפן.

אם זה לא מספיק, ישנם שני ימים לא רשמיים ימי ni-hai (בגובה הברכיים), המוקדשים לחגיגת התופעה הזו והם מתקיימים ב- 28 בנובמבר ו-8 בפברואר: תאריכים אלו הם התייחסות חכמה למספרים היפנים שתיים (ni) ושמונה (hachi).

גרבי חדר

החורף ביפן נהיה די קריר, אז נשים יפניות אוהבות ללבוש מחסום נעים בין רגליהן לרצפות העץ הקרות של דירות יפניות. כמו שטיחים מערביים, טטאמי הייתה דרך טיפוסית של יפנים לבודד את בתיהם ולחמם את אצבעות הרגליים בחורף, אבל ירידה בביקוש לטטאמי פירושה צורך במשהו נוסף. גרבי כניסה לחדר.

לא רק שהן יכולות להיות צמריריות וצמודות, אלא שהן גם משרתות את כללי "נעילת נעליים בבית" ביפן ולעתים קרובות משמשות כחלופה לנעלי בית – בלי ההרגל המעצבן של להחליק כל הזמן.

קיים מגוון רחב של עיצובים של גרביים אלו מסוג הבד, עובי הגרב, צבע וכדומה.

גרביים מתרבות פופ

למה לא להשתמש בגרביים כדי לבטא את מי שאתם: תחומי העניין, התחביבים והאמונות שלכם?

ביפן, הבית של תת תרבויות רבות, יש גרביים לייצוג כל אלה. אתם לא צריכים להיות "מובילי אופנה" כדי ללבוש את הדמויות האהובות עליכם על הרגליים, אבל תוכלו לבחור בגרבים העשויות מרשת דייגים או גרביים עם אוזניים של חתול שיתאימו לתרבות הקוואיי היפנית (תרבות "החמידות" היפנית).

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

חג הודיה לעבודה

היום, ה-23 בנובמבר, חוגגים ביפן את חג ההודיה לעבודה, ה- Labour Thanksgiving Day, וביפנית- Kinrō Kansha no Hi.

חג לאומי זה נקבע בשנת 1948 כאירוע המשבח ומדגיש חשיבות העבודה, , במטרה להביע הערכה לעובדים התורמים תרומה נכבדת לחברה. החג מתרכז סביב ההכרה בזכויות העובדים והוקרת תודה לאנשים העובדים.

לפני שנקבע כ'חג ההודיה לעבודה', היה ה-23 בנובמבר נחגג כחג האסיף הקיסרי שנקרא Niinamesai. חג ההודיה על העבודה הינו למעשה השם המודרני לטקס חג האסיף. בטקס שהיה נהוג בחג באופן מסורתי, היה הקיסר מבצע את ההצעה הראשונה לעונה של אורז טרי שנקטף עבור האלים ולאחר מכן אוכל את האורז עצמו.

ההיסטוריה של חג האסיף הולכת מאות רבות של שנים אחורה כאשר העדות הכתובה הראשונה לחג שנמצאה בכרוניקות של יפן – אחד מספרי ההיסטוריה העתיקים של יפן, המתוארת מתקופת 720 – אומרת כי Niinamesai התקיים בנובמבר 678. המקור האמיתי כנראה הרבה יותר עתיק, וניתן אולי לחזור לזמן בו גידול האורז הגיע לראשונה ליפן לפני יותר מ- 2,000 שנה.

לאחר מלחמת העולם השנייה, חג ההודיה על העבודה נקבע כדי לסמן את העובדה שזכויות האדם הבסיסיות הן מובטחות, וכי זכויותיהם של העובדים הורחבו באופן משמעותי בחוקה שלאחר המלחמה.

החג עצמו לא מתאפיין בחגיגות גדולות, פסטיבלים או תהלוכות מרשימות אלא בחגיגות צנועות בתוך הבתים הפרטים. מקומות עבודה מנצלים את היום הזה על מנת קיים שיחות ודיונים על רעיונות ומטרות עתידיות עבור החברה.

חג זה מוקדש עבור היפנים להבעת הערכתם לאנשים העובדים למען המדינה כמו כבאים, שוטרים וכו'. את הבעת התודה מביעים ביום זה באמצעות מכתבים או ציורים שמכינים עבור השוטרים והכבאים ילדים בגן ובבתי ספר והם מגיעים לתחנות המשטרה או כיבוי האש להעניק לעובדים את היצירות שעשו עבורם. אירוע נוסף המתקיים הוא פסטיבל עבודה הנערך מדי שנה בעיר נגאנו. ארגוני עבודה מקומיים מממנים את האירוע כדי לעודד אנשים לחשוב על נושאים המשפיעים על שלום, זכויות אדם, והסביבה. הפסטיבל מסתיים במופע זיקוקים מרהיב.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

5 הרים מדהימים לטיול ביפן

יפן מלאה בנופים מרהיבים ואייקונים, מהערים הגדולות ואורות הניאון, חופים אקזוטיים ויערות שופעים. אך יפן גם מלאה בפסגות הרים מדהימות שאסור לפספס. כמובן, יש את הר פוג'י, אבל רק לטפס על פוג'י בזמן ביקור ביפן זו בושה. מאות פסגות אחרות מספקות נופים מדהימים וממוקמות מעבר לפינה.

אז הנה חמישה הרים מדהימים לטייל בהם ביפן-

הר קוראמה:

להר קוראמה הקסום, המפורסם בהיותו מקום הולדתו של הרייקי, יש הרבה מה להציע לנוסע הסקרן המעוניין לחקור מעבר לקיוטו – מקדשים קסומים, יערות עבותים מלאים בעצי ארז, אונסן מסביר פנים (מעיין חם), וטיול יום קל.

רק קצת במעלה הגבעה מתחנת הרכבת נמצאת הכניסה לקוראמה דרה- מתחם מקדשים ענק המתפרש על צלע ההר. ניתן לעלות ברכבל במעלה צלע ההר אל המקדש הראשי, או לטייל בשביל המפותל ולחקור את המקדשים הקטנים יותר ש"מנקדים" את צלע הגבעה בדרך למעלה. בחלק העליון, המדרון התלול משתלב לתוך חצר שבה יושב המקדש הראשי ומשקיף על ההרים שמסביב ועל העמק למטה. זהו נוף מדהים בכל עונה, אבל במיוחד בסתיו כשהעלים מראים את הגוונים הלוהטים שלהם.

אם תמשיכו במעלה ההר (מדרגות עץ מנחות את הדרך), בסופו של דבר תעזבו את מתחם המקדש ותתחילו את הטיפוס . דרך היער, תפגשו עוד הרבה מקדשים קטנים המציעים הפוגה מההמונים. ראוי לציין חורשה אחת שלווה במיוחד של עצים ששורשיהם צמחו מעל פני האדמה ונרקמו יחדיו. כולל ההליכה מבסיס מתחם ההיכל, הטיול הוא 3.9 ק"מ ואורך כ-2-3 שעות, אבל הוא די קל ומתאים למתחילים.

הר דאיבוסטסו:

זהו טיול יום קל מטוקיו, כמו גם טיול מתון. דאיבוסטסו מספק את אחד הנופים הטובים ביותר של הר פוג'י ביום ללא עננים. ההר נמצא בפארק הלאומי "צ'יצ'יבו טאמה קאי" במחוז יאמנאשי, וגובהו מתנשא לכ- 2,057 מטרים.

הטיול יכול להיות באורך של שעתיים עד ארבע שעות, תלוי באיזו דרך עולים או יורדים את ההר. מה שבטוח, סעו באוטובוס עד לנקודת ההתחלה העיקרית. המקום הקל לשהות בו בקרבת מקום הוא קטסונומה, ארץ היין של יפן. נקודה זו מאפשרת את מיטב יפן: אונסן, יין וטבע.

הר שיבוצו:

אם אתם מתכננים טיול ציורי ומאתגר, צאו להר שיבוצו, רק כמה שעות מטוקיו. שיבוטסו, שנמצא ברשימת "100 ההרים הטובים ביותר ביפן", ממוקם בתוך הפארק הלאומי אוזה שבמחוז גונמה.

לאחר לינה באחד מהפונדקים הקרובים, התחילו את טיולכם בשעות הבוקר הקטנות – בערך בשעה 5 בבוקר. הטיפוס לפסגה הוא 2,228 מטר ומוערך ב-3 שעות . קל ללכת בשביל הסלעי. מסלול זה הוא חלק מדרגות עץ, חלק קרשי עץ וחלק סלעים, עם שרשרת בצד השביל כדי לעזור לטפס במעלה סלע גדול. המסע כולו אורך כ- 5 שעות בערך. כשמגיעים לפסגה, נהוג להצטרף לשאר המטיילים למנוחה ואכילת צהריים מול הנוף שמעל העננים.

הר אסו:

הר הגעש הפעיל הגדול ביותר ביפן ואחד הגדולים בעולם, הר אסו הוא מקום חובה לכל מי שנוסע לקוממוטו. בגובה 1,592 מטרים מעל פני הים, הוא מתהדר גם בחמש פסגות דאיה ובקלדרה אחת מדהימה. באזור נמצאות העיר אסו, אסו טקאמורי-צ'ו והכפר אסו הדרומי, המציעות פעילויות אחרות החל מטיולים רגליים, רכיבה על סוסים ועד מעיינות חמים.

בתוך הר אסו שוכנים חמישה הרים המרכיבים את אסו גוגאקו אך נאקה-דייק הוא הר הגעש הפעיל ביותר כרגע – ומומלץ לברר לגביו לפני הביקור בהר. ישנם קטעים רבים של הר הגעש שתוכלו לסייר בהם: הר נקאדקה, המציע נוף מרהיב של הלוע, נגיש באמצעות מכונית או על ידי חבל. בשל פעילותו של הר הגעש, והפוטנציאל הגבוה להתפרצויות, לפעמים לא ניתן להתקרב. עם זאת, אם בכל זאת תצליחו לבקר בנקאדקה, תוכלו לבקר במוזיאון הר הגעש אסו ולצפות במכתש שעומקו מגיע עד ל-100 מטרים.

הר טאקאו:

פחות משלוש שעות ממרכז שינג'וקו, הר טקאו מציע מגוון מסלולים לכל מטייל. לבעלי נטייה פחות אתלטית, תחנת טקאוסנגוצ'י נמצאת במרחק של צעדים ספורים בלבד מתחנת הרכבל או החבל שלוקח את הנוסעים באמצע ההר. רוב מסלולי ההליכה נמשכים כ-90 דקות.

הפסגה מתהדרת בנופים פנורמיים יפים של האזורים שמסביב ושל הר פוג'י ביום בהיר. ניתן לסיים את הטיול עם טבילה באונסן ליד התחנה או לקפוץ למוזיאון הטריק לאמנות. מאמצע אפריל, העצים מתפקעים בוורוד התוסס של פריחת הסאקורה המפורסמת. לעומת זאת, מאמצע נובמבר מסלול ההליכה הפופולרי גדוש בעלים אדומים וכתומים לקבלת פנים הסתיו.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

חג ה"שיצ'י-גו-סאן" – 7-5-3

חג שיצ'י-גו-סאן (七五 三,  "שבע-חמש-שלוש") הוא טקס מסורתי המציין מעבר גילאים של ילדים בשלבים חשובים בהתפתחותם בדרך לבגרות.

בחג, המצוין ב-15 בנובמבר, נישאת תפילה למען בריאותם, אושרם וגדילתם של הילדים נחגג במקדשים שונים ברחבי יפן. המילה "שיצ'י" משמעותה "שבע", "גו" משמעותה "חמש" ו"סאן" משמעותה "שלוש". על פי הנומרולוגיה המזרח אסיאתית מספרים אי זוגיים נחשבים לברי מזל, ומעבר לכך, גילאים אלו מציינים שלבים חשובים בהתפתחותו של הילד.

בכל רחבי יפן בנים בני שלוש וחמש ובנות בנות שלוש ושבע מבקרים במקדשי שינטו בליווי בני משפחותיהם הנרגשים לקבלת ברכת הכהן לבריאות והצלחה. הבנות לובשות קימונו והבנים עוטים ג'קטים מיוחדים הנקראים הָאוֹרִי (Haori) ומכנסיים שנקראים הָקַאמָה (Hakama), אך בשנים האחרונות יותר ויותר ילדים לובשים לבוש מערבי.

ככל הנראה החג נחגג לראשונה בתקופת היאן (794-1185) בקרב בני האצולה, ובימי הביניים גם משפחות סמוראים החלו לחגוג את גדילת בניהם ובריאותם הטובה. בתקופת אדו (1603-1868) התפשט המנהג גם ליתר המעמדות ומשפחות רבות החלו לפקוד את המקדשים כדי לזכות בברכה מצד כהני השינטו. מנהגי החג המוכרים כיום השתרשו בתקופת מייג'י (1868-1912).

קיימות מספר סיבות לבחירה בגילאים אלו וכולן נעוצות במסורת היפנית:

1. גילאים אלו נחשבים עפ"י הנומרולוגיה של מזרח אסיה כמספרים בעלי מזל. המספרים 3, 5, 7 הם מספרים שהיפנים מאמינים שהם מביאים אושר ועושר, מספרי המזל של העם היפני.


2. לפי הסמוראים עד גיל שלוש ילדים לא הורשו לגדל שיער ולכן בגיל 3 חגגו את היום בו התחילו הילדים להאריך שיער.


3.בעבר הבנות בגיל 7 והבנים בגיל 5 קיבלו לראשונה קימונו. מכיוון שמדובר בפריט לבוש יקר מאוד קבלת הקימונו הראשון הוא יום חגיגי המציין מעבר לבגרות.

מדוע נבחר דווקא התאריך 15 בנובמבר? כיוון שהוא נחשב ליום בר המזל ביותר בשנה, יום מבשר טובות על פי לוח השנה המסורתי היפני. משפחות רבות מבקרות במקדשים בסוף השבוע שלפני ה-15 בנובמבר או בסוף השבוע שאחריו ולא בתאריך עצמו כיוון שאין מדובר בחג לאומי. המשפחות נוהגות לחגוג יום זה בתפילות למען בריאות ואושר לילדים והליכה משותפת למקדשים שם נערך טקס בו מבקשים מהאלים לשמור על הילדים. כמו כן רבים מנצלים יום זה לצילום משפחתי משותף בסטודיו או בבית.

ביום זה הילדים מקבלים מתנות וממתקים כאשר הממתק המזוהה ביותר עם יום זה נקרא "Chitose ame" – ממתק אלף השנים, סוכריה ארוכה בצבע אדום ולבן שאפשר למתוח אותה כמו מסטיק ולכן היא מייצגת אריכות חיים. הסוכרייה ארוזה בשקיק בד מיוחד המעוטר בעגורים ובצבים המסמלים בריאות ואריכות ימים שזה למעשה כל מה שהורה מבקש עבור ילדיו.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

6 טיפולי יופי ייחודיים ביפן

טוקיו מציעה שפע של שירותים מטורפים, אז זה כנראה לא מפתיע שניתן גם להיעזר במספר טיפולי יופי ייחודיים למדי ברחבי העיר. מטכנולוגיית קירור חדשנית שתוכננה במיוחד להוצאת תאי שומן מתים מהגוף, ועד ספא ראש מעורר תאים ומיכלי בידוד פרטיים, טוקיו מציעה סלונים ומוצרים עם מגוון שירותי בריאות ויופי שאולי תמצאו רק בה.

הנה שש דוגמאות ייחודיות לשירותים שנראים די מטורפים אבל עשויים לספק בדיוק את החוויה שאתם מחפשים לנסות-

מסכת פנים מגבס של Salon De Wa:

אם אתם מחפשים טיפול פנים ייחודי המכסה הכל, החל מטיפול UV בקיץ, טיפול באקנה, הקלה על קמטים ושיפורי רפיון, הזמינו את שירות ההרזיה בגבס של סלון דה ווה. הישענו לאחור, הקשיבו למוזיקה הרגועה של הסלון ותנוחו בעוד קוסמטיקאי מחייה את פניכם תוך שימוש בטכניקות רבות כולל מריחת מסכת גבס חמה כדי להקל על המתח בשרירי הפנים שלכם. המקום טוען כי מסכת הגבס משפרת את איכות העור ומגבירה את חילוף החומרים שלו, ובסופו של דבר מונעת את צניחת העור.

מיכל הבידוד של Unborn:

Unborn הוא טרקלין טיפול ש"מאפס את דעתכם" עם גישות חדשניות המבטלות מושגים קונבנציונליים של הרפיה. מיכל הבידוד שלהם מאפשר להיכנס למצב עמוק של מדיטציה במרחב שבו האור והקול חסומים, ומשאירים אותכם מרחפים במים מלוחים לבד עם חושי הגוף שלכם. על ידי ציפה במי מלח בטמפרטורת הגוף, הם טוענים, שניתן לחוות חוסר משקל, וכאשר התחושות הפיזיות נעלמות בהדרגה מהתודעה , תוכלו להיכנס למדיטציה עמוקה.

טוקיו קריוסקין:

קיורוסקין הוא טיפול חדיש המחדד את השומן והעור באמצעות טמפרטורות מתחת לאפס. הטיפול אינו פולשני, לא כואב ומתיימר להיות אמין יותר מבוטוקס. החברה המתמחה בכך, Tokyo Cryoskin, טוענת כי ניתן להשתמש בו כדי להיראות צעירים יותר, לשיפור מראה העור או כטיפול להורדה במשקל. כל אחד שונה ויגיב אחרת לקריותרפיה. לפי Tokyo Cryo, רוב האנשים יוכלו לראות תוצאות לאחר הפגישה הראשונה שלהם. התוצאות מכל פגישה יגיעו לשיא בסביבות שבועיים עד שלושה שבועות לאחר הפגישה, כאשר הגוף מסיים ל"גרש" את תאי השומן המתים שנוצרו מהטיפול.

טיפול הזהב של Ci Labo:

קבלו את חווית הסלבריטאים האולטימטיבית ב-Ci Labo. "טיפול הזהב" המיוחד זמין למשתמשים בסלון שלהם יחד עם פגישת ייעוץ חינם עם הקוסמטיקאים המקצועיים שלהם. חוויה עשירה וייחודית זו תאפשר לתאי עור להיות מופעלים מזרם חשמלי חלש שזורם דרך הזהב ותספק יתרונות רבים לעור . הטיפול אמור להפחית צניחה וקמטים תוך קידום זרימת הדם והפעלת חילוף החומרים בעור כדי להפוך אותו לשקוף ומוצק.

סאונת הכיפה של Vitule:

טיפול סאונה מיוחד זה כולל כיפה חצי עגולה המיועדת להתאים לגופכם שתחממם אתכם בעזרת שימוש בקרני אינפרא אדום ארוכות. לקרני אינפרא אדום ארוכות יש אורך גל ארוך היכול להגיע ל-40 עד 50 מילימטר מתחת לעור, כך שניתן לחמם את הגוף מבפנים במקום לחמם את פני העור כמו תנור חימום. סאונת כיפה זו תגרום להזעת הלכלוכים הפנימיים של הגוף מבלוטות החלב בחלק האחורי של הגוף, שבדרך כלל אומרים שהן בלתי ניתנות להזעה אלא אם רצים עד 42 קילומטרים במרתון. זהו הטיפול המושלם למי שמתקשה להיכנס לסאונות רגילות בגלל קוצר נשימה שכן הכיפה מכסה את הגוף רק מהבהונות ועד הצוואר, ומותירה את הפנים חשופות לחוויה מרעננת.

טיפול צמיחת שיער של Resalon:

הנה מושיע לשיער ולראש שלכם, במיוחד אלה עם יובש, קרזול ונפיחות בקרקפת. ספא ראש זה של Resalon משתמש בפתרון תאי גזע אנושיים לצמיחת שיער משופרת יחד עם ניקוי הקרקפת, מקלחת טנסאן (נתרן קרבונט), הזרקת אוויר ללא מחטים BMS, סרום ביוטי וטיפולי LED מעוררי תאי שיער. הטיפול ממגר חלב, שמן , קשקשים, אבק שיער ושאריות כימיות תוך חיזוק שורשי השיער למניעת נשירת שיער ומשפר את זרימת הדם בקרקפת להפעלת התחדשות תאי העור. פגישות קבועות יספקו תוצאות מעולות והשיער ייראה עבה, חזק ויפה תוך זמן קצר.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

ציד דרקונים בהרי ניקו

ציד דרקונים הוא אולי לא הדבר הראשון שחושבים עליו כשחושבים על ביקור בניקו במחוז טוצ'יג'י, אבל למעשה, הציד הוא שם מצוין ומתאים. זאת מכיוון שאזור זה מלא במגוון של אמנות ופסלי דרקונים. זוהי דרך מצוינת לשפר עוד יותר את הסיור המענג של האזור המדהים הזה.

דרקונים הם חיות מיתיות שבאופן מוזר נמצאות במיתוסים ובאגדות של חברות רבות ברחבי העולם. באסיה מתייחסים אליהם בצורה חיובית, כשהם מסוגלים ל"הוריד גשם" ולשאת את משאלותיו לאלים. לעתים קרובות הם קשורים למים, מרכיב הקיים בשפע בהרי ניקו.

דרקוני המורשת העולמית:

האתרים המפורסמים ביותר בניקו הם המקדשים הרשומים למורשת העולמית, המלאים בדוגמאות מדהימות של מיטב האומנות היפנית של המאה השבע-עשרה. בסך הכל יש 103 מבנים ברשימה, ואינספור דרקונים.הדרקון הראשון שאתם עלולים להיתקל בו נמצא, כצפוי, ליד מים. דרקון ברונזה יפהפה מתפתל סביב ומעל בור סמוך לכניסה הנמוכה ביותר לרינו-ג'י, מקדש בודהיסטי בן 1,200 שנה שהיה זה מכבר מרכז לסגפנות בודהיסטית. מים זורמים לתוך הבור מפיו של הדרקון.

בהמשך ההר, מעל רינו-ג'י, טושוגו הוא מתחם מקדש שינטו מפואר המוקדש לטוקוגאווה אייאסו (1543-1616), מייסד שושלת השוגונים ששלטה ביפן מ-1603 עד 1868. המאוזוליאום של אייאסו נמצא גבוה על צלע ההר בתוך שטחי מקדש, הוא נחשב לאלוהות העיקרית שסגדו לה במקדש.

אתגרו את עצמכם לספור כמה דרקונים מעטרים את יומיימון, השער הזוהר המוביל לחצר המרכזית של טושוגו. על השער הלבן, עם המרזבים השחורים שלו גזומים בזהב, דרקונים מגולפים המסתכלים עליכם מלמטה בזמן שאתם עוברים בשער. חפשו מעליכם דרקונים צבעוניים שצוירו על התקרה. ישנם מספר מדליוני דרקונים מגולפים גם בעמודי המבנה.

ישירות מעבר לחצר, תוכלו לצוד דרקונים נוספים על עמודי השער הסגור המוביל לבניין המקדש הראשי. הדרקון שעל העמוד השמאלי עולה, ונושא תפילות ואיחולים לאלים, ואילו זה מימין יורד ומחזיר מזל טוב. הגישה לבניין המקדש הראשי היא דרך כניסה צדדית, ובה יש דרקונים לבנים ארוכים על קורות המרפסת שלו. בפנים, תמונות דרקון על רקע מוזהב נמצאות על כל אחד מלוחות התקרה המרובעים של החדר החיצוני.

ניתן להמשיך את מסע ציד הדרקונים עם ביקור ביאקושידו, מימין לירידה משער יומיימון. יאקושידו הוא מקדש בודהיסטי, מבחינה טכנית חלק מרינו-ג'י, למרות העובדה שהוא יושב בתחומי טושוגו (זכרו, עד סוף המאה ה-19, השינטו והבודהיזם פעלו כדת אחת מסונכרנת).

יאקושידו ידוע גם כמקדש הדרקון המזמר בגלל תופעה אקוסטית מוזרה בפנים המקדש. לאחר הורדת נעליים בחוץ, מבקרים נאספים בחדר חיצוני שבו כומר מסביר את הפרוטוקול: שתיקה, ללא תמונות, להחזיק את הידיים בעמדת התפילה של הגשו וכו'. לאחר מכן הקבוצה עוברת לאולם המרכזי של המקדש, שבו 12 פסלים של יאקושי ניוראי, בודהה הרפואה.

לאחר שהכומר מסביר שמבקרים יכולים להתפלל לבריאות טובה בפסל יאקושי הקשור לסמל גלגל המזלות הסיני , הוא ממשיך ומסביר את ציור הדיו של הדרקון על התקרה. דרקון בין עננים הוא תכונה נפוצה של תקרות המקדש שכן מאמינים שהדרקון גורם לעננים להמטיר הארה על אלה שמתחת. במקדש זה, לעומת זאת, לדרקון יש "טריק" אחד נוסף להציע.

הכומר לוקח שני כלי הקשה מעץ ומשתמש בהם יחדיו בעמידה מתחת לפני הדרקון, הצליל "קופץ" בין הרצפה לתקרה: הדרקון שר. התופעה מתרחשת רק אם הצליל נוצר בנקודה אחת בחדר על ידי שימוש בשני הכלים בזמן שהכומר עומד במקומות אחרים ברחבי החדר.

מפלי ריוזו- ראש הדרקון:

רחוק יותר אל ההרים של ניקו, מעל אגם צ'וזנג'י, נמצא אחד הדרקונים החזקים באזור זה: מפלי ריוזו, רצועת מים לבנים באורך 210 מטר. ריוזו פירושו "ראש דרקון". השם נובע מצמד המפלים בתחתית הרצועה, שבה אנשים רבים רואים את החוטם והלסת של ראש דרקון. תמיד כיף להתבונן באנרגיה של המים הגולשים, אבל מסוף ספטמבר ועד סוף אוקטובר הצבע המעמיק של עלי הסתיו על העצים התלויים על המפל הם מראה פופולרי במיוחד.

יש תחנת אוטובוס בראש המפל שתיקח אתכם בחזרה לאגם צ'וזנג'י או ניקו, אך חסרי הפחד עשויים לבחור להמשיך במסלול ההליכה לצד המים הצלולים של הנהר, על פני טיילת דרך ביצות ציוריות, ובהמשך עד מפל יוטאקי, שם המים נופלים 70 מטר על מדרון תלול של סלע געשי ממש מתחת לאגם יומוטו. בעלי הדמיון עשויים להחליט שאם המפל התחתון מייצג את ראש הדרקון, הנפילות הללו הן קצה זנבו של הדרקון. ההליכה כולה אורכת כמעט שעתיים ויש תחנת אוטובוס במרחק 10 דקות בלבד ממפל יוטאקי.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת