5 המוזיאונים הטובים ביותר ביפן לאוהבי אופנה

המעצב היפני איסי מיאקי אמר: "עיצוב זה לא לפילוסופיה, זה לחיים". באף צורת אמנות זה לא ברור יותר מאשר בתחום האופנה של מיאקי. לבוש הוא חלק הכרחי מחיי האדם והלבוש נותן לנו תובנה לגבי האישיות, אורחות החיים והתרבויות שלנו.

עם זאת, מוזיאונים המוקדשים לתלבושות ואופנה נוטים להיות דבר נדיר. למרבה המזל, ישנם כמה מוזיאונים ביפן שיספקו את חובבי האופנה, חובבי ההיסטוריה או כל מי שמעוניין לצפות בבגדים יפים.

מכון התלבושות של קיוטו

מכון התלבושות של קיוטו, שקיבל תרומות ממעצבים מובילים ובתי אופנה כמו Comme des Garçons ושאנל, הוא בעיקר מכון לחקר אופנה. עם זאת, הוא מקיים תערוכות בגלריה קטנה המציגה יצירות מהאוסף הנרחב שלו בן ה- 12,000 פריטים.

המכון, שהוקם בשנת 1978, מוקדש לשימור וחקר בגדים בסגנון מערבי, תוך התמקדות בקבלת הפנים שלו ביפן. כעת זהו מכון לחקר אופנה עולמי, והאוסף שלו כולל פריטים מהמאה ה-17 ועד היום.

מוזיאון האופנה של קובה

מוזיאון האופנה של קובה הוא המוזיאון הציבורי הראשון ביפן המוקדש לאופנה. הוא נפתח ב-1997 והוא מסמל את קובה כעיר אופנה. המוזיאון מוקדש למשיכה וחשיבותו של סגנון כחלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית ומקדם את תרבות ותעשיית האופנה.

אוסף המוזיאון מורכב מאלפי פריטי לבוש מערבי מהמאה ה-18 עד המאה ה-20 ותלבושות עממיות מיותר מ-70 מדינות, המוצגות על בובות מודרניות. כמו כן, כלולים באוסף תמונות אופנה וכרזות סרטים, וספרייה עם מגזינים, ספרים וסרטים. המוזיאון מקיים גם תערוכות מיוחדות, העדכנית שבהן מתמקדת בתחפושות לחתונה.

מוזיאון התלבושות של Bunka Gakuen

מוזיאון התחפושות של Bunka Gakuen, שנפתח בשנת 1979, מסונף לקרן Bunka Gakuen Education, הכוללת גם מוסדות חינוך לאופנה ומכון לחקר אופנה. בגדי המוזיאון נאספו למטרות חינוכיות והם מוצגים כעת ברבים.

Bunka Gakuen, שהוקמה בשנת 1923, החלה בתחילה את האוסף שלה כדי לספק חינוך טוב יותר על התמערבות הבגדים. הקולקציה המוקדמת הזו כללה בעיקר בגדים בסגנון מערבי יפני, שמלות אירופאיות וקימונו. מאז הקמת המוזיאון, הם ביקשו להרחיב את האוסף שלהם, שכיום מורכב מפריטים מתרבויות שונות.

מוזיאון התלבושות בקיוטו

המוזיאון הקטן הזה נפתח בשנת 1974 כדי להציג את האבולוציה של הלבוש היפני מההיסטוריה המוקדמת של יפן ועד לעידן המודרני. אולם מאז 1988, התערוכה של המוזיאון התמקדה בעיקר בתלבושות ובאורח החיים של תקופת הייאן (794-1185).

הלבוש והמנהגים של תקופת הייאן מוצגים במלואם באמצעות דגם בקנה מידה 1/4 של סיפור גנג'י, עם בובות לבושות בתלבושות תקופתיות מפוארות וצבעוניות. תלבושות מסיפורים תקופתיים אחרים שוכפלו והוצגו לראווה. והיתרון הגדול הוא שהמבקרים חופשיים לצלם את כל התערוכה.

Upopoy (המוזיאון והפארק הלאומי איינו)

יש הרבה יותר מאשר בגדים לראות ב-Upopoy. נפתח בשנת 2020, זהו מוזיאון בהוקאידו המוקדש לקידום התרבות של בני האיינו הילידים. האוסף כולל תלבושות מסורתיות מדהימות של איינו, והמוזיאון מעוטר בדפוסי רקמה מסורתיים של איינו.

מחוץ למוזיאון הלאומי נמצא פארק באוויר הפתוח עם מספר מתקנים. ניתן לצפות ברקמה של איינו בפארק ואף להשתתף בסדנה. החלק הטוב ביותר הוא שאתם יכולים ללמוד על חלק מההיסטוריה של האופנה שאינו ידוע במיוחד.

אתם מתעניינים באופנה? ביקרתם באחד מהמוזיאונים האלה? ספרו לנו בתגובות!

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

המדריך לגרביים ביפן

• 

לקראת החורף שמגיע הכנו רשימת גרביים שיחממו אתכם וישאירו אתכם אופנתיים.

ליפן יש מוניטין של מקום בו ניתן להשיג גרביים הודות למגוון הרחב , מהטאבי ועד לגרבי הברכיים. במשך מאות שנים, היפנים חלצו את הנעליים שלהם בתוך הבית, וברגע שהם עושים זאת, הם צריכים ללבוש גרב טובה מתחת (גרביים עם חורים באצבעות הרגליים לא יעבדו ואל תחשוב אפילו על ללכת יחפים).

טאבי

גרבי טאבי ליטפו את רגליהם של האצולה, האיכרים, הסמוראים והגיישה מאז המאה ה-13. עיצוב האצבע המפוצלת שלהן נועד להתאים לסנדלי חוטיני מסורתיים, גטה וזורי, שפעם שלטו ברחובות יפן העתיקה. ואז, בסביבות 1922, יצרנית הצמיגים ברידג'סטון כמעט העלימה את הטאבי עם המצאת ג'יקה-טאבי עם סוליית גומי, שילוב של מגפיים-גרב שמתורגמת מילולית ל"טאבי לקרקע".

עם כניסתן של נעליים בסגנון מערבי, גרבי הטאבי איבדו חלק מהצורך שלהן, אבל זה לא אומר שהן אינן בשימוש יותר, השילוב של גרב-סנדל עדיין נלבש לאורך הקיץ היפני הלוהט. העיבודים המודרניים מוותרים על הצבעים הקלאסיים של העבר לטובת הדפסים וסגנונות המפתים את ההמונים (חשבו על סומו וסושי), ומייצרים מזכרות נהדרות לתיירים לקחת הביתה.

• 

• 

גרביים עם חמש אצבעות

האבולוציה של גרב הטאבי המפוצלת מובילה אותנו אל "בן דודו " : גרביים עם חמש אצבעות. אולי הגרבים נראות קצת אחרת, אבל ליתרונות שלהן יש תמיכה מדעית עולמית. גרביים אלה בהשראת כפפות מונעות בעיות של רצים כמו שלפוחיות על ידי ספיגת זיעה מהבהונות.

הם אינן מגבילות ומאפשרות לרגליים להימתח בחופשיות ולעזור בשיווי משקל. יתרה מכך, אוניברסיטת צוקובה מצאה התאמה חיובית בין גרביים עם חמש אצבעות למחזור הדם; התוצאות מצביעות על כך שהן שומרות על טמפרטורת גוף גבוהה יותר מאשר גרביים רגילות.

חלק מהיצרנים שילבו עיצוב זה עם וואשי (נייר יפני מסורתי) כדי ליצור גרב ללא ריח העמידה לטווח ארוך, "ידידותית" לסביבה, כאשר יצרנים אחרים משתמשים בחומרים בני קיימא כמו במבוק, שהוא חומר "נושם", היפואלרגני ואנטי בקטריאלי.

• 

גרבי ברכיים-Risque Kneehigh sock

הגרב המטורפת עד הברך היא תופעה תרבותית של הנוער ביפן. הן צצו בשנות ה-80 והיו נפוצות בקרב נערות מתבגרות. עד היום הן עדיין שיגעון בסצנת האופנה של לוליטה ודרך נפוצה לפאר את מדי בית הספר. הן גם מצאו כמה מעריצים אחרים.

גרבי ברכיים מייפות את רגליהן של דמויות אנימה רבות כמו דמות הפופ הוירטואלית Hatsune Miku"".

יש אפילו מונח סלנג מיוחד: zettai ryoiki"", שפירושו "טריטוריה מוחלטת", המתייחס לרווח בין הגרב לחצאית. המונח הזה הגיע מדמות האנימה- Neon Genesis Evangelion ומאז נכנס ללקסיקון הציבורי ביפן.

אם זה לא מספיק, ישנם שני ימים לא רשמיים ימי ni-hai (בגובה הברכיים), המוקדשים לחגיגת התופעה הזו והם מתקיימים ב- 28 בנובמבר ו-8 בפברואר: תאריכים אלו הם התייחסות חכמה למספרים היפנים שתיים (ni) ושמונה (hachi).

• 

• 

גרבי חדר

החורף ביפן נהיה די קריר, אז נשים יפניות אוהבות ללבוש מחסום נעים בין רגליהן לרצפות העץ הקרות של דירות יפניות. כמו שטיחים מערביים, טטאמי הייתה דרך טיפוסית של יפנים לבודד את בתיהם ולחמם את אצבעות הרגליים בחורף, אבל ירידה בביקוש לטטאמי פירושה צורך במשהו נוסף. גרבי כניסה לחדר.

לא רק שהן יכולות להיות צמריריות וצמודות, אלא שהן גם משרתות את כללי "נעילת נעליים בבית" ביפן ולעתים קרובות משמשות כחלופה לנעלי בית – בלי ההרגל המעצבן של להחליק כל הזמן.

קיים מגוון רחב של עיצובים של גרביים אלו מסוג הבד, עובי הגרב, צבע וכדומה.

• 

גרביים מתרבות פופ

למה לא להשתמש בגרביים כדי לבטא את מי שאתם: תחומי העניין, התחביבים והאמונות שלכם?

ביפן, הבית של תת תרבויות רבות, יש גרביים לייצוג כל אלה. אתם לא צריכים להיות "מובילי אופנה" כדי ללבוש את הדמויות האהובות עליכם על הרגליים, אבל תוכלו לבחור בגרבים העשויות מרשת דייגים או גרביים עם אוזניים של חתול שיתאימו לתרבות הקוואיי היפנית (תרבות "החמידות" היפנית).

• 

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

סוקג'אן- המעיל שעשה היסטוריה

הסוקג'אן הוא מעיל עם שורשים עמוקים בתרבות היפנית והאמריקאית כאחד.

לסוקג'אן היסטוריה מעניינת, שפע של סטייל ותדמית שעברה דרך ארוכה עד להפיכתו לטרנד אופנה עולמי.
מעילי סוקאג'אן החלו את דרכם ביפן שלאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר חיילים אמריקאים רצו פריטים שינציחו את זמנם מעבר לים.
הכוחות המוצבים ביפן עיצבו מעילים יפניים מסורתיים בהשראת מעיליי הבייסבול האמריקאים, הם השתמשו בתמונות פופולריות יפניות כמו פריחת דובדבן, דרקונים, נמרים ,גיישות ועוד…
בעיצוב שולבו גם סמלים אמריקאים מוכרים, כמו נשרים ומדליות.
המעילים היו עשויים ממשי שנלקח מהמצנחים, הם נתפרו בעבודת יד כך שכל מעיל היה ייחודי ואין מעיל אחד הזהה לאחר.

על מקור השם ישנו עד היום ויכוח, האם הוא הגיע משיבוש שם האזור, מיוקוסוקה, האזור בו הוצבו החיילים האמריקאים או מערבוב של המילים "גשר, דרקון של סקיי"  (Sky Dragon Jumper) ביפנית.
המעילים חזרו יחד עם החיילים הביתה לארה"ב וכך הופצו מחוץ ליפן.
במהלך שנות השישים התפתח למעיל מוניטין רע ביפן, הדור הצעיר שרצה להתריס נגד החברה היפנית בחר ללבוש את המעיל והוא החל להיקשר עם חבורות רחוב, כנופיות ועבריינים, הוא נחשב לפריט אופנה המייצג את "תרבות הנגד" ומי שלובש אותו הוא איננו אדם הגון וישר.

עם השנים האסוציאציות המפוקפקות שליוו את המעיל נעלמו, אמנים מפורסמים כמו מיק ג'אגר החלו ללבוש את המעיל וערכו החל לעלות בחזרה.
כיום המעיל הפך לטרנד אופנתי שכולם לובשים, עיצובים שלו אפשר למצוא החל מבתי אופנה יוקרתיים כמו גוצ'י ועד לזארה ו H&Mואפשר לראות סלברטאים רבים הלובשים אותו כמו קניה ווסט ועוד.

מי שרוצה להשקיע במעיל "אמיתי" יגיע עד יוקוסוקה שם מעצבים את המעילים לפי דרישה אישית, החל מצבע הבד ועד בחירת הדפוס.

• התמונות בבלוג מרחבי הרשת

רנדוסרו- סיפורו של תיק

כל שנה, לקראת האביב, ישנה התרגשות רבה בקרב היפנים, לא רק בגלל סיום החורף ופריחת הדובדבן אלא גם לקראת שנת הלימודים החדשה שנפתחת באביב.
מי שבעיקר מתרגשים לקראת פתיחת שנת הלימודים הם ילדי והורי כיתה א' שמתחילים שלב חדש בחיים וצועדים צעד נוסף לקראת הפיכתם לבוגרים.
אחת הפעולות החשובות שעושים לקראת כיתה א' זה בחירת תיק לתלמיד החדש שילווה את הילד במשך שש שנות הלימוד בבית הספר היסודי.

תיקי בית הספר נקראים רנדוסרו (ランドセル, Randoseru). אלו תיקים המעוצבים בקפידה, מותאמים למבנה גופו הצנום של הילד, עמידים להפליא (בכל זאת עליהם להחזיק מעמד 6 שנים והם בשימוש יומיומי) וגם יקרים למדי.
מחיר של תיק עשויי מעור יכול להגיע גם ל-300$, תיקים העשויים מחומר סינטטי יהיו זולים יותר.
כמו דברים רבים ביפן גם לרנדוסרו יש היסטוריה ומסורת, הם יצירת אומנות יפנית והעיצוב שלהם נחשב לנצחי.

גלגולו הראשון של הרנדוסרו היה כתיק גב לחיילים, באותה תקופה (תקופת אדו 1603-1868) הושפעה יפן מהמערב וההשראה לעיצוב התיק הגיעה מחיילים הולנדים ומקור שמו מגיע מהכינוי ההולנדי לתרמיל: Ransel או Rantsel.
החל משנת 1885 התיק החל לשמש את ילדי בית הספר בעיקר בערים הגדולות ואת החותמת העיקרית כתיק לילדים הוא קיבל כאשר הקיסר טאישו (1912-1926) עוד היה ילד וקיבל תיק רנדוסרו לקראת כניסתו לבית הספר.

בשנות השישים התפשטו תרמילי רנדוסרו ברחבי הארץ, ולאט לאט נהיה קוד צבע ברור; שחור לבנים ואדום לבנות.
הגרסאות המקוריות של תיקי randoseru היפניים היו מעוצבים מעורות כבדים, אך כיום, עד 70% מהתיקים בשוק עשויים מעור סינטטי המכונה קלרינו, שהומצא בשנת 1965 על ידי יצרן היפני. הקלרינו נראה ומרגיש ממש כמו החומר המקורי אך מעט קל יותר, אטום למים ועמיד יותר בפני בלאי יומיומי.
כיום אפשר לראות רנדוסרו במגוון צבעים ותוספות כמו מחזיקים לקופסת הבנטו, כיסויי נגד שריטות ועוד.

החידוש העיקרי הוא רנדוסרו למבוגרים שנכבשו בעיצוב העל זמני של התיק.
את הרנדוסרו למבוגרים אפשר לראות בעיצובים שונים השומרים על הצורה הקלאסית של התיק אך מעצבים אותו בדוגמאות שונות ושלל צבעים.

אחד משיתופי הפעולה המעניינים הוא סדרת התיקים אנדי וורהול שמציגה תיקים בעיצוב הבננות המוכר ועוד תמונות אייקוניות של אמן הפופ ארט.
מחיר תיק הרנדוסרו למבוגרים גבוה בהרבה ויכול להגיע גם ל-1000$.

את התיקים לילדים אפשר למצוא ביפן בכל חנות כל בו, ולקראת האביב יש מגוון כדול והיצע רב של תיקים לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה.
כיום אפשר למצוא את התיקים גם באינטרנט, אך מי שנמצא מחוץ ליפן צריך לזכור כי מדובר בתיק המותאם לילדים יפנים ולציוד לימודים יפני והגודל לאו דווקא מתאים לילדים ממדינות שונות.

התיק מעוצב בצורה כזו שיהיה מאוזן ונוח כאשר נושאים אותו על הגב, ולכן מתאים מאוד לילדים יפנים שהולכים לבית הספר ברגל, בניגוד ילדי המערב שבד"כ נוסעים בהסעה או עם ההורים.      תיק הרנדוסרו עבור היפנים הוא לא סתם תיק, אלא חפץ בעל ערך רגשי המסמל תחילתו של שלב חדש בחיים. לרוב הוא נרכש עבור הילדים כמתנה מהסבא והסבתא לקראת התקופה החדשה ותחילת שנת הלימודים והעלייה לכיתה א'.