המדריך לגרביים ביפן

לקראת החורף שמגיע הכנו רשימת גרביים שיחממו אתכם וישאירו אתכם אופנתיים.

ליפן יש מוניטין של מקום בו ניתן להשיג גרביים הודות למגוון הרחב , מהטאבי ועד לגרבי הברכיים. במשך מאות שנים, היפנים חלצו את הנעליים שלהם בתוך הבית, וברגע שהם עושים זאת, הם צריכים ללבוש גרב טובה מתחת (גרביים עם חורים באצבעות הרגליים לא יעבדו ואל תחשוב אפילו על ללכת יחפים).

טאבי

גרבי טאבי ליטפו את רגליהם של האצולה, האיכרים, הסמוראים והגיישה מאז המאה ה-13. עיצוב האצבע המפוצלת שלהן נועד להתאים לסנדלי חוטיני מסורתיים, גטה וזורי, שפעם שלטו ברחובות יפן העתיקה. ואז, בסביבות 1922, יצרנית הצמיגים ברידג'סטון כמעט העלימה את הטאבי עם המצאת ג'יקה-טאבי עם סוליית גומי, שילוב של מגפיים-גרב שמתורגמת מילולית ל"טאבי לקרקע".

עם כניסתן של נעליים בסגנון מערבי, גרבי הטאבי איבדו חלק מהצורך שלהן, אבל זה לא אומר שהן אינן בשימוש יותר, השילוב של גרב-סנדל עדיין נלבש לאורך הקיץ היפני הלוהט. העיבודים המודרניים מוותרים על הצבעים הקלאסיים של העבר לטובת הדפסים וסגנונות המפתים את ההמונים (חשבו על סומו וסושי), ומייצרים מזכרות נהדרות לתיירים לקחת הביתה.

גרביים עם חמש אצבעות

האבולוציה של גרב הטאבי המפוצלת מובילה אותנו אל "בן דודו " : גרביים עם חמש אצבעות. אולי הגרבים נראות קצת אחרת, אבל ליתרונות שלהן יש תמיכה מדעית עולמית. גרביים אלה בהשראת כפפות מונעות בעיות של רצים כמו שלפוחיות על ידי ספיגת זיעה מהבהונות.

הם אינן מגבילות ומאפשרות לרגליים להימתח בחופשיות ולעזור בשיווי משקל. יתרה מכך, אוניברסיטת צוקובה מצאה התאמה חיובית בין גרביים עם חמש אצבעות למחזור הדם; התוצאות מצביעות על כך שהן שומרות על טמפרטורת גוף גבוהה יותר מאשר גרביים רגילות.

חלק מהיצרנים שילבו עיצוב זה עם וואשי (נייר יפני מסורתי) כדי ליצור גרב ללא ריח העמידה לטווח ארוך, "ידידותית" לסביבה, כאשר יצרנים אחרים משתמשים בחומרים בני קיימא כמו במבוק, שהוא חומר "נושם", היפואלרגני ואנטי בקטריאלי.

גרבי ברכיים-Risque Kneehigh sock

הגרב המטורפת עד הברך היא תופעה תרבותית של הנוער ביפן. הן צצו בשנות ה-80 והיו נפוצות בקרב נערות מתבגרות. עד היום הן עדיין שיגעון בסצנת האופנה של לוליטה ודרך נפוצה לפאר את מדי בית הספר. הן גם מצאו כמה מעריצים אחרים.

גרבי ברכיים מייפות את רגליהן של דמויות אנימה רבות כמו דמות הפופ הוירטואלית Hatsune Miku"".

יש אפילו מונח סלנג מיוחד: zettai ryoiki"", שפירושו "טריטוריה מוחלטת", המתייחס לרווח בין הגרב לחצאית. המונח הזה הגיע מדמות האנימה- Neon Genesis Evangelion ומאז נכנס ללקסיקון הציבורי ביפן.

אם זה לא מספיק, ישנם שני ימים לא רשמיים ימי ni-hai (בגובה הברכיים), המוקדשים לחגיגת התופעה הזו והם מתקיימים ב- 28 בנובמבר ו-8 בפברואר: תאריכים אלו הם התייחסות חכמה למספרים היפנים שתיים (ni) ושמונה (hachi).

גרבי חדר

החורף ביפן נהיה די קריר, אז נשים יפניות אוהבות ללבוש מחסום נעים בין רגליהן לרצפות העץ הקרות של דירות יפניות. כמו שטיחים מערביים, טטאמי הייתה דרך טיפוסית של יפנים לבודד את בתיהם ולחמם את אצבעות הרגליים בחורף, אבל ירידה בביקוש לטטאמי פירושה צורך במשהו נוסף. גרבי כניסה לחדר.

לא רק שהן יכולות להיות צמריריות וצמודות, אלא שהן גם משרתות את כללי "נעילת נעליים בבית" ביפן ולעתים קרובות משמשות כחלופה לנעלי בית – בלי ההרגל המעצבן של להחליק כל הזמן.

קיים מגוון רחב של עיצובים של גרביים אלו מסוג הבד, עובי הגרב, צבע וכדומה.

גרביים מתרבות פופ

למה לא להשתמש בגרביים כדי לבטא את מי שאתם: תחומי העניין, התחביבים והאמונות שלכם?

ביפן, הבית של תת תרבויות רבות, יש גרביים לייצוג כל אלה. אתם לא צריכים להיות "מובילי אופנה" כדי ללבוש את הדמויות האהובות עליכם על הרגליים, אבל תוכלו לבחור בגרבים העשויות מרשת דייגים או גרביים עם אוזניים של חתול שיתאימו לתרבות הקוואיי היפנית (תרבות "החמידות" היפנית).

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

Harajuku

הרג'וקו (ביפנית 原宿) הוא שם כולל לאזור הסובב את תחנת הרכבת הרג'וקו, בין שיבויה ושינג'וקו, ברשת הרכבות של טוקיו, יפן.


ובנוסף רובע הרג'וקו נחשב לאחד מבירות האופנה של העולם הודות לאופנת הרחוב הייחודית שלו- אקלקטי, צבעוני, מלא השפעות מהתרבות המערבית והמזרחית ושופע אוונגארדיות עם נגיעות אופנת עילית. בהרג'וקו התפתחה אופנת רחוב המושכת אליה לא רק יפנים אלא תיירים מכל העולם ואין חובב אופנה שלא שמע על נערות הרג'וקו שייצרו לעצמן סטייל חדשני משל עצמן. ההשראות של סגנון ההרג'וקו מגיעות מכמה כיוונים במקביל: מתרבות הפופ של המסורת היפנית, מסגנון מערבי ומעולם המדע הבדיוני.


אזור הראג'וקו פופולארי בקרב הצעירים ומהווה מוקד משיכה לתיירים. האזור צפוף במיוחד בסופי שבוע, עמוס בחנויות המוכרות ביגוד "שערורייתי", לא יקר, אביזרים מפוארים ומזכרות, וכן דוכני קרפ ומזון מהיר. בכל יום ראשון צעירים לבושים במגוון סגנונות אופנה, פוקדים את המקום אשר מהווה מוקד חברתי. מרבית הצעירים מתכנסים סמוך לגשר ג'ינגאו אשר מחבר בין אזור הרג'וקו לאזור מקדש מג'יג'י.


לאחר אולימפיאדת טוקיו ב-1964, מעצבי האופנה החלו להקים את המשרדים והסטודיו שלהם באזור זה. המשיכה לשכונה החלה בעקבות המחירים הזולים שהציעה בעבר וכך הגיעו אליה צעירים רבים. מאז, נבנו במקום יותר ויותר חנויות בגדים למבוגרים, בתי קפה ומסעדות טרנדיות. באזור ניתן למצוא חנויות קטנות אקסצנטריות והרבה חנויות של יד שנייה. כמו כן, ישנם גם שני מתחמי קניות המורכבים מכמה קומות של בוטיקים וחנויות אופנה, אשר מכוונות בעיקר לקניות של צעירות ונשים.


הן תעשיות האופנה היפניות והן הבינלאומיות עוקבות מקרוב אחר הרג'וקו, מכיוון שמגמות אופנה רבות מהעבר, מקורן היה באזור יצירתי זה. סגנון רחוב זה היווה השראה למעצבי אופנה רבים מרחבי העולם.
באופנת הרחוב הרג׳וקו יש מספר סגנונות: לוליטס/ לוליטה, מתוק- סגנון ילדותי צבעוני וחמוד, הנקרא ״קאוואיי״, פאנק וגותי, סייבר פאנקס, וה- וומונו, המשתמשים בגדים יפניים מסורתיים. הסגנון המוכר ביותר והפופולארי ביותר אלו המקושטים, עם התלבושות והאביזרים הצבעוניים ביותר. החלק המרכזי בסגנון הרג׳וקו הוא חופש, אינדיבידואליות ומקוריות שהצעירים משקיעים בבחירת התלבושות שלהם. בשנים האחרונות השפעתו של סגנון זה נפוצה והרחבה למדינות רבות מעבר ליפן.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

סוקג'אן- המעיל שעשה היסטוריה

הסוקג'אן הוא מעיל עם שורשים עמוקים בתרבות היפנית והאמריקאית כאחד.

לסוקג'אן היסטוריה מעניינת, שפע של סטייל ותדמית שעברה דרך ארוכה עד להפיכתו לטרנד אופנה עולמי.
מעילי סוקאג'אן החלו את דרכם ביפן שלאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר חיילים אמריקאים רצו פריטים שינציחו את זמנם מעבר לים.
הכוחות המוצבים ביפן עיצבו מעילים יפניים מסורתיים בהשראת מעיליי הבייסבול האמריקאים, הם השתמשו בתמונות פופולריות יפניות כמו פריחת דובדבן, דרקונים, נמרים ,גיישות ועוד…
בעיצוב שולבו גם סמלים אמריקאים מוכרים, כמו נשרים ומדליות.
המעילים היו עשויים ממשי שנלקח מהמצנחים, הם נתפרו בעבודת יד כך שכל מעיל היה ייחודי ואין מעיל אחד הזהה לאחר.


על מקור השם ישנו עד היום ויכוח, האם הוא הגיע משיבוש שם האזור, מיוקוסוקה, האזור בו הוצבו החיילים האמריקאים או מערבוב של המילים "גשר, דרקון של סקיי"  (Sky Dragon Jumper) ביפנית.
המעילים חזרו יחד עם החיילים הביתה לארה"ב וכך הופצו מחוץ ליפן.
במהלך שנות השישים התפתח למעיל מוניטין רע ביפן, הדור הצעיר שרצה להתריס נגד החברה היפנית בחר ללבוש את המעיל והוא החל להיקשר עם חבורות רחוב, כנופיות ועבריינים, הוא נחשב לפריט אופנה המייצג את "תרבות הנגד" ומי שלובש אותו הוא איננו אדם הגון וישר.
מעיל יפני1
עם השנים האסוציאציות המפוקפקות שליוו את המעיל נעלמו, אמנים מפורסמים כמו מיק ג'אגר החלו ללבוש את המעיל וערכו החל לעלות בחזרה.
כיום המעיל הפך לטרנד אופנתי שכולם לובשים, עיצובים שלו אפשר למצוא החל מבתי אופנה יוקרתיים כמו גוצ'י ועד לזארה ו H&Mואפשר לראות סלברטאים רבים הלובשים אותו כמו קניה ווסט ועוד.
מעיל יפני2
מי שרוצה להשקיע במעיל "אמיתי" יגיע עד יוקוסוקה שם מעצבים את המעילים לפי דרישה אישית, החל מצבע הבד ועד בחירת הדפוס.
מעיל יפני4

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת