האם יחסי ישראל-יפן עומדים לפני פריצת דרך בקשרים העסקיים ביניהם?

היחסים הדיפלומטים בין ישראל ליפן החלו ב 15.5.1952 כאשר יפן היתה המדינה הראשונה באסיה שהכירה בישראל.
ואילו ישראל, הייתה המדינה הראשונה מן המזרח התיכון אשר פתחה נציגות דיפלומטית ביפן, עם פתיחת הצירות הישראלית בטוקיו.
בשנת 1955 פתחה יפן צירות בתל אביב וביולי 1963 שודרג דרג היחסים בין המדינות לדרג של שגרירות.
החל מאמצע שנות ה-80 החלו היחסים בין שתי המדינות להתהדק בהדרגה בשל התלות המופחתת בנפט הערבי.
אחד האירועים המשמעותיים בתהליך זה היה ביקורו של שר החוץ דאז יצחק שמיר ביפן בספטמבר 1985.
השוק היפני מתאפיין בתרבות עסקית שונה לחלוטין מהמערבית והאסיאתית, מה שמקשה על פיתוח היחסים העסקיים.   עם זאת, יצואנים שהצליחו לחדור לשוק היפני מספרים על תמורות גבוהות יחסית לשווקים אחרים ועל נאמנות – כל עוד איכות המותג נשמרת.
רוחות חדשות של שינוי מנשבות לאחרונה ובחודש מאי השנה התקדמו יחסי ישראל יפן בצעד משמעותי כאשר  הגיעה לביקור ראשון בארץ המשלחת הבכירה ביותר של המגזר העסקי מיפן, ארגון היו"רים והמנכ"לים של החברות היפניות הגדולות – ארגון קייזי דויוקאי.
במשלחת הקייזי דויוקאי הגיעו כ-20 נציגים מחברות ענק מהמשק היפני. זהו ביקורו הראשון של הארגון מחוץ ליפן, ובשל החשיבות הרבה שהם רואים בקשר עם ישראל, החליטו לבקר בארץ.
המטרה הרשמית של המשלחת, שבראשה עומד יושימיטסו קובאיאשי, יו"ר מיצובישי כמיקלס, היא לבחון כיצד ניתן לפתח חדשנות מתקדמת ברמה עולמית ולקדם שיתופי פעולה עם גופי מחקר, חברות והשקעות.משלחת יפן בישראל
המכנה המשותף לכל אותן חברות במשלחת להכיר את החדשנות הישראלית יותר לעומק, כדי לסייע להן לאתר תחומי פיתוח חדשים או פתרונות יצירתיים שיוכלו להשתלב ולשדרג מוצרים שלהן. עם התחרות הגוברת מסין ומדרום קוריאה והכלכלה היפנית המדשדשת, חברות יפניות ותיקות רבות מחפשות מקורות הכנסה חדשים שיוציאו אותן מהקיפאון.
מגמות השינוי המתרחשות בעולם התעשייה ובעולם התרבותי ביפן הוביל לכך שאם עד לפני מספר שנים כל הפיתוח הטכנולוגי התבצע בתוך החברה עצמה כיום יש תהליך של חדשנות המוביל לכך שהחברות מאתרות חידושים ממקורות חיצוניים.
במהלך ביקורם בארץ נפגשו חברי המשלחת גם עם נשיא המדינה, מנכ"ל משרד רה"מ, מנכ"ל משרד הכלכלה, המדען הראשי, נשיא המדינה לשעבר מר שמעון פרס.
בנוסף לביקור חשוב זה ישנן ארבע חברות ענק יפניות הבוחנות בראשונה הקמת מרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ) ומרכזי פיתוח וייצור בישראל.
במשרד הכלכלה ובלשכת המסחר ישראל־ יפן משוכנעים כי אנחנו נמצאים על סף פריצת הדרך ביחסי המדינות אשר שבאה לידי ביטוי בסדרת הביקורים ההדדית. אלו הם תוצאה של ביקור ראש ממשלת יפן בישראל בינואר 2015, שבמהלכו המליץ ליפנים "לבוא לעשות עסקים בישראל" וכן בשל עבודה אינטנסיבית של משרדי הממשלה השונים.

יפן והקשר היהודי

יהדות יפן הינה קהילה יהודית קטנה אשר התקיימה באיי יפן. זוהי הקהילה היהודית הממוקמת במיקום המזרחי ביותר מבין קהילות אסיה.
בשנת 1845 פתחו היפנים את שערי ארצם בפני מהגרים מהמערב, וביניהם היו גם יהודים.

בני הקהילה היהודית הראשונים ביפן היו בעיקר מיהדות סין השכנה (בעיקר משנגחאי) והונג קונג.
עד לסוף המאה ה-19 עברו ליפן עשרות יהודים, ובשנת 1870 כבר היו ביוקוהמה כ-50 משפחות יהודיות. קהילות יהודיות נוצרו גם בקובה ובנגסאקי בה הייתה הקהילה היהודית הגדולה מבין השלוש וכן הוקם בה בית הכנסת היהודי הראשון בתחומי יפן. עד היום נותרו בשלוש הערים הללו שרידי בתי קברות יהודים ישנים.

בזמן מלחמת העולם השנייה, למרות שיתוף הפעולה בין יפן לגרמניה, לא מסרה יפן את היהודים שגרו בה ואת יהודי מנצ'וריה לידי הגרמנים. במהלך המלחמה נמלטו יהודים רבים מאירופה לסין ויפן, דרך סיביר כמו למשל בני ישיבת "מיר" אשר הגיעו ליפן במרץ 1941לתקופה קצרה, עד שעברו לשנגחאי.

היו יפנים שסיכנו את חייהם והצילו יהודים רבים:

צ'יאונה סוגיהארה, הקונסול היפני בליטא, הציל את חייהם של אלפים מיהודי ליטא בכך שנתן להם אשרות מעבר ליפן, לפני שפגעו בהם הליטאים והגרמנים. על מעשיו אלה זכה לתואר חסיד אומות העולם אחרי המלחמה.
אדם נוסף, שבשל אהדתו ליהדות, עזר רבות לפליטים הוא הפרופסור סצוזו קוצוג'י אשר פעל להאריך את שהותם הזמנית של הפליטים ביפן ודאג להם למזון, בפעילותו זו הסתכן בנפשו ואף נכלא ועונה. כמה שנים לאחר המלחמה עלה לארץ .עם פרוץ המלחמה בין יפן לארצות הברית עזבו אותה רוב יהודי המדינה ועברו לארצות הברית או לסין.
כיום מתגוררים ברחבי יפן כ-1000 יהודים, כאשר ישנן שתי קהילות פעילות – הקהילה הקונסרבטיבית בטוקיו והקהילה האורתודוקסית בקובה. כמו כן יש בטוקיו שני בתי חב"ד.

ביפן אפשר למצוא כמה קהילות אוהבות ישראל:
כנסיית ישו הקדושה (בית שלום)   Sei Iesu Kai聖イエス会   –

מקהלה בית השלום

מקהלת בית שלום

כנסייה יפנית עצמאית, אשר נוסדה על ידי האב טקג'י אוצוקי ז"ל (מכונה על ידי בני קהילתו: אבא אוצקי) בשנת 1946.  הקשר של אוצקי עם היהדות החל בימי מלחמת העולם השנייה, כשכיהן ככומר נוצרי במנצ'וריה (צפון מזרח סין).
באותה תקופה לא היה קשר בין יפן לישראל  והפקפוק של הסביבה בהארה שלו, גרם לאוצקי להקים את הקהילה ולגייס אליה אוהדי יהודים נוספים.
כיום הכנסייה מונה כ-10.000 מאמינים, חברי הקהילה הם נוצרים פרוטסטנטיים והם משרתים את "אגודת הנוצרים היפנים ידידי ישראל", הידועה גם בשם "בית שלום יפן". עיקרי אמונתם כוללים תפילה למען התקומה הרוחנית של ישראל, שלום ירושלים וביאת המשיח, אשר התגבשו בעקבות חוויה של התגלות אלוהית שבה התנסה האב טקג'י אוצוקי בשנת 1938.
כל ישראלי החפץ לבקר בערים טוקיו, מנרה והירושימה יזכה מבני "בית השלום" לקבלת פנים חמה ולאירוח של שלושה לילות ללא תשלום. בנוסף, הקימה הקהילה מקהלה ששרה שירים עבריים, ומגיעה לסיבוב הופעות בישראל מדי ארבע שנים ומפעילה מוזיאון בפאתי מחוז הירושמה לזכר מיליון וחצי הילדים היהודים שנספו בשואה.

טקגי אוצקי

קיוג'י צוג'יטה

 

 

קהילת המָקוּיה (ביפנית: キリストの幕屋) :

משמעות השם "מקויה" (ו"ו בשורוק) – "אוהל מועד של ישו". מדובר בתנועה דתית יפנית, שנוסדה ב-1948 על ידי איקורו טשימה. אחד מעקרונותיה המרכזיים הוא התמיכה בעם ישראל ובמדינת ישראל.
טשימה הגה את רעיון התנועה בעקבות התגלות שחווה כאשר התבודד במשך שבועיים בהרים.
הוא ביקר בארץ ונפגש עם הוגי דעות יהודיים באוניברסיטה העברית כפרופ' מרטין (מרדכי) בובר ופרופ' שמואל הוגו ברגמן.
התנועה מאמינה באלוהים ובתנ"ך ללא סייגים. חברי המקויה, המונים כמה עשרות אלפי בני אדם, גורסים כי העם היהודי הוא העם הנבחר ומאמינים כי הם עצמם צאצאי אחד מעשרת השבטים האבודים. ההזדהות שלהם עם מדינת ישראל וההיסטוריה שלה נובעת מפרשנותם התיאורית על ספרי הנבואות.     מרכז התנועה ממוקם בטוקיו, אבל גם בערים הגדולות ובקטנות יותר קיימים מרכזים פעילים.
חברי המקויה נישאים רק בינם לבין עצמם, והם נוהגים להיקרא בשמות עבריים, כמו: ישעיהו, ירמיהו, גבי, הילה. זקני הקהילה פוסקים לגבי שאלות שונות שעולות, וחלק מהחברים שולטים בשפה העברית.
אנשיה הקהילה מאורגנים בכ-200 קהילות, רובן ביפן, אך גם בארצות הברית, קוריאה וטייוואן. מספר אנשיה נאמד בכ-50 אלף‏.
ביטאונה של הקהילה מופץ בכל חודש בכ-­300 אלף עותקים‏.
אנשי המקויה חוגגים חגים נוצריים כחג המולד, הפסחא והפנטקוסט, אך מציינים גם את ערב הפסח היהודי, חג הסוכות שבו הם נוהגים לעלות לרגל לירושלים, ועוד. למקויה אין ממסד דתי ואין מצוות בכתב.
התפילה מונהגת על ידי מדריך ומלווה בשירים רבים, הכוללים מזמורי תהילים ושירים עבריים וכן שירים שחוברו על ידי אנשי התנועה. השיר הישראלי העיקרי של המקויה הוא ירושלים של זהב של נעמי שמר.
למקויה תזמורת פילהרמונית המנגנת מנגינות יהודיות, כליזמר וישראליות, בסגנון קלאסי. תזמורת זו הוציאה תקליט. כמו כן יש להם תיאטרון המציג הצגות יהודיות וישראליות, ככנר על הגג, ולהקות מוזיקה המבצעות בין היתר חזנות‏. פעם בעשור הם נוהגים לממן מופע נגינה משותפת עם התזמורת הסימפונית ירושלים‏. שולי נתן הופיעה עם לחניה של מרים מיאורה (בת התנועה) למלים 'והוא יושיעני' (מתוך תהלים נ"ה) עם בנות המקויה.
אנשי התנועה נוהגים לעלות לרגל לישראל ולשלוח נציגים לאירועים ישראליים.
בחג הסוכות מגיעה משלחת גדולה להשתתפות בצעדת העמים בירושלים‏. מסע זה מגיע לשיאו בטקס מיוחד הנערך בכותל המערבי.

מאקוייה בישראל

בני קהילת מאקויה בביקור בישראל

חלק מצעירי המקויה מגיעים לתקופת לימוד בישראל ומאמצים בה שם ישראלי. הם מטיילים בארץ, כדי להכיר את ההיסטוריה ואת המקומות הקדושים ליהודים ולנוצרים. הם לומדים עברית באולפן בקיבוץ חפציבה במטרה להגיע ליכולת לקרוא את התנ"ך בשפת המקור. הקשר עם הקיבוץ החל ב-1962.

לרגל היובל של הקיבוץ הקימה התנועה את "הגן היפני" בקיבוץ. בגן צמחים המוזכרים בתנ"ך לצד אלמנטים יפניים כגשר אבן, מנורות אבן (סורו), סוכת מנוחה לתה (אזומאיה), דגי קוי ופסלי עגור יפני‏. חלק מאנשי התנועה לומדים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל.

אורחים מיפן

"אורחת מיפן הרחוקה: מדוזה הזוהרת בצבע ירוק וזרחני, שהגיעה מיפן, נצפתה בים התיכון במסגרת סקר שגרתי שערך ד"ר גור מזרחי. מדובר במדוזה שאינה מסוכנת לאדם, אך באוניברסיטת חיפה אומרים כי הבשורות הרעות הן כי הגעתה מבשרת שאורחים הרבה יותר מסוכנים יכולים להגיע גם כן לחופי הארץ." ** מתוך ynet, דיגיטל, פורסם ב-24.6.15.

Giant jellyfish is called Nomura's jellyfish in English and Echizen kurage in Japanese. WEBGRAB FROM http://kisyoku.hp.infoseek.co.jp/kurage5.htm

ביקור של אורחים מיפן לא יהיה "מסוכן" כאשר מתכוננים מראש ומכירים מס' כללים להתנהגות עם היפניים.

החברה היפנית בכלל ועולם העסקים היפני בפרט הינם שמרנים באופיים ובעלי צורת מחשבה שבטית ביסודה. היפנים הם עם גאה, שמאמין  כי יפן הינה מיוחדת ונבדלת משאר ארצות העולם וכי היפנים שונים משאר העמים. כדי לעבוד עם יפנים חשוב לאמץ את מאפייני השיטה היפנית.

מה זה אומר? בניית מערכות יחסים אישיות, התחשבות הדדית, דייקנות, עמידה בזמנים וקיום הבטחות.

עבור היפנים חוזה הוא בסיס למערכת יחסים ארוכת טווח,  יחסי ספק-לקוח מתפתחים לאורך זמן ונמצאים תחת בחינה בכל עת.

פגישה עסקית היא עניין רשמי בין נציגים של שתי חברות (שבטים). בשלבים הראשונים של עבודה משותפת התקשורת תהיה רשמית ולא נינוחה- ליפנים לוקח זמן להיפתח לזרים ולהרגיש בנוח איתם. לדברים הנאמרים בפגשה עסקית יש חשיבות רבה. כאשר רוצים לגשש בנושא מסוים, או להציף בעיות מכל סוג שהוא, מומלץ לבצע זאת בנסיבות לא מחייבות: שיחת מסדרון, הפסקת סיגריה, יציאה משותפת.

סדר הישיבה של היפנים בפגישות נקבע לפי סדר החשיבות של המשתתפים: האנשים החשובים יושבים בראש השולחן (קרוב לדלת/לוח בהתאם לסידור החדר), זה מול זה, השאר מתיישבים בסדר חשיבות יורד לצידם.

ועוד כמה דגשים קטנים: יפנים לא לוחצים ידיים (אם הם כן רוצים ללחוץ ידיים, לא ללחוץ חזק!), הרמוניה זה טוב, ויכוחים זה רע, לא להראות רגשות, להשתמש בסגנון דיבור מנומס ושקט ולא להרים את הקול, לא להכתיב אלא להציע, לכתוב את סיכום הפגישה ולוודא כי בסיומה הכול מוסכם על שני הצדדים ומומלץ להרבות בהתנצלויות.

תמיד טוב להיות מוכנים לאורחים "אחרים" ושונים, אנו ב-ADDVALUE נוכל לסייע ביצירת מערכות יחסים אישיות ועבודה לטווח ארוך בעולם העסקים היפני.