6 אומנויות ומלאכות יפניות "עשה זאת בעצמך"

אולי תרגישו שאמנויות ומלאכות יפניות הi מעבר לשליטתכם ושאתם צריכים כלים עתיקים ועצות ממאסטר כדי ליצור את ה-One Piece הבא. אבל זה רחוק מהאמת.

שפע של אומנויות ביפן נגישות בקלות עבור האדם הממוצע. אתם יכולים ליצור מתנה מרשימה או להתחיל תחביב חדש בהישג ידכם. 

לא משנה מה הסיבה, אם אתם מחפשים מאמץ יצירתי להעביר איתו את הזמן, אולי תמצאו ניצוץ של השראה מהרשימה הזו.

Shodo (קליגרפיה יפנית)

אתם לא צריכים להיות מומחי קנג'י כדי להרים מברשת קליגרפיה יפנית. עם זאת, זה עוזר אם אתם מתכננים ליצור את הקאנג'י הקשה ביותר בכל הזמנים.

עם ההיסטוריה האצילית שלו, הקשרים לבודהיזם והתשוקה שאין להכחישה, השודו הוא תחביב מדיטטיבי שדורש יד יציבה ואהבה לאוצר מילים יפני. אין "דרך אמיתית" לעשות קליגרפיה. במקום זאת, מצאו את הדרך שלכם דרך משיכות אקספרסיביות הייחודיות לכם.

קינטסוגי

במידה ובטעות שברתם כלי חרס יקר או צלחת שירשצם מסבתא רבה, אל דאגה! ישנו פתרון מעולה הנקרא קינטסוגי.

קינטסוגי היא אמנות עתיקה המעוררת את רגשות הוואבי-סאבי, היופי שבחוסר השלמות. על ידי שימוש בלכה מעורבת עם מתכות יקרות, אתם יכולים למלא את הסדקים של כלי אוכל חבוטים. התוצאה מהממת ויכולה להיראות טוב יותר מאשר כשהדבר היה חדש.

אוצ'יווה

תוכלו לזהות מניפות מעוגלות אלו בכל רחבי יפן, במיוחד בחום הקיץ. לעתים קרובות ניתנות בחינם מכוסות בפרסומת צעקנית, הן מגוונות וניתן להשתמש בהן לא רק כדי לקרר את עצמכם אלא גם כדי להביע מסר – פשוטו כמשמעו.

אוצ'יווה בעיצוב יד נראות לעתים קרובות מנופפות על ידי הקהל בקונצרטים או מעודדות מישהו לעבור את החלק האחרון של מרתון עם "גנבאטה!" (תעשה כמיטב יכולתך!) משורבט בחזית. זה היופי של אוצ'יה. אתם יכולים לעצב אותן בכל דרך שתרצו, בין אם זה הצהרת אהבתכם או ציור דרקון משוכלל.

אוריגמי

אמנם לא המלאכה עבור וותרנים, אבל אוריגמי יכולה להיות אומנות מאתגרת וקלה יחסית, תלוי מה אתם רוצים ליצור. השמיים הם הגבול, כפי שניתן לראות בעיצובים מורכבים שלקחו שעות, ולפעמים ימים שלקיפול ופיתול נייר.

דרקונים, ארמונות, לוחמים וכמובן, עגור הנייר האייקוני, כולם נוצרו באמצעות חומר אחד: נייר. אז יש רק כלל אחד, אל תשתמשו במספריים או בדבק.

מנגה

לאמנים מתחילים רבים ברחבי העולם יש את החלום המשותף להיות מנגה-קה (אמן מנגה) במשך מאות שנים. עד כדי כך, עד שקומות שלמות בחנויות יפניות מוקדשות לאמנות, כאשר מנגה-קה בתחילת דרכם מוותרים על אמצעים דיגיטלים למען עט ונייר מסורתיים.

העולם הזה של יצירת מנגה מסורתית יכול להיות מרתיע עבור מתחילים. אמנם זה דורש קצת כישרון טבעי, אבל אתם גם צריכים את המסירות כדי להתגבר על לבהות בנייר, לוחות מעוצבים בצורה מושלמת וקומפוזיציה. אז אולי כדאי לחפש כמה מדריכים לפני שמתחילים.

Mizuhiki (חוט נייר אורז)

רוצים להרשים אדם אהוב עם מתנה מעוצבת באלגנטיות? אז תתחילו ללמוד את אמנות המיזוהיקי.

במערב, קשת מסודרת נוטה להיות הכתר של מתנות רבות, אבל ביפן ניתן להחליף סרטים בחוט נייר אורז, המכונה מיזוהיקי. נוקשה אך ניתנת לגימור, מספר גדילים מתמזגים לקשר או תבנית מורכבת. לעתים קרובות תראו מיזוהיקי על מעטפת האוטושידמה השנתית (כסף לשנה החדשה) או מחובקת בחוזקה לכרטיס תודה.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

אומנות קיפולי הנייר היפנית

אוריגמי היא אמנות קיפולי הנייר ופירושה מיפנית- קיפול פיסת נייר.
לא ידוע מתי בדיוק החלה אומנות האוריגמי והיכן נעוצים שורשיה, אך כבר בשנת 1700 החלו להופיע דגמי אוריגמי קטנים של חיות וקופסאות.
בתקופה זו הנייר היה מצרך יקר ביפן ולכן מי שעסק בעיקר באומנות זו היו בני אצולה.
כאשר הנייר החל להיות מצרך זול ונגיש יותר החלו ללמוד את אומנות האוריגמי ברחבי יפן.
בעבר נלמדה תורת האוריגמי בע"פ מאם לבת ורק בשנת 1797 הופיעו ההוראות הכתובות.
החשיבות הגדולה של האוריגמי ביפן מתבטאת בכך שיצירות אוריגמי מופיעות הרבה פעמים בטקסים דתיים של השינטו בה הנייר מסמל טוהר.
כיום חשיבות אומנות האוריגמי ביפן כה גבוהה והיא נלמדת החל מגיל הגן וכל יפני יודע קיפולים לפחות ברמה הבסיסית.
במדינות רבות  העיסוק באוריגמי הפך לכלי בריפוי בעיסוק ובתרפיה, מלאכת היד העדינה והריכוז ביצירה משרים שקט ומרגיעים את המטופל.
אחד מקיפולי הנייר החשובים הוא ציפור העגור המסמל במסורת היפנית חיים ארוכים, אושר, תקווה והגשמת חלומות. אגדה יפנית עתיקה מספרת כי מי שיקפל כ-1000 עגורים יזכה להגשים משאלה. נהוג להעניק אוריגמי של עגור כמתנה מסורתית בחתונה ובכך לאחל כאלף שנות זוגיות מאושרות לזוג הטרי או להעניק אלף עגורי נייר כמתנה להולדת תינוק חדש.
אחד הסיפורים המוכרים ביותר אודות קיפולי העגורים הוא סיפורה של סדקו ססקי אשר נולדה בהירושימה ב-1943, כאשר היתה בת שנתיים הוטלה פצצת אטום על הירושימה ובגיל 12 אובחנה כחולת לוקמיה.
סדקו החליטה לקפל אלף עגורים מתוך משאלה לשלום עולמי אך הספיקה לקפל כ-644 עגורים עד שנפטרה ומי שהמשיך במלאכתה היו חבריה לכיתה שקיפלו במקומה את העגורים.
לאחר מותה של סדקו התפרסם סיפור חייה והיא הפכה לגיבורה לאומית יפנית. סיפור חייה של סדקו היה למקור השראה לרבים והוביל למסורת של קיפול עגורים כסמל של תנועות שלום ברחבי העולם כולו.
באנדרטה שהוקמה לזכרה בהירושימה ניצב פסל בו אוחזת סדקו עגור אוריגמי.