אייקידו- אמנות לחימה יפנית

אייקידו (ביפנית: 合気道 בתרגום חופשי – "הדרך להרמוניה עם האנרגיה") היא אמנות לחימה יפנית מסורתית לא תחרותית. היא פותחה על ידי מוֹרִיהֶיי אוּאֶשִיבָּה המכונה "אוֹ סֶנסֶאִי" (המורה הגדול) בין שנות ה-20 וה-60 של המאה ה-20. אואשיבה פיתח את האייקידו בהתבסס על אמנויות לחימה יפניות קלאסיות שונות בהן התמחה.

האייקידו שונה מעט משאר אומנויות-הלחימה והיא מבוססת על אלמנטים שלכאורה נוגדים את התפישה הבסיסית של טכניקות-לחימה רבות. האייקידו מבוססת על חיבור להתקפת היריב, ולא על חסימתה. באמצעות החיבור להתקפת היריב ניתן לנתב את ההתקפה למקום בו ההתקפה אינה מסוכנת. באייקידו יש מקום לבחירה- אם לא מעוניינים לפגוע בתוקף, ניתן לקבל את ההתקפה באופן הרמוני ולתת לה לדעוך (במקרה של חבר משפחה שיכור לדוגמא). מצד, שני, אם מעוניינים לפגוע בתוקף, האייקידו מציעה מגוון רחב של אפשרויות-תגובה שעושות בדיוק את זה.
אפשר להבין את הרעיון הבסיסי מאחורי האייקידו מפירוש השם ביפנית:
איי (合) – התאמה, הרמוניה.
קי (気) – המקבילה היפנית לצ'י הסינית, "אנרגיה".
דו (道) – בתרגום חופשי המילה היא "דרך". במובן של דרך חיים או "דרך" במובן של שיטה.

שיטת האימון באייקידו היא מנטלית ופיזית כשהעיקר אלו התרגולים ולכן אין כמעט תחרויות באומנות לחימה זו ויש דגש רב על התנועה והזרימה.

מנטלי- את האימון פותחים בתרגילי נשימה וישיבת זן.
פיזי- אין דגש על שיפור הכוח אלא על גמישות, קואורדינציה וזריזות והתרגול הוא בזוגות.
האתגר האמיתי הניצב בפני לוחם אייקידו הוא לא להכריע ,לנצח ולהשפיל את היריב שלו אלא להגיע איתו למצב של בן ברית ולכונן איתו יחסי כבוד.

אלמנט נוסף באייקידו, הוא הקפדה על המיקום ביחס ליריב וזה מתבטא בעיקר במיקום בו פוגשים את התקפת היריב, ועל ההקפדה להגיע ל"שטח-המת" שלו.
באייקידו אין חסימות כמו בקראטה, אלה קבלת התקפת היריב בצורה כזאת שהיא נעשית לא מסוכנת. באייקידו מנסים לעבוד ללא כוח. במידה ויש הפעלת כוח, לרוב זה מצביע על כך שהטכניקה נעשית בצורה מרושלת.
האייקידו מאופיין בתנועות מעגליות וסיבוביות, כשהמותקף יוצא מקו-ההתקפה ומשתמש במומנטום של התוקף באמצעות הוצאה משיווי-משקלו. באייקידו יש דגש רב על הבנת הכיוון האנרגטי של ההתקפה והימנעות מחסימתה.

השיעורים באייקידו מאופיינים בעבודת זוגות. לרוב אין תרגולים יחידניים (מלבד שיעורי נשק), והתרגול נעשה כשצד אחד מבצע את טכניקת האייקידו והצד השני מקבל אותה, ואח"כ התפקידים מתחלפים. טכניקות האייקידו מבוססות על הטלות, בריחים, אחיזות וגילגולים. האייקידו מאופיין גם בהקפדה על אלמנטים של תנועה נכונה, כגון תנועת הגוף כיחידה אחת, הימנעות מפגישת כוח בכוח, עבודה רכה ומחוברת לבן-זוג\יריב, מנח-גוף נכון, התכווננות גופנית ונפשית לבן-זוג\יריב, תנועת גוף זורמת ועוד. אומרים שהאייקידו דומה במובנים רבים לריקוד.

באייקידו מתרגלים שימוש בכלי נשק שונים- בוקן (bokken)- חרב מעץ, ג'ו (jo)- מקל עץ, וטנטו (tanto)- סכיו מעץ. השימוש בחרב ובמקל נעשה בקאטות (סדרת תנועות קבועה מראש) או בתרגול עם בן-זוג (שחמוש בכלי-נשק או בידיים חשופות). התרגולים בכלי-הנשק באייקידו חשובים למטרות של הגנה-עצמית ברחוב, אך יש להם חשיבות נוספת. כלי-הנשק באייקידו משמשים כלים מתודיים העוזרים בהבנת הטכניקה בידיים-חשופות. טכניקה המבוצעת ברישול או בכיוון לא נכון "חוזרת למסלולה" מיד עם הוספת סכין או כלי-הנשק האחרים.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

האקאמה- החצאית הגברית

חלק מהמסורת הארוכה והעשירה של יפן כוללת גם חלקי ביגוד רבים, החל מהקימונו המוכר לכולם ועד לסנדלי הזורי והטאבי.
אחד מפרטי הלבוש המסורתיים הוא- האקאמה, הנלבש מעל הקימונו כמו חצאית ארוכה המגיעה עד הקרסול ונקשרת מסביב למותניים אצל הגברים, או מתחת לקו החזה אצל הנשים.
האקאמה עשוי מבד משי  ויכול להיות סגור כמו זוג מכנסיים רחבים או פתוח כחצאית.
להאקאמה שבעה קפלים- שני קפלים מאחור וחמישה קפלים מקדימה.


בעבר רק גברים היו לובשים את ההאקמה, במיוחד אלו שעסקו באומניות לחימה כמו האייקידו.
כיום, למרות שאת ההאקמה לובשות גם נשים ההאקאמה נחשב לבגד גברי יותר.
האקאמה עבור גברים מגיע בצבעים סולדים כמו אפור, כחול כהה או לבן ואילו של הנשים בצבעים עזים יותר ועם דוגמאות עדינות בד"כ של פרחים.


את האקאמה נהוג ללבוש לאירועים רשמיים וחשובים:
חתונה– בחתונות הנערכות לפי דת השינטו ילבשו את ההאקאמה, החתן וגברים הקרובים לו.
טקס סיום לימודים– בגלל התדמית ה"רצינית" שיש להאקמה נהוג ללבוש אותה בטקס סיום לימודים אקדמאים.
לא רק מי שסיים את הלימודים ילבש האקאמה, גם המורים לובשים את האקאמה לכבוד טקס הסיום.
טקס תה– כללי הטקס מחייבים לבוש רשמי ולכן נהוג ללבוש האקאמה.
לטקס התה גברים בלבד ילבשו האקאמה.
לוויות– בעבר היה נהוג ללבוש האקאמה שחורה, כיום פחות נהוג ללבוש האקאמה והיפנים מעדיפים חליפה שחורה.

בנוסף לאירועים חשובים את ההאקאמה נוהגים ללבוש גם בעלי מקצוע כמו כמרים השייכים לדת השינטו, מורים ופרופסורים המלמדים באוניברסיטאות וגם גיישות הנמצאות בתהליך ההתלמדות.
בסיום השימוש בהאקאמה חושב לדעת לקפל ולאחסן אותו בצורה נכונה על מנת לא להזיק לבד המשי העדין ושישמר במצב טוב לשימוש הבא.
בגלל הקפלים המיוחדים בבגד יש לדעת איך לקפל אותו בצורה הנכונה ופעולה זו דורשת תשומת לב ועדינות רבה.
מי שעוסק באומניות לחימה בהן לובשים את ההאקמה, לומד כחלק מלימודי אומניות הלחימה גם כיצד לקפל את ההאקמה וישנה מסורת כי התלמיד הבכיר ביותר מקפל את ההאקאמה עבור המורה כסמל של כבוד והערכה.
האקאמה2

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

אייקידו- אומנות לחימה ודרך חיים

האייקידו (合気道) היא אומנות לחימה יפנית ופירושה בתרגום חופשי "הדרך להרמוניה עם אנרגיה",אשר התפתחה ביפן בין שנות ה-20 וה-60 של המאה עשרים ע"י מוֹרִיהֶיי אוּאֶשִיבָּה שנחשב ל"מורה הגדול" של האייקידו, אשר הקדיש את עצמו ללימודי האומנות יחד עם לימודים רוחניים.אייקידו
אומנות לחימה זו מתבססת על מספר אומניות לחימה יפניות קלאסיות בהן התמחה אואשיבה.
כמו אומנויות לחימה יפניות אחרות, גם האייקידו היא לא רק אומנות לחימה אלא דרך חיים ופילוסופיה חברתית שוחרת שלום אשר מהווה מודל לפתרון עימותים בדרך לא אלימה.
מדובר בטכניקה מרתקת המשלבת את הרוחניות והפילוסופיה של האייקידו אשר מושתת על האמונה כי יש להתמודד עם עימותים בצורה לא אלימה ולנטרל התקפות בצורה מדויקת, מהירה ורכה.
האייקידו היא אומנם אומנות לחימה אך מדובר בלוחמה "עדינה" המיועדת לנטרול התקפה ולא ליזום התקפה.אייקידו2
הקו המנחה של האייקידו הוא לפתור עימותים בדרכי שלום ולהגן על עצמך תוך הימנעות מיצירת נזק לתוקף מתוך האמונה כי פתרון אלים הוא פתרון לטווח הקצר בלבד.
אפשר להבין את הרעיון הבסיסי מאחורי האייקידו מפירוש השם ביפנית:
איי (合) – התאמה, הרמוניה.
קי (気) – המקבילה היפנית לצ'י הסינית, "אנרגיה".
דו (道) – בתרגום חופשי המילה היא "דרך". במובן של דרך חיים או "דרך" במובן של שיטה.

מייסד האייקידו, אואשיבה, האמין כי מי שמתאמן באייקידו (האייקידוקה) מטרתו היא לנסות לנצח את הפחדים, הקשיים והמגבלות שלו עצמו.שיטת האימון באייקידו היא מנטלית ופיזית כשהעיקר אלו התרגולים ולכן אין כמעט תחרויות באומנות לחימה זו.

אייקידו3

המייסד-מוֹרִיהֶיי אוּאֶשִיבָּה

מנטלי- את האימון פותחים בתרגילי נשימה וישיבת זן.
פיזי- אין דגש על שיפור הכוח אלא על גמישות, קואורדינציה וזריזות והתרגול הוא בזוגות.
האתגר האמיתי הניצב בפני לוחם אייקידו הוא לא להכריע ,לנצח ולהשפיל את היריב שלו אלא להגיע איתו למצב של בן ברית ולכונן איתו יחסים של כבוד.
אואשיבה תיאר את מהות האייקידו כך:
"אינני מתייחס אל מי שתוקף אותי כאל אויב. אני מנסה להגיע להבנה ולפתרון בדרכי שלום, ולשם כך, אני מנסה למנוע מתחושות של שנאה ועויינות לצמוח בלב."