שוקוקוג'י: ​​המסתורין של עמק הכוכבים בזאמה

קאנון, המכונה לפעמים אלת הרחמים הבודהיסטית, הוצגה ליפן בסוף המאה השישית, ומקדשים רבים שהוקדשו לקאנון יכולים להתחקות אחר מקורותיהם למאות השביעית או השמינית. שוקוקוג'י, בעיר זאמה של קנאגאווה, הוא מקדש כזה. מקורות המקדש בתקופת טנפיו (729-749) והטענה המקובלת כי הוא נוסד על ידי כומר בודהיסטי בשם גיוקי (668-749).

שוקוקוג'י נמצא במרחק של חמש דקות הליכה בלבד מתחנת זאמה על קו הרכבת אודקיו (Odakyu). המקדש, שפירוש שמו הוא "מקדש עמק הכוכבים", ממוקם בסביבה. יש הטוענים שהוא ביתם של "שבע התעלומות", המתוארות על לוח מפה מול בניין המקדש הראשי. פתירת כל התעלומות התבררה כציד מאתגר למדי, שבמהלכו הופיעו תעלומות נוספות.

ה"תעלומה" הכי קלה לזיהוי, היא פעמון המקדש, התלוי במגדל פעמונים מודרני ליד הכניסה למתחם. התעלומה היא כיצד הפעמון המאסיבי הזה, שייצקו אותו בשנת 1227, יכול להיתלות על גבי וו בודד (רוב הפעמונים דורשים יותר תמיכה). אומרים שהפעמון, ששוקל 384 ק"ג, הוא הפעמון השני הכי עתיק בצפון הרחוק של יפן (רק הפעמון בטוקאקוג'י בצוצ'יורה, איבארקי מבוגר יותר – בכ-20 שנה).

כמו ברוב המקדשים, שני מלכי ניאו דווה שומרים על הכניסה. אבל בשוקוקוג'י, במקום להיות מגולפים בעץ ולשכון בשער, מלכים אלה יצוקים ועומדים. שניהם עזים ויפים, ובוודאי מתפקדים היטב בתפקידם להרחיק את הרוע. מדוע אין שער במקדש זוהי תעלומה בלתי פתורה.

כשתעשו את דרכיכם במעלה השביל המרכזי לבניין המקדש הראשי, תיתקלו בתעלומות נוספות. הדבר הראשון שתבחינו בו מימין הוא פסל של קובו דאישי (774-835), הכומר הבודהיסטי הנערץ שייסד מקדשים לאורכה ולרוחבה של יפן ונחשב לבודהיסטווה (כינוי בבודהיזם למתרגל). בפסל זה אין שום דבר מסתורי. בין הפסל הזה למגדל הוקיואינטו (Hokyointo) העשוי מאבן, נמצאות עוד שתי תעלומות של המקדש: צמח המכונה דשא קאנון (תעלומה מס' 3) ושיח קמליה שנאמר עליו כי הוא פורח עם מספר סוגים שונים של פריחה בצבעים שונים (תעלומה מס' 5). דשא קאנון זהו צמח שתכונות הריפוי שלו שימשו את 'סאקאנווה טאמורה מארו', לוחם אגדי שהיה שומרו של הקיסר קאנמו (735-806).

לפי המפה, תעלומה מס' 2 נמצאת ממש בפינת המקדש הראשי: עץ מייפל ישן עם צורה מוזרה על הגזע שלו שנראה כמו שד נפול שממנו, לפי האגדה, טפטף לפעמים חלב. מסתבר שהעץ מת מזמן, אבל הגזע בעל הצורה המוזרה נחתך ונשמר בתוך המקדש. למרות העובדה ששוקוקוג'י מוקדש לקנון והמקדש הראשי שלו ידוע כאולם קאנון, לא ניתן לראות את קאנון עצמה.

לפי השלט, שלושת התעלומות הנותרות נמצאות מאחורי שער שנמצא לצד המקדש. אך לפני שתלכו למצוא אותן, הקדישו עוד קצת זמן לחקור את האזור שמול המקדש. הוא נשלט על ידי עץ גינקו ענק שמתחתיו גן אבן יבש למדי. השער מוביל לחצר/גינה קטנה ויפה, ביתו של פסל קנון אלגנטי מברונזה, ועוד בנייני מקדשים, אבל שלושת התעלומות הנותרות הן יותר קשות למציאה מאשר רק לעבור את השער. ראשית, תעלומה מס' 6, גדם פאולוניה מאובן, נמצא מאחורי ביתו של כומר המתגורר שם ולא ניתן לצפות בו.

תעלומה מס' 7, עץ הדובדבן הפורח תמיד, נמצא בבית הקברות ולכן גם אסור לצפות בו. אך למרבה המזל, ניתן לראות את תעלומה מס' 4, "באר הכוכב" היא שנתנה למקדש את שמו. באר הכוכבים היא באר מים מתוקים עמוקה שמימיה משקפים את הכוכבים בשמיים, שלפי האגדה גם באור יום שבו לא ניתן לראות כוכבים בשמים הם משתקפים שם.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

פסלי הבודהה ששומרים על הים

בשנת 1886 פקדו את אזור Shonai טרגדיות רבות של אובדן דייגים בים הסוער.
מקרים אלו גרמו לצער ופחד רב בקרב התושבים אשר הסתמכו על הים כמקור פרנסה, מזון ומסחר.
הכומר הראשי, קנקאי אישיקאווה, של מקדש  פוקורה קייזן החליט לפסל את דמותו של בודהה אליו יוכלו להתפלל התושבים למזל טוב, להתפלל שהים יחזור להיות שליו ורגוע וגם לזכר הדייגים שאיבדו את חייהם בים.
בודה3
תחילה אסף הכומר תרומות למימון העבודה ולאחר שאסף מספיק כסף איתר בונים לצורך פיסול הדמויות מהאבן הקשה.
במשך חמש שנים פיסלו כ-22 דמויות של בודהה (אותרו רק 16 פסלים) מתוך הצוקים הוולקנים הקרובים לחוף הים.


עפ"י הסיפורים הכומר פיקח על פיסול הפסל הראשון ואת שאר הדמויות הוא פיסל בעצמו.
הדמויות מגולפות בצורה כזו שיוכלו להשתלב עם הנוף הטבעי של האזור הסלעי.
פסלי האבן מגולפים ליד קו החוף הגעשי והם מרוכזים באזור קטן מאוד מה שהופך את הביקור לקל ופשוט אפילו בקרב מבקרים קשישים.


הפסלים שנבנו לפני למעלה מ-150 שנה ניזוקו עם השנים מפגעי מזג האוויר שונים, בעיקר הרוחות החזקות ולכן אין זה פשוט לאתר את פניהם של הבודהות מבין הסלעים וקשה מאוד למצוא את כל 16 הפסלים.
בתקופת הקיץ הפסלים מוארים גם בשעות הלילה והטיול אליהם מומלץ בעיקר בשעת השקיעה.
מספרים כי לאחר שהכומר ראה את פסלי הבודהה שלמים הוא השליך את עצמו לים ושם הגיע לשלווה מוחלטת והפסלים שומרים על קו החוף ועל הים עד היום.
בודה6

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת