היפנים ידועים בחוש האסתטיקה המפותח שלהם. היכולת שלהם להביא כל דבר לכדי שלמות אסתטית, נובעת מההתייחסות שלהם לאסתטיקה כאל פילוסופיה ודרך חיים. אידיאל היופי של המזרח אינו האדם אלא הטבע, והאדם הוא רק חלק קטן מהיקום הגדול. לא הטבע כרקע לאדם, אלא הטבע כמטרה בפני עצמה. מכאן נובעת החתירה לפשטות, לצמצום ולקבלת הטבע כפי שהוא, בלי להנדס ולשנות אותו.
אין בבית היפני הטיפוסי ייעוד קבוע עבור כל חדר, למעט אזור הכניסה, המטבח, השירותים והמקלחת. כל אחד מחדרי הבית יכול באותה המידה לשמש כסלון, כחדר אוכל, כחדר לימוד או כחדר שינה. המצב הזה הוא תוצר של שתי סיבות: הראשונה היא שאת הריהוט היפני, כגון השולחנות הנמוכים והפוטונים, ניתן בקלות להזיז ולאחסן באושירי (oshiire), ארון עצום בגודלו המיועד למטרה זו. הסיבה השנייה היא שבמקום קירות גבס ובטון, בתים ודירות רבות ביפן עושים שימוש בשוג'י (shoji) ובפוסומה (fusuma). מדובר בדלתות הזזה העשויות עץ ונייר, המתפקדות כמחיצות בין חללי הבית ובעצם יוצרות חדרים. המחיצות האלה פשוטות להזזה, ולכן ניתן לשנות בקלות את גודלם ומיקומם של החדרים בבית, בהתאם לרצון ולצורך.
בבית היפני הטיפוסי יימצאו השירותים בחדר נפרד מהמקלחת. למעשה, שני החדרים אפילו לא בהכרח ימוקמו זה לצד זה. הסיבה לכך נעוצה במנהג היפני לחלק את הבית לאזורים "נקיים" ו"מלוכלכים", כאשר חדר השירותים נחשב לאזור מלוכלך. לכן, בבית יפני מסורתי ימצאו זוגות נעליים גם בכניסה לחדר השירותים – נעליים המיועדות לשימוש בתוך חדר השירותים בלבד.
היפנים עושים הפרדה ברורה בין החוץ לפנים, נעליים לא נכנסות הביתה. החוץ מלוכלך ובתוך הבית מדובר בשטח סטרילי ויש לשמור עליו כך. זה הרעיון עומד מאחורי הגנקן (genkan), אזור הנמצא בכניסה לבית היפני, המיועד להסרת הנעליים ולהשארתן שם. רצפת הגנקן תהיה בדרך כלל נמוכה משאר רצפת הבית ולעיתים גם בצבע שונה. בדומה לשירותים, נחשב הגנקן לאזור מלוכלך, ולפיכך לאחר הסרת הנעליים חשוב להקפיד לא לדרוך עליו עם הגרב או הרגל היחפה. את הגנקן ניתן למצוא גם בכניסה למקומות ציבוריים, כגון בתי ספר, אונסנים ובתי מלון – אלא ששם יהיו גם מדפים או לוקרים לאחסון הנעליים.
"חדר טאטאמי" הוא חדר שרצפתו מרופדת בטאטאמי – מחצלות קש קלועות. הבית היפני הטיפוסי יכלול לכל הפחות חדר טאטאמי אחד. ביפן נוהגים למדוד את גודלם של חדרים לפי מספר מחצלות הטאטאמי שניתן להניח בהם, כאשר גודלה של מחצלת סטנדרטית הוא 180X90 סנטימטרים.
חיבתם של היפנים לאמונות תפלות הולידה במשך השנים מספר "חוקים" בנוגע לאופן הנחת המחצלות, כאשר אי-ציות לחוקים אלה עלול, לפי האמונה, להביא מזל רע. כך למשל, לעולם אין להניח את מחצלות הטאטאמי באופן בו שלוש או ארבע פינות של מחצלות ייפגשו במקום אחד. כמו כן, הרבה חדרי חנויות נבנים בגודל חמש וחצי מחצלות טאטאמי – מספר שאמור, מסיבה עלומה כלשהי, להביא להצלחה בעסקים.
כאמור, כל חדר בבית היפני יכול לשמש כחדר שינה, אולם באופן מסורתי נוהגים היפנים לפרוש בלילה את הפוטונים בחדר הטאטאמי ולא על גבי רצפה רגילה. זאת שכן הפוטון היפני הממוצע הינו בעובי חמישה סנטימטרים בלבד, כך שהריפוד הנוסף שמחצלות הטאטאמי מספקות נדרש ביותר. נוסף לכך, בחורף הן מספקות הגנה מסוימת מפני הרצפה הקרה.
הבית היפני המסורתי בנוי מעץ, והקירות הם למעשה מחיצות שעשויות אף הן מעץ בשילוב דפי אורז, ומכאן הצבעים הדומיננטיים, שיהיו בגווני לבן אוף-ווייט וחום. השחור, שגם הוא צבע חשוב וחיוני בעיצוב היפני, ישמש בעיקר כדי להגדיר גבולות ולתחום שטחים.
היפנים לא מפחדים מחדרים ריקים. לא תמצאו בחדרים רהיטים שאין להם תפקיד. הרהיטים קיימים לשימוש פונקציונלי בלבד, והריק הוא חלק מהרעיון של הדגשת המינימליזם. גם למעט האקססוריז שייבחרו יהיה תפקיד של הדגשת החומר והבלאי הטבעי שלו עם דגש לכך שלא הכול חייב להיות מושלם.
*התמונות בבלוג מרחבי הרשת
AddValue 