אמנות קוקדמה

קוקדמה, או "כדור אזוב", היא צורת אמנות יפנית עתיקה שמקורה בתרגול בונסאי. היופי של שורשי בונסאי חשופים, שיצברו אזוב עם הזמן, היה ההשראה מאחורי קוקדמה. זה כונה בשפה הרווחת "הבונסאי של העני" מכיוון שזו הייתה דרך פשוטה יותר ומשתלמת יותר עבור אנשים ליהנות מהשלווה של גן יפני בבתיהם.

הרעיון של קוקדמה התחיל כדרך עבור היפנים להישאר מחוברים ליער בזמן שהם חיים בעיר. המחסור בעציצים מעשה ידי אדם המקיפים את הצמח מחקה את הסביבות הטבעיות בהן גדלים צמחים ומגלם את הרעיון של אמא טבע עצמאית. בתרבות היפנית, אזוב מסמל אריכות ימים, דבר שפורח עם הזמן ונמצא בהרמוניה עם סביבתו.

ספירות הטבע הכפריות הללו הן השתקפות מושלמת של וואבי-סאבי, המתורגם באופן חופשי כמציאת יופי בפגמים טבעיים. מפוסל ביד, כדור אדמה מעוות שמקיף צמח א-סימטרי נעטף בשמיכת הטבע. קוקדמה היא הערכה אמיתית לוואבי-סאבי.

בימינו, קוקדמה נתפסת כתוספת מסוגננת וייחודית לבתים, בתי קפה וחנויות. צורת אמנות עתיקה זו קיבלה טוויסט מודרני כאשר אנשים התנסו בדרכים שונות להציג את כדורי הטחב שלהם, כמו תלויים באוויר או בטרריומים.

מחקרים הראו שצמחים רבים בבית יכולים לספוג פחמן דו חמצני, לשחרר חמצן באמצעות פוטוסינתזה ולהסיר מזהמים. מכיוון שאנשים רבים עדיין עובדים מרחוק מבתיהם, חשוב לשמור על מרחב המחיה/עבודה שלנו נקי ורענן ורמות החמצן המשופרות באוויר מגדילות את הריכוז והפרודוקטיביות. ניתן ליצור קוקדמה גדול או קטן לפי הרצוי, מושלם עבור דירות קטנות בטוקיו!

הצעות לצמחים

בחירת הצמח המתאים לקוקדמה שלכם דורשת יותר שיקול דעת מאשר רק למטרות אתאיסטיות. הצמח שבחרתם צריך להיות בצמיחה איטית, להיות מסוגל לשגשג ללא אור שמש ישיר ויכול לסבול לחות. 

הנה כמה הצעות לצמחים:

  • צמח עכביש
  • דקלים
  • שושן שלום
  • במבוק מזל 
  • שרך כף ארנב
  • דרצנה
  • קיסוס ענבים

מה אתם צריכים?

  • הצמח המועדף עליכם
  • אזוב כבול
  • שתי כוסות אדמת עציצים
  • חוט שעווה או חוט דיג לאפקט בלתי נראה
  • מספריים

איך להכין קוקדמה

1. השלב הראשון בהכנת קוקדמה הוא הכנת האדמה. הניחו שתי כוסות אדמת עציצים לתוך מיכל והוסיפו לאט מים עד שתוכלו לעצב את האדמה לכדור יציב.

2. הוציאו את הצמח שבחרתם מהעציץ שלו ונערו בעדינות את האדמה מסביב לשורשים, השאירו אותם חשופים ככל האפשר.

3. חצו בזהירות את כדור האדמה שלכם לשניים והניחו את שורשי הצמח במרכז. שלבו את שני החצאים כדי ליצור מחדש את הכדור, הוסיפו עוד מים במידת הצורך.

4. לאחר מכן, השרו את טחב הכבול במים חמים כדי לשחרר אותו, ולאפשר לו לנוע בצורה גמישה. הניחו את הטחב עם הפנים כלפי מטה, שימו את כדור האדמה שלכם באמצע, ועטפו את הטחב סביב הכדור.

5. השתמשו בחוט כדי לשמור על הקוקדמה שלכם קשורה זה לזה בצורה מסודרת.

האם אי פעם קניתם או ניסיתם להכין קוקדמה משלכם? ספר לנו בתגובות!

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

בונסאי (盆栽)

בונסאי (盆栽), היא אמנות גידול עצים וצמחים, בצורה השומרת את הצמח ננסי על ידי גיזום קפדני בשורשיו וענפיו. הפירוש המילולי של המילה- "גננות על מגש".

פיתוח הבונסאי הוא אמנות יפנית עתיקה שמטרתה ליצור צורות אסתטיות נעימות.
מקור ההשראה לבונסאי הוא נופי הטבע ביפן, שבה הרים גבוהים ויערות ירוקי עד שחלקם "נתגמדו" לעיתים קרובות למידות זעירות, נוכח תנאי גידולם הקשים. באמצעות טכניקות מיוחדות מגדלים עצים ננסיים כהעתק מדויק של עצים הגדלים כעצי יער. יצירות הבונסאי מחקות, אם כך, את פלאי הטבע.

הגינון המיניאטורי התפתח כחלק מתרבות עתיקה בסין לפני כאלף שנה. הכוונה הייתה ליצור חיקוי מיניאטורי של עץ הגדל כבר שנים בטבע. הסינים העבירו את הידע לגידול הבונסאי מדור לדור בסודי סודות והיום ניתן למצוא עצים בני כמעט אלף שנים.
היפנים, שאימצו את התרבות הזו, מצאו את הדרכים לגדל, לטפח ולעצב עצים ננסיים באמצעות טכניקות של גיזום הענפים והשורשים. גידול הבונסאי חדר לעולם המערבי רק במאה העשרים. בארצות הברית הפך הבונסאי לתחביב אומנותי. מאוחר יותר התפתח כגידול בתוך הבית.

עץ בונסאי אינו צמח גמדי מבחינה גנטית, ולכן יש לשמור אותו ננסי על ידי טיפוח, עיצוב וגיזום מתמידים כך עץ הבונסאי יאריך ימים יותר מעץ רגיל מאותו הזן. הבונסאי יכולים לחיות מאות שנים בבית או במשרד, תוך טיפול והקפדה על דישון, השקיה, גיזום והרבה הרבה אהבה.

הבונסאי זקוק לטיפול רב מאוד, וטיפול שגוי אפילו במקצת עלול להביא למותו של הצמח.
אחזקה שוטפת של עץ הבונסאי, דורשת משטרי השקיה ודישון קבועים וכן טיפול במזיקים ובמחלות.
הגיזום הוא סוד כל העניין, המגדל יכול לשלוט באמצעות הגיזום בקצב הגידול, בעיצוב מראהו, בגובהו, בגזע ובעלים.
מצע הגידול של עץ הבונסאי מאופיין בדרך כלל בכושר ניקוז גבוה, והוא מוחלף אחת למספר שנים בהתאם לצורך. חורי הניקוז בעציץ בונסאי, גדולים יותר מהמקובל בעציצים רגילים. עציצי בונסאי מאופיינים גם בהגבהה של תחתית העציץ המאפשרת כניסת אוויר ואור אשר מונעים את הצצת השורשים ויציאתם מתוך חורי הניקוז.

הבונסאי כצמח קישוט מעוצב בסגנונות שונים לפי טעמו של המגדל, עיצוב העץ נחשב למעשה אומנות.
ישנם סגנונות עיצוב רבים לעצי בונסאי, בהם שישה הנחשבים לסגנונות שבבסיסו של העיצוב היפני הקלאסי-מסורתי:
סגנון זקוף רשמי (ביפנית chokkan): עץ בעל גזע ישר עם התחדדות מושלמת לכל אורכו וחלוקת הענפים מאוזנת, צורת העיצוב מדמה עץ הגדל בתנאים אופטימליים של אור ובלא צורך להתמודד עם עצים מתחרים. סגנון זה מתאים בעיקר לעצים מחטניים כמו אורנים וערערים.


סגנון זקוף לא-רשמי (ביפנית moyogi): הסגנון הנפוץ ביותר בבונסאי כמו גם בטבע, והוא קל יחסית לעיצוב. הגזע הוא בעל תנועה לכל אורכו וכן נשמרת התחדדות עד לצמרת. סגנון זה מתאים למרבית העצים.


סגנון נטוי (ביפנית shakkan): העיצוב בסגנון זה הוא בדומה לסגנונות האחרים, כאשר הגזע נוטה הצידה לכיוון אחד דומיננטי ובזווית של 60 עד 80 מעלות ביחס לקרקע. סגנון זה מדמה עץ הגדל במדרון או בתנאי רוח קשים. בדרך כלל הענף פונה התחתון כנגד נטיית הגזע במטרה ליצור איזון וכך גם השורש הדומיננטי שפונה כנגד נטיית העץ. השתילה בסגנון זה תיעשה בדרך כלל בצידו של העציץ.


סגנון מניפה (ביפנית hokidach): סגנון המיוחד בהסתעפות הענפים העשירה והסימטרית שלו היוצאת מהשליש הראשון של הגזע בצורת מניפה. הגזע ישר, זקוף ומתחדד במתינות ואינו ממשיך לחלקו העליון של העץ. סגנון זה מתאים במיוחד לעצים נשירים.


סגנון משתפל (ביפנית kengai) : סגנון מיוחד זה מדמה עץ הגדל בצידי צוק תלול ובתנאי טבע קשים כמו מפולות אבנים ושלג נערם, הגורמים לענפיו להשתפל מטה אל עבר המדרון. חלקו העליון של העץ מעוצב כצמרת הנמצאת מעל שפת העציץ והשתפלות הענפים מטה היא בזווית חדה ותגיע עד מתחת לבסיסו של העציץ הגבוה בו הוא שתול. הענפים שיוצאים מן הגזע פונים הצידה בצורה אופקית ומאוזנת.


סגנון חצי משתפל (ביפנית han kengai): בדומה לסגנון המשתפל גם סגנון זה מאפיין תנאי גידול קיצוניים. צמרתו של העץ המשתפל למחצה תהיה מעל בסיס הגזע וענפי עץ המעוצב בסגנון זה לעולם לא ירדו מעבר לתחתית העציץ.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת