דג הפוגו-חוויית אקסטרים יפנית

לכל מי שכבר מיצה חוויות אקסטרים שונות מציעה יפן חוויה אחרת שתלהיב מחדש את יצר ההרפתקנות ותזרים הרבה אדרנלין בגוף.

ארץ השמש העולה הביאה לעולם את מנהג אכילת הפוגו הרעיל. ולא רק שהיפנים מתנפלים עליו בתאווה – הם גם מוכנים להוציא הרבה כסף על התענוג.
אכילת דג הפוגו (אבו-נפחא) נחשבת ביפן לארוחת אקסטרים שמושכת מיליוני יפנים ותיירים חובבי סיכונים מכל העולם.

הדג בעל המראה המחוספס והקוצני, העיניים העגולות והגדולות והניבים החזקים הבולטים בפיו, אינו בעל מראה מעורר תיאבון, הטעם לא יספק חך עדין, אבל הביקוש אדיר, והמחירים בשמיים.
אז איפה כאן האקסטרים?… איבריו הפנימיים של דג הפוגו, השחלות והכבד, מכילים רעל הנקרא טטרודוטוקסין, הרעיל פי 1,200 מאשר ציאניד. הרעלן כה עוצמתי, כי מנה קטנה מדג אחד (אף יותר קטנה מראש של סיכה), יכולה להרוג יותר מ-30 אנשים.
כשאוכלים את הדג במנות קטנות, הרעל הזה יכול לגרום לתחושה מאלחשת נעימה, אך אם בולעים ממנו יותר מדי, חווים תסמינים כמו סחרחורת, תשישות ובחילה ובסופו של דבר השרירים משתתקים: בהתחלה בשפתיים ובלשון, ואז בקצות האצבעות, בכפות הידיים, בזרועות וברגליים, ובסופו של דבר בלב ובריאות. לפני מותם, הקורבנות נשארים בהכרה, אך מאבדים את היכולת לזוז או לדבר.
ארוחת פוגו מסורתית בת חמש מנות בטוקיו, תעלה 400 דולר ויותר. בדרך כלל תכלול מנה מפוארת של סשימי פוגו, פרוסות דג נא דקיקות מסודרות כפרח על צלחת צבעונית, בליווי וואסבי, רוטב סויה וחומץ אורז. אחרי פתיחה כזו, יוגש תבשיל מרק של הדג עם ירקות, אטריות דקות ותבלינים, ומנות שונות ומשונות של חלקי הדג האחרים. הארוחה מלווה בכוסיות רבות של סאקי מחומם, משקה יפני חריף, בהן טבול סנפיר מטוגן של הפוגו.

תיאורטית אין סיבה לחשוש, הלימודים והאימונים הרבים שעובר כל טבח מקיפים מאוד ביחס לכמות האנשים שאוכלים את הדג, לכן רק מעטים מתים מזה.

דג הפוגו מוגש ב-1,500 מסעדות ביפן המעסיקות טבח פוגו מומחה, שיודע כיצד להוציא את הרעל, כך שאף טיפה לא תטפטף על בשר הדג ותקטול את חייו של הסועד. הטבחים המתמחים בהכנת פוגו לומדים במשך שנתיים, ועוברים אימונים רבים עד שהם יודעים להוציא בדיוק כירורגי את חלקי הלימפה, המרה והכבד של הדג, בהם מצוי הרעל. בסופם של הלימודים יש מבחן, על הטבח להכין לעצמו מנת פוגו ולאכול אותה. השפים שעוברים את מבחן ההסמכה, חייבים להציג את התעודה במסעדותיהם.

כיוון שכבר היו מקרים של אנשים שמתו לאחר שחיפשו מזון בפחים של מסעדות פוגו, וכיוון שניתן להשתמש באיברים הפנימיים של הפוגו כרעל לכל דבר, השפים חייבים על פי חוק לאחסן את הקרביים של הדג במכלים נעולים, שיילקחו לשריפה בשוקי הדגים על ידי רשויות הפיקוח העירוניות.

למרות צעדי הזהירות האלה, "תאונות" – הלשון הנקייה שנוקטים מומחי הפוגו לתיאור הסחורה המסוכנת – עדיין קורות. לפי נתוני משרד הרווחה ובריאות הציבור בטוקיו, 315 מקרי הרעלה עקב אכילת פוגו דווחו בין השנים 1996 ל-2005 ביפן, 31 מתוכם היו קטלניים. רוב הקורבנות היו דייגים שהשתתפו בתחרות רולטה רוסית של צריכת פוגו, או טבחים חובבנים שניסו לחקות תכניות בישול שראו בטלוויזיה.

למשפחת המלוכה הקיסרית היפנית אגב, אסור לאכול את הדג על פי חוק.

תעשיית הפוגו מגלגלת מיליוני דולרים בשנה. היפנים אף פיתחו שיטות לגידול ורבייה של דגי הפוגו על מנת לעמוד בדרישה הגבוהה. מדובר בכלובי מתכת ענקיים בים, בהם גדלים מאות אלפי פריטים המשווקים בכל רחבי יפן ומחוצה לה. העיר שימונו-סאקי בדרום האי הגדול של יפן, היא מרכז הדיג, הגידול והשיווק של דג הפוגו. במהלך העונה נערכת מדי בוקר מכירה פומבית גדולה של השלל היומי.

נראה שהיפנים לא לבד…. דולפינים מנצלים את כושר ההמצאה שלהם בניסיונות "להתמסטל" בחברה.

חוקרים גילו כי דולפינים צעירים עושים מניפולציה זהירה בסוג מסוים של דגי הפוגו, ומצליחים לגרום לו לשחרר את הכמות המדויקת של הרעלן המשפיעה כמו חומר נרקוטי.
הדולפינים לועסים בזהירות את הדג ומעבירים אותו מאחד לשני, היונקים הימיים נכנסים למה שנראה כמצב הדומה לטרנס.