הסאקורה ביפן- לא רק פריחה

פריחת הדובדבן, הסאקורה, ביפן איננה רק חגיגה לעיניים אלא גם חגיגה לחיך.
בתקופת הפריחה, בהשראת צבעי הסאקורה, יוצאות מהדורות מיוחדות ומוגבלות של מאכלים וכלי בית בצבעי ורוד, סגול ולבן בדיוק כמו פריחת הדובדבן, אשר אפשר למצוא אותם רק בתקופת הפריחה, החל מאמצע פברואר ועד אמצע אפריל/ תחילת מאי.
בין כלי הבית בעלי מוטיב פרחי הדובדבן הנמכרים ביותר בתקופה זו אפשר למצוא כוסות, ספלים ובקבוקים בצבעי הפריחה המעוטרים בפרחי עץ הדובדבן.
חברות הבירה מייצרות משקאות בהשראת הסאקורה הנמכרות בפחיות בירה ורודות ופרחוניות.
הסאקה המסורתי יוצא במהדורה מיוחדת כאשר בכל בקבוק פרח דובדבן שלם הנשמר באופן מושלם בתוך בקבוק הסאקה.

גם חברת קוקה-קולה, פפסי וחברת התה ליפטון מייצרות משקאות מיוחדים ובסטארבאקס אפשר למצוא משקאות קרים וחמים מיוחדים כמו תה סאקורה קר, לאטה סאקורה ותות, מוקה סאקורה ועוד…
עוד משקאות סאקורה מעניינים אפשר למצוא בחלק גדול מבתי קפה ביפן עם חידושים מעניינים למשקאות השגרתיים וכולם בהשראת הפריחה.

ומה עם אוכל?
גם כאן קיים מגוון גדול, החל מחטיפים ורודים כמו צ'יפס, קרקרים, חטיפי שרימפס, קיט קאט, חטיף השוקולד האהוב ביפן, בטעם פריחת הדובדבן עם סאקה או שעועית מתוקה ועד מאכלים מסורתיים שונים כמו ה-אינאריסושי- כיסון טופו שלכבוד הסאקורה ממולא באורז ממותק עם דובדבן מיובש ואטריות אודון הנצבעות בוורוד או סגול.

המאכלים היפנים המסורתיים מקבלים עיצוב וטעם מיוחד על ידי הוספת העלים הנושרים מהעץ הדובדבן בסיום פריחתו.
העלים הטריים אינם בעלי טעם מיוחד אך כאשר מייבשים אותם או כובשים וממליחים אותם הריח והטעם של הפרח הופך למרוכז ומעניקים טעם וארומה מיוחדת לאוכל.
את העלים המיובשים אפשר לכתוש לאבקה אותה מוסיפים לקינוחים מסורתיים כמו המוצ'י, עוגייה יפנית מסורתית העשויה אורז דביק.

בתקופת הפריחה נהוג להכין את המוצ'י סאקורה, העוגיה המסורתית, בצבע ורוד, ובעזרת שעועית מתוקה להצמיד לה עלה סאקורה מיובש ומומלח העוטף את העוגיה ומעניק לה טעם מלוח המנוגד למתיקות של העוגיה.
עוד קינוחים מסורתיים מיוחדים לסאקורה:
Hanami dango- שלוש כופתאות אורז המוגשות כשיפוד, כל כופתא בצבע שונה, לבן (חסר טעם) ורוד (דובדבן) וירוק (מאצ'ה). קינוח זה נהוג לאכול בעת ההנאבי- צפייה משותפת בפריחה, בפארק עם משפחה וחברים.
Sakura manju- ממתק מאודה ובו ממרח שעועית מתוקה עטופה בבצק, מוגש בצבע ורוד או עם חתיכת דובדבן מלוח מעל הממתק.
Sakura Taiyaki – הטייאקי היא עוגייה יפנית בצורת דג הממולא בממרח שעועית מתוקה הנמכרת בדוכני רחוב. לכבוד הסאקורה, הדג נצבע בוורוד וממולא עם ערמונים.

• התמונות בבלוג מרחבי הרשת

אם אין סוכר תאכלו קינקו

מה עושים כשאין סוכר?

עד סוף המאה ה-16 לא היה כלל סוכר ביפן ועד המאה ה-19 הסוכר לא היה נגיש לכל אחד ולכן התחליף לסוכר בו השתמשו היפנים נקרא קינקו- קמח סויה קלוי מתקתק בטעמו, צבעו צהוב והוא בעל מרקם אבקתי.
הקינקו שימש כתחליף סוכר לממתקים וקינוחים יפנים למרות שטעמו אינו מתוק כמו סוכר מזוקק, כתוצאה מכך הקינוחים היפנים הם בעלי מתיקות מעודנת מאוד.
עד היום השימוש בקינקו נפוץ מאוד במטבח היפני בעיקר בקינוחים מסורתיים או כתוספת מעל גלידת וניל.

השימוש בקינקו מתאים מאוד לממתקים וקינוחים מעודנים ומוסיף להם טקסטורה קרנצ'ית ,אפשר למצוא את הקינקו בעיקר בקינוחים כמו:
 Kuzumochi– קינוח העשוי מג'לי בעל טעים עדין מאוד, מרענן וקליל הנאכל בעיקר בקיץ.
הקינוח מוגש עם תוספת של גלידה או סירופ אך הדרך המסורתית ביותר לאכול אותו היא עם תוספת של קינקו.
 Daifuku–  עוגיות מוצ'י (עוגיה העשוי בצק אורז דביק) הממולאות בקרם מתוק ומוגשות כשהן "מפודרות" באבקת קינקו מעליהן.
לקינקו שימושים נוספים כמו במאכלים פחות מסורתיים כמו מאפים שונים, בהם מחליפים חלק מכמות הקמח בקינקו ,אפשר גם לאפות רק עם הקינקו וכך יוצרים מאפים ללא גלוטן .
שימוש נוסף בקינקו הוא בהכנת שייקים, בשני המקרים מעניק הקינקו ארומה אגוזית נעימה.

איזה דנגו בא לך היום?

הדנגו הוא ממתק יפני העשוי איך לא…מקמח אורז (מוצ'יקו)
מדובר בכופתאות אורז דביקות המגיעות בשלל צורות ואפשרויות הכנה שונות.
הדנגו הוא קינוח יפני מסורתי המוגש בכל ימות השנה אך ישנם סוגים מסויימים של דנגו המוגשים בהתאם לעונות השנה או אירועים שונים.
אפשר למצוא את הדנגו כמעט בכל מקום ביפן ויש לממתק מקום חשוב בדוכני אוכל בפסטיבלים שונים המתקיימים לעיתים רבות ביפן.
אופן ההכנה של דנגו בסיסי מזכיר קצת הכנה של קובה, לערבב קמח אורז דביק עם מים, להכין כדורים מושלמים ולזרוק למים רותחים. מתכונים מדויקים יותר ניתן למצוא ברחבי הרשת.
בגלל המראה של כדורי הדנגו- עיגול מושלם לבן ויפה נהוג לאכול את הדנגו הבסיסי באירוע הנקרא "צוקימי" בו נהוג לצפות בירח מלא מכיוון שהכדורים מזכירים…ירח.
הדנגו הבסיסי הוא דיי משעמם ולכן נהוג להוסיף לו תוספות שונות או להוסיף אותו לקינוחים.
מה אפשר לעשות עם כדורי הדנגו ולהפוך אותו לטעים יותר?
1. בפסטיבלים ודוכני רחוב נהוג למכור את המיטראשי דנגו- כדורי דנגו משופדים על מקל במבוק צלויים על הגריל ומצופים ברוטב קרמל מלוח הנקרא מיטראשי.
2. בעת צפייה בפריחת הדובדבן נהוג לאכול האנמי דנגו – שלושה כדורי דנגו בצבעים: ורוד המסמל את פריחת הדובדבן, לבן כצבע הדנגו המסורתי וירוק המסמל את התה הירוק היפני.
דנגו זה כה אהוב עד שאפילו יש אימוג'י בדמותו.
3. את הדנגו אפשר לאכול ממש כמו מרשמלו- בצלייה על אש פתוחה
4. בקינוחים "מערביים" כמו גלידה נהוג להוסיף כדורים קטנטנים של דנגו.
5. אנקו דנגו- תוספת של "אזוקי" ממרח שעועית אדומה שמאוד פופולארית ביפן ונהוג להשתמש בה במאכלים רבים (כמו שאצלנו נהוג להשתמש בממרח שוקולד). את האזוקי (אנקו) מורחים מעל הדנגו והממרח מעניק טעם המזכיר ערמונים.
הרבה פעמים מתבלבלים בין הדנגו לבין המוצ'י שגם הוא קינוח יפני מסורתי שעשוי אורז והשניים דומים גם במראה וגם במרקם הדביק.
ההבדל הוא שהדנגו עשוי ממוצי'קו- קמח אורז ואילו המוצ'י עשוי מאורז (ולא מקמח) אשר מתבשל ולאחר מכן חובטים בו בפטיש ענק עד שהופך לבצק.
את אכילת הדונגי (לא חשוב מאיזה סוג) נהוג ללוות בשתיית תה ירוק מסורתי.