מדוע יוני נקרא "החודש ללא מים" ביפן?

המסתורין המילולי של צויו (tsuyu), המונח היפני לעונת הגשמים.

תחילת הצויו, או עונת הגשמים, כבר החלה ביפן. כיצד נקבעה תחילת עונת הגשמים? התשובה לשאלה זו נעוצה בהבנה ראשונה מדוע יורד גשם.

באיו זנסן

ממאי עד יולי, יש חזית נייחת מעל יפן המכונה baiu zensen (חזית הגשם העונתית). אם תבדקו במפת מזג האוויר של יפן בתקופה זו של השנה, תמצאו חזית שטוחה עם עיגולים למחצה בצד הצפוני ומשולשים בצד הדרומי.

זה מצביע על חזית נייחת או גבול שאינו נע בין שתי מסות אוויר שונות. בגלל baiu zensen, תקופות גשם ארוכות ורצופות יכולות להתעכב באזור המושפע.

במזרח אסיה, המוני אוויר של טמפרטורות ולחות שונות מאזורים של לחץ אטמוספרי גבוה מעל ים אוצ'וצק והאוקיינוס ​​השקט נפגשים לאורך baiu zensen, ויוצרים עננים וגשם. כוחם של שני האזורים הללו המתנגשים זה בזה מונע מהחזית להתפוגג.

כאשר היו כמה ימים של מזג אוויר סוער, וככל הנראה ימשיך להיות גשום או מעונן במשך כמה ימים רצופים, תודיע הסוכנות המטאורולוגית היפנית כי אזור מסוים ביפן נכנס לצויו אירי (עונת הגשמים).

באופן דומה, הודעה על tsuyu ake (סוף עונת הגשמים) כאשר הגשמים פסקו, והיו ימים שטופי שמש רצופים. בד"כ עונת הגשמים תסתיים בחלק הצפוני של קיושו בסביבות אמצע יולי, או בדיוק בזמן לפסטיבל האקאטה גיון יאמאקאסה.

שזיפים ועובש

המכניקה של צוויו אמנם פשוטה יחסית, אך ישנם הרבה היבטים בעונה שיכולים לבלבל במקצת. השאלה הראשונה שיש לאנשים רבים נוגעת לשם העונה: צוויו, פשוטו כמשמעו, פירושו "גשם שזיפים".

מדוע העונה נקראת "גשם שזיפים" כאשר עץ השזיף פורח בדרך כלל בפברואר? מכיוון שעונת הגשמים עולה בקנה אחד עם קטיף השזיפים האמורים להכנת אומשו (משקאות שזיפים) ואומבושי (שזיפים מיובשים וכבושים).

תיאוריה אחרת טוענת כי השם המקורי לעונה היה baiu ("גשם עובש") בגלל הלחות והחום הגבוה שיצרו את התנאים המושלמים לגדילה של עובש.

המחצית ה- "עופשת" של השם, bai (黴), הוחלפה בתו הסיני ume (梅, שזיף), שניתן לקרוא אותו באותו אופן. האמונה מסוימת בתיאוריה זו היא העובדה כי בסין, עונת הגשמים נכתבת גם 梅雨 (אם כי מבוטאת "מאיו") והיא נכתבת על ידי חלק כ- 霉雨, כאשר 霉 פירושה "עובש".

מעניין לציין שהקאנג'י לשזיף (梅) מכיל את הרדיקלי 毎 שבו, שפירושו "כל" כמו ב"כל יום ", ומעניק למילה baiu (梅雨) את התחושה של גשם כל יום. בקוריאה, שם העונה הוא ג'אנגמה (장마, "גשם ארוך").

לוח השנה הישן של יפן

השאלה השנייה שיש לאנשים בנוגע לצויו היא השם המסורתי של החודש בו יורדת עונת הגשמים: מינאזוקי ("חודש ללא מים"). הוא בא מלוח השנה הישן של יפן, הנקרא kyuureki או inreki , שהתבסס על מחזור הירח. יוני, או מינאוקי, היה הזמן בשנה שהמים חיוניים יותר לשדות האורז.

ה- kyuureki משמש עד היום לאירועים מסורתיים, לתעשיית המוצרים הימיים ולסיפור עתידות. כמה לוחות שנה של ימינו מציגים את שני התאריכים.

מבט בלוח השנה המערבי מלמד גם הוא. בעוד שחודש ספטמבר הוא החודש התשיעי בשנה, פירוש השם הוא "החודש השביעי". בלוחות שנה לפני 1752, ספטמבר נחשב לחודש השביעי, אוקטובר לחודש השמיני, נובמבר היה התשיעי וכן הלאה.

השם הישן של יוני, המינאוקי, מיושר יותר לחודש יולי היבש יותר בלוח השנה הקודם. חודשי הקיץ יולי (יוליוס קיסר) ואוגוסט (אוגוסטוס קיסר) היום היו ידועים בעבר בשם קווינטיליס וסקסטליס (החודש החמישי והשישי של רומולוס, בהתאמה) בלוח השנה בן 10 החודשים של רומא העתיקה, בה החלה השנה במרץ.

לוח השנה היפני חווה שינוי דומה במחצית השנייה של המאה ה -19, כאשר לוח השנה tenporeki, מערכת lunisolar ששימשה במשך פחות מ -30 שנה משנת 1842 עד 1872, נזנח לטובת לוח השנה הגרגוריאני.

כדי לבצע את השינוי, היום השני בחודש ה -12 של השנה החמישית של מייג'י (明治 ５ 年 12 月 2 日) הפך ליום הראשון של החודש הראשון של השנה השישית של מייג'י (明治 6 年 1 月 1 日) כך שדצמבר 1872 נמשך רק יומיים!

החודש ללא מים

בגלל המעבר מלוח שנה צהוב לשמש, שמות החודשים לשעבר כבושים לעתים במספר שבועות. לדוגמה, 7 ביוני הוא 13 במאי, על פי kyuureki. מאי (גוגאצו) ידוע גם בשמותיו הקודמים satsuki ("חמישה חודשים") ו- samidare שפירושו "מאי גשם". זה שם נרדף לעונת הגשמים.

השם הישן של יוני, מינואזוקי (שוב, חודש ללא מים), מיושר יותר לחודש יולי היבש יותר בלוח השנה הקודם. יש הסבורים כי השם עשוי לנבוע גם מהצורך הרב במים לשתילת אורז, המתרחש בתקופה זו של השנה.

אם תסתכלו על ה- 11 ביוני בלוח שנה יפני מסורתי, שנותן גם תאריכים מודרניים וקייורקי, אתם עשויים לראות 入梅 (nyubai, "enter + plum"). במהלך תקופת אדו, האמינו כי עונת הגשמים תתחיל ב -11 ביוני או בסביבותיו – ידוע גם בשם קאסה נו הי (傘 の 日, "יום המטריה").

אז כשאנחנו נכנסים לעונת הגשמים, אנו מתפלל הן לקוראוקאמי, אל הגשם הדרקוני והן לראג'ין, אל הברקים, הרעמים והסופות: שהעונה הזו תביא את כל הגשם הדרוש ולא יותר – ויכול להיות זה יגמר במוקדם ולא במאוחר.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

גשם גשם משמיים…העונה הגשומה מגיעה ליפן

אין ספק שאחד הנושאים המעסיקים את היפנים הן עונות השנה ומזג האוויר.
עונות השנה ביפן מחולקות לחמש עונות המובחנות האחת מהשנייה – אביב, העונה הגשומה, קיץ, סתיו וחורף.
לכל אחת מהעונות מאפיינים ברורים והן מתחלפות כמעט מידית תוך כמה ימים.
בימים אלו מתחילה ביפן העונה הגשומה הנקראת tsuyu ומשמעותה "גשם שזיפים" מכיוון שעונה זו מתקיימת במקביל להבשלת פרי השזיף.

העונה הגשומה מתחילה ביפן בחודש מאי/תחילת יוני (התאריכים המדויקים משתנים לפי שנה ומיקום) מאוקינווה שבדרום יפן  ונמשכת עד אמצע יולי ברחבי יפן.
בהוקידו, המחוז הצפוני של יפן  אין עונה גשומה, מזג האוויר שם נעים יותר מאזורים באזורים אחרים של יפן, אך מדי פעם ישנם ימים מעוננים ומעט קודרים.

בעונה זו ניתן לצפות לגשמים כבדים הבאים במפתיע ויורדים בחוזקה, בדרך כלל לא לזמן ממושך, האוויר לח מאוד והטמפרטורות גבוהות.
העונה הגשומה מתרחשת בסוף האביב ובתחילת הקיץ כאשר אוויר קר מן הצפון  פוגש אוויר חם מן דרום והאפקט העיקרי הוא מזג אוויר מעונן.
מזג האוויר בעונה זו אינו צפוי, אפשר להתעורר לבוקר שטוף שמש ועד שעוזבים את הבית יתחיל גשם כבד ואז שוב השמש תצוץ בחזרה… מסיבה זו, חובה להצטייד תמיד במטריה ובמעיל גשם.

כמות הגשם איננה כה גדולה, למעשה טוקיו גשומה יותר בחודש ספטמבר אך השמיים בתקופה זו קודרים במיוחד, הכל אפור ומעונן ואחוזי הלחות גבוהים.
ישנה מסורת יפנית להכין בובה קטנה עשויה בד לבן ולתלות אותה מחוץ לחלון, תפקידה של הבובה הוא לגרש את הגשם ולהביא את השמש.

ביקור ביפן במהלך העונה הגשומה פחות מומלץ בגלל הלחות והגשם אך יחד עם זאת יש גם יתרונות לטיול ביפן דווקא בעונה הגשומה כמו מחירים יותר נמוכים ופחות צפיפות במקומות המתויירים.

• התמונות בבלוג מרחבי הרשת