הרג'וקו (ביפנית 原宿) הוא שם כולל לאזור הסובב את תחנת הרכבת הרג'וקו, בין שיבויה ושינג'וקו, ברשת הרכבות של טוקיו, יפן.
ובנוסף רובע הרג'וקו נחשב לאחד מבירות האופנה של העולם הודות לאופנת הרחוב הייחודית שלו- אקלקטי, צבעוני, מלא השפעות מהתרבות המערבית והמזרחית ושופע אוונגארדיות עם נגיעות אופנת עילית. בהרג'וקו התפתחה אופנת רחוב המושכת אליה לא רק יפנים אלא תיירים מכל העולם ואין חובב אופנה שלא שמע על נערות הרג'וקו שייצרו לעצמן סטייל חדשני משל עצמן. ההשראות של סגנון ההרג'וקו מגיעות מכמה כיוונים במקביל: מתרבות הפופ של המסורת היפנית, מסגנון מערבי ומעולם המדע הבדיוני.
אזור הראג'וקו פופולארי בקרב הצעירים ומהווה מוקד משיכה לתיירים. האזור צפוף במיוחד בסופי שבוע, עמוס בחנויות המוכרות ביגוד "שערורייתי", לא יקר, אביזרים מפוארים ומזכרות, וכן דוכני קרפ ומזון מהיר. בכל יום ראשון צעירים לבושים במגוון סגנונות אופנה, פוקדים את המקום אשר מהווה מוקד חברתי. מרבית הצעירים מתכנסים סמוך לגשר ג'ינגאו אשר מחבר בין אזור הרג'וקו לאזור מקדש מג'יג'י.
לאחר אולימפיאדת טוקיו ב-1964, מעצבי האופנה החלו להקים את המשרדים והסטודיו שלהם באזור זה. המשיכה לשכונה החלה בעקבות המחירים הזולים שהציעה בעבר וכך הגיעו אליה צעירים רבים. מאז, נבנו במקום יותר ויותר חנויות בגדים למבוגרים, בתי קפה ומסעדות טרנדיות. באזור ניתן למצוא חנויות קטנות אקסצנטריות והרבה חנויות של יד שנייה. כמו כן, ישנם גם שני מתחמי קניות המורכבים מכמה קומות של בוטיקים וחנויות אופנה, אשר מכוונות בעיקר לקניות של צעירות ונשים.
הן תעשיות האופנה היפניות והן הבינלאומיות עוקבות מקרוב אחר הרג'וקו, מכיוון שמגמות אופנה רבות מהעבר, מקורן היה באזור יצירתי זה. סגנון רחוב זה היווה השראה למעצבי אופנה רבים מרחבי העולם.
באופנת הרחוב הרג׳וקו יש מספר סגנונות: לוליטס/ לוליטה, מתוק- סגנון ילדותי צבעוני וחמוד, הנקרא ״קאוואיי״, פאנק וגותי, סייבר פאנקס, וה- וומונו, המשתמשים בגדים יפניים מסורתיים. הסגנון המוכר ביותר והפופולארי ביותר אלו המקושטים, עם התלבושות והאביזרים הצבעוניים ביותר. החלק המרכזי בסגנון הרג׳וקו הוא חופש, אינדיבידואליות ומקוריות שהצעירים משקיעים בבחירת התלבושות שלהם. בשנים האחרונות השפעתו של סגנון זה נפוצה והרחבה למדינות רבות מעבר ליפן.
*התמונות בבלוג מרחבי הרשת