יום ההתבגרות ביפן

היום, 10 בינואר 2021, מציינים ביפן את יום ההתבגרות או סייג'ין נו הי Seijin no hi. זהו חג יפני המתקיים מדי שנה ביום שני השני בינואר.

החג מוקדש לכל מי שיהיה או היה בגיל 20 בין התאריכים 2 באפריל בשנה הקודמת ל-1 באפריל בשנה הנוכחית (מתייחסים לשנה המתחילה באפריל שעבר ומסתיימת באפריל הבא, מכיוון ששנת הלימודים ביפן מתחילה באפריל). במסגרת החג שבו חוגגים את המעבר לבגרות (גיל הבגירות ביפן הוא 20), נערכים טקסים במוסדות מקומיים ביפן, ויפנים רבים עורכים גם מסיבות עם בני משפחתם או חבריהם.

מקורו של החג בטקסי התבגרות שנחגגו ביפן במשך מאות שנים, אף על פי שבעבר צוין גיל צעיר יותר. תחילת המנהג בשנת 714 לספירה כאשר נסיך צעיר אימץ לעצמו תלבושת ותספורת חדשה לכבוד הגיעו לגיל בגרות ובעקבותיו החלו צעירים נוספים לנהוג כמוהו ולציין את גיל הבגרות בתספורת ובתלבושת חדשה.

במאה ה-19 נקבע כי 20 הוא גיל ההגעה לבגרות ביפן, אבל רק ב-1948 החלו לציין את ההתבגרות בחג רשמי. בין הזכויות שאזרחי יפן זוכים להם בגיל 20 נמצאות הזכות להצביע ולקנות באופן חוקי אלכוהול ומוצרי טבק. בעבר ציינו את יום ההתבגרות ב-15 בינואר, אבל בסוף המאה ה-20 החלו ביפן להצמיד את החגים הלאומיים לסופי השבוע כדי ליצור רצף של ימי חופש. על כן "יום ההתבגרות" מצוין בשנים האחרונות ביום שני השני בחודש ינואר.

ביפן חג ההתבגרות נחשב כחג בעל משמעות חשובה ואפשר להשוות את גודל חשיבותו לחג הפסחא וחג ההודיה במערב.

"יום ההתבגרות" מתחיל בדרך כלל בטקסי התבגרות (סייג'ין שיקי, Seijin-Shiki) הנערכים במקדשי שינטו. החוגגים מקבלים ברכה וכותבים משאלה על פלקט הנקרא אמה (ema). טקסים אחרים נערכים במקומות ציבוריים כמו אוניברסיטאות, ואף בפארק דיסנילנד בטוקיו.

רבות מהנשים החוגגות את הגעתן לבגרות בטקס לובשות פוריסודה (furisode) קימונו רשמי המיועד לנשים לא נשואות. מחירו של הפוריסודה גבוה ביותר, ולכן יעדיפו לשאול או לשכור אותו. נשים רבות הולכות למכון יופי ביום זה על מנת שבמהלך החג ילבשו את הקימונו המסורתי באופן הנכון ועל מנת שהשיער יהיה אסוף בצורה הנכונה.

מקצת הגברים לובשים קימונו חגיגי בצבע כהה, אבל רובם מעדיפים בגדים מערביים רשמיים. לאחר הטקסים הרשמיים צעירים רבים מתכנסים לעיתים רבות בקבוצות ויוצאים למסיבות, לשתות או להרמת כוסית.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

חג המולד ביפן

ימי חג המולד ביפן הם תקופה חגיגית, שמחה וצבעונית ולמרות שרק אחוז אחד מאוכלוסיית יפן היא נוצרית עדיין אפשר לחוות את אווירת החג במדינה. אמנם אין זה חג לאומי ואין לו משמעות דתית עבור היפנים אך אפשר למצוא מאפייני חג מסורתיים רבים כמו שווקי חג המולד, עצי אשוח מקושטים ומוארים ועוד.

לצד המנהגים המוכרים לנו ישנם כמה מסורות חדשות שנוצרו ע"י היפנים מה שהופך את חג המולד לחגיגה ייחודית.

השוני העיקרי הוא שחג המולד ביפן נחשב כחג לאוהבים, ולא כחג משפחתי. (ביפן, ראש השנה החדשה היפנית נחשב לחג משפחתי). בדרך כלל זוגות יתכננו ערב רומנטי הכולל ארוחת ערב במסעדה יוקרתית וטיול ברחובות המקושטים בעצי חג המולד.

אמנם בבתים לא נהוג להציב עץ (גם קשה למצוא מקום בבתים יפנים שנחשבים לקטנים במיוחד) אך ברחובות הערים, בקניונים ובשטחים ציבורים ישנם עצים רבים מקושטים לכבוד החג. למזלם של ילדים יפנים, סנטה קלאוס חי וקיים גם ביפן. כמו ילדים אחרים ברחבי העולם, גם ילדים יפנים מצפים לביקורו של סנטה בערב חג המולד ולקבל ממנו מתנה לכבוד החג. בניגוד למדינות המערביות הילדים היפנים אינם מאמינים כי סנטה נכנס לבתים דרך הארובה אלא נכנס בנימוס דרך הדלת.

מסורת נוספת ייחודית ליפן היא ארוחת חג המולד המסורתית, ביפן לא מדובר בסעודה מלכותית ומפוארת אלא דווקא ההפך, המאכל המזוהה ביותר עם ארוחת חג המולד זה עוף מטוגן! למעשה, העוף המטוגן כה מבוקש בתקופה זו, שרשת KFC מקבלת הזמנות של דלי העוף המטוגן הפופולרי שלהם כבר בנובמבר. אך אל דאגה, גם מי שלא ביצע הזמנה מראש יוכל למצוא בקלות שפע של מנות עוף מטוגן בחנויות נוחות ובמרכולים בערב חג המולד, יחד עם עוף צלוי שהוכן מראש. הסיבה לכך שעוף מטוגן כה מבוקש בחג המולד היא עקב פרסומת מסיבית שהייתה בשנות השבעים לרשת הKFC  ששיווקה את המנה לכבוד חג המולד ומנהג זה השתרש בהצלחה אצל היפנים.

ואיך אפשר בלי קינוח?

את עוגיות הג'ינג'ר ועוגת הפירות מחליפה ביפן עוגת ספוג עם תותים. עוגת חג המולד היפנית, בניגוד לעוגת הפירות הצנועה, מעוטרת ומקושטת בתותים, סנטה קלאוס מבצק סוכר ועוד קישוטים בנושא חג המולד ומצופה בקרם לבן.

העוגה המכונה ביפן kurisumasu keeki הייתה במקור עוגת יומולדת אך בשנות ה-20 החלה קונדיטוריה מוכרת לשווק את העוגה כעוגת חג המולד עם הסלוגן  "בוא נאכל עוגה בחג המולד!" ("kurisumasu ni keeki o tabemashou"). ומאז אין חג מולד בלי עוגה מקושטת.

אין ספק שחג המולד ביפן הוא צבעוני וחגיגי כמו במדינות רבות ברחבי העולם, ולמרות שאין זה חג דתי והוא אינו חלק מהמסורת העתיקה של יפן, הצליחו היפנים לאמץ מנהגים רבים ולשלבם בצורה מושלמת בתרבות היפנית.

את אווירת החג אפשר להרגיש עוד לפני דצמבר  כאשר שומעים שירי חג מולד, שירי פופ מסורתיים מערביים אך גם שפע של שירי חג המולד יפנים שהפכו למסורתיים בזכות עצמם.

גם בטלוויזיה משודרות סדרות רבות עם פרקים המתרכזים סביב נושא חג המולד, כולל סדרות אנימה. הרחובות מתקשטים ואפשר להרגיש את אווירת החג ולברך "Merii Kurisumasu" כמו היפנים.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

חג הודיה לעבודה

היום, ה-23 בנובמבר, חוגגים ביפן את חג ההודיה לעבודה, ה- Labour Thanksgiving Day, וביפנית- Kinrō Kansha no Hi.

חג לאומי זה נקבע בשנת 1948 כאירוע המשבח ומדגיש חשיבות העבודה, , במטרה להביע הערכה לעובדים התורמים תרומה נכבדת לחברה. החג מתרכז סביב ההכרה בזכויות העובדים והוקרת תודה לאנשים העובדים.

לפני שנקבע כ'חג ההודיה לעבודה', היה ה-23 בנובמבר נחגג כחג האסיף הקיסרי שנקרא Niinamesai. חג ההודיה על העבודה הינו למעשה השם המודרני לטקס חג האסיף. בטקס שהיה נהוג בחג באופן מסורתי, היה הקיסר מבצע את ההצעה הראשונה לעונה של אורז טרי שנקטף עבור האלים ולאחר מכן אוכל את האורז עצמו.

ההיסטוריה של חג האסיף הולכת מאות רבות של שנים אחורה כאשר העדות הכתובה הראשונה לחג שנמצאה בכרוניקות של יפן – אחד מספרי ההיסטוריה העתיקים של יפן, המתוארת מתקופת 720 – אומרת כי Niinamesai התקיים בנובמבר 678. המקור האמיתי כנראה הרבה יותר עתיק, וניתן אולי לחזור לזמן בו גידול האורז הגיע לראשונה ליפן לפני יותר מ- 2,000 שנה.

לאחר מלחמת העולם השנייה, חג ההודיה על העבודה נקבע כדי לסמן את העובדה שזכויות האדם הבסיסיות הן מובטחות, וכי זכויותיהם של העובדים הורחבו באופן משמעותי בחוקה שלאחר המלחמה.

החג עצמו לא מתאפיין בחגיגות גדולות, פסטיבלים או תהלוכות מרשימות אלא בחגיגות צנועות בתוך הבתים הפרטים. מקומות עבודה מנצלים את היום הזה על מנת קיים שיחות ודיונים על רעיונות ומטרות עתידיות עבור החברה.

חג זה מוקדש עבור היפנים להבעת הערכתם לאנשים העובדים למען המדינה כמו כבאים, שוטרים וכו'. את הבעת התודה מביעים ביום זה באמצעות מכתבים או ציורים שמכינים עבור השוטרים והכבאים ילדים בגן ובבתי ספר והם מגיעים לתחנות המשטרה או כיבוי האש להעניק לעובדים את היצירות שעשו עבורם. אירוע נוסף המתקיים הוא פסטיבל עבודה הנערך מדי שנה בעיר נגאנו. ארגוני עבודה מקומיים מממנים את האירוע כדי לעודד אנשים לחשוב על נושאים המשפיעים על שלום, זכויות אדם, והסביבה. הפסטיבל מסתיים במופע זיקוקים מרהיב.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

חג ה"שיצ'י-גו-סאן" – 7-5-3

חג שיצ'י-גו-סאן (七五 三,  "שבע-חמש-שלוש") הוא טקס מסורתי המציין מעבר גילאים של ילדים בשלבים חשובים בהתפתחותם בדרך לבגרות.

בחג, המצוין ב-15 בנובמבר, נישאת תפילה למען בריאותם, אושרם וגדילתם של הילדים נחגג במקדשים שונים ברחבי יפן. המילה "שיצ'י" משמעותה "שבע", "גו" משמעותה "חמש" ו"סאן" משמעותה "שלוש". על פי הנומרולוגיה המזרח אסיאתית מספרים אי זוגיים נחשבים לברי מזל, ומעבר לכך, גילאים אלו מציינים שלבים חשובים בהתפתחותו של הילד.

בכל רחבי יפן בנים בני שלוש וחמש ובנות בנות שלוש ושבע מבקרים במקדשי שינטו בליווי בני משפחותיהם הנרגשים לקבלת ברכת הכהן לבריאות והצלחה. הבנות לובשות קימונו והבנים עוטים ג'קטים מיוחדים הנקראים הָאוֹרִי (Haori) ומכנסיים שנקראים הָקַאמָה (Hakama), אך בשנים האחרונות יותר ויותר ילדים לובשים לבוש מערבי.

ככל הנראה החג נחגג לראשונה בתקופת היאן (794-1185) בקרב בני האצולה, ובימי הביניים גם משפחות סמוראים החלו לחגוג את גדילת בניהם ובריאותם הטובה. בתקופת אדו (1603-1868) התפשט המנהג גם ליתר המעמדות ומשפחות רבות החלו לפקוד את המקדשים כדי לזכות בברכה מצד כהני השינטו. מנהגי החג המוכרים כיום השתרשו בתקופת מייג'י (1868-1912).

קיימות מספר סיבות לבחירה בגילאים אלו וכולן נעוצות במסורת היפנית:

1. גילאים אלו נחשבים עפ"י הנומרולוגיה של מזרח אסיה כמספרים בעלי מזל. המספרים 3, 5, 7 הם מספרים שהיפנים מאמינים שהם מביאים אושר ועושר, מספרי המזל של העם היפני.


2. לפי הסמוראים עד גיל שלוש ילדים לא הורשו לגדל שיער ולכן בגיל 3 חגגו את היום בו התחילו הילדים להאריך שיער.


3.בעבר הבנות בגיל 7 והבנים בגיל 5 קיבלו לראשונה קימונו. מכיוון שמדובר בפריט לבוש יקר מאוד קבלת הקימונו הראשון הוא יום חגיגי המציין מעבר לבגרות.

מדוע נבחר דווקא התאריך 15 בנובמבר? כיוון שהוא נחשב ליום בר המזל ביותר בשנה, יום מבשר טובות על פי לוח השנה המסורתי היפני. משפחות רבות מבקרות במקדשים בסוף השבוע שלפני ה-15 בנובמבר או בסוף השבוע שאחריו ולא בתאריך עצמו כיוון שאין מדובר בחג לאומי. המשפחות נוהגות לחגוג יום זה בתפילות למען בריאות ואושר לילדים והליכה משותפת למקדשים שם נערך טקס בו מבקשים מהאלים לשמור על הילדים. כמו כן רבים מנצלים יום זה לצילום משפחתי משותף בסטודיו או בבית.

ביום זה הילדים מקבלים מתנות וממתקים כאשר הממתק המזוהה ביותר עם יום זה נקרא "Chitose ame" – ממתק אלף השנים, סוכריה ארוכה בצבע אדום ולבן שאפשר למתוח אותה כמו מסטיק ולכן היא מייצגת אריכות חיים. הסוכרייה ארוזה בשקיק בד מיוחד המעוטר בעגורים ובצבים המסמלים בריאות ואריכות ימים שזה למעשה כל מה שהורה מבקש עבור ילדיו.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יום התרבות

יום התרבות נחגג ביפן ב-3.11 ומשמעותו היא להעריך ולכבד את התרבות העכשווית והמסורתית ביפן ולקדם את הערכים של חופש, אהבה ושלום אשר מעוגנים בחוקה היפנית.

ב- 3.11.1946 אומצה החוקה היפנית והחל משנת 1948 החלו לציין בתאריך זה את יום התרבות כמועד המנציח את הכרזת החוקה היפנית.
עוד קודם לכן, בהיסטוריה של העם היפני חגגו בתאריך זה את יום הולדתו של הקיסר מיג'י אשר שלט ביפן בשנים 1867-1912.

מגוון אירועים נערכים ביפן ביום זה. הסוכנות לענייני תרבות עורכת את הפסטיבל הלאומי לאמנויות, מוזיאונים רבים פותחים את שעריהם ללא תשלום למבקרים, ורשויות מקומיות שונות עורכות תהלוכות וירידי תרבות ואמנות שונים.

כחלק מחגיגות יום התרבות נערך בארמון הקיסר בטוקיו טקס חלוקת פרסים עבור אלו שתרמו תרומה משמעותית לתרבות, האומנות, האקדמיה ולחברה בכללותה. את הפרס מעניק קיסר יפן. הפרסים אינם ניתנים דווקא לאזרחים יפנים, כך למשל הוענק הפרס לאסטרונאוטים האמריקאים מאפולו 11 לאחר השיבה המוצלחת שלהם הביתה מהמסע.

ביום זה נהוג גם לקיים הרצאות על תקופות שונות בהיסטוריה של יפן, השפה היפנית ועוד נושאים מגוונים. תושבי יפן מנצלים יום זה לביקור במוזיאונים ובתערוכות אמנות שונות שלרוב יציגו ביום זה אמנות יפנית.

מגזר נוסף אשר יום התרבות הוא בעל משמעות רבה עבורו אלו החוקרים האקדמיים. ביום זה נהוג לחשוף ולפרסם מחקרים אקדמיים וגם רעיונות למחקרים שונים. הצגת המחקרים פתוחה לקהל הרחב ובאוניברסיטאות מתקיימים דיונים בנושאים אקדמיים עם אנשי מקצוע.

יום התרבות לא נועד רק לאקדמאים או חובבי מוזיאונים. גם בעיירות קטנות חוגגים. החגיגות מתקיימות בבתי הספר או במרכז העיר ולרוב מתקיימת תהלוכה, תערוכות ומופעים מוזיקליים.

אחת התהלוכות המפורסמות היא תהלוכה מסורתית- צעדת הברון הפדרלי המתקיימת בעיר אקונה באחוזתו של הברון (Hakone Daimyō Gyōretsu) שמטרתה להציג את הבגדים, התלבושות ומסורות של יפן על ידי כך שהצועדים בתהלוכה לבושים בבגדים מסורתיים.

התהלוכה עוברת לאורך 6 ק"מ ומכילה תזמורות ורקדנים הלבושים בתלבושות מסורתיות שנתפרו בדיוק רב עם תשומת לב לכל פרט הכי קטן בבגד. בין שלל התחפושות אפשר למצוא סמוראים, גיישות ונסיכות יפניות.

התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יום שוויון הסתיו – Shūbun no Hi

היום, ה-23.9.2020 מציינים בכל העולם את יום שוויון הסתיו – Autumnal Equinox Day.

ביפן זהו יום חג לאומי-  秋分の日, Shūbun no Hi, כמו גם יום השוויון האביבי החל בחודש מרץ.

בלילה של ה-22 מתחיל באופן רשמי הסתיו. זהו למעשה "יום השוויון", שבו משך היום והלילה שווים.

ביום השוויון השמש חולפת בדיוק בנקודה בה מתלכדים שני מישורי הסיבוב של כדור הארץ: מישור המילקה, שהוא המישור שבו כדור הארץ מקיף את השמש, ומישור קו המשווה- שהוא מישור המאונך לציר הסיבוב של כדור הארץ סביב עצמו. למעשה זה קורה פעמיים בשנה, פעם אחת ביום הראשון של הסתיו ופעם אחת ביום הראשון של האביב. הפעם, השמש תעבור את הנקודה מצפון לדרום, ויגיע שוויון הסתיו (Autumnal Equinox). ב- 21 במרץ עוברת השמש את נקודת החיתוך השנייה מדרום לצפון, ויתרחש שוויון האביב (Vernal Equinox).

יום השוויון הסתיו הפך לחג ציבורי ביפן בשנת 1948. עד שנת 1947 ולפני כן היה זה מועד הנוגע לשינטואיזם. כמו חגים אחרים, חג זה הוכרז כחג לא דתי לשם הפרדת דת ומדינה בחוקה של יפן לאחר המלחמה.

ביום זה, אנשים מתחברים מחדש למשפחותיהם על ידי טיפול בקברי אבות וביקור במקדשים ובמקדשים. אנשים גם חוגגים את מזג האוויר הטוב ואת קציר הסתיו בכך שהם נהנים מפעילויות בחיק הטבע ואוכלים חטיפי Shubun no Hi כגון botamochi – כדור אורז מתוק בממרח שעועית אדומה.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יום הכבוד לקשיש – Keirō no Hi

היום חוגגים ביפן את יום הכבוד לקשיש (敬老の日 Keirō no Hi), Respect for the Aged Day, המציין את תרומתם של הקשישים לעם היפני.
זהו יום חופש שנועד לאיחוד משפחות וביקור של בני המשפחה הקשישים. במהלך החג מאחלים היפנים לאוכלוסייה המבוגרת אריכות ימים ובריאות טובה.

את יום הכבוד לקשיש החלו לציין ביפן בספטמבר 1947 ולאחר שהחגיגות היו הצלחה גדולה הוחלט לחגוג יום זה כל שנה.
היפנים מייחסים חשיבות רבה ליום הכבוד לקשיש והוא קשור לאידיאל של כבוד האב והאם אותם נדרשים הצעירים להעניק למבוגרים. המסורת היפנית הקשוחה דורשת מהילדים להיות צייתנים להוריהם ולרחוש כבוד לאוכלוסייה המבוגרת מהם. אידאלים אלו נפוצים גם ביפן המודרנית.

בחג זה אנשים חוזרים הביתה לבקר ולכבד את הזקנים. יש אנשים שמתנדבים בשכונות על ידי הכנת והפצה של קופסאות אוכל בחינם לאזרחים מבוגרים.

בחג מתקיימים מופעי בידור שמוצגים על ידי בני נוער וילדים עם הופעות קריוקי שונות ותוכניות טלוויזיה מיוחדות, כמו סיקור מעשים טובים למען קשישים, יהיו בכלי התקשורת היפניים בחג זה.
אל בתי האבות נוהגות להגיע להקות מוזיקה שונות ומופעי ריקוד להופעה בחינם בפני הקשישים. הצעירים ביפן מתייחסים ליום זה כאל "יום הולדת" עבור הקשישים ולכן נוהגים להעניק להם מתנה נחמדה וצנועה בעיקר ממתקים או פריט שימושי. הילדים הצעירים יותר יכינו ציור או עבודת יד ויתנו במתנה לקרוביהם הקשישים.

יום הכבוד לקשיש הפך ליום של חגיגה גדולה ואוכלוסיית הקשישים של יפן במגמת עליה, מה שמוביל לעובדה שגם בעוד שנים רבות מאוד ימשיכו לחגוג את היום הזה.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת


ארוחת חג יפנית – Osechi Ryori

אנו חוגגים את כניסתה של השנה החדשה על ידי אכילת מגוון מאכלים סמליים. כל אחד ממאכלים המסורתיים שאנו אוכלים בראש השנה- תפוח ודבש, רימון ,ראש של דג ועוד, מסמל את שאיפתנו לשנה החדשה. גם בראש השנה היפני מתקיימת ארוחה חגיגית כאשר מכלול המאכלים נקראים אוסצ'י ריורי  (osechi-ryori), בתרגום חופשי- אוכל מקודש, ולכל מאכל משמעות ייחודית.

האוסצ'י מאופיין ע"י מגוון מאכלים צבעוניים ארוזים יחד בקופסא מיוחדת הנקראת  jubako המזכירה את קופסת הבנטו, אותם אוכלת כל המשפחה ביחד במשך כל ימיי החג. את האוכל מכינים עד ערב החג  ומרבית המאכלים מיובשים או מכילים סוכר או חומץ על מנת שהאוכל יחזיק מעמד כל ימיי החג. אצל היפנים, ארוחת האוסצ'י נחשבת כארוחה החשובה ביותר בשנה ולכל מנה משמעות או תקווה לקראת השנה החדשה. גם לדרך האכילה משמעות, מקלות הצ'ופסטיקס איתם אוכלים הם מקלות מעוגלים משני הצדדים- צד אחד עבור בני האדם והצד השני נועד עבור האלים.

האוכל שארוז בקופסת ה jubako מונח במספר שכבות וכל משפחה חולקת קופסת אוכל אחת לכל המשפחה. היום, רוב המשפחות אינן מכינות את האוכל בביתן אלא קונות את קופסת האוסצ'י בחנויות אוכל. עלות קופסת אוסצ'י היא כ- 100$ , אך כמובן שניתן גם לרכוש קופסאות יקרות יותר המכילות אוכל שהוכן ע"י שפים. מחיר קופסא כזו יכול להגיע לאלפי דולרים. המאכלים הבסיסים באוסצ'י זהים אך ישנם מאכלים המשתנים לפי חומרי הגלם המקומיים.

אז אילו מאכלים אפשר למצוא בקופסת אוסצ'י ומה הם מסמלים?

Datemaki- אומלט מתוק עם ממרח דגים או שרימפס, דומה מאוד לטמאגו המוכר לנו מהסושי אך בטעם שונה מאוד. אכילת האומלט מסמלת הבעת רצון להמשיך להתפתח וללמוד.

Kuri-kinton- מחית ערמונים מסוכרים עם תפו"א מתוקים. מנה צהובה ומתוקה המסמלת שגשוג כלכלי והצלחה לקראת השנה החדשה.


Kohaku Kamaboko- דג מבושל דביק המגולגל ונקשר בסרט העשוי מדלעת, מוגש בצבע לבן ואדום. הצבע האדום מסמל גירוש שדים והלבן מייצג את הטוהר. הצורה בה מוגש המאכל מזכיר את הזריחה ולכן מאכל זה מסמל את הזריחה הראשונה של השנה החדשה.


Kuromame- פולי סויה שחורה עם רוטב סויה וסוכר המתבשלים לאט לאורך זמן רב.  הצבע השחור מסמל הגנה מפני רוחות רעות והמילה mame פירושה בריאות טובה ולכן מאכל זה מסמל את הרצון לחיות ולהיות בריא.


Renkon – שורש לוטוס הנחשב עפ"י הבודהיזם כצמח המסמל טוהר ועתיד ללא מכשולים, ולמה? מכיוון  ששורש הלוטוס החתוך מלא בעיגולים אשר ניתן להסתכל דרכם ללא הפרעה לעבר הצד השני.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

חג המתים היפני- אובון

היום הוא היום האחרון של חג האובון, חג המתים היפני. האובון הוא אחד המועדים החשובים בלוח השנה היפני. זהו החג להתכנסות משפחתית במובן הרחב ביותר של המילה. כי אל הכינוס המשפחתי הזה מוזמנות גם הנשמות של בני המשפחה שהלכו לעולמן.

היפנים מאמינים כי בימי האובון רוחות אבותיהם באות לבקר בבתי המשפחה. כיוון שכך, זהו חג שבו יפנים רבים שבים הביתה לביקור, גם אם הם גרים במרחק, המשפחה מתכנסת יחד ונערכת להגעה של נשמות אבותיהם. לפני כניסת הלוח הנוצרי לחיים ביפן היה נחגג החג ביום ה-15 של החודש השביעי בלוח השנה הירחי. השנה הוא נחגג בין ה13 ל16 באוגוסט.

בתקופת האובון מוארים המקדשים בלילה במאות פנסים ויוצרים אווירה קסומה. כל המקדשים ופתחי הבתים מדליקים פנסים מיוחדים, כדי שרוחות המתים יוכלו למצוא את דרכן הביתה. במקדשים רבים נערכים טקסים הכוללים שירה, נגינה בכלים מסורתיים וכמובן ריקוד. בשעות הערב הטמפרטורה יורדת, וזו השעה הנעימה להסתובב בחוץ. דוכנים עם אוכל וצעצועים ומשחקים לילדים מוקמים בכניסות למקדשים שבהם נערכים אירועים, וזהו בילוי משפחתי נפוץ.

בבתי הקברות נוהגים לנקות את המצבות, לעטר אותן בפרחים ולהגיש מנחות לאלים במקדשים. מנחות מזון מונחות ליד מזבחים בודהיסטים, והקטורת המיוחדת ממלאת את הרחובות בניחוח ייחודי. בחג זה נהוג לעלות לקברי המתים, לבקר במקדש הבודהיסטי ולאכול ארוחות משותפות (כשרוחות המתים מוזמנות גם הן לארוחה). בערבים רוקדים את ריקוד ה- Obon Odori  וקוראים לנשמות להגיע.

ביום האחרון הרוחות נשלחות בחזרה על גבי סירות קטנות שעליהן פנסים – אותן שולחים היפנים על גבי נחלים, פלגים או בים על מנת לכוון את הרוחות בחזרה לעולמן. בכל שכונה ורובע מתקיימים ריקודים מסורתיים בפארקים ובגינות.

מבחינת שוק העבודה היפני, ולמרות שלא מדובר בחופשה רשמית, חג האובון נחשב לחופשת הקיץ ביפן. מכיוון שעובדים רבים נוהגים לחזור לאזור מוצאם למשך ימי האובון, הרי שחברות רבות אינן פעילות בתקופה זו ואף מוציאות את העובדים לחופשה. במקרים רבים, גם אם חלק מהעובדים מעוניינים להמשיך ולעבוד, הרי שהמשרדים עצמם סגורים והם נאלצים לנפוש.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יום ההר

ביום שישי הקרוב יחגגו ביפן את יום ההר, מכיוון כ- 73% משטחה של יפן הוא הררי ולכבוד זה מציינים זאת היפנים בחג.

יום ההר נחגג ביפן החל משנת 2016 ומטרתו הרשמית היא להכיר ולהוקיר את ההרים.

ההחלטה על ציון יום מיוחד עבור ההרים התקבלה לאחר שארגוני מטפסי ההרים ומועדון האלפים היפני ביפן לחץ על הממשל היפני להקדיש יום אחד בשנה להרים עם דגש על כך שאחת הדתות המרכזיות ביפן היא השינטו אשר מקדשת את יופי וחשיבות הטבע ולכן יש להקדיש יום בשנה גם להרים.

עם מדינה כה הררית אין פלא שפעילויות הספורט המועדפות בקרב היפנים הן טיפוס הרים וסקי.

אחת הסיבות לבחירת התאריך 11.8 ליום ההר היא שבכתיבת התאריך בסימן קאנג'י התאריך נראה כמו הר עם שני עצים-  ‘八’, אך השנה לשם האולימפיאדה בטוקיו הוזז התאריך ל8.8.

מכיוון ומדובר בחג מודרני, אין טקסים מסורתיים ביום זה ומציינים אותו בצורה רשמית בטקס המתקיים בשמורת הטבע קמיקוצ'י הנמצאת באלפים היפנים.

ההמלצה היא לחגוג את החג בטיולים בהרים ע"י הליכה או טיפוס ולבלות את יום החופש עם המשפחה וחברים.

מי שלא יכול לעזוב את טוקיו לטובת טיפוס הרים יכול להתחבר לחג בצפייה על הר הפוג'י ממקומות שונים בעיר ולהוקיר תודה להרים גם מרחוק.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת