Doll’s Festival

ה- 3 במרץ הוא תאריך מיוחד ביפן, ובו חוגגים את "חג הבנות" – Doll’s Festival או "הינה מאצורי" (hina-matsuri). ביום זה בני משפחה נוהגים להתפלל עבור בנותיהם ולאחל להן בריאות והצלחה. בנות המשפחה הקטנות זוכות ליחס מיוחד, כמעט כמו ביום הולדת.
בבוקר החג, כל המשפחה מבקרת במקדש שינטו, הילדות הקטנות מגיעות למקדש כאשר הן לבושות בקימונו צבעוני ומתקשטות ומתייפות לכבוד יום החג הנערך לכבודן.

אחד המנהגים המאפיינים של חג זה הוא להציב במה או כוננית מדורגת מכוסה בבד אדום בחדר היפה ביותר בבית המשפחה ועליה להניח בובות. הבובות הן בובות יפניות הנקראות HINA-NINGYO והן לא בובות רגילות אשר משמשות למשחק ביום-יום אלא בובות המייצגות את ההיסטוריה והמסורת של יפן. לכל בובה יש מיקום קבוע כאשר בחלק העליון יושבים הקיסר והקיסרית, מתחתיהם שלוש נשות חצר, לאחר מכן חמישה מוזיקאים, שני שרים ושלושה משרתים.


הבובות משמשות לטקס זה בלבד והן עוברות במשפחה בירושה מדור לדור. הבובות מוצגות ביום אחד בשנה ובשאר ימות השנה הן ארוזות במקום בטוח ושמור בארון.
בפעם הראשונה שילדה חוגגת את "חג הבובות", המנהג הוא שהסבא והסבתא מצד האם ייקנו לילדה את ערכת הבובות, וכשהילדה מתבגרת ומתחתנת היא לוקחת את הבובות שלה איתה,
ויכולה להעביר את הבובות שלה לבתה, אך לא לכלתה מכיוון שהבובות מסמלות את הקשר בין נשים ממשפחה אחת. במידה ומדובר במשפחה אמידה היא תרכוש סט של בובות בהיוולדה של בת חדשה למשפחה.

אחת המתנות השכיחות ביותר שנהוג להביא היא סט של בובות חדשות כדי להשלים את כל בעלי התפקידים. סה"כ יש כ-15 בובות בסט שלם הכולל את כל בעלי התפקידים החל מהקיסרים ועד המשרתים.
בעבר היה נהוג להשיט את הבובות בים כי האמינו שבפעולה זו המזל הרע יגיע לים יחד עם הבובות ולא ירדוף את הבנות אשר תרמו את הבובות שלהן. במהלך השנים חדלו עם מנהג זה (כנראה בגלל העלות הרבה של הבובות…) וכיום ניתן למצוא כפרים מעטים אשר עדיין מנהלים טקס השטה של הבובות לים.


שם נוסף לחג זה הוא "חג פריחת האפרסק" אשר פריחתו מסמלת עדינות, נינוחות ורגיעה ולכן נהוג לקשט את הבית בפרחי אפרסק.
ביום זה נהוג לאכול עוגיות מוצ'י העשויות אורז דביק בצורת יהלום העשוי משלוש שכבות בצבעים של ירוק, ורוד ולבן כאשר לכל אחד מהצבעים ישנה משמעות- צבע הוורוד מסמל את פריחת האפרסק, הלבן הוא הטוהר וירוק מסמל בריאות וצמיחה.


אחד הדברים החשובים ביותר ביום זה הוא לפרק ולאחסן את הבובות חזרה בארון בתום יום החג. לפי האמונה מי שלא עושה זאת ומתמהמה עם אחסון הבובות, בתו תסבול מקשיים במציאת חתן ואת זה אף הורה ביפן לא מאחל לבתו.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

חג סצובון Setsubun

ביום שלישי, 2 בפברואר 2021, יציינו ביפן את סיומו של החורף ואת בואו של האביב בחג הסצובון (ביפנית: 節分) המועד המסמל את היום לפני תחילת כל עונה חדשה. משמעות המילה "סצובון" ביפנית היא "הפרדת עונות". בעבר היא התייחסה לארבעה מועדים שונים שבישרו על בואן של ארבע העונות, אך כיום היפנים מציינים רק את הסצובון של הריסשון (Risshun), כלומר היום הראשון של האביב.


בחג זה מסלקים היפנים את המזל הרע מבתיהם ומברכים את המזל הטוב שיכנס אליהם ועורכים את טקס ה"מאמה מאקי" (Mame maki), שמטרתו לסלק את הרוחות הרעות מביתם ולהזמין את המזל הטוב פנימה. בטקס, ראש המשפחה או בעל הבית עומד בפתח ביתו וזורק החוצה פולי סויה חמים מבעד לדלת בעודו אומר "אוֹני ווָה סוֹטוֹ, פוּקו ווָה אוּצ'י" (鬼は外! 福は内!) – "שדים החוצה, מזל טוב פנימה", וזאת בהתאם לאמונה הבודהיסטית כי ניתן להבריח שדים על ידי פולי סויה חמים. כמו כן נהוג לשים בפתחי הבתים ראשי דגים או קישוטים עליהם מצוירים ראשי דגים על מנת להבריח רוחות רעות.


את טקס השלכת פולי הסויה עורכים גם במקדשים בודהיסטיים ובמקדשי שינטו. ליד המקדשים מסתובבים אנשים מחופשים לשדים (אוני) שעליהם זורקים את פולי הסויה כדי לסלק את השדים ולהביא מזל טוב. את פולי הסויה היפנים גם אוכלים בשביל המזל והבריאות. היפניים מאמינים שיש לאכול את פולי הסויה שהושלכו בכמות התואמת למספר שנותיו של כל אדם וכך מובטח לו מזל טוב, בריאות ואריכות ימים. בחלק מהמקומות אף נהוג לאכול פול אחד נוסף לשנה הבאה.

נהוג לחלק במקדשים ממתקים, סוכריות ועוד מתנות קטנות ושימושיות לבית כמו תכשירי ניקיון, נייר טואלט ועוד. בכמה מקדשים גדולים יותר, מוזמנים גם סלבריטאים מקומיים ומתאבקי סומו ואירועים אלה משודרים ברמה הארצית.
מנהג נוסף הוא אכילת סושי מסוג אהו-מאקי (Ehō-maki) – רול המורכב משבעה מרכיבים, בהם קנפיו (רצועות דלעת כבושות), ביצה, צלופח ופטריות שיטאקה. את הרול לא נהוג לפרוס אלא לאכול שלם ובשתיקה מוחלטת ולנצל את זמן האכילה לבקש בלב משאלות.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

סייג'ין נו הי Seijin no hi

היום, 11 בינואר 2021, מציינים ביפן את יום ההתבגרות (成人 成人 日) או סייג'ין נו הי Seijin no hi. זהו חג יפני המתקיים מדי שנה ביום שני השני בינואר. החג מוקדש לכל מי שיהיה או היה בגיל 20 בין התאריכים 2 באפריל בשנה הקודמת ל-1 באפריל בשנה הנוכחית (מתייחסים לשנה המתחילה באפריל שעבר ומסתיימת באפריל הבא, מכיוון ששנת הלימודים ביפן מתחילה באפריל). במסגרת החג שבו חוגגים את המעבר לבגרות (גיל הבגירות ביפן הוא 20), נערכים טקסים במוסדות מקומיים ביפן, ויפנים רבים עורכים גם מסיבות עם בני משפחתם או חבריהם.

מקורו של החג בטקסי התבגרות שנחגגו ביפן במשך מאות שנים, אף על פי שבעבר צוין גיל צעיר יותר. תחילת המנהג בשנת 714 לספירה כאשר נסיך צעיר אימץ לעצמו תלבושת ותספורת חדשה לכבוד הגיעו לגיל בגרות ובעקבותיו החלו צעירים נוספים לנהוג כמוהו ולציין את גיל הבגרות בתספורת ובתלבושת חדשה.
במאה ה-19 נקבע כי 20 הוא גיל ההגעה לבגרות ביפן, אבל רק ב-1948 החלו לציין את ההתבגרות בחג רשמי. בין הזכויות שאזרחי יפן זוכים להם בגיל 20 נמצאות הזכות להצביע ולקנות באופן חוקי אלכוהול ומוצרי טבק. בעבר ציינו את יום ההתבגרות ב-15 בינואר, אבל בסוף המאה ה-20 החלו ביפן להצמיד את החגים הלאומיים לסופי השבוע כדי ליצור רצף של ימי חופש. על כן "יום ההתבגרות" מצוין בשנים האחרונות ביום שני השני בחודש ינואר.
ביפן חג ההתבגרות נחשב כחג בעל משמעות חשובה ואפשר להשוות את גודל חשיבותו לחג הפסחא וחג ההודיה במערב.

"יום ההתבגרות" מתחיל בדרך כלל בטקסי התבגרות (סייג'ין שיקי, Seijin-Shiki) הנערכים במקדשי שינטו. החוגגים מקבלים ברכה וכותבים משאלה על פלקט הנקרא אמה (ema). טקסים אחרים נערכים במקומות ציבוריים כמו אוניברסיטאות, ואף בפארק דיסנילנד בטוקיו.


רבות מהנשים החוגגות את הגעתן לבגרות בטקס לובשות פוריסודה (furisode) קימונו רשמי המיועד לנשים לא נשואות. מחירו של הפוריסודה גבוה ביותר, ולכן יעדיפו לשאול או לשכור אותו.
נשים רבות הולכות למכון יופי ביום זה על מנת שבמהלך החג ילבשו את הקימונו המסורתי באופן הנכון ועל מנת שהשיער יהיה אסוף בצורה הנכונה.
מקצת הגברים לובשים קימונו חגיגי בצבע כהה, אבל רובם מעדיפים בגדים מערביים רשמיים.


לאחר הטקסים הרשמיים צעירים רבים מתכנסים לעיתים רבות בקבוצות ויוצאים למסיבות, לשתות או להרמת כוסית.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

Labour Thanksgiving Day Japan

היום, ה-23 בנובמבר, חוגגים ביפן את חג ההודיה לעבודה, ה- Labour Thanksgiving Day, וביפנית- (勤労感謝の日 Kinrō Kansha no Hi).

חג לאומי זה נקבע בשנת 1948 כאירוע המשבח ומדגיש חשיבות העבודה, , במטרה להביע הערכה לעובדים התורמים תרומה נכבדת לחברה. החג מתרכז  סביב ההכרה בזכויות העובדים והוקרת תודה לאנשים העובדים.

לפני שנקבע כ'חג ההודיה לעבודה', היה ה-23 בנובמבר נחגג כחג האסיף הקיסרי שנקרא Niinamesai (新 嘗 祭). חג ההודיה על העבודה הינו למעשה השם המודרני לטקס חג האסיף. בטקס שהיה נהוג בחג באופן מסורתי, היה הקיסר מבצע את ההצעה הראשונה לעונה של אורז טרי שנקטף  עבור האלים ולאחר מכן אוכל את האורז עצמו. ההיסטוריה של חג האסיף Niinamesai הולכת מאות רבות של שנים אחורה כאשר העדות הכתובה הראשונה לחג שנמצאה בכרוניקות של יפן – אחד מספרי ההיסטוריה העתיקים של יפן, המתוארת מתקופת 720 – אומרת כי Niinamesai התקיים בנובמבר 678. המקור האמיתי כנראה הרבה יותר עתיק, וניתן אולי לחזור לזמן בו גידול האורז הגיע לראשונה ליפן לפני יותר מ- 2,000 שנה.

לאחר מלחמת העולם השנייה, חג ההודיה על העבודה נקבע כדי לסמן את העובדה שזכויות האדם הבסיסיות הן מובטחות, וכי זכויותיהם של העובדים הורחבו באופן משמעותי בחוקה שלאחר המלחמה.

החג עצמו לא מתאפיין בחגיגות גדולות, פסטיבלים או תהלוכות מרשימות אלא בחגיגות צנועות בתוך הבתים הפרטים. מקומות עבודה מנצלים את היום הזה על מנת קיים שיחות ודיונים על רעיונות ומטרות עתידיות עבור החברה.

חג זה מוקדש עבור היפנים להבעת הערכתם לאנשים העובדים למען המדינה כמו כבאים, שוטרים וכו'… את הבעת התודה מביעים ביום זה באמצעות מכתבים או ציורים שמכינים עבור השוטרים והכבאים ילדים בגן ובבתי ספר והם מגיעים לתחנות המשטרה או כיבוי האש להעניק לעובדים את היצירות שעשו עבורם.

אירוע נוסף המתקיים הוא פסטיבל עבודה הנערך מדי שנה בעיר נגאנו. ארגוני עבודה מקומיים מממנים את האירוע כדי לעודד אנשים לחשוב על נושאים המשפיעים על שלום, זכויות אדם, והסביבה. הפסטיבל מסתיים במופע זיקוקים מרהיב.


*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

shichi-Go-San

חג שיצ'י-גו-סאן (七五 三,  "שבע-חמש-שלוש") הוא טקס מסורתי המציין מעבר גילאים של ילדים בשלבים חשובים בהתפתחותם בדרך לבגרות.

בחג, המצוין ב-15 בנובמבר, נישאת תפילה למען בריאותם, אושרם וגדילתם של הילדים נחגג במקדשים שונים ברחבי יפן. המלה "שיצ'י" משמעותה "שבע", "גו" משמעותה "חמש" ו"סאן" משמעותה "שלוש". על פי הנומרולוגיה המזרח אסיאתית מספרים אי זוגיים נחשבים לברי מזל, ומעבר לכך, גילאים אלו מציינים שלבים חשובים בהתפתחותו של הילד.

בכל רחבי יפן בנים בני שלוש וחמש ובנות בנות שלוש ושבע מבקרים במקדשי שינטו בליווי בני משפחותיהם הנרגשים לקבלת ברכת הכהן לבריאות והצלחה. הבנות לובשות קימונו והבנים עוטים ג'קטים מיוחדים הנקראים הָאוֹרִי (Haori) ומכנסיים שנקראים הָקַאמָה (Hakama), אך בשנים האחרונות יותר ויותר ילדים לובשים לבוש מערבי.

ככל הנראה החג נחגג לראשונה בתקופת היאן (794-1185) בקרב בני האצולה, ובימי הביניים גם משפחות סמוראים החלו לחגוג את גדילת בניהם ובריאותם הטובה. בתקופת אדו (1603-1868) התפשט המנהג גם ליתר המעמדות ומשפחות רבות החלו לפקוד את המקדשים כדי לזכות בברכה מצד כהני השינטו. מנהגי החג המוכרים כיום השתרשו בתקופת מייג'י (1868-1912).

קיימות מספר סיבות לבחירה בגילאים אלו וכולן נעוצות במסורת היפנית:
1. גילאים אלו נחשבים עפ"י הנומרולוגיה של מזרח אסיה כמספרים בעלי מזל.
המספרים 3, 5, 7 הם מספרים שהיפנים מאמינים שהם מביאים אושר ועושר, מספרי המזל של העם היפני.
2. לפי הסמוראים עד גיל שלוש ילדים לא הורשו לגדל שיער ולכן בגיל 3 חגגו את היום בו התחילו הילדים להאריך שיער.
3.בעבר הבנות בגיל 7 והבנים בגיל 5 קיבלו לראשונה קימונו. מכיוון שמדובר בפריט לבוש יקר מאוד קבלת הקימונו הראשון הוא יום חגיגי המציין מעבר לבגרות.

מדוע נבחר דווקא התאריך 15 בנובמבר? כיוון שהוא נחשב ליום בר המזל ביותר בשנה, יום מבשר טובות על פי לוח השנה המסורתי היפני. משפחות רבות מבקרות במקדשים בסוף השבוע שלפני ה-15 בנובמבר או בסוף השבוע שאחריו ולא בתאריך עצמו כיוון שאין מדובר בחג לאומי. המשפחות נוהגות לחגוג יום זה בתפילות למען בריאות ואושר לילדים והליכה משותפת למקדשים שם נערך טקס בו מבקשים מהאלים לשמור על הילדים. כמו כן רבים מנצלים יום זה לצילום משפחתי משותף בסטודיו או בבית.


ביום זה הילדים מקבלים מתנות וממתקים כאשר הממתק המזוהה ביותר עם יום זה נקרא " Chitose ame" – ממתק אלף השנים, סוכריה ארוכה בצבע אדום ולבן שאפשר למתוח אותה כמו מסטיק ולכן היא מייצגת אריכות חיים. הסוכרייה ארוזה בשקיק בד מיוחד המעוטר בעגורים ובצבים המסמלים בריאות ואריכות ימים שזה למעשה כל מה שהורה מבקש עבור ילדיו.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

Culture day ביפן

חג ה- "Culture day" ה- bunka no hi, 文化の日, נחגג ביפן ב-3.11 נועד להעריך ולכבד את התרבות העכשווית והמסורתית ביפן ולקדם את הערכים של חופש, אהבה ושלום אשר מעוגנים בחוקה היפנית.
ב- 3.11.1946 אומצה החוקה היפנית והחל משנת 1948 החלו לציין בתאריך זה את יום התרבות כמועד המנציח את הכרזת החוקה היפנית.
עוד קודם לכן, בהיסטוריה של העם היפני חגגו בתאריך זה את יום הולדתו של הקיסר מיג'י אשר שלט ביפן בשנים 1867-1912.

מגוון אירועים נערכים ביפן ביום זה. הסוכנות לענייני תרבות עורכת את הפסטיבל הלאומי לאמנויות, מוזיאונים רבים פותחים את שעריהם ללא תשלום למבקרים, ורשויות מקומיות שונות עורכות תהלוכות וירידי תרבות ואמנות שונים.

כחלק מחגיגות יום התרבות נערך בארמון הקיסר בטוקיו טקס חלוקת פרסים עבור אלו שתרמו תרומה משמעותית לתרבות, האומנות, האקדמיה ולחברה בכללותה. את הפרס מעניק קיסר יפן. הפרסים אינם ניתנים דווקא לאזרחים יפנים, כך למשל הוענק הפרס לאסטרונאוטים האמריקאים מאפולו 11 לאחר השיבה המוצלחת שלהם הביתה מהמסע.

ביום זה נהוג גם לקיים הרצאות על תקופות שונות בהיסטוריה של יפן, השפה היפנית ועוד נושאים מגוונים.
תושבי יפן מנצלים יום זה לביקור במוזיאונים ובתערוכות אמנות שונות שלרוב יציגו ביום זה אמנות יפנית.
מגזר נוסף אשר יום התרבות הוא בעל משמעות רבה עבורו אלו החוקרים האקדמיים. ביום זה נהוג לחשוף ולפרסם מחקרים אקדמיים וגם רעיונות למחקרים שונים. הצגת המחקרים פתוחה לקהל הרחב ובאוניברסיטאות מתקיימים דיונים בנושאים אקדמיים עם אנשי מקצוע.

יום התרבות לא נועד רק לאקדמאים או חובבי מוזיאונים. גם בעיירות קטנות חוגגים.
החגיגות מתקיימות בבתי הספר או במרכז העיר ולרוב מתקיימת תהלוכה, תערוכות ומופעים מוזיקליים.
אחת התהלוכות המפורסמות היא תהלוכה מסורתית- צעדת הברון הפדרלי המתקיימת בעיר אקונה באחוזתו של הברון (箱根大名行列 Hakone Daimyō Gyōretsu) שמטרתה להציג את הבגדים, התלבושות ומסורות של יפן על ידי כך שהצועדים בתהלוכה לבושים בבגדים מסורתיים.
התהלוכה עוברת לאורך 6 ק"מ ומכילה תזמורות ורקדנים הלבושים בתלבושות מסורתיות שנתפרו בדיוק רב עם תשומת לב לכל פרט הכי קטן בבגד. בין שלל התחפושות אפשר למצוא סמוראים, גיישות ונסיכות יפניות.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת



יום שוויון הסתיו

היום, ה-22.9.2020 מציינים בכל העולם את יום שוויון הסתיו – Autumnal Equinox Day. ביפן זהו יום חג לאומי-  秋分の日, Shūbun no Hi. כמו גם יום השוויון האביבי החל בחודש מרץ.

בלילה של ה-21 מתחיל באופן רשמי הסתיו. זהו למעשה "יום השוויון", שבו משך היום והלילה שווים. ביום השוויון השמש חולפת בדיוק בנקודה בה מתלכדים שני מישורי הסיבוב של כדור הארץ: מישור המילקה, שהוא המישור שבו כדור הארץ מקיף את השמש, ומישור קו המשווה- שהוא מישור המאונך לציר הסיבוב של כדור הארץ סביב עצמו. למעשה זה קורה פעמיים בשנה, פעם אחת ביום הראשון של הסתיו ופעם אחת ביום הראשון של האביב. הפעם, השמש תעבור את הנקודה מצפון לדרום, ויגיע שוויון הסתיו (Autumnal Equinox). ב- 21 במרץ עוברת השמש את נקודת החיתוך השנייה מדרום לצפון, ויתרחש שוויון האביב (Vernal Equinox).

יום השוויון הסתיו הפך לחג ציבורי ביפן בשנת 1948. עד שנת 1947 ולפני כן היה זה מועד הנוגע לשינטואיזם. כמו חגים אחרים, חג זה הוכרז כחג לא דתי לשם הפרדת דת ומדינה בחוקה של יפן לאחר המלחמה . ביום זה, אנשים מתחברים מחדש למשפחותיהם על ידי טיפול בקברי אבות וביקור במקדשים ובמקדשים. אנשים גם חוגגים את מזג האוויר הטוב ואת קציר הסתיו בכך שהם נהנים מפעילויות בחיק הטבע ואוכלים חטיפי Shubun no Hi כגון botamochi – כדור אורז מתוק בממרח שעועית אדומה.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

על מסורות ישנות ותחילתן של מסורות חדשות

תחילתה של שנה חדשה מלווה במסורות שונות המלוות אותנו שנים ארוכות.
אך לעיתים ישנן מסורות המתחילות להיעלם ומסורות חדשות המתחילות להשתרש.
ביפן קיימים מנהגים רבים המלווים את תחילת של כל שנה החל מארוחות מסורתיות, מופעי זיקוקים, צפייה בזריחה ראשונה, ועוד.
אחת המסורות הוותיקות היא שליחת כרטיסי ברכה הנקראים ביפנית nengajō.
כל משפחה ובעלי עסקים שולחים למכרים, לקוחות, בני משפחה ועוד כרטיס ברכה מעוצב והשליחה נעשית בדרך המסורתית- דואר.
את הכרטיסים אפשר לרכוש בחנויות רבות או בדואר וקיים מגוון גדול של כרטיסים- המשוגעים לדבר נוהגים לאסוף באדיקות את כרטיסי הברכה לאוסף מרשים.


בשנים האחרונות נראה כי המסורת נמצאת בפני "סכנת הכחדה" ואחוזי שליחת כרטיסי ברכה יורדים כל שנה.

ישנן כמה סיבות לירידה בשליחת הברכות:

  1. חלק מהיפנים החליטו כי מדובר בטרחה רבה מדי ללכת לקנות ברכה, לכתוב את הברכה ובסוף גם ללכת לשלוח בדואר.
    כתוצאה מכך- מי שלא קיבל כרטיס ברכה החליט שגם הוא מפסיק לשלוח כרטיס ברכה למי שלא שלח לו דבר שיצר ירידה נוספת בשליחת הברכות.
    2. יפנים רבים בוחרים להפסיק ולשלוח את הברכות שנה חדשה בדרך המסורתית- דואר ולעבור לשליחה "וירטואלית"- באמצעות הדוא"ל או אפליקציות שונות של העברת מסרים (ווטסאפ לדוגמא).
    המעבר לשליחת ברכות באמצעים וירטואליים החלה להלחיץ את אלו שהטכנולוגיה לא באה להם בקלות וחלקם החליטו לסיים את המסורת ולהפסיק לשלוח ברכות מדי שנה.
    ההחלטה להפסיק לשלוח ברכות יצרה בעיה חדשה- מי שמדיי שנה הקפיד לשלוח כרטיס ברכה למקורביו ולפתע הפסיק עורר דאגה בקרב מקורביו שלא שמעו ממנו.
    ולכן, גם מי שהחליט לסיים עם המסורת מקפיד לשלוח ברכה אחת אחרונה ולציין שזו הברכה האחרונה כי קיבל החלטה לסיים מנהג זה.
    אך עדיין אין צורך להספיד לגמרי את המסורת, משפחות ועסקים רבים עדיין ממשיכים לשלוח ברכות ואיחולים לקראת השנה החדשה.

    אחד הפינוקים האהובים הוא הוספת כרטיס לוטו לכרטיס הברכה.
    תוספת חביבה זו החלה עוד בשנות ה-50 והיא תופסת תאוצה עם השנים.
    גם הפרסים הטמונים בכרטיסי הלוטו עבור הזוכים מתחדשים ומשתפרים עם השנים…בעבר הפרס הראשון היה מכונת תפירה, בשנות ה-80 הפרס היוקרתי ביותר היה מיקרוגל וכעת הפרס הנחשק ביותר הוא סכום כסף השווה ל-10,000 ₪.
    כרטיסי הלוטו של השנה החדשה הם כרטיסים בעלי אחוזי זכייה גבוהים יותר במטרה להעניק לכל אחד שמקבל כרטיס לוטו תחושה שזכה במתנה אפילו קטנה.

    20199

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

"Yama no hi"-כי גם להרים מגיע יום חג

כ- 73%  משטחה של יפן הוא הררי ולכבוד חוגגים היום,12.8, את יום ההר "Yama no hi"
יום ההר נחגג ביפן החל משנת 2016 ומטרתו הרשמית היא להכיר ולהוקיר את ההרים.
ההחלטה על ציון יום מיוחד עבור ההרים התקבלה לאחר שארגוני מטפסי ההרים ומועדון האלפים היפני ביפן לחץ על הממשל היפני להקדיש יום אחד בשנה להרים עם דגש על כך שאחת הדתות המרכזיות ביפן היא השינטו אשר מקדשת את יופי וחשיבות הטבע ולכן יש להקדיש יום בשנה גם להרים.

עם מדינה כה הררית אין פלא שפעילויות הספורט המועדפות בקרב היפנים הן טיפוס הרים וסקי.


אחת הסיבות לבחירת התאריך 11.8 ליום ההר היא שבכתיבת התאריך בסימן קאנג'י התאריך נראה כמו הר עם שני עצים-  ‘八’
מכיוון ומדובר בחג מודרני, אין טקסים מסורתיים ביום זה ומציינים אותו בצורה רשמית בטקס המתקיים בשמורת הטבע קמיקוצ'י הנמצאת באלפים היפנים.


למרות שמדובר בחג לאומי ומותר לקחת חופשה, יפנים רבים לא מודעים לקיומו של החג החדש ונמנעים מלציין אותו.
ההמלצה היא לחגוג את החג בטיולים בהרים ע"י הליכה או טיפוס ולבלות את יום החופש עם המשפחה וחברים.


מי שלא יכול לעזוב את טוקיו לטובת טיפוס הרים יכול להתחבר לחג בצפייה על הר הפוג'י ממקומות שונים בעיר ולהוקיר תודה להרים גם מרחוק.

יום ההר7

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

אמא יפנית יקרה לי

ביום ראשון 10.5 יציינו במדינות רבות את "יום האם", גם ביפן חוגגים באהבה רבה את יום זה.
יום האם הראשון צוין ביפן, ככל הנראה, בתאריך 6.3.1931  שהוא יום הולדתה של הקיסרית  Kōjun (אמו של הקיסר אקיהיטו המכהן כיום). במהלך מלחמת העולם השניה הפסיקו לציין את יום האם  כיון שמדובר במנהג הלקוח מהעולם המערבי איתו יפן היתה במלחמה.
בשנת 1949 שבו היפנים לחגוג את יום האם ותאריכו הרשמי נקבע ליום ראשון השני בחודש מאי.
ביפן נקרא יום זה- 母の日 Haha no Hi והוא נחגג באהבה ושמחה גדולה. עבור היפנים מדובר ביום מאוד חשוב ומשמעותי.

יום האם ביפן הוא אחד הימים העמוסים ביותר במסעדות ובמרכזי הקניות. האימהות מקבלות מתנות רבות וכמו במקומות רבים ברחבי העולם גם ביפן מחירי הפרחים מזנקים ויש ביקוש רב לזרי פרחים מושקעים. זר הפרחים הנפוץ ביותר הוא של פרחי הציפורן, פרח זה מסמל ביפן מתיקות, טוהר ויכולת סיבולת גדולה… בדיוק כמו שיש לכל אמא.
פרט למתנות אותם קונים עבור האימהות, נוהגים הילדים הקטנים להכין עבודות יצירה כמו ציורים או פסלים קטנים שנעשים בהמון אהבה עבור אמא.

בבוקר יום האם הילדים מעירים את האם בשלל ברכות בעל פה ומאחלים לאמא יום האם השמח.
בין המתנות הנפוצות הנקנות עבור אם המשפחה אפשר למצוא קימונו המעוטר בפרחים אדומים או ורודים, חתול מזל יפני, בובות יפניות מסורתיות בדמות של אם ותינוק ועוד…

וכמובן שאין חגיגה ביפן בלי אוכל… המאכלים הנפוצים ביום האם הם מאכלים ביתיים ומאכלים הקשורים בביצים כמו Tamagoyaki- חביתה יפנית ו-Chawanmushi קציפת ביצים המוגשת עם עוף או שרימפס.

*התמונות מרחבי הרשת