יום שוויון הסתיו – Shūbun no Hi

היום, ה-23.9.2020 מציינים בכל העולם את יום שוויון הסתיו – Autumnal Equinox Day.

ביפן זהו יום חג לאומי-  秋分の日, Shūbun no Hi, כמו גם יום השוויון האביבי החל בחודש מרץ.

בלילה של ה-22 מתחיל באופן רשמי הסתיו. זהו למעשה "יום השוויון", שבו משך היום והלילה שווים.

ביום השוויון השמש חולפת בדיוק בנקודה בה מתלכדים שני מישורי הסיבוב של כדור הארץ: מישור המילקה, שהוא המישור שבו כדור הארץ מקיף את השמש, ומישור קו המשווה- שהוא מישור המאונך לציר הסיבוב של כדור הארץ סביב עצמו. למעשה זה קורה פעמיים בשנה, פעם אחת ביום הראשון של הסתיו ופעם אחת ביום הראשון של האביב. הפעם, השמש תעבור את הנקודה מצפון לדרום, ויגיע שוויון הסתיו (Autumnal Equinox). ב- 21 במרץ עוברת השמש את נקודת החיתוך השנייה מדרום לצפון, ויתרחש שוויון האביב (Vernal Equinox).

יום השוויון הסתיו הפך לחג ציבורי ביפן בשנת 1948. עד שנת 1947 ולפני כן היה זה מועד הנוגע לשינטואיזם. כמו חגים אחרים, חג זה הוכרז כחג לא דתי לשם הפרדת דת ומדינה בחוקה של יפן לאחר המלחמה.

ביום זה, אנשים מתחברים מחדש למשפחותיהם על ידי טיפול בקברי אבות וביקור במקדשים ובמקדשים. אנשים גם חוגגים את מזג האוויר הטוב ואת קציר הסתיו בכך שהם נהנים מפעילויות בחיק הטבע ואוכלים חטיפי Shubun no Hi כגון botamochi – כדור אורז מתוק בממרח שעועית אדומה.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יום הכבוד לקשיש – Keirō no Hi

היום חוגגים ביפן את יום הכבוד לקשיש (敬老の日 Keirō no Hi), Respect for the Aged Day, המציין את תרומתם של הקשישים לעם היפני.
זהו יום חופש שנועד לאיחוד משפחות וביקור של בני המשפחה הקשישים. במהלך החג מאחלים היפנים לאוכלוסייה המבוגרת אריכות ימים ובריאות טובה.

את יום הכבוד לקשיש החלו לציין ביפן בספטמבר 1947 ולאחר שהחגיגות היו הצלחה גדולה הוחלט לחגוג יום זה כל שנה.
היפנים מייחסים חשיבות רבה ליום הכבוד לקשיש והוא קשור לאידיאל של כבוד האב והאם אותם נדרשים הצעירים להעניק למבוגרים. המסורת היפנית הקשוחה דורשת מהילדים להיות צייתנים להוריהם ולרחוש כבוד לאוכלוסייה המבוגרת מהם. אידאלים אלו נפוצים גם ביפן המודרנית.

בחג זה אנשים חוזרים הביתה לבקר ולכבד את הזקנים. יש אנשים שמתנדבים בשכונות על ידי הכנת והפצה של קופסאות אוכל בחינם לאזרחים מבוגרים.

בחג מתקיימים מופעי בידור שמוצגים על ידי בני נוער וילדים עם הופעות קריוקי שונות ותוכניות טלוויזיה מיוחדות, כמו סיקור מעשים טובים למען קשישים, יהיו בכלי התקשורת היפניים בחג זה.
אל בתי האבות נוהגות להגיע להקות מוזיקה שונות ומופעי ריקוד להופעה בחינם בפני הקשישים. הצעירים ביפן מתייחסים ליום זה כאל "יום הולדת" עבור הקשישים ולכן נוהגים להעניק להם מתנה נחמדה וצנועה בעיקר ממתקים או פריט שימושי. הילדים הצעירים יותר יכינו ציור או עבודת יד ויתנו במתנה לקרוביהם הקשישים.

יום הכבוד לקשיש הפך ליום של חגיגה גדולה ואוכלוסיית הקשישים של יפן במגמת עליה, מה שמוביל לעובדה שגם בעוד שנים רבות מאוד ימשיכו לחגוג את היום הזה.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת


ארוחת חג יפנית – Osechi Ryori

אנו חוגגים את כניסתה של השנה החדשה על ידי אכילת מגוון מאכלים סמליים. כל אחד ממאכלים המסורתיים שאנו אוכלים בראש השנה- תפוח ודבש, רימון ,ראש של דג ועוד, מסמל את שאיפתנו לשנה החדשה. גם בראש השנה היפני מתקיימת ארוחה חגיגית כאשר מכלול המאכלים נקראים אוסצ'י ריורי  (osechi-ryori), בתרגום חופשי- אוכל מקודש, ולכל מאכל משמעות ייחודית.

האוסצ'י מאופיין ע"י מגוון מאכלים צבעוניים ארוזים יחד בקופסא מיוחדת הנקראת  jubako המזכירה את קופסת הבנטו, אותם אוכלת כל המשפחה ביחד במשך כל ימיי החג. את האוכל מכינים עד ערב החג  ומרבית המאכלים מיובשים או מכילים סוכר או חומץ על מנת שהאוכל יחזיק מעמד כל ימיי החג. אצל היפנים, ארוחת האוסצ'י נחשבת כארוחה החשובה ביותר בשנה ולכל מנה משמעות או תקווה לקראת השנה החדשה. גם לדרך האכילה משמעות, מקלות הצ'ופסטיקס איתם אוכלים הם מקלות מעוגלים משני הצדדים- צד אחד עבור בני האדם והצד השני נועד עבור האלים.

האוכל שארוז בקופסת ה jubako מונח במספר שכבות וכל משפחה חולקת קופסת אוכל אחת לכל המשפחה. היום, רוב המשפחות אינן מכינות את האוכל בביתן אלא קונות את קופסת האוסצ'י בחנויות אוכל. עלות קופסת אוסצ'י היא כ- 100$ , אך כמובן שניתן גם לרכוש קופסאות יקרות יותר המכילות אוכל שהוכן ע"י שפים. מחיר קופסא כזו יכול להגיע לאלפי דולרים. המאכלים הבסיסים באוסצ'י זהים אך ישנם מאכלים המשתנים לפי חומרי הגלם המקומיים.

אז אילו מאכלים אפשר למצוא בקופסת אוסצ'י ומה הם מסמלים?

Datemaki- אומלט מתוק עם ממרח דגים או שרימפס, דומה מאוד לטמאגו המוכר לנו מהסושי אך בטעם שונה מאוד. אכילת האומלט מסמלת הבעת רצון להמשיך להתפתח וללמוד.

Kuri-kinton- מחית ערמונים מסוכרים עם תפו"א מתוקים. מנה צהובה ומתוקה המסמלת שגשוג כלכלי והצלחה לקראת השנה החדשה.


Kohaku Kamaboko- דג מבושל דביק המגולגל ונקשר בסרט העשוי מדלעת, מוגש בצבע לבן ואדום. הצבע האדום מסמל גירוש שדים והלבן מייצג את הטוהר. הצורה בה מוגש המאכל מזכיר את הזריחה ולכן מאכל זה מסמל את הזריחה הראשונה של השנה החדשה.


Kuromame- פולי סויה שחורה עם רוטב סויה וסוכר המתבשלים לאט לאורך זמן רב.  הצבע השחור מסמל הגנה מפני רוחות רעות והמילה mame פירושה בריאות טובה ולכן מאכל זה מסמל את הרצון לחיות ולהיות בריא.


Renkon – שורש לוטוס הנחשב עפ"י הבודהיזם כצמח המסמל טוהר ועתיד ללא מכשולים, ולמה? מכיוון  ששורש הלוטוס החתוך מלא בעיגולים אשר ניתן להסתכל דרכם ללא הפרעה לעבר הצד השני.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

חג המתים היפני- אובון

היום הוא היום האחרון של חג האובון, חג המתים היפני. האובון הוא אחד המועדים החשובים בלוח השנה היפני. זהו החג להתכנסות משפחתית במובן הרחב ביותר של המילה. כי אל הכינוס המשפחתי הזה מוזמנות גם הנשמות של בני המשפחה שהלכו לעולמן.

היפנים מאמינים כי בימי האובון רוחות אבותיהם באות לבקר בבתי המשפחה. כיוון שכך, זהו חג שבו יפנים רבים שבים הביתה לביקור, גם אם הם גרים במרחק, המשפחה מתכנסת יחד ונערכת להגעה של נשמות אבותיהם. לפני כניסת הלוח הנוצרי לחיים ביפן היה נחגג החג ביום ה-15 של החודש השביעי בלוח השנה הירחי. השנה הוא נחגג בין ה13 ל16 באוגוסט.

בתקופת האובון מוארים המקדשים בלילה במאות פנסים ויוצרים אווירה קסומה. כל המקדשים ופתחי הבתים מדליקים פנסים מיוחדים, כדי שרוחות המתים יוכלו למצוא את דרכן הביתה. במקדשים רבים נערכים טקסים הכוללים שירה, נגינה בכלים מסורתיים וכמובן ריקוד. בשעות הערב הטמפרטורה יורדת, וזו השעה הנעימה להסתובב בחוץ. דוכנים עם אוכל וצעצועים ומשחקים לילדים מוקמים בכניסות למקדשים שבהם נערכים אירועים, וזהו בילוי משפחתי נפוץ.

בבתי הקברות נוהגים לנקות את המצבות, לעטר אותן בפרחים ולהגיש מנחות לאלים במקדשים. מנחות מזון מונחות ליד מזבחים בודהיסטים, והקטורת המיוחדת ממלאת את הרחובות בניחוח ייחודי. בחג זה נהוג לעלות לקברי המתים, לבקר במקדש הבודהיסטי ולאכול ארוחות משותפות (כשרוחות המתים מוזמנות גם הן לארוחה). בערבים רוקדים את ריקוד ה- Obon Odori  וקוראים לנשמות להגיע.

ביום האחרון הרוחות נשלחות בחזרה על גבי סירות קטנות שעליהן פנסים – אותן שולחים היפנים על גבי נחלים, פלגים או בים על מנת לכוון את הרוחות בחזרה לעולמן. בכל שכונה ורובע מתקיימים ריקודים מסורתיים בפארקים ובגינות.

מבחינת שוק העבודה היפני, ולמרות שלא מדובר בחופשה רשמית, חג האובון נחשב לחופשת הקיץ ביפן. מכיוון שעובדים רבים נוהגים לחזור לאזור מוצאם למשך ימי האובון, הרי שחברות רבות אינן פעילות בתקופה זו ואף מוציאות את העובדים לחופשה. במקרים רבים, גם אם חלק מהעובדים מעוניינים להמשיך ולעבוד, הרי שהמשרדים עצמם סגורים והם נאלצים לנפוש.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יום ההר

ביום שישי הקרוב יחגגו ביפן את יום ההר, מכיוון כ- 73% משטחה של יפן הוא הררי ולכבוד זה מציינים זאת היפנים בחג.

יום ההר נחגג ביפן החל משנת 2016 ומטרתו הרשמית היא להכיר ולהוקיר את ההרים.

ההחלטה על ציון יום מיוחד עבור ההרים התקבלה לאחר שארגוני מטפסי ההרים ומועדון האלפים היפני ביפן לחץ על הממשל היפני להקדיש יום אחד בשנה להרים עם דגש על כך שאחת הדתות המרכזיות ביפן היא השינטו אשר מקדשת את יופי וחשיבות הטבע ולכן יש להקדיש יום בשנה גם להרים.

עם מדינה כה הררית אין פלא שפעילויות הספורט המועדפות בקרב היפנים הן טיפוס הרים וסקי.

אחת הסיבות לבחירת התאריך 11.8 ליום ההר היא שבכתיבת התאריך בסימן קאנג'י התאריך נראה כמו הר עם שני עצים-  ‘八’, אך השנה לשם האולימפיאדה בטוקיו הוזז התאריך ל8.8.

מכיוון ומדובר בחג מודרני, אין טקסים מסורתיים ביום זה ומציינים אותו בצורה רשמית בטקס המתקיים בשמורת הטבע קמיקוצ'י הנמצאת באלפים היפנים.

ההמלצה היא לחגוג את החג בטיולים בהרים ע"י הליכה או טיפוס ולבלות את יום החופש עם המשפחה וחברים.

מי שלא יכול לעזוב את טוקיו לטובת טיפוס הרים יכול להתחבר לחג בצפייה על הר הפוג'י ממקומות שונים בעיר ולהוקיר תודה להרים גם מרחוק.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יום הים

יום הים (Umi no Hi ;海の日), הידוע גם בשם "יום האוקיינוס" Ocean Day או "יום הימאות" Marine Day, הוא יום חג לאומי ביפן. מטרת החג היא להודות על נדיבותו של האוקיינוס ולהוקיר את חשיבות האוקיינוס ליפן כאומה השוכנת על אי. ביום זה נהוג להתפלל לשגשוג של יפן כאומה ימית.

מדובר בחג מודרני אותו התחילו לציין כחג לאומי רק החל משנת 1996.
לפני כן ציינו ביפן את Marine Memorial Day – יום השנה לחזרתו של הקיסר מייג'י ממסעותיו בים על גבי ספינת מפרש.

כחג הלאומי הראשון של הקיץ ומציין את סיום tsuyu (עונה גשומה), יום הים הוא הזדמנות נהדרת עבור משפחות לבלות יחד זמן איכות על ידי טיול יומי בחוף הים, ליהנות מתצוגת זיקוקים ליד הים או להתפנק בפירות ים טעימים. מכיוון שמדובר בחג מודרני אין פעילות מסורתית אשר נוהגים לעשות ביום הים. התאריך פחות או יותר עולה בקנה אחד עם סוף עונת הגשמים ברוב החלקים של יפן. לכן, רבים מנצלים את החג ואת מזג האוויר הקיצי לצאת לטיול לחוף, בילוי בחופים, ספורט ימי, מופעי מים ועוד אירועים שונים. את חופי הים מקשטים בפנסי נייר מוארים אותם מניחים האזרחים לאות תודה לים על כל המתנות שהוא מעניק להם.

כארכיפלג, זהותה, כלכלתה ותרבותה של יפן קשורים חזק לאוקיאנוס. יום הים הוא הזדמנות לעורר מודעות להשפעות הזיהום ושינוי האקלים, כמו גם זמן לאנשים לעשות מעשים כדי לשפר את בריאות הים. ולכן נערכות גם חגיגות הקשורות לאוקיינוס. למשל, חלק מעיירות חוף הים מארגנות ימי ניקוי חוף, ואילו אחרות מעודדות את התושבים לזרוק כדורים מבוץ יבש המכיל מיקרואורגניזמים אפקטיביים (EM) לאוקיאנוס, בכדי לעזור להיפטר ממזהמים על קרקעית הים. מי שכנראה הכי שמח עם החגיגות אלו הילדים, מכיוון שיום זה הוא יום תחילת חופשת הקיץ ביפן.


*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

Doll’s Festival

ה- 3 במרץ הוא תאריך מיוחד ביפן, ובו חוגגים את "חג הבנות" – Doll’s Festival או "הינה מאצורי" (hina-matsuri). ביום זה בני משפחה נוהגים להתפלל עבור בנותיהם ולאחל להן בריאות והצלחה. בנות המשפחה הקטנות זוכות ליחס מיוחד, כמעט כמו ביום הולדת.
בבוקר החג, כל המשפחה מבקרת במקדש שינטו, הילדות הקטנות מגיעות למקדש כאשר הן לבושות בקימונו צבעוני ומתקשטות ומתייפות לכבוד יום החג הנערך לכבודן.

אחד המנהגים המאפיינים של חג זה הוא להציב במה או כוננית מדורגת מכוסה בבד אדום בחדר היפה ביותר בבית המשפחה ועליה להניח בובות. הבובות הן בובות יפניות הנקראות HINA-NINGYO והן לא בובות רגילות אשר משמשות למשחק ביום-יום אלא בובות המייצגות את ההיסטוריה והמסורת של יפן. לכל בובה יש מיקום קבוע כאשר בחלק העליון יושבים הקיסר והקיסרית, מתחתיהם שלוש נשות חצר, לאחר מכן חמישה מוזיקאים, שני שרים ושלושה משרתים.


הבובות משמשות לטקס זה בלבד והן עוברות במשפחה בירושה מדור לדור. הבובות מוצגות ביום אחד בשנה ובשאר ימות השנה הן ארוזות במקום בטוח ושמור בארון.
בפעם הראשונה שילדה חוגגת את "חג הבובות", המנהג הוא שהסבא והסבתא מצד האם ייקנו לילדה את ערכת הבובות, וכשהילדה מתבגרת ומתחתנת היא לוקחת את הבובות שלה איתה,
ויכולה להעביר את הבובות שלה לבתה, אך לא לכלתה מכיוון שהבובות מסמלות את הקשר בין נשים ממשפחה אחת. במידה ומדובר במשפחה אמידה היא תרכוש סט של בובות בהיוולדה של בת חדשה למשפחה.

אחת המתנות השכיחות ביותר שנהוג להביא היא סט של בובות חדשות כדי להשלים את כל בעלי התפקידים. סה"כ יש כ-15 בובות בסט שלם הכולל את כל בעלי התפקידים החל מהקיסרים ועד המשרתים.
בעבר היה נהוג להשיט את הבובות בים כי האמינו שבפעולה זו המזל הרע יגיע לים יחד עם הבובות ולא ירדוף את הבנות אשר תרמו את הבובות שלהן. במהלך השנים חדלו עם מנהג זה (כנראה בגלל העלות הרבה של הבובות…) וכיום ניתן למצוא כפרים מעטים אשר עדיין מנהלים טקס השטה של הבובות לים.


שם נוסף לחג זה הוא "חג פריחת האפרסק" אשר פריחתו מסמלת עדינות, נינוחות ורגיעה ולכן נהוג לקשט את הבית בפרחי אפרסק.
ביום זה נהוג לאכול עוגיות מוצ'י העשויות אורז דביק בצורת יהלום העשוי משלוש שכבות בצבעים של ירוק, ורוד ולבן כאשר לכל אחד מהצבעים ישנה משמעות- צבע הוורוד מסמל את פריחת האפרסק, הלבן הוא הטוהר וירוק מסמל בריאות וצמיחה.


אחד הדברים החשובים ביותר ביום זה הוא לפרק ולאחסן את הבובות חזרה בארון בתום יום החג. לפי האמונה מי שלא עושה זאת ומתמהמה עם אחסון הבובות, בתו תסבול מקשיים במציאת חתן ואת זה אף הורה ביפן לא מאחל לבתו.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

חג סצובון Setsubun

ביום שלישי, 2 בפברואר 2021, יציינו ביפן את סיומו של החורף ואת בואו של האביב בחג הסצובון (ביפנית: 節分) המועד המסמל את היום לפני תחילת כל עונה חדשה. משמעות המילה "סצובון" ביפנית היא "הפרדת עונות". בעבר היא התייחסה לארבעה מועדים שונים שבישרו על בואן של ארבע העונות, אך כיום היפנים מציינים רק את הסצובון של הריסשון (Risshun), כלומר היום הראשון של האביב.


בחג זה מסלקים היפנים את המזל הרע מבתיהם ומברכים את המזל הטוב שיכנס אליהם ועורכים את טקס ה"מאמה מאקי" (Mame maki), שמטרתו לסלק את הרוחות הרעות מביתם ולהזמין את המזל הטוב פנימה. בטקס, ראש המשפחה או בעל הבית עומד בפתח ביתו וזורק החוצה פולי סויה חמים מבעד לדלת בעודו אומר "אוֹני ווָה סוֹטוֹ, פוּקו ווָה אוּצ'י" (鬼は外! 福は内!) – "שדים החוצה, מזל טוב פנימה", וזאת בהתאם לאמונה הבודהיסטית כי ניתן להבריח שדים על ידי פולי סויה חמים. כמו כן נהוג לשים בפתחי הבתים ראשי דגים או קישוטים עליהם מצוירים ראשי דגים על מנת להבריח רוחות רעות.


את טקס השלכת פולי הסויה עורכים גם במקדשים בודהיסטיים ובמקדשי שינטו. ליד המקדשים מסתובבים אנשים מחופשים לשדים (אוני) שעליהם זורקים את פולי הסויה כדי לסלק את השדים ולהביא מזל טוב. את פולי הסויה היפנים גם אוכלים בשביל המזל והבריאות. היפניים מאמינים שיש לאכול את פולי הסויה שהושלכו בכמות התואמת למספר שנותיו של כל אדם וכך מובטח לו מזל טוב, בריאות ואריכות ימים. בחלק מהמקומות אף נהוג לאכול פול אחד נוסף לשנה הבאה.

נהוג לחלק במקדשים ממתקים, סוכריות ועוד מתנות קטנות ושימושיות לבית כמו תכשירי ניקיון, נייר טואלט ועוד. בכמה מקדשים גדולים יותר, מוזמנים גם סלבריטאים מקומיים ומתאבקי סומו ואירועים אלה משודרים ברמה הארצית.
מנהג נוסף הוא אכילת סושי מסוג אהו-מאקי (Ehō-maki) – רול המורכב משבעה מרכיבים, בהם קנפיו (רצועות דלעת כבושות), ביצה, צלופח ופטריות שיטאקה. את הרול לא נהוג לפרוס אלא לאכול שלם ובשתיקה מוחלטת ולנצל את זמן האכילה לבקש בלב משאלות.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

סייג'ין נו הי Seijin no hi

היום, 11 בינואר 2021, מציינים ביפן את יום ההתבגרות (成人 成人 日) או סייג'ין נו הי Seijin no hi. זהו חג יפני המתקיים מדי שנה ביום שני השני בינואר. החג מוקדש לכל מי שיהיה או היה בגיל 20 בין התאריכים 2 באפריל בשנה הקודמת ל-1 באפריל בשנה הנוכחית (מתייחסים לשנה המתחילה באפריל שעבר ומסתיימת באפריל הבא, מכיוון ששנת הלימודים ביפן מתחילה באפריל). במסגרת החג שבו חוגגים את המעבר לבגרות (גיל הבגירות ביפן הוא 20), נערכים טקסים במוסדות מקומיים ביפן, ויפנים רבים עורכים גם מסיבות עם בני משפחתם או חבריהם.

מקורו של החג בטקסי התבגרות שנחגגו ביפן במשך מאות שנים, אף על פי שבעבר צוין גיל צעיר יותר. תחילת המנהג בשנת 714 לספירה כאשר נסיך צעיר אימץ לעצמו תלבושת ותספורת חדשה לכבוד הגיעו לגיל בגרות ובעקבותיו החלו צעירים נוספים לנהוג כמוהו ולציין את גיל הבגרות בתספורת ובתלבושת חדשה.
במאה ה-19 נקבע כי 20 הוא גיל ההגעה לבגרות ביפן, אבל רק ב-1948 החלו לציין את ההתבגרות בחג רשמי. בין הזכויות שאזרחי יפן זוכים להם בגיל 20 נמצאות הזכות להצביע ולקנות באופן חוקי אלכוהול ומוצרי טבק. בעבר ציינו את יום ההתבגרות ב-15 בינואר, אבל בסוף המאה ה-20 החלו ביפן להצמיד את החגים הלאומיים לסופי השבוע כדי ליצור רצף של ימי חופש. על כן "יום ההתבגרות" מצוין בשנים האחרונות ביום שני השני בחודש ינואר.
ביפן חג ההתבגרות נחשב כחג בעל משמעות חשובה ואפשר להשוות את גודל חשיבותו לחג הפסחא וחג ההודיה במערב.

"יום ההתבגרות" מתחיל בדרך כלל בטקסי התבגרות (סייג'ין שיקי, Seijin-Shiki) הנערכים במקדשי שינטו. החוגגים מקבלים ברכה וכותבים משאלה על פלקט הנקרא אמה (ema). טקסים אחרים נערכים במקומות ציבוריים כמו אוניברסיטאות, ואף בפארק דיסנילנד בטוקיו.


רבות מהנשים החוגגות את הגעתן לבגרות בטקס לובשות פוריסודה (furisode) קימונו רשמי המיועד לנשים לא נשואות. מחירו של הפוריסודה גבוה ביותר, ולכן יעדיפו לשאול או לשכור אותו.
נשים רבות הולכות למכון יופי ביום זה על מנת שבמהלך החג ילבשו את הקימונו המסורתי באופן הנכון ועל מנת שהשיער יהיה אסוף בצורה הנכונה.
מקצת הגברים לובשים קימונו חגיגי בצבע כהה, אבל רובם מעדיפים בגדים מערביים רשמיים.


לאחר הטקסים הרשמיים צעירים רבים מתכנסים לעיתים רבות בקבוצות ויוצאים למסיבות, לשתות או להרמת כוסית.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

Labour Thanksgiving Day Japan

היום, ה-23 בנובמבר, חוגגים ביפן את חג ההודיה לעבודה, ה- Labour Thanksgiving Day, וביפנית- (勤労感謝の日 Kinrō Kansha no Hi).

חג לאומי זה נקבע בשנת 1948 כאירוע המשבח ומדגיש חשיבות העבודה, , במטרה להביע הערכה לעובדים התורמים תרומה נכבדת לחברה. החג מתרכז  סביב ההכרה בזכויות העובדים והוקרת תודה לאנשים העובדים.

לפני שנקבע כ'חג ההודיה לעבודה', היה ה-23 בנובמבר נחגג כחג האסיף הקיסרי שנקרא Niinamesai (新 嘗 祭). חג ההודיה על העבודה הינו למעשה השם המודרני לטקס חג האסיף. בטקס שהיה נהוג בחג באופן מסורתי, היה הקיסר מבצע את ההצעה הראשונה לעונה של אורז טרי שנקטף  עבור האלים ולאחר מכן אוכל את האורז עצמו. ההיסטוריה של חג האסיף Niinamesai הולכת מאות רבות של שנים אחורה כאשר העדות הכתובה הראשונה לחג שנמצאה בכרוניקות של יפן – אחד מספרי ההיסטוריה העתיקים של יפן, המתוארת מתקופת 720 – אומרת כי Niinamesai התקיים בנובמבר 678. המקור האמיתי כנראה הרבה יותר עתיק, וניתן אולי לחזור לזמן בו גידול האורז הגיע לראשונה ליפן לפני יותר מ- 2,000 שנה.

לאחר מלחמת העולם השנייה, חג ההודיה על העבודה נקבע כדי לסמן את העובדה שזכויות האדם הבסיסיות הן מובטחות, וכי זכויותיהם של העובדים הורחבו באופן משמעותי בחוקה שלאחר המלחמה.

החג עצמו לא מתאפיין בחגיגות גדולות, פסטיבלים או תהלוכות מרשימות אלא בחגיגות צנועות בתוך הבתים הפרטים. מקומות עבודה מנצלים את היום הזה על מנת קיים שיחות ודיונים על רעיונות ומטרות עתידיות עבור החברה.

חג זה מוקדש עבור היפנים להבעת הערכתם לאנשים העובדים למען המדינה כמו כבאים, שוטרים וכו'… את הבעת התודה מביעים ביום זה באמצעות מכתבים או ציורים שמכינים עבור השוטרים והכבאים ילדים בגן ובבתי ספר והם מגיעים לתחנות המשטרה או כיבוי האש להעניק לעובדים את היצירות שעשו עבורם.

אירוע נוסף המתקיים הוא פסטיבל עבודה הנערך מדי שנה בעיר נגאנו. ארגוני עבודה מקומיים מממנים את האירוע כדי לעודד אנשים לחשוב על נושאים המשפיעים על שלום, זכויות אדם, והסביבה. הפסטיבל מסתיים במופע זיקוקים מרהיב.


*התמונות בבלוג מרחבי הרשת