חג המתים היפני- אובון

היום הוא היום האחרון של חג האובון, חג המתים היפני. האובון הוא אחד המועדים החשובים בלוח השנה היפני. זהו החג להתכנסות משפחתית במובן הרחב ביותר של המילה. כי אל הכינוס המשפחתי הזה מוזמנות גם הנשמות של בני המשפחה שהלכו לעולמן.

היפנים מאמינים כי בימי האובון רוחות אבותיהם באות לבקר בבתי המשפחה. כיוון שכך, זהו חג שבו יפנים רבים שבים הביתה לביקור, גם אם הם גרים במרחק, המשפחה מתכנסת יחד ונערכת להגעה של נשמות אבותיהם. לפני כניסת הלוח הנוצרי לחיים ביפן היה נחגג החג ביום ה-15 של החודש השביעי בלוח השנה הירחי. השנה הוא נחגג בין ה13 ל16 באוגוסט.

בתקופת האובון מוארים המקדשים בלילה במאות פנסים ויוצרים אווירה קסומה. כל המקדשים ופתחי הבתים מדליקים פנסים מיוחדים, כדי שרוחות המתים יוכלו למצוא את דרכן הביתה. במקדשים רבים נערכים טקסים הכוללים שירה, נגינה בכלים מסורתיים וכמובן ריקוד. בשעות הערב הטמפרטורה יורדת, וזו השעה הנעימה להסתובב בחוץ. דוכנים עם אוכל וצעצועים ומשחקים לילדים מוקמים בכניסות למקדשים שבהם נערכים אירועים, וזהו בילוי משפחתי נפוץ.

בבתי הקברות נוהגים לנקות את המצבות, לעטר אותן בפרחים ולהגיש מנחות לאלים במקדשים. מנחות מזון מונחות ליד מזבחים בודהיסטים, והקטורת המיוחדת ממלאת את הרחובות בניחוח ייחודי. בחג זה נהוג לעלות לקברי המתים, לבקר במקדש הבודהיסטי ולאכול ארוחות משותפות (כשרוחות המתים מוזמנות גם הן לארוחה). בערבים רוקדים את ריקוד ה- Obon Odori  וקוראים לנשמות להגיע.

ביום האחרון הרוחות נשלחות בחזרה על גבי סירות קטנות שעליהן פנסים – אותן שולחים היפנים על גבי נחלים, פלגים או בים על מנת לכוון את הרוחות בחזרה לעולמן. בכל שכונה ורובע מתקיימים ריקודים מסורתיים בפארקים ובגינות.

מבחינת שוק העבודה היפני, ולמרות שלא מדובר בחופשה רשמית, חג האובון נחשב לחופשת הקיץ ביפן. מכיוון שעובדים רבים נוהגים לחזור לאזור מוצאם למשך ימי האובון, הרי שחברות רבות אינן פעילות בתקופה זו ואף מוציאות את העובדים לחופשה. במקרים רבים, גם אם חלק מהעובדים מעוניינים להמשיך ולעבוד, הרי שהמשרדים עצמם סגורים והם נאלצים לנפוש.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

חג האובון ביפן

השבוע מציינים ביפן את חג האובון, חג המתים היפני. האובון הוא אחד המועדים החשובים בלוח השנה היפני. זהו החג להתכנסות משפחתית במובן הרחב ביותר של המילה, כי אל הכינוס המשפחתי הזה מוזמנות גם הנשמות של בני המשפחה שהלכו לעולמן.

היפנים מאמינים כי בימי האובון רוחות אבותיהם באות לבקר בבתי המשפחה. כיוון שכך, זהו חג שבו יפנים רבים שבים הביתה לביקור, גם אם הם גרים במרחק, המשפחה מתכנסת יחד ונערכת להגעה של נשמות אבותיהם. לפני כניסת הלוח הנוצרי לחיים ביפן היה נחגג החג ביום ה-15 של החודש השביעי בלוח השנה הירחי. היום הוא נחגג לקראת ה-15 באוגוסט, או ה-15 ביולי בטוקיו.


בתקופת האובון מוארים המקדשים בלילה במאות פנסים ויוצרים אווירה קסומה. כל המקדשים ופתחי הבתים מדליקים פנסים מיוחדים, כדי שרוחות המתים יוכלו למצוא את דרכן הביתה. במקדשים רבים נערכים טקסים הכוללים שירה, נגינה בכלים מסורתיים וכמובן ריקוד. בשעות הערב הטמפרטורה יורדת, וזו השעה הנעימה להסתובב בחוץ. דוכנים עם אוכל וצעצועים ומשחקים לילדים מוקמים בכניסות למקדשים שבהם נערכים אירועים, וזהו בילוי משפחתי נפוץ.


בבתי הקברות נוהגים לנקות את המצבות, לעטר אותן בפרחים ולהגיש מנחות לאלים במקדשים. מנחות מזון מונחות ליד מזבחים בודהיסטים, והקטורת המיוחדת ממלאת את הרחובות בניחוח ייחודי. בחג זה נהוג לעלות לקברות המתים, לבקר במקדש הבודהיסטי ולאכול ארוחות משותפות (כשרוחות המתים מוזמנות גם הן לארוחה).

בערבים רוקדים את ריקוד ה- Obon Odori וקוראים לנשמות להגיע.

ביום האחרון הרוחות נשלחות בחזרה על גבי סירות קטנות שעליהן פנסים – אותן שולחים היפנים על גבי נחלים, פלגים או בים על מנת לכוון את הרוחות בחזרה לעולמן. בכל שכונה ורובע מתקיימים ריקודים מסורתיים בפארקים ובגינות.


מבחינת שוק העבודה היפני, ולמרות שלא מדובר בחופשה רשמית, חג האובון נחשב לחופשת הקיץ ביפן. מכיוון שעובדים רבים נוהגים לחזור לאזור מוצאם למשך ימי האובון, הרי שחברות רבות אינן פעילות בתקופה זו ואף מוציאות את העובדים לחופשה. במקרים רבים, גם אם חלק מהעובדים מעוניינים להמשיך ולעבוד, הרי שהמשרדים עצמם סגורים והם נאלצים לנפוש.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

ליל כל הקדושים היפני- חג האובון

השבוע מציינים ביפן את האובון, הנחגג לפי המסורת הבודהיסטית אשר בה מאמינים כי בתקופה זו של השנה שבות רוחות המתים לבקר את קרוביהם החיים.


הבודהיזם מתקיים ביפן לצד דת השינטו ושתי הדתות משתלבות בהרמוניה בחייהם של היפנים.
דת השינטו היא הדת הקדומה והעיקרית ביפן. היא קשורה בקשר חזק לטבע ועוסקת בחיבור האדם לטבע.
מאז ותמיד העריצו היפנים את הטבע והיו צופים בתופעות הטבע השונות, בעונות המתחלפות וגם בתופעות הטבע ההרסניות והסיקו ששום דבר אינו מקרי ושישנם כוחות רוחניים גדולים המניעים את ההתנהלות של חיינו.
השינטו מייחסת חשיבות רבה לחיים עצמם ולמיצויים לעומת הבודהיזם אשר מקדשת את גלגול החיים הבאים לאחר המוות.
למרות ההבדלים בין שתי הדתות רוב היפנים בוחרים לקיים את שתי הדתות וההשקפות השונות על החיים שאחרי המוות אפילו נתפסות כמשלימות זו את זו.
נהוג לומר כי היפני נולד כשינטואיסט אך מת כבודהיסט.
בגלל הקשר ההדוק בין הטבע לאדם מקיימים היפנים עשרות פסטיבלים גדולים וקטנים לאורך כל עונות השנה המתקיימים ברחבי יפן אשר מקדשים ומהללים את תופעות הטבע השונות ואת יופיו של הטבע.
האובון הוא אחד החגים החשובים עבור היפנים, ולמרות שהוא עוסק בנושא כואב ולא פשוט מדובר דווקא בפסטיבל שמח המחבר בין החיים למתים.


בתחילת החג מדליקים בכניסה לבתים  מנורה קטנה או להבת אש על מנת להאיר את דרכם של הרוחות.
בימי הפסטיבל יש חגיגות ברחובות, ריקודים מסורתיים ואף ארוחות גדולות כאשר כל המשפחה המורחבת מתכנסת לאכול יחד ואף מזמינה את רוחות המתים להצטרף אליה.
המשפחות נוהגות לפקוד ביחד את קברי המתים כאשר לפני כן נהוג לשטוף ולנקות היטב את הקבר ולהסיר ממנו כל כתם קטן באמצעות מברשת מיוחדת המיועדת לכך.


בבית המשפחה אפשר למצוא מזבח קטן ובו מוצעים פירות,אורז, תה ירוק, סאקה וממתקים תוצרת בית אשר צורתן היא של עלי לוטוס.
הריקוד המסורתי הסגנון של חג האובון משתנה מאזור לאזור אך  בדרך כלל הוא מתבסס סביב הקצב של תוף הטאייקו היפני.
הריקודים מתקיימים בפארקים, מקדשים ומקומות ציבוריים  ברחבי יפן וכל אחד מוזמן להצטרף לריקוד.


שבוע חג האובון איננו נחשב לחג לאומי ביפן אך עדיין במקומות עבודה רבים מבצעים הדממה  וכך נוצרת ההזדמנות לצאת לחופשה ולנסוע לבקר את המשפחה.
תקופה זו היא אחת העמוסות בשנה ביפן, הדרכים פקוקות, הרכבות עמוסות ובתי המלון בתפוסה מלאה.
כאשר מגיע הזמן שרוחות המתים יחזרו למקומן נוהגים היפנים להשיט נורות נייר מוארות על פני הים, הנהרות והאגמים המאירות את דרכן של הרוחות חזרה לעולם המתים.
אובון13

* התמונות בבלוג מרחבי הרשת

חג האובון (Obon) פסטיבל נשמות המתים

פסטיבל חג האובון נערך בתאריכים שונים ביפן, כאשר במקור הוא נחגג בתקופה שמאמצע יולי ועד אמצע אוגוסט. זהו מנהג דתי הקשור לאמונה הבודהיסטית, שנשמות אבות המתים חוזרות לעולם הגשמי לביקור אצל יקיריהם.

הסיפור מאחורי חג האובון:

There is a story behind this festival, there was a Buddhist monk named Mokuren. After his mother's death, he had a vision that her mother's soul is not in peace because of the life she lived on earth. He asked his Guru how he could help his mother. His Guru told him he had to perform good deeds within the community in order to balance his mother's bad deeds so that her soul could get peace. Mokuren worked as per his Guru's advice and when he realized that his mother's soul was now at peace due to his good deeds, he broke into a joyful dance of relief that is known as the Bon dance.

במהלך חג האובון, היפנים חוזרים לאזור מוצאם ולבתי הוריהם על מנת לכבד את נשמות אבותיהם. המשפחה מתכנסת יחד ונערכת להגעה של נשמות אבותיהם. בתחילת החג נהוג להאיר את המקומות הגבוהים ולהדליק מדורות, בכניסות לבתים מוצבות מנורות או להבת אש קטנה, כל זאת כדי להאיר את דרכן של הרוחות. בחג זה נהוג לעלות לקברות המתים, לבקר במקדש הבודהיסטי ולאכול ארוחות משותפות (כשרוחות המתים מוזמנות גם הן לארוחה). בערבים רוקדים את ריקוד ה-  Obon Odoriוקוראים לנשמות להגיע. בסוף החג נוהגים להשיט מנורות נייר בנהרות, באגמים, ואף בים על מנת לכוון את הרוחות בחזרה לעולמן. וחוזרים לשגרה.

מבחינת שוק העבודה היפני, ולמרות שלא מדובר בחופשה רשמית, חג האובון נחשב לחופשת הקיץ ביפן. מכיוון שעובדים רבים נוהגים לחזור לאזור מוצאם למשך ימי האובון, הרי שחברות רבות אינן פעילות בתקופה זו ואף מוציאות את העובדים לחופשה. במקרים רבים, גם אם חלק מהעובדים מעוניינים להמשיך ולעבוד, הרי שהמשרדים עצמם סגורים והם נאלצים לנפוש ולהנות מהחיים.

obon.1