היום הלבן ביפן: עבר, הווה ועתיד

ביפן, החג המערבי של יום האהבה היה פופולרי בשנות ה-50. יש גם חג המשך בשם White Day) ב-14 במרץ, שהומצא כיום לגברים לתת מתנות ולהראות הערכה לנשים שנתנו להם מתנות בחודש הקודם.

המשיכו לקרוא כדי ללמוד עוד על סוגי המתנות שאתם יכולים לצפות לתת או לקבל ביום הלבן, מקורות החג, כמו גם מצבו הנוכחי בעיצומם של שינויים תרבותיים וחברתיים ביפן.

חג האהבה

ראשית, חשוב להבין כיצד מוסכמות הענקת מתנות ליום האהבה ביפן שונות מהמערב. ביום זה, זה סטנדרטי לנשים לתת מתנות ושוקולד לחברים הגברים שלהן, לעמיתיהן לעבודה, למשפחה וקשרים הרומנטיים שלהן. יש אפילו פירוט של איך קוראים לסוגים אלה של מתנות.

טומו-שוקו; שילוב של הקאנג'י עבור "חבר" ושוקו הוא שוקולד שניתן לחברות. גירי-שוקו הוא "שוקולד חובה" הניתן לעמיתים לעבודה ולמכרים לצורך פורמליות. לבסוף הונמי-שוקו או "שוקולד אהבה אמיתית" הרבה יותר רציני ושמור לעניין רומנטי או לבן זוג. עם זאת, יש מקרים שבהם גברים ישברו את המוסכמות ויתנו שוקולדים לנשים ביום האהבה, וזה נקרא גיאקו-שוקו או שוקולדים "הפוכים".

נשים גם מכינות את הפינוקים שלהן. אתם יכולים לצפות לראות תבניות ואריזות בנושא ולנטיין בתקופה זו של השנה. אולם לאחר שנים של תרגול מסורת זו, לפני שהיום הלבן הגיע, נשים החלו להטיל ספק בהוגנות של מתן מתנה חד-צדדית זו.

מקורות היום הלבן ביפן

מאמינים שהיום הלבן מקורו בשנות ה-70 בחברת ממתקים מפוקואוקה, אישימורה מנסיידו. מנהלת קראה מכתב במגזין נשים המקונן על העובדה שגברים מקבלים שוקולד מנשים בחג האהבה, אבל נשים לא מקבלות דבר. "למה הם לא נותנים לנו משהו? מטפחת, ממתקים, אפילו מרשמלו…" היא כתבה. בפגישת חברה ביקשה אישמורה מעובדות לבחור יום שבו נשים יקבלו מתנות, וכולן הסכימו ב-14 במרץ, חודש לאחר יום האהבה. הפרקטיקה התרבותית של יפן של מתן מתנות כדי להראות תודה והערכה הדהדה גם היא עם אסטרטגיית שיווק זו.

ההערה על המרשמלו הובילה את אישימורה מנסיידו להטביע את "יום המרשמלו" ויצרה ממתק חדש עם משחת מרשמלו ממולאת בשוקולד לרגל האירוע. הם העלו את הסלוגן "אני רוצה לקחת את השוקולד שקיבלתי ממך, ולעטוף אותו בלב הלבן שלי". בסופו של דבר, השם שונה ל- "היום הלבן" כדי להיות פתוח יותר תוך התייחסות לשורשי המרשמלו הרך. בשנות ה-80, היום הלבן זכה לפופולריות בכל רחבי יפן, וגם מדינות אחרות באסיה אימצו מסורת זו. עד היום, מרשמלו הם עדיין מתנות פופולריות לתת ביום הלבן ביפן.

סוגי מתנות ביום הלבן

בדומה לרמות והמשמעויות השונות של מתנות שניתנו ביום האהבה, גם מתנות ליום הלבן מסווגות בהתאם למי המקבל. במקום העבודה נהוג שגברים מתגייסים כדי לקנות קופסה אחת של שוקולדים לנשים. בין בני זוג רומנטיים, המתנות הרבה יותר מפוארות. מתנות צפויות להיות פי שלושה מהשווי של כל מה שהגבר קיבל קודם לכן. באופן מסורתי, המתנות צריכות להיות גם לבנות – תכשיטי זהב לבן, כסף או פלטינה, ממתקים לבנים או בגדים ואביזרים לבנים. עם זאת, עם הזמן הציפייה התרופפה. 

מתנות לא בהכרח חייבות להיות לבנות, אבל נשים עדיין מצפות שהן יהיו איכותיות. למי שברצונך לדחות בחביבות, עדיין מדובר באדיבות להחזיר לפחות ממתקים בשווי אותו הערך.

איך היום הלבן השתנה ביפן

עם השנים, היום הלבן הפך פחות פופולרי. היו שינויים תרבותיים סביב נורמות מגדר, ציפיות חברתיות ואפילו כדאיות כלכלית. ראשית, הצלחת השוק של היום הלבן תלויה בגברים אם גברים קיבלו מתנות בחודש הקודם. עם זאת, בשנים האחרונות, ההוצאות בולנטיין ירדו, כלומר גם ההוצאות ליום הלבן המשיכו לרדת. אנשים גם תיארו כיצד תרבות הענקת מתנות אוקאשי ביפן יכולה להוביל למעגל יקר וללחץ לשמור על הרמוניה בין מערכות יחסים חברתיות. נשים ביפן מאתגרות במיוחד את המסורת של מתן שוקולדים ומתילות ספק בלחץ של גירי-שוקו. בסקר משנת 2019, 60% מהנשים הביעו שהן מעדיפות לקנות שוקולדים כפינוקים אישיים ולבני משפחה. 36% מהנשים תכננו להמשיך בתרגול של מתן שוקולדים לשותפים או לקשרים רומנטיים.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יום האהבה ביפן

היום חוגגים בכל העולם את חג האהבה – Valentine's Day, יום בו הגברים מביאים לנשים פרחים, שוקולדים או מתנות רומנטיות עם מוטיבים של לבבות, פרחים והרבה ורוד, קיטש ואהבה.

באופן קצת מפתיע (או שלא…) היפנים חוגגים את הוולנטין בצורה מעט שונה משאר העולם.

ביפן חוגגים את יום וולנטיין בכך שנשים הן אלו המביאות מתנות לגברים ולא ההפך, כהבעת אהבה, מתוך נימוס או מתוך אילוץ חברתי והמתנה השכיחה היא שוקולד או עוגיות. בניגוד לשאר המקומות בעולם, בחג האהבה ביפן הנשים הן אלו שמתרוצצות, מחפשות ועומדות בתורים ארוכים לקנות לגברים מתנה.

ישנם שני סוגים של מתנות אותם מעניקות הנשים בחג האהבה:

1. (Giri-choco” (obligation chocolate"-  כן כן, ביפן בחג האהבה, נשים קונות שוקולד עבור קולגות גברים, חברים, מכרים לעבודה, אחים ואפילו לאבותיהן ולא עבור בני זוגן. זהו שוקולד שאותו נותנות הנשים במתנה למישהו קרוב ללא רגשות רומנטיים כלפיו. מסורת שנקראת "מחויבות שוקולד" והיא מראה הוקרת תודה. בדרך כלל מדובר במתנה מאוד סמלית.

המנהג הפך מאוד מקובל והתחושה היא שחייבים לעשות אותו, ולכן קוראים לו- שוקולד חובה.

בשנים האחרונות נשים רבות במדינה חשות שאינן יכולות עוד לשאת את הלחץ החברתי לתת שוקולדים לעמיתיהן בעבודה בחג האהבה ולהוציא על מנהג זה סכומים נכבדים. כמה חברות יפניות החליטו להטיל איסור על המסורת בחג וולנטיין, שגם נתפשת כסוג של הטרדה של נשים במקום העבודה שלהן.

2. “Honmei-choco”- שוקולד שמעניקים לבעל, לבן זוג, לאדם שאיתו האישה מרגישה שהוא "אהבת אמת" שלה.  הנשים היפניות משקיעות במיוחד ומכינות לבד את השוקולד, שכן הן מאמינות שזה לא נכון לתת מתנה שמישהו אחר הכין, אלא נכון להעניק מתנה שהיא בעצמה יצרה, השקיעה וטרחה עבור אהוב ליבה.
מי שבכל זאת לא סומכת על כישוריה במטבח ומעדיפה לקנות שוקולד תוציא סכום נכבד על שוקולד צרפתי או בלגי איכותי ומשובח לכבוד האהוב שלה. ימים רבים לפני חג האהבה חנויות הבישול מצטיידות בשוקולד וכלי בישול מתאימים עקב הביקוש הרב למוצרים אלו.

כחודש אחרי חג האהבה בתאריך 14.3 חוגגים ביפן את היום הלבן – White Day שבו הכל מתהפך והפעם תפקידם של הגברים להעניק לנשים מתנות ולהביע את אהבתם. על פי המסורת, המתנות שמעניקים ביום הלבן הן עוגיות, תכשיטים, שוקולד לבן, הלבשה תחתונה לבנה, ומרשמלו. לעיתים משתמשים בביטוי סָאנְבָּאי גָאֶשׁי "להחזיר פי שלושה" על מנת לתאר את הנוהג לפיו על שווי המתנה ביום הלבן להיות פי שלושה משווי המתנה שניתנה ביום וולנטיין.

ישנן מספר תאוריות למקורו של היום הלבן. אחת מהן מספרת שבשנת לייצור מרשמלו הציע לגברים להחזיר תמורה לשוקולד ולשאר המתנות שהם קיבלו ביום ולנטיין ולהביא בתורם מרשמלו לנשים. מאותו זמן היום נקרא יום המרשמלו. לאחר מכן, המפעלים שמו לב שהם יכולים להרוויח בזכות מסורת זו, הם הציעו לגברים לקנות שוקולד לבן. במקור, המתנה שהוענקה על ידי הגברים היה בצבע לבן, לכן יום זה נקרא היום הלבן. מסורת זו השתנתה וכיום המתנות הנפוצות הם בגדים ותכשיטים.

למתבגרים יש מסורת שונה. הבנים מעניקים סרט לבן לאהובת לבם גם אם היא לא הביאה להם מתנה ביום ולנטיין. אם בסוף היום הלבן בנות אלו שמו את הסרט (על השיער, זרוע או תיק) זה הראה שהן מרגישות את אותן הרגשות כלפי מעניק המתנה.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

מה עושות הנשים ביפן בחג האהבה?

חג האהבה – "ולנטיין דיי" הוא חג המוכר בעולם כיום שבו גברים מביאים לנשים שלהם פרחים, שוקולדים או מתנות רומנטיות עם מוטיבים של לבבות, פרחים והרבה ורוד ואהבה.
אך לא ביפן… ביפן, נהוג שהנשים הן אלו שנותנות מתנה לגברים ולרוב המתנה היא שוקולד.
כן… ביפן חג האהבה הוא החג בו הנשים הן אלו שמתרוצצות  ועומדות בתורים ארוכים לקנות לגברים שוקולדים.%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9f-2
יש שני סוגים של שוקולד אותן נותנות הנשים בולנטיין דיי:
1. (Giri-choco” (obligation chocolate"-  שוקולד אותן נותנות הנשים לחברים, מכרים לעבודה, אחים ואפילו לאבות שלהן. מדובר במתנה למישהו קרוב ללא רגשות רומנטיים כלפיו, לרוב מדובר במתנה מאוד סמלית בעלות נמוכה מאוד.
המנהג הפך לנורמה והתחושה היא של חובה לעשות, ולכן נהוג לקרוא לזה- שוקולד חובה. גם אם אישה לא רוצה לתת שוקולד לבוס או לבחור שיושב לצידה במשרד, היא תיתן….%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9f
2. “Honmei-choco”- שוקולד שנותנים לבעל, לבן זוג, למי שהאישה מרגישה שהוא "אהבת אמת" שלה. לרוב הנשים מכינות לבד את השוקולד כיון שהן מאמינות שזה לא נכון לתת מתנה שמישהו אחר הכין, אלא נכון להעניק מתנה שהיא בעצמה יצרה עבור אהוב ליבה.
מי שלא סומכת על כישוריה במטבח ומעדיפה לקנות תוציא סכום נכבד בסביבות 200$ על שוקולד צרפתי או בלגי איכותי ומשובח לכבוד האהוב שלה.
ימים רבים לפני חג  האהבה חנויות הבישול מצטיידות בשוקולד וכלי בישול מתאימים בגלל הביקוש הרב שיש למוצרים אלו.
אך אל דאגה… כחודש אחרי חג האהבה בתאריך 14.3 חוגגים ביפן את היום הלבן –  White Day ואז הכל מתהפך והפעם תפקידם של הגברים להעניק לנשים מתנות ולהביע את אהבתם.

%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9f-3

טנבאטה-החג של האוהבים והכוכבים

בכל ה-7/7 חל ביפן הטנבאטה -七夕  חג האוהבים היפני הידוע גם בשם פסטיבל הכוכבים.
ביום זה מאמינים היפנים כי יש הזדמנות לסיפורי אהבה גדולים ובלתי אפשריים להתממש.
וכל משאלה שתבקשו, תתקבל ותתגשם.
הפסטיבל נחגג ברחבי יפן ביום השביעי של החודש השביעי אך ישנם אזורים מסוימים הבוחרים לחגוג בחודש אוגוסט.
הטנאבטה הוא אחד הספטיבלים המסורתיים ביפן והמסורת הפופולרית ביותר  היא כתיבת משאלות על גבי רצועת נייר, המכונה טאנזקו (Tanzaku).
את המשאלות תולים על ענפי במבוק, המסמלים אריכות ימים והתחדשות המקושטים בצבעוניות רבה ביום החג.


ברחבי יפן נערכות חגיגות הטנבאטה ובהן נהוג לשאת את ענפי הבמבוק ולצעוד ברחובות העיר בתהלוכות צבעוניות ועם צאת החג, שולחים היפנים את הטאנזקו על פני המים או שורפים אותם, לסגולה להגשמת המשאלות.
חגיגות גדולות נערכות גם בקהילות יפניות מחוץ ליפן כמו בסאו פאולו שבברזיל בה מתקיים פסטיבל טנבאטה גדול ומפואר ולוס אנג'לס בארה"ב.
מי שתהה מה פירוש האימוג'ים: 2אימוגי  אימוגי 2עכשיו ידע כי אלו הסמלים של הטנבאטה- עץ במבוק מקושט.
מקור החג באגדה קדומה שסופרה במשך מאות שנים בסין, והתערבבה כפי הנראה עם אמונות
מקומיות של אזורים שונים במזרח אסיה. לסיפור הטנבאטה פנים רבות וגרסאות שונות באזורי יפן השונים, אך מוסכם בין כולם שזהו חג הכוכבים וחג האוהבים היפנים.


אחד הסיפורים הוא סיפור עתיק של שני כוכבים, הממוקמים משני עברו של שביל החלב: הכוכב אוֹרִיהִימֶה (הכוכב וגה) והכוכב הִיקוֹבּוֹשִי (הכוכב אלטאיר).
הנסיכה אוֹרִיהִימֶה חיה בשמים על גדות שביל החלב, הקרוי גם `הנהר השמיימי`. אביה היה טֶנקוֹ
מלך השמיים – היקום עצמו. הנסיכה אוֹרִיהִימֶה ארגה בגדים ואריגים יפהפיים שאביה אהב והיה
מאושר מהם. אך הנסיכה אוֹרִיהִימֶה לא היתה מאושרת, היא עסקה מבוקר עד ערב  באריגה ולא מצאה לעצמה בן זוג לחיים. אביה הבין לליבה והפגיש אותה עם הִיקוֹבּוֹשִי רועה הבקר, אשר חי ורעה את עדריו מעברו השני של נהר השמיימי.
השניים נפגשו ומיד התאהבו זה בזו, נישאו וחיו באושר. אך אבוי!! האהבה השכיחה מליבם את
חובותיהם. במשך הזמן הזניחו השניים את עיסוקיהם האחרים. אריגים יפהפיים לא נארגו, ומצידו
האחר של שביל החלב, הפרות של  הִיקוֹבּוֹשִי התפזרו לכל עבר. הדבר עורר את כעסו של האב שגזר עליהם עונש קשה – הפרידם ואסר עליהם להיפגש.
הנסיכה אוֹרִיהִימֶה בכתה מאוד, עד שנכמרו רחמיו של האב.  הוא החליט לאפשר לזוג האוהבים
להיפגש מדי שנה ביום השביעי של החודש השביעי, אך רק בתנאי שאוֹרִיהִימֶה תארוג כראוי ובחריצות.


משהגיע היום המיוחל, גילו הִיקוֹבּוֹשִי ואוֹרִיהִימֶה שהם לא יכולים להיפגש שכן לא היה גשר מעל הנהר השמיימי. צערם היה גדול, אך לעזרתם נחלצה להקה גדולה של עקעקים (עורבי נחלים). העקעקים עפו מעל לנהר העצום ויצרו בעזרת הכנפיים שלהם גשר, שבעזרתו יכלו האוהבים להיפגש. אך כאשר יורד גשם, האוהבים לא יכולים לחצות את הנהר השמיימי והם נאלצים להמתין לפגישה נוספת רק בשנה הבאה בתקווה ליום לא גשום.  ולכן כל שנה, לקראת ה- 7 ביולי עוקבים ילדי יפן בדריכות אחר תחזית מזג האוויר. הקיץ ביפן כידוע מאוד גשום ומעונן, האם יכסו עננים השנה את הנהר השמימי?  האם הגשר בין גדות הנהר יתאפשר השנה?

חג טנבאטה שמח, מי ייתן וכל משאלותיכם יתגשמו.
טנבטה4

  • כל התמונות בבלוג מרחבי הרשת