חג ההודיה לעבודה

היום, ה-23 בנובמבר, חוגגים ביפן את חג ההודיה לעבודה, ה- Labour Thanksgiving Day, וביפנית- Kinrō Kansha no Hi.

חג לאומי זה נקבע בשנת 1948 כאירוע המשבח ומדגיש חשיבות העבודה, , במטרה להביע הערכה לעובדים התורמים תרומה נכבדת לחברה. החג מתרכז סביב ההכרה בזכויות העובדים והוקרת תודה לאנשים העובדים.

לפני שנקבע כ'חג ההודיה לעבודה', היה ה-23 בנובמבר נחגג כחג האסיף הקיסרי שנקרא Niinamesai. חג ההודיה על העבודה הינו למעשה השם המודרני לטקס חג האסיף. בטקס שהיה נהוג בחג באופן מסורתי, היה הקיסר מבצע את ההצעה הראשונה לעונה של אורז טרי שנקטף עבור האלים ולאחר מכן אוכל את האורז עצמו.

ההיסטוריה של חג האסיף הולכת מאות רבות של שנים אחורה כאשר העדות הכתובה הראשונה לחג שנמצאה בכרוניקות של יפן – אחד מספרי ההיסטוריה העתיקים של יפן, המתוארת מתקופת 720 – אומרת כי Niinamesai התקיים בנובמבר 678. המקור האמיתי כנראה הרבה יותר עתיק, וניתן אולי לחזור לזמן בו גידול האורז הגיע לראשונה ליפן לפני יותר מ- 2,000 שנה.

לאחר מלחמת העולם השנייה, חג ההודיה על העבודה נקבע כדי לסמן את העובדה שזכויות האדם הבסיסיות הן מובטחות, וכי זכויותיהם של העובדים הורחבו באופן משמעותי בחוקה שלאחר המלחמה.

החג עצמו לא מתאפיין בחגיגות גדולות, פסטיבלים או תהלוכות מרשימות אלא בחגיגות צנועות בתוך הבתים הפרטים. מקומות עבודה מנצלים את היום הזה על מנת קיים שיחות ודיונים על רעיונות ומטרות עתידיות עבור החברה.

חג זה מוקדש עבור היפנים להבעת הערכתם לאנשים העובדים למען המדינה כמו כבאים, שוטרים וכו'. את הבעת התודה מביעים ביום זה באמצעות מכתבים או ציורים שמכינים עבור השוטרים והכבאים ילדים בגן ובבתי ספר והם מגיעים לתחנות המשטרה או כיבוי האש להעניק לעובדים את היצירות שעשו עבורם. אירוע נוסף המתקיים הוא פסטיבל עבודה הנערך מדי שנה בעיר נגאנו. ארגוני עבודה מקומיים מממנים את האירוע כדי לעודד אנשים לחשוב על נושאים המשפיעים על שלום, זכויות אדם, והסביבה. הפסטיבל מסתיים במופע זיקוקים מרהיב.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

שיצ'י גו סאן

חג שיצ'י-גו-סאן (七五 三,  "שבע-חמש-שלוש") הוא טקס מסורתי המציין מעבר גילאים של ילדים בשלבים חשובים בהתפתחותם בדרך לבגרות.

בחג, המצוין ב-15 בנובמבר, נישאת תפילה למען בריאותם, אושרם וגדילתם של הילדים נחגג במקדשים שונים ברחבי יפן. המילה "שיצ'י" משמעותה "שבע", "גו" משמעותה "חמש" ו"סאן" משמעותה "שלוש". על פי הנומרולוגיה המזרח אסיאתית מספרים אי זוגיים נחשבים לברי מזל, ומעבר לכך, גילאים אלו מציינים שלבים חשובים בהתפתחותו של הילד.

בכל רחבי יפן בנים בני שלוש וחמש ובנות בנות שלוש ושבע מבקרים במקדשי שינטו בליווי בני משפחותיהם הנרגשים לקבלת ברכת הכהן לבריאות והצלחה. הבנות לובשות קימונו והבנים עוטים ג'קטים מיוחדים הנקראים הָאוֹרִי (Haori) ומכנסיים שנקראים הָקַאמָה (Hakama), אך בשנים האחרונות יותר ויותר ילדים לובשים לבוש מערבי.

ככל הנראה החג נחגג לראשונה בתקופת היאן (794-1185) בקרב בני האצולה, ובימי הביניים גם משפחות סמוראים החלו לחגוג את גדילת בניהם ובריאותם הטובה. בתקופת אדו (1603-1868) התפשט המנהג גם ליתר המעמדות ומשפחות רבות החלו לפקוד את המקדשים כדי לזכות בברכה מצד כהני השינטו. מנהגי החג המוכרים כיום השתרשו בתקופת מייג'י (1868-1912).

קיימות מספר סיבות לבחירה בגילאים אלו וכולן נעוצות במסורת היפנית:

1. גילאים אלו נחשבים עפ"י הנומרולוגיה של מזרח אסיה כמספרים בעלי מזל. המספרים 3, 5, 7 הם מספרים שהיפנים מאמינים שהם מביאים אושר ועושר, מספרי המזל של העם היפני.

2. לפי הסמוראים עד גיל שלוש ילדים לא הורשו לגדל שיער ולכן בגיל 3 חגגו את היום בו התחילו הילדים להאריך שיער.

3.בעבר הבנות בגיל 7 והבנים בגיל 5 קיבלו לראשונה קימונו. מכיוון שמדובר בפריט לבוש יקר מאוד קבלת הקימונו הראשון הוא יום חגיגי המציין מעבר לבגרות.

מדוע נבחר דווקא התאריך 15 בנובמבר? כיוון שהוא נחשב ליום בר המזל ביותר בשנה, יום מבשר טובות על פי לוח השנה המסורתי היפני. משפחות רבות מבקרות במקדשים בסוף השבוע שלפני ה-15 בנובמבר או בסוף השבוע שאחריו ולא בתאריך עצמו כיוון שאין מדובר בחג לאומי. המשפחות נוהגות לחגוג יום זה בתפילות למען בריאות ואושר לילדים והליכה משותפת למקדשים שם נערך טקס בו מבקשים מהאלים לשמור על הילדים. כמו כן רבים מנצלים יום זה לצילום משפחתי משותף בסטודיו או בבית.


ביום זה הילדים מקבלים מתנות וממתקים כאשר הממתק המזוהה ביותר עם יום זה נקרא " Chitose ame" – ממתק אלף השנים, סוכריה ארוכה בצבע אדום ולבן שאפשר למתוח אותה כמו מסטיק ולכן היא מייצגת אריכות חיים. הסוכרייה ארוזה בשקיק בד מיוחד המעוטר בעגורים ובצבים המסמלים בריאות ואריכות ימים שזה למעשה כל מה שהורה מבקש עבור ילדיו.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יום התרבות: מסע אחר מסורות יפניות

"תפוס את מה שלא ניתן לראות בעין", אמר פעם מוסאשי מיימוטו, אחת הדמויות ההיסטוריות האהובות והמוערכות ביפן, ואם היה יום לחשוב על המילים הללו קצת יותר לעומק, זה לא היה אחר אלא מחר- יום התרבות.

Bunka no Hi, או יום התרבות, שנחגג ברחבי יפן ב-3 בנובמבר, הוא יום המוקדש רשמית למסע והערכה לתרבות, אמנויות ותגליות אקדמיות יפניות. אז אם אתם מעוניינים ללמוד על התרבות והמסורות של יפן, זהו החג הלאומי לו חיכיתם – כמו גם היום היחיד שרוב המוזיאונים בטוקיו, כמו גם בכל המדינה, פתוחים בחינם!

איך התחיל יום התרבות?

על פי חוק יפן על חגים לאומיים, יום התרבות מוגדר כיום "לאהוב חופש ושלום ולקדם תרבות". אבל השאלה כאן היא באמת – למה 3 בנובמבר? האם לא צריך לעודד אותנו לעשות זאת בכל יום בשנה?

ובכן, ה-3 בנובמבר תמיד היה מיוחד ביפן מכיוון שהוא חגג את יום הולדתו של קיסר מייג'י משנת 1868 ועד מותו ב-1912. לאחר הפסקה קצרה עד 1927, החג מותג מחדש כך שייקרא "מייג'י סטסו", חג לאומי שנערך לכבוד קיסר מייג'י המנוח.

אבל חשיבותן של שלוש מילות הזהב "חופש", "שלום" ו"תרבות" קודמה רשמית לאחר פרסום החוקה שלאחר המלחמה ב-1947, כאשר המדינה הודיעה לציבור על מחויבותה לקידום שגשוג תרבותי, כלומר מבוסס על חופש ושלום מתוך חרטה על מלחמת העולם השנייה. ומכיוון שהמטה הכללי (GHQ) לא אהב במיוחד לקיים חג לאומי הקשור לקיסר, 3 בנובמבר מותג מחדש כיום התרבות – יום לקידום השלום באמצעות חופש האמנות והביטויים התרבותיים.

איך חוגגים את Bunka no Hi?

כיום, Bunka no Hi עומד בסימן חגיגות ואירועים שונים, החל מתערוכות אמנות, מצעדים ועד לטקסי פרסים יוקרתיים לאמנים וחוקרים מכובדים, שרבים מהם מאורגנים על ידי ממשלות מקומיות. אנשים רבים מבקרים במוזיאונים לאמנות, היסטורי או מדע, שלרובם תהיה כניסה חופשית ב-3 בנובמבר. מוזיאונים לאמנות ומוזיאונים היסטוריים מארגנים לעתים קרובות תערוכות מיוחדות, המציגות תקופה מסוימת בהיסטוריה היפנית.

אם תבקרו בהאקון בקנאגאווה ביום התרבות, אולי תשמעו את הצעקה "למטה! מטה! הלורד בא!" ברחוב. אגודת התיירות המקומית מארגנת מדי שנה את מה שנקרא Daimyo Gyoretsu, או תהלוכת הלורדים הפיאודליים ביומוטו, שבה בסך הכל צועדים 170 אנשים לאורך 6 ק"מ כשהם מחופשים לסמוראי אדו ונסיכות. התהלוכה הזו מייצגת מערכת מעניינת שהוקמה בתקופה זו, שבה הדאימיו (האדונים) חויבו על ידי הגנרל טוקוגאווה לנסוע הלוך ושוב בין אדו לשטחים שלהם מתוך כוונה להחליש אותם כלכלית במאמץ למנוע התקוממות.

גולת הכותרת של Bunka no Hi, לעומת זאת, היא טקס פרס מסדר התרבות, החוגג אישי ציבור שתרמו תרומה משמעותית לדיסציפלינות שונות כולל אמנות, ספרות, ספורט, מדע וטכנולוגיה. מקבלי הפרס מתקבלים בברכה אישית ומציגים תעודות הוקרה על ידי הקיסר בטקס רשמי מאוד שנערך בארמון הקיסרי. הנמענים הם בדרך כלל אזרחים יפנים, כולל חתני פרס נובל יפנים של אותה שנה מסוימת, אם כי גם זרים זכו בעבר, כלומר האסטרונאוטים אפולו 11 וחוקר הספרות דונלד קין.

והנה קצת טריוויה – קנזאבורו אוה, הסופר היפני הבולט, חתן פרס נובל לשנת 1994 ומבקר פופולרי של השיטה האימפריאלית היפנית, הוא האדם היחיד עד כה שסירב לקבל פרס מסדר התרבות. אבל גם זה חוגג חופש אחרי הכל, לא?!

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

Undokai: מאחורי הקלעים של יום ספורט יפני בבית ספר יסודי

יום הספורט של בית הספר, או undokai (運動会), הוא אחד האירועים הגדולים ביותר בלוח השנה של בית ספר יסודי יפני. יותר מחודש של תרגול מגיע לשיאו ביום שלם של פעילויות משותפות כבית ספר, כשהורים לופתים במצלמות וידאו ומסתכלים. החל מתזמון לארוחת צהריים ומה לעשות אם יש לכם ילדים צעירים יותר במשוך בחבל, יש הרבה פרטים שההורים יוכלו להתעדכן עליהם. הנה הסבר על מה מדובר באירוע הזה

מה זה undokai ולמה זה משנה?

כמו רוב האירועים המיוחדים בבתי ספר יפניים, undokai הוא מאמץ צוותי שנערך כדי ללמד ילדים את החשיבות של עבודה משותפת, עבודה קשה ותחרות עבור כל הצוות (וכמובן, בית הספר).

יום ספורט טיפוסי בבית הספר היסודי מפצל את התלמידים לשתי קבוצות – אדומה ולבנה – וקבוצות אלו מתחרות במגוון מרוצים כדי לראות מי מהן מנצחת. למרות שזה נשמע תחרותי, מטרות היום הן יותר לעבוד יחד ולעשות את המיטב. לא ניתנים פרסים בודדים ואף לעודד אחד את השני נמצא בתוכנית.

היום יתחיל כשהתלמידים יתאספו בחצר בית הספר לשמוע נאומים. לאחר מכן, התלמידים יתפסו את מקומם בשולי מגרש המשחקים כדי לצפות באירוע הראשון של היום, שככל הנראה יהיה מופע ריקוד של תלמידי כיתות א'.

כל שכבה מופיעה ביחד, בדרך כלל בהופעת ריקוד או "ביטוי" אחד ולפחות מרוץ רציני אחד, שהוא בדרך כלל ריצה. גם תלמידי כיתות ג'-ד', וגם כיתות ה'-ו', עשויים להתחרות זה מול זה בתחרות אבל אולי בסגנון קצת שונה. כמו כן, יתקיים מרוץ שליחים לרצים המהירים ביותר מהמחצית הצעירה של בית הספר ואחד לתלמידי כיתות ד' ומעלה. האירועים, כמובן, משתנים במידה מסוימת בהתאם לכל בית ספר ווהורים שמעוניינים יכולים לקבל חלק מהאקשן בעצמם על ידי השתתפות באירוע PTA, שהוא בדרך כלל משיכת חבל.

אחד ההבדלים העיקריים בין ימי ספורט בגנים ובבתי ספר יסודיים הוא oen-dan (応援団), או כיתת העידוד של כל קבוצה. בנוסף לעידוד השחקנים במהלך המרוצים, יהיו זמנים קבועים במהלך היום שבהם הם יצעקו gambare (עשה את המיטב!) לקבוצה שלהם ולקבוצה היריבה, וגם יבצעו את שיר העידוד שבחרו.

רגעי השיא של היום הם, כמובן, כל אירוע שילדיכם משתתפים בהם, אבל בנימה אובייקטיבית, רוב ההורים עוצרים לצפות בתצוגה של התלמידים המבוגרים, שבדרך כלל מגיע לקראת סוף היום, וכך גם הקומיטאיסו המרגש למדי. (組体操), או תצוגת התעמלות קבוצתית.

התצוגה מתבצעת על ידי תלמידי כיתות ו' והיא התגלמות של שיתוף פעולה בזוגות, לאחר מכן בקבוצות קטנות, ולאחר מכן ככלל, הילדים מבצעים יחד תרגילי כוח ואיזון שבאופן מסורתי מגיעים לשיאם ביצירת פירמידה אנושית אחת גבוהה. פציעות שנגרמו במאמץ האחרון הזה הובילו לצמצום הפירמידה או לביטול בשנים האחרונות, אבל כביטוי פיזי של אמון הדדי ואחדות – במיוחד לפני שהילדים הללו מתפזרים לחטיבות ביניים שונות – הקומיטאיסו מרשים.

אירוע נפוץ נוסף של סוף היום הוא "העברת הכדור הגדול", או ootama-okuri (大玉送り). זה כולל את כל בית הספר. הצוות הלבן מתייצב בצד אחד של חצר בית הספר והצוות האדום בצד השני והילדים צריכים לשמור על כדור ענק מנופח באוויר כשהם משדלים אותו יחד עם הקו שלהם וליציע לפני שהקבוצה השנייה עושה זאת.

נקודות נחשבות עבור אירוע זה ותוצאתו עשויות לקבוע את המנצח הכולל של היום. עם זאת, באופן כללי, אף אחד לא מאוד מוטרד מכך שהקבוצה שלו מפסידה, (אם כי ילדים עלולים להתעצבן אם הם לא יצליחו באופן אישי כפי שהם ציפו במרוצים בודדים, אז היו מוכנים לכמה דמעות).

להפיק את המרב מיום הספורט של ילדיכם

1. ארגנו את לוח הזמנים שלכם

יום הספורט של בית הספר יופיע בלוח השנתי של בית הספר שיחולק בתחילת שנת הלימודים, כתבו את האירוע בלוח השנה שלכם. סביר להניח שזה יהיה יום שבת. שימו לב ללוחות זמנים מפורטים יותר של בית הספר (כמו בתחילת סמסטר או חודש) שיספרו לכם את תאריכי הגיבוי המתוכננים (予備日, yobibi) במקרה של גשם, ואת ה-代休日 (daikyubi), או החלפה חג שהתלמידים יקבלו במקום לימודים בשבת.

תוכנית הגיבוי למקרה של גשם היא שהדייקובי נשאר חג, הילדים לומדים שיעורי יום קבוע באותה שבת, ויום הספורט מתקיים בתאריך הגיבוי.

2. אתרו את ילדיכם

לפחות שבוע לפני ה-undokai, בית הספר ישלח הביתה תוכנית כתובה של אירועי היום, שתיתן לכם מספיק זמן לדעת מתי לשים לב. עבור תלמידי כיתות א', בית הספר עשוי גם להכין תרשים המציין את מיקומו של ילדכם במהלך מופע הריקוד ובאיזה מקצה המירוץ הם ירוצו. אם לא תקבלו אחד כזה, זה נחמד להכין אחד בעצמכם, על סמך מה שהילדים יכולים לספר לכם על היכן הם ממוקמים במהלך התרגול.

טיפ נוסף שיעזור לכם למצוא את ילדכם בין המוני גופים לובשי מדים הוא ללבוש גרביים בהירות – ברכיים אדומות או פלורסנטים.

3. בדקו את האותיות הקטנות

בית הספר גם ישלח הביתה סט הנחיות ליום. כמה דברים שצריך לבדוק הם כללים לגבי צילום. ייתכן שלא יורשו חצובות, ותצטרכו לקבל ולוותר על המיקום המדהים שלכם בקדמת אזור ההופעות ברגע שהאירוע של ילדכם מתחיל ונגמר.

אם יש לכם ילדים צעירים יותר במשוך בחבל, בדקו אם בית הספר ייחד אזורים שבהם אתם יכולים לפרוס סדין פלסטיק או שמיכת פיקניק. מרחב כזה כנראה יהיה רחוק מהאקשן אבל ייתן לכם בסיס שבו תוכלו לשבת ולשחק עם כמה צעצועים או ספרים שהובאו מהבית. זמני הביצועים של ילדכם הגדולים יהיו מעטים למדי, אז שקלו לקחת ילדים קטנים לטיול בתקופות ההמתנה. לרוב, בבתי ספר יוקם אזור אוהל ישיבה כישיבת עדיפות לקשישים, נכים או נשים בהריון.

4. ארוחת צהריים

באופן מסורתי, ארוחת הצהריים של יום הספורט היא בנטו (קופסת אוכל) שההורים מביאים מהבית, אותה אוכלים יחד כמשפחה בבית הספר. עם זאת, עם יותר הורים שעובדים בימים אלה, חלק מבתי הספר מספקים כעת את ארוחת הצהריים של הקיושוקו (給食) לילדים ביום הספורט.

כמה אמהות, או סבתות, עשויות לשים ממרח נהדר לכל המשפחה אם נדרשות קופסאות אוכל, אבל קניית ארוחת צהריים מהחנות המקומית היא גישה שרוב האמהות האחרות יעריכו. ייתכן שילדיכם לא כל כך מעוניינים לאכול בכל מקרה, שכן שעת הצהריים נותנת להם הזדמנות לקום ולהסתובב לאחר שבילו את רוב הבוקר בצפייה בילדים אחרים בפעולה. בחרו אוכל שילדיכם אוהבים, שגם הוא מהיר וקל לאכילה.

למרות שזה נוטה להיות יום ארוך ומייגע לכולם, יום הספורט הוא הזדמנות מצוינת להכיר הורים אחרים ואת ילדיהם. זה מציע לכם קצת תובנות על היומיום של ילדכם ונותן לכם שורה של סיבות לשבח את ילדיכם – החל מהתרגול הארוך והמסור שלהם.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יום שוויון הסתיו

ביום שישי ה- 23.9 מציינים בכל העולם את יום שוויון הסתיו – Autumnal Equinox Day.

ביפן זהו יום חג לאומי-  秋分の日, Shūbun no Hi, כמו גם יום השוויון האביבי החל בחודש מרץ.

בלילה של ה-21 מתחיל באופן רשמי הסתיו. זהו למעשה "יום השוויון", שבו משך היום והלילה שווים. ביום השוויון השמש חולפת בדיוק בנקודה בה מתלכדים שני מישורי הסיבוב של כדור הארץ: מישור המילקה, שהוא המישור שבו כדור הארץ מקיף את השמש, ומישור קו המשווה- שהוא מישור המאונך לציר הסיבוב של כדור הארץ סביב עצמו.

למעשה זה קורה פעמיים בשנה, פעם אחת ביום הראשון של הסתיו ופעם אחת ביום הראשון של האביב. הפעם, השמש תעבור את הנקודה מצפון לדרום, ויגיע שוויון הסתיו (Autumnal Equinox). ב- 21 במרץ עוברת השמש את נקודת החיתוך השנייה מדרום לצפון, ויתרחש שוויון האביב (Vernal Equinox).

בודהיסטים מאמינים ששוויון הסתיו הוא התקופה בשנה שבה המחסום בין העולם הפיזי לעולם הרוח הוא הכי דק. נשמע מוכר? כיום, משפחות רבות משתמשות בהזדמנות זו כדי להתפלל עבור יקיריהם שהלכו לעולמם על ידי ביקור בקבריהם.

במבט ראשון, אתם עשויים לתהות במה החג הזה שונה מאובון (お盆). במילים פשוטות, זה שונה במונחים של "תנועה" רגשית וסמלית. אובון הוא חג שבו כולם חוזרים לעיר הולדתם כדי לחלוק כבוד ליקיריהם שנפטרו ולבלות עם משפחתם. במהלך אובון, מאמינים שרוחות האבות חוזרות לעולם האנושי, בעוד שביום השוויון הסתיו, בני משפחה החיים נעים לעבר העולם הרוחני על ידי תפילה עבור אבותיהם.

יום השוויון הסתיו הפך לחג ציבורי ביפן בשנת 1948. עד שנת 1947 ולפני כן היה זה מועד הנוגע לשינטואיזם. כמו חגים אחרים, חג זה הוכרז כחג לא דתי לשם הפרדת דת ומדינה בחוקה של יפן לאחר המלחמה .

מלבד הביקור בבית הקברות, חלק מהיפנים אוכלים גם אוהגי (おはぎ). מתוק יפני מסורתי שהפך פופולרי במהלך החלק האחרון של תקופת אדו, אוהגי היא עוגת אורז ממותקת מכוסה בשעועית אדזוקי אדומה. ביום השוויון האביבי, אנשים נהנים לאכול כדור אורז דומה בשם בוטאמוצ'י (ぼたもち).

ההבדל בין אוהגי לבוטאמוצ'י מסתכם רק במועד שבו הם נאכלים מכיוון ששניהם משתמשים באותם מרכיבים. באביב הוא נוצר כדי להידמות לאדמונית, בעוד שבסתיו הכדור המתוק מעוצב לפעמים כדי להיראות כמו תלתן שיח. ייתכן שתצטרכו להשתמש במעט דמיון כדי לראות את הדמיון.

עוד דבר מגניב שקורה סביב החגים האלה הוא תחילת פריחתו של ששושן העכביש האדום או היגנבנה (彼岸花) . שושן העכביש פורח לגוון עז של אדום המכסה את רצפות היער. נקודת צפייה פופולרית לפרחים הייחודיים הללו היא פארק אומיה בסאיטמה, מה שמביא כמה תמונות די מדהימות.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יום הכבוד לקשיש

היום חוגגים ביפן את יום הכבוד לקשיש (敬老の日 Keirō no Hi), Respect for the Aged Day, המציין את תרומתם של הקשישים לעם היפני.

זהו יום חופש שנועד לאיחוד משפחות וביקור של בני המשפחה הקשישים. במהלך החג מאחלים היפנים לאוכלוסייה המבוגרת אריכות ימים ובריאות טובה.

את יום הכבוד לקשיש החלו לציין ביפן בספטמבר 1947 ולאחר שהחגיגות היו הצלחה גדולה הוחלט לחגוג יום זה כל שנה.

היפנים מייחסים חשיבות רבה ליום הכבוד לקשיש והוא קשור לאידיאל של כבוד האב והאם אותם נדרשים הצעירים להעניק למבוגרים. המסורת היפנית הקשוחה דורשת מהילדים להיות צייתנים להוריהם ולרחוש כבוד לאוכלוסייה המבוגרת מהם. אידאלים אלו נפוצים גם ביפן המודרנית.

בחג זה אנשים חוזרים הביתה לבקר ולכבד את הזקנים. יש אנשים שמתנדבים בשכונות על ידי הכנת והפצה של קופסאות אוכל בחינם לאזרחים מבוגרים.

בחג מתקיימים מופעי בידור שמוצגים על ידי בני נוער וילדים עם הופעות קריוקי שונות ותוכניות טלוויזיה מיוחדות, כמו סיקור מעשים טובים למען קשישים, יהיו בכלי התקשורת היפניים בחג זה. אל בתי האבות נוהגות להגיע להקות מוזיקה שונות ומופעי ריקוד להופעה בחינם בפני הקשישים.

הצעירים ביפן מתייחסים ליום זה כאל "יום הולדת" עבור הקשישים ולכן נוהגים להעניק להם מתנה נחמדה וצנועה בעיקר ממתקים או פריט שימושי. הילדים הצעירים יותר יכינו ציור או עבודת יד ויתנו במתנה לקרוביהם הקשישים.

יום הכבוד לקשיש הפך ליום של חגיגה גדולה ואוכלוסיית הקשישים של יפן במגמת עליה, מה שמוביל לעובדה שגם בעוד שנים רבות מאוד ימשיכו לחגוג את היום הזה.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יום ההר

כ- 73% משטחה של יפן הוא הררי ולכבוד זה היום ב- 11.8 מציינים זאת היפנים בחג- יום ההר

יום ההר נחגג ביפן החל משנת 2016 ומטרתו הרשמית היא להכיר ולהוקיר את ההרים.

ההחלטה על ציון יום מיוחד עבור ההרים התקבלה לאחר שארגוני מטפסי ההרים ומועדון האלפים היפני ביפן לחץ על הממשל היפני להקדיש יום אחד בשנה להרים עם דגש על כך שאחת הדתות המרכזיות ביפן היא השינטו אשר מקדשת את יופי וחשיבות הטבע ולכן יש להקדיש יום בשנה גם להרים.

עם מדינה כה הררית אין פלא שפעילויות הספורט המועדפות בקרב היפנים הן טיפוס הרים וסקי.

אחת הסיבות לבחירת התאריך 11.8 ליום ההר היא שבכתיבת התאריך בסימן קאנג'י התאריך נראה כמו הר עם שני עצים-  ‘八’, אך השנה לשם האולימפיאדה בטוקיו הוזז התאריך ל8.8.

מכיוון ומדובר בחג מודרני, אין טקסים מסורתיים ביום זה ומציינים אותו בצורה רשמית בטקס המתקיים בשמורת הטבע קמיקוצ'י הנמצאת באלפים היפנים.

ההמלצה היא לחגוג את החג בטיולים בהרים ע"י הליכה או טיפוס ולבלות את יום החופש עם המשפחה וחברים.

מי שלא יכול לעזוב את טוקיו לטובת טיפוס הרים יכול להתחבר לחג בצפייה על הר הפוג'י ממקומות שונים בעיר ולהוקיר תודה להרים גם מרחוק.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יום השוויון האביבי

היום חוגגים ביפן ובעולם את יום השוויון האביבי. יום זה הוא חג ציבורי ביפן, המציין את היום בו אורך היום ואורך הלילה שווים. החל מיום זה הימים מתחילים להתארך ויש יותר שעות אור.

תקופת האביב המתחילה ביום זה נחשבת לתקופה של התחדשות, לכן נהוג ביפן לנקות את הבתים ביום זה. כמו כן, יום זה נחשב גם כיום מוצלח להתחלות חדשות כמו פרויקטים חדשים, שינויים בחיים כמו התחלה או סיום הלימודים או אפילו להתחיל לקרוא ספר חדש או להתחיל תחביב חדש.

ביפן יום זה הוא יום חג המצטרף לחגיגות פריחת הדובדבן הנחגגות מסוף חודש מרץ ופסטיבלי האביב, בהם מתפללים למען מזל ושלווה בשנה החדשה. בשל אופיו של החג המתקיים סביב שינויים אסטרונומיים, מועד החג יכול להשתנות משנה לשנה, אך בדרך כלל יום השוויון נחגג בין מרץ 19-22.

יום השוויון האביבי הפך לחג ציבורי בשנת 1948. כמו חגים יפניים אחרים, חג זה הוכרז כחג לא דתי לצורך הפרדת דת ומדינה בחוקה של יפן שלאחר המלחמה. חג השוויון האביבי הוא חג המקושר לחג בודהיסטי עתיק בשם Ohigan הנחגג כבר מהמאה ה-8 ובעבר היו חוגגים את יום זה בפסטיבל שנמשך 7 ימים לזכר האבות הקדומים.

כיום נהוג לחגוג את חג השוויון האביבי בארוחה משפחתית נעימה, לאכול בוטמוצ'י – ממתק יפני העשוי מאורז דביק ומצופה בממרח שעועית אדומה. אנשים רבים ישובו לערים בהן גדלו, כדי לבלות את היום עם משפחותיהם. יש שינצלו יום זה לביקור בבית הקברות ויפקדו את קברי בני המשפחה, יטאטאו את המצבה מפסולת ולעתים קרובות ישאירו מנחות של אוכל או פרחים חתוכים טריים.

מכיוון שמדובר ביום הנחגג בתקופת האביב ולרוב מזג האוויר הוא נעים ונוח נוהגות המשפחות לאחר הביקור בבית הקברות, לצאת לטיול ברחבי הטבע וליהנות ממזג האוויר האביבי. אחד הסמלים המזוהים ביותר עם יפן היא פריחת הדובדבן המתרחשת באביב לרוב בתקופה שנחגג יום השוויון האביבי הדובדבן פורח בדרום יפן. לכבוד מאורע זה בוחרות משפחות רבות לחגוג את היום בטיול לפארקים ומקומות שונים בהם ניתן לצפות ולהתרשם מיופייה של הפריחה.

יום זה נחגג כדי להביא את עונת האביב ולהעריך את הטבע הפורח אחרי חורף ארוך. החג גם מיוחד לחקלאים המתפללים למזל טוב על הגידולים שהם עשויים לגדל בעונה הקרובה.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יום ההקמה הלאומי

ביום שישי הקרוב, ה-11 בפברואר, מציינים ביפן את יום השנה להיווסדה, ה-  National Foundation Day. זהו חג ציבורי שמטרתו "להיזכר בהקמת האומה וטיפוח חשיבה של אהבת האומה".

שורשיה ההיסטוריים של התרבות היפנית במקרים רבים לוטים בערפל, ולכן בתרבות היפנית אפשר למצוא סיפורים ואגדות רבות שצמחו עם השנים אודות היווסדותה של יפן.

אחת האגדות המוכרות ביותר היא כי הקיסר הראשון של יפן הוא הצאצא הישיר של אלת השמש, עם השנים נכתבו ונוצרו שירים וסיפורי אגדות רבים סביב היווצרות הקיסר מאלת השמש- אמאטראסו ואשר מצאצאיה נולד הקיסר הראשון של יפן. משושלת זו, אשר החלה את ההיסטוריה הקדומה של יפן, נמנים קיסרי יפן עד היום.

לפי המסורת, ה-11 בפברואר 660 לפנה"ס, הוא התאריך הרשמי שבו נוסדה יפן על ידי הקיסר הראשון גִ'ימוּ טֶנוֹ. ולכן בכל שנה ב-11 בפברואר, יפן מציינת את יום השנה להיווסדותה וזהו יום חג לאומי הנועד להזכיר ולהוקיר את האהבה למדינה.

בשנים שלפני מלחה"ע השנייה  היה נהוג לחגוג יום זה בחגיגות ראוותניות ושמחות אך לאחר המלחמה הפסיקו לציין את יום ההיווסדות וחזרו לחגוג אותו רק בשנת 1966 לאחר מחאות מצד תושבי המדינה. כיום, ביום זה נהוג להניף את דגל יפן ויש נאום של ראש ממשלת יפן, החגיגות הן צנועות ולא ראוותניות כפי שהיו בעבר.

מכיוון שזהו יום חג לאומי, משרדי ממשלה, בתי ספר, בנקים, וחברות רבות סגורות, אך אין חגיגות ציבוריות, אין ביקורים מיוחדים במקדשים ואין מאכלים מיוחדים. היפנים נוהגים לבלות יום זה בחיק המשפחה.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יום ההתבגרות ביפן

היום, 10 בינואר 2021, מציינים ביפן את יום ההתבגרות או סייג'ין נו הי Seijin no hi. זהו חג יפני המתקיים מדי שנה ביום שני השני בינואר.

החג מוקדש לכל מי שיהיה או היה בגיל 20 בין התאריכים 2 באפריל בשנה הקודמת ל-1 באפריל בשנה הנוכחית (מתייחסים לשנה המתחילה באפריל שעבר ומסתיימת באפריל הבא, מכיוון ששנת הלימודים ביפן מתחילה באפריל). במסגרת החג שבו חוגגים את המעבר לבגרות (גיל הבגירות ביפן הוא 20), נערכים טקסים במוסדות מקומיים ביפן, ויפנים רבים עורכים גם מסיבות עם בני משפחתם או חבריהם.

מקורו של החג בטקסי התבגרות שנחגגו ביפן במשך מאות שנים, אף על פי שבעבר צוין גיל צעיר יותר. תחילת המנהג בשנת 714 לספירה כאשר נסיך צעיר אימץ לעצמו תלבושת ותספורת חדשה לכבוד הגיעו לגיל בגרות ובעקבותיו החלו צעירים נוספים לנהוג כמוהו ולציין את גיל הבגרות בתספורת ובתלבושת חדשה.

במאה ה-19 נקבע כי 20 הוא גיל ההגעה לבגרות ביפן, אבל רק ב-1948 החלו לציין את ההתבגרות בחג רשמי. בין הזכויות שאזרחי יפן זוכים להם בגיל 20 נמצאות הזכות להצביע ולקנות באופן חוקי אלכוהול ומוצרי טבק. בעבר ציינו את יום ההתבגרות ב-15 בינואר, אבל בסוף המאה ה-20 החלו ביפן להצמיד את החגים הלאומיים לסופי השבוע כדי ליצור רצף של ימי חופש. על כן "יום ההתבגרות" מצוין בשנים האחרונות ביום שני השני בחודש ינואר.

ביפן חג ההתבגרות נחשב כחג בעל משמעות חשובה ואפשר להשוות את גודל חשיבותו לחג הפסחא וחג ההודיה במערב.

"יום ההתבגרות" מתחיל בדרך כלל בטקסי התבגרות (סייג'ין שיקי, Seijin-Shiki) הנערכים במקדשי שינטו. החוגגים מקבלים ברכה וכותבים משאלה על פלקט הנקרא אמה (ema). טקסים אחרים נערכים במקומות ציבוריים כמו אוניברסיטאות, ואף בפארק דיסנילנד בטוקיו.

רבות מהנשים החוגגות את הגעתן לבגרות בטקס לובשות פוריסודה (furisode) קימונו רשמי המיועד לנשים לא נשואות. מחירו של הפוריסודה גבוה ביותר, ולכן יעדיפו לשאול או לשכור אותו. נשים רבות הולכות למכון יופי ביום זה על מנת שבמהלך החג ילבשו את הקימונו המסורתי באופן הנכון ועל מנת שהשיער יהיה אסוף בצורה הנכונה.

מקצת הגברים לובשים קימונו חגיגי בצבע כהה, אבל רובם מעדיפים בגדים מערביים רשמיים. לאחר הטקסים הרשמיים צעירים רבים מתכנסים לעיתים רבות בקבוצות ויוצאים למסיבות, לשתות או להרמת כוסית.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת