שבוע הזהב ביפן- יום החוקה 3.5

ב-3.5.1947 נכנסה ליפן החוקה החדשה של "אחרי המלחמה" (מלחה"ע השניה) ומאז הפך יום זה ליום חג הנקרא "יום החוקה" Constitution Memorial Day ) 憲法記念日 Kenpō Kinenbi)
יום החוקה הוא חלק מרצף חגים המרכיבים את שבוע הזהב ביפן.
יום החוקה
חוקת יפן החדשה כוננה לאחר כניעתה של יפן במלחה"ע השנייה והיא מחליפה את חוקת מיג'י הישנה משנת 1890 בה נקבע כי מעמד הקיסר השולט ביפן הוא השליט העליון.
עפ"י החוקה החדשה סמכותו של הקיסר מוגדרת מחדש כסמל המדינה ואחדות העם בלבד אשר שלטונו נשאב מריבונות העם ואין לקיסר סמכויות הקשורות לממשלה.
החוקה החדשה נוסחה לפי החוקה האמריקאית והבריטית והיא מעניקה את הכוח לעם ומשנה את שיטת הממשל המונרכית לממשל דמוקרטי.
בחוקה החדשה של יפן התווסף סעיף נוסף ,המוכר כ"סעיף 9", ובו הוחלט כי נשללה מיפן הזכות להיות צד במלחמה ולהחזיק בכוחות צבאיים , חל איסור על יפן להשתתף במלחמה ונאסר עליה ליישב סכסוכים בינלאומיים תוך שימוש בכוח: "מתוך שאיפתם הכנה לשלום בינלאומי המבוסס על צדק וסדר, מוותרים אנשי יפן לעולם על מלחמה כזכות ריבונית של אומה ועל האיום או השימוש בכוח כאמצעים ליישוב סכסוכים בינלאומיים."(מתוך סעיף 9 לחוקת יפן). , למרות שיפן כן מחזיקה בכוחות הגנה עצמית.
בחוקה אף מצוין כי חוקיות החוקה היא העליונה ביותר ומוגדרת מעל כל חוק, תקנה או צו קיסרי.
מאז כינונה של החוקה בשנת 1947 לא בוצעו שינויים בחוקה למרות שכן היו ניסיונות לעשות זאת שגררו מחלוקות גדולות בציבור היפני.
עיקר המחלוקת היא סביב סעיף 9 הקובע כי יפן לא תחזיק צבא וסביב מעמדו של הקיסר.
ניתן לבצע שינויים בחוקה אך זה מותנה בקיום של משאל עם ולאחר מכן אישור רשמי מהקיסר על אף שאין באפשרותו של הקיסר להטיל וטו וההחלטה בנוגע לשינוי בחוקה תלוי בעם בלבד.

יום החוקה1

  • התמונות מרחבי הרשת

האם יפן בדרך לשינוי היסטורי של החוקה?

שינזו אבה,ראש ממשלת יפן, קיבל אמון מחודש של הבוחרים לאחר שזכה בבחירות שהתקיימו ביפן בתחילת החודש.
ניצחון זה נותן לאבה דחיפה לרצונו ארוך השנים לעמעם את החוקה הפציפיסטית של ארצו.
חוקת יפן, הנקראת גם החוקה שלאחר המלחמה וחוקת השלום, נכתבה לאחר כניעתה של יפן במלחה"ע ה-2 ובה יפן שוללת מעצמה את הזכות להיות צד במלחמה ולהחזיק כוחות צבאיים.
מאז כינונה של חוקת יפן בשנת 1947 לא בוצעו שינוים בחוקה.

בחירות ביפן שינזו אבה

ראש הממשלה אבה

באופן כללי מרבית הציבור תומך באיסורים הללו, אבל אנשי ימין כמו אבה רואים בה סמל משפיל לתבוסה של המדינה במלחמת העולם השנייה ואילו תומכיה מחשיבים אותה כמקור ליציבות ולדמוקרטיה ביפן.
על מנת לשנות את החוק הבסיסי ביפן דרוש אישור של שני שלישים בשני בתי הפרלמנט ורוב במשאל עם ציבורי, רוב אשר אבה מחזיק בו כעת.
מערכת הבחירות התאפיינה במספר דברים ייחודיים ביניהם הורדת גיל ההצבעה לגיל 18 (לפני כן גיל ההצבעה ביפן היה 20). לא מדובר באחוז גדול מכלל בעלי זכות ההצבעה ביפן, הצעירים מהווים 2% בלבד מכלל המצביעים, ואילו רבע מהאוכלוסייה היפנית הם כעת בני יותר מ–65. בחירות ביפן 1
קולות שונים ביפן מזהירים כי הפוליטיקה נשלטת ע"י קשישים ואף מכנים את המצב "דמוקרטיה כסופה".
תוחלת החיים העולה והילודה היורדת מזכות את יפן בתואר המדינה הזקנה בעולם ומצב זה מחייב את הממשלה למצוא פתרונות יצירתיים על מנת למשוך את בני גיל הזהב לעבודה.
למרות שביפן אין גיל רשמי לפרישה חברות רבות מנהיגות מדיניות של גיל חובה לפרישה.
81% מהחברות ביפן עדיין מנהיגות את גיל 60 בתור גיל חובה לפרישה, 16% העלו אותו ו-3% ביטלו את מדיניות הפרישה.החשיבה העומדת מאחורי ביטול גיל הפרישה נובע מכך שכוח העבודה נמצא במחסור אדיר ויש רצון לתת לעובדים את האפשרות להרוויח הכנסה יציבה כאשר הם מזדקנים.
בנוסף ישנה אחריות על החברה לדאוג גם לתוכניות העתידיות של העובדים כאשר אלו גם יגיעו לגיל מבוגר ולכן יש חברות שונות אשר פיתחו תכנית המאפשרת לעובדים בגילאי 65 ומעלה לעבוד על פי חוזה קבלן ללא הגבלת גיל. תכנית זו זכתה לפופולריות רבה ביפן.
מקומות העבודה מכירים בחשיבות העסקת אוכלוסייה בוגרת ומודעים היטב ליתרונות בהעסקת עובדים אלו ובניסיון העשיר איתו הם מגיעים לעבודה.
כבר ב- 2013 החלה ממשלת יפן בראשות אבה בשינוי החוקים כך שמעסיקים נדרשים לשמור על כל העובדים הרוצים להישאר במקום העבודה עד גיל 65.בחירות ביפן קשישות