סוף שבוע חורפי בארץ היין

ענבים מעובדים ביפן לפחות מאז המאה השמינית, אך רק בשנת 1879 הופק יין הענבים הראשון.

בצירוף מקרים, מיקומו של ייצור היין הקדום ביותר ביפן, ועדיין אחד מאזורי ייצור היין העיקריים של יפן, Katsunuma במחוז יאמאנאשי, נמצא במרחק של שעה וחצי בלבד מטוקיו, מושלם לחופשת סוף שבוע מהעיר, אפילו במהלך החורף.

Yamanashi, המייצרת יותר מ-1/3 מכלל ענבי היין הגדלים ביפן, מתגאה ב-71 יקבים, רבים מהם ממוקמים באזור קצונומה.

Daizenji: מקדש לייצור יין

ממוקם על צלע גבעה, מקדש Daizenji נוסד בשנת 718. על פי אגדה אחת, נזירים שהגיעו מסין הציגו לראשונה גידול ענבים במקדש זה, ענבים נחשבו אז כבעלי ערך רפואי והנזירים נטלו לעתים קרובות את תפקיד המרפא. אגדה אחרת מספרת שלגיוקי, הנזיר שייסד את המקדש, היה חזון של בודהה מחזיק אשכול ענבים. הוא גילף פסל בודהה כשהוא מערסל אשכול ענבים בידו השמאלית כדי לייצג את חזונו. בגלל גילו המופלג, הפסל אינו מוצג בדרך כלל לציבור. במקום זאת המבקרים חייבים להסתפק בתמונה גדולה במקומה.

למקדש יש כבר מזמן כרמים משלו למרות שהוא החל לייצר יין משלו רק ב-1953: 9,000 בקבוקים בשנה. הוא מציע גם לינה בסיסית אך נוחה בדרך כלל הכוללת שתי ארוחות, אך כרגע בגלל המגיפה מציע רק סידור לינה וארוחת בוקר.

מיאקואן

Miyakoen הוא המוקד העיקרי לייצור יין ביפן, האתר של ייצור היין המוקדם ביותר ביפן בסוף שנות ה-70. זהו אחד המקומות הנכללים ברשימת מורשת יפן המנציחה את ההיסטוריה של היין היפני. (אחר הוא שאטו אושיקו באיבארקי.) זה מקום מעניין, אבל הבניינים הישנים שלו לא מחוממים.

בבניין המרכזי משנת 1892 יש תערוכות מוזיאון המפרטות את ההיסטוריה של שני צעירים, צוצ'יה ריוקן וטקאנו מסנארי, שנסעו לצרפת ב-1877 כדי ללמוד עוד על ייצור יין. הם ייצרו את יין הענבים הראשון ביפן בשנת 1879. עשר שנים מאוחר יותר, Tsuchiya יצרה שותפות חדשה, בשם Kaisan Shoten, עם Miyazaki Kotaro שהיה בעל משאבים טובים יותר ומוצלח יותר, למרות שנראה שהם תמיד שאפו לייצר יינות המותאמים ליפנים.

התערוכות כוללות גם פריטים כמו בקבוקים ותוויות מוקדמות, עם המראה הרטרו שלהם. ישנם גם כמה סרטי הסברה (בעיקר ביפנית) המשתמשים בצילומים היסטוריים המספקים הסברים נוספים על האופן שבו היין המוקדם ביותר הופק.

מוזיאון היין שאטו מרסיאן

לאחר מותו של מיאזאקי ב-1947, קייסן שוטן הפך לשאטו מרסיאן. במוזיאון היין שאטו מרסיאן מעבר לכביש מיאקואן, המבקרים יכולים ללכת דרך יקב היסטורי אמיתי, לצפות באזור שבו נסחטו הענבים, כמו גם במרתפים שבהם תססו חביות מיץ ליין. תכונה מהנה נוספת של המוזיאון היא ציר הזמן הארוך והמפורט של ההיסטוריה של היין ביפן.

אחד המבנים המוקדמים של היקב, מעבר לחצר קטנה מהמוזיאון, הוא כיום חנות יין המציעה גם טעימות. מספר יינות מרסיאן הנמכרים כאן הם מהדורות מוגבלות שניתן לרכוש רק בחנות זו.

Budo-no-Oka (נוף פנורמי ומרתף טעימות מדהים)

פירוש השם "בודו-נו-אוקה" הוא "גבעת הענבים". זהו מתחם בראש גבעה הכולל מספר מסעדות, מלון, דוכני מוכרים חיצוניים ומספר דרכים לטעום את יינות ימאנשי. מהמסעדה בקומה העליונה יש נוף פנורמי של העמק למטה. הוא מגיש גם ארוחת צהריים נחמדה בתפריט שלוש מנות.

חנות היין הראשית בבודו-נו-אוקה מציעה מאות יינות ימאנשי ואביזרים שונים להנאתם. לאורך קיר אחד מתקנים לדגימה של מספר יינות. אבל חווית טעימות היין המהנה כאן היא ב"מערה". עבור JPY1,520, המבקרים מקבלים Tastevin (כוס טעימות יין ממתכת), עם חוט לתלייה סביב הצוואר, וגישה למרתף המכיל 170 יינות שונים לדגימה תוך שימוש בכוס האישית שלהם.

יקב הראמו

יקב הראמו הוא ייחודי במספר מובנים. זה התחיל כחווה שגידלה ענבים ותותים, וגם גידלה תולעי משי בקומה העליונה של בית החווה. הם התחילו לייצר יין כשהעובדים החליטו לנסות את כוחם בייצור יין עם מיץ משאריות ענבים. היקב מייצר כעת תריסר זנים שונים. ישנו חדר טעימות בקומה השנייה של בית החווה בן המאה שבו פורויה שינטארו מסביר על היינות שלו.

בקיץ חצר הרמו מוצלת בגפני ענבים בני יותר מ-70 שנה, עם מקומות ישיבה מתחת בהם יכולים הלקוחות ליהנות מיינות וכיבוד קל. גם בחורף אפשר להרגיש את האווירה הנעימה של החלל הזה.

יקב מארופוג'י

יקב Marufuji פועל מאז 1890, מה שהופך אותו ליקב השלישי הוותיק בימנאשי. היקב עצמו מורכב ממספר מבנים המנצלים את המיקום על צלע הגבעה כדי שיהיו לו מרתפים טובים לאחסון היין הן בעת ​​התסיסה והן לאחר הביקבוק. בחנות למדים המבקרים שתווית אחת שבה משתמש היקב היא "רובאייאת", בהשראת שירתו של עומר כיאם (1048–1131). יש אפילו תצוגה של ספרי וינטג' ועתיקים של השירה במספר שפות, כולל הפרסית המקורית שלה. בעודכם כאן, אם יש לכם הזדמנות, תטעמו את השרדונה הנוצץ שלהם!

ישנם היבטים רבים של עולם היין היפני שונים ממקבילותיו האמריקאיות והאירופיות. אבל למרות ההיסטוריה הקצרה יחסית שלו – רק 140 שנה – הוא מייצר מספר יינות נחמדים מאוד שהיפנים יכולים להתגאות בהם והשוטטות ביקבי קצונומה היא דרך מענגת להכיר אותם.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

עמק היין של יפן

 

אם נתבקש למנות את המדינות המובילות בעולם בייצור יין המדינות שנחשוב עליהן יהיו צרפת, איטליה, ארגנטינה, צ'ילה ועוד מדינות, רוב הסיכויים שיפן לא תהיה ברשימה.


ואכן יפן איננה מדינה שמזדהה עם יינות משובחים אך בעשור האחרון חל שינוי בגישה זו ובתחרויות יין בינלאומיות היינות היפנים זוכים בפרסים ובתשבחות.
רוב היקבים היפנים נמצאים במחוז יאמאנאשי הקרוב להר פוג'י שנודע בכרמים יפים ובייצור יינות יפנים.


במחוז יאמאנאשי קיימת מסורת ארוכה של ייצור יין שמקורה במנזרים הבודהיסטים באזור, שכן יין נחשב לתרופה ידועה בקרב הנזירים.
במחוז מייצרים יין במשך כ -150 שנה, וכיום כ -30% מכל היין המיוצר ביפן מגיע ממחוז זה.
ענף היין ביפן הוא יחסית חדש, בעבר היו מייצרים את היינות מענבים מיובאים והטעם לא היה איכותי.


בשנים האחרונות החלו היפנים להשתמש בזן ענבים מקומי והיינות היפניים האיכותיים מיוצרים מענבים לבנים מזן "קושו" (Koshu) אשר הגיע מהרי הקווקז "בדרך המשי" ומגודל ביפן כבר 800 שנה ונחשב כזן מקומי.
ענבי הקושו הם גם ענבי מאכל ואפשר למצוא אותם באזורים כפריים רבים, כאשר החלה תעשיית היין לתפוס תאוצה גילו כי זן ענבים זה מתאים גם לייצור יין איכותי.


ענבי הקושו ורודים והם מתאימים ליינות לבנים ומתקתקים בניחוחות הדרים, אפרסק לבן ויסמין.
בשנים האחרונות למדו היפנים שיטות גידול לגפנים המתאימות לאקלים המקומי דבר שהוביל לשיפור עצום באיכות הענבים, דבר נוסף התורם לשיפור איכות היינות הוא שייננים רבים נוסעים ללמוד על ייצור היין במדינות המתמחות בכך כמו צרפת ואיטליה.


בעקבות כך הבינו תושבי המחוז שאת ייצור היין אפשר לשלב עם תיירות יין והחלו להציע טיולי יום בין היקבים המשלבים טעימות, נשנושים טעימים וטיול בין הכרמים היפים של המחוז.
יינות יפנים3