Tanabata הלילה השביעי

Tanabata הוא אחד מפסטיבלי הקיץ המפורסמים ביותר ביפן אשר דרך כלל נחגג ב- 7 ביולי,
ופירושו "הלילה השביעי". הטנאבטה ידוע כפסטיבל הכוכבים, זהו אחד הפסטיבלים היפניים הרבים שמקורם בסין ונחגג ביפן מאז שנות ה -70.למרות שיש כמה וריאציות לגבי מקורותיה של טנאבטה, כולם סובבים סביב שני אוהבים שצריכים לחצות את שביל החלב כדי להיות זה עם זה רק ללילה אחד בודד בכל שנה.


האגדה מספרת כי אוריהימה- הנסיכה האורגת והיקובושי- רועה הבקר, נפגשו ומיד התאהבו עמוקות זה בזה, ובסופו של דבר נישאו. אבל האהבה השכיחה את תשומת ליבם מהעבודה, אריגים לא נארגו, והפרות של הִיקוֹבּוֹשִי התפזרו לכל עבר, מה שהפך אותם – בעיני אחרים – לעצלנים.
אביה של אוריהימה, שהיה מלך השמים, זעם על רשלנותם בעבודתם, הפריד ביניהם, והעביר את השניים לצדדים מנוגדים של שביל החלב. אוריהימה הפכה לכוכב Vega והיקובושי לכוכב Altair. אוריהימה שבורת הלב בכתה את ליבה ביום ובלילה – מה שלא עזר במיוחד להחזיר אותה למסלול, כמו שאביה קיווה. המלך נרגש מדמעותיה של אוריהימה, הסכים לאפשר לבני הזוג להיפגש רק פעם בשנה – ב -7 ביולי. וכך נולדה טנאבטה.
היפנים חוגגים את טנאבטה בסביבות ה- 7 ביולי על ידי כתיבת משאלותיהם על פיסות נייר
צבעוניות – טאנזקו (Tanzaku), אשר תולים אותם על ענפי עץ במבוק, המסמלים אריכות ימים והתחדשות, ומקושטים בצבעוניות רבה ביום החג. ברוב חלקי יפן נערכות חגיגות הטנבאטה ובהן נהוג לשאת את ענפי הבמבוק ולצעוד ברחובות העיר בתהלוכות צבעוניות.


פסטיבלי הטנבאטה הגדולים והמרשימים ביותר מתקיימים בעיר סנדאי (Sendai) שבמחוז מיאגי והעיר היצוקה (Hitsuka) שבמחוז קנאגאוו`ה.
עם צאת החג, שולחים היפנים את הטאנזקו על פני המים או שורפים אותם, לסגולה להגשמת המשאלות.
בגלל מגפת הקורונה, מרבית הפסטיבלים מבוטלים אך עדיין ניתן להתפעל ממיצגי Tanabata והטנזקו היפים בכל רחבי יפן.
ערכו את המשאלה שלכם עוד היום, ורשמו כמה בקשות לשנה הבאה!

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

טיפוס להר פוג'י

הר פוג'י (ביפנית: 富士山 פוּגִ'י-סָאן) הוא הר געש במרכז האי הונשו, הגדול באיי יפן. זהו ההר הגבוה ביותר ביפן, והוא מתנשא לגובה של 3,776 מטרים. הר פוג’י ידוע כהר געש המפורסם ביותר ביפן. זהו הר געש פעיל, והתפרצותו האחרונה ארעה בשנת 1707.


להר פוג'י מקום מיוחד בתרבות היפנית, והוא מקודש בעיני היפנים. במשך מאות שנים ההעפלה על ההר הייתה טקס דתי, כתות מסוימות סגדו להר לבדו, וציירים יפנים רבים הנציחו את ההר בסדרות ציורים מפורסמות. על פי האמונה בדת השינטו מתגוררים כאן האלים. כמו כן מקדשים רבים ושערי טוראי נשמרו בהר.
בימים בהירים ניתן לראות את הר פוג'י מטוקיו (מרוחק כ-100 ק"מ מטוקיו). דרך נוספת לראות את ההר, בנסיעה ברכבת שבין טוקיו לאוסאקה.


היום, הר פוג'י מהווה אתר תיירותי מהפופולריים ביפן, וכ-200,000 איש עולים לפסגת ההר מדי שנה, כ-30% מהם תיירים זרים. האזור של הר פוג'י הוא חלק מגן לאומי "פוג'י-האקונה-איזו". בשנת 2013 הוכרז ההר כאתר מורשת עולמית תרבותי של אונסק"ו.
העלייה הראשונה המתועדת על הר פוג'י ארעה בשנת 663 על ידי נזיר בודהיסטי. בגלל מעמד הקדושה של ההר בתרבות היפנית, על הנשים נאסר לעלות על ההר עד לתחילת תקופת מייג'י.
מאז, הפך ההר לאתר תיירותי פופולרי. עם זאת, אומר פתגם יפני מפורסם כי טיפש יהיה מי שלא יעלה על ההר פעם אחת בחייו – ורק טיפש יעלה עליו פעמיים. הזר הראשון שעלה על ההר היה רטרפורד אלקוק, השליח הבריטי הראשון ביפן, בשנת 1860.
מרבית התיירים מגיעים להר בקיץ, מתחילת יולי ועד סוף אוגוסט. בתקופה זו נפתחים ביתני מעבר על המסלולים המובילים לפסגת ההר. בזמן זה פתוחים השבילים ומתקני ההר למבקרים. מבחינת מזג האוויר, ההר נקי משלג, מזג האוויר נוח, קל להגיע בתחבורה ציבורית והבקתות בהר פועלות.
4 מסלולים ראשיים מתחילים ב"תחנה החמישית", הנקודה האחרונה על ההר אליה ניתן להגיע ברכב או לעצור ללינת שדה. ארבעה מסלולים נוספים מתחילים ממרגלות ההר. בפסגת ההר יש 8 נקודות שיא, שאל כל אחת מהן ניתן להגיע ברגל – תיירים רבים מתחילים את העלייה בלילה כדי להגיע אל פסגת ההר בזריחה. העלייה על ההר מהתחנה החמישית לוקחת בין 3 ל-8 שעות.


אולם השנה, בשל התפרצות הקורונה, כל מסלולי הטיפוס, השבילים, הבקתות סגורים לעונת קיץ 2020.
האתר הרשמי של ההר: http://www.fujisan-climb.jp/en/

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

מסיבות שתיה ביפן בזמן קורונה

החדשות הטובות למבקרים ביפן שאוהבים לשתות: יפן היא גן עדן לשתיינים ותמיד הייתה, כך נראה.
כבר במאה השלישית, היסטוריונים סיניים רשמו בצייתנות את העובדה שתושבי יאמטאי – יפן העתיקה – היו רגילים לשתייה: שתייה מוגזמת, שירה וריקודים, אפילו בהלוויות.
כיום אלכוהול הוא חלק חשוב ומקובל מחיי היומיום היפניים, משתייה חברתית ועסקית ועד טקסים דתיים ומנהגים מסורתיים שבהם הסאקה משחק תפקיד מרכזי. בירה היא ללא ספק מלכת המשקאות היפנים, שפופולארית בכל קנה מידה: גברים ונשים, צעירים וזקנים, ספורטיביים ו"זרוקים" כאחד.
החדשות הרעות הן שהסאקה והמבשלות המקומיות יכולים להשאיר את השותים עם הנגאובר מדהים ובלתי נשכח.


ככל שיותר ויותר עסקים מתחילים להיפתח מחדש בטוקיו וברחבי יפן, אנשים משתדלים להסתגל לאורח החיים החדש כדי לבלום את התפשטות נגיף הקורונה. יפן ידועה במיוחד במפגשים חברתיים סוערים, במיוחד כשמדובר במסיבות שתייה שלאחר העבודה.
בעידן נגיף הקורונה, משתנה הדרך בה יפן חושבת על מסיבות שתייה. ולכן הם עורכים "מסיבת שתיה ניסיונית" הכוללת תכניות ישיבה מרוחקות, מסכות ומגני פנים מפלסטיק. אז איך נראה העתיד למפגשים מסוג זה? הנה הצצה לגבי מה שעשוי להפוך לנורמלי החדש כשיוצאים לברים, מסעדות ואיזקאיה ביפן:
במסיבת ההתרחקות החברתית הניסיונית שנערכה בתחילת החודש, המשתתפים ישבו בצורה אסטרטגית, כך שהם לא עמדו זה מול זה ישירות. כל אחד מהם לבש מגן פנים מפלסטיק שכיסה את כל פניהם. במהלך המסיבה, אנשים נמנעו גם לעשות "הרמת כוסית" שלא יהיה מגע בין הכוסות. וכאשר הם לא חבשו את מגן הפנים, האורחים כיסו את פיהם בממחטה או במסכה תוך כדי שיחה.


כמה ברים ביפן אפילו מחלקים מגן פנים חינם ללקוחות, או שניתן לקנות מגן פנים מפלסטיק שמוכן מראש דרך האינטרנט.

images (3)
זה אולי לא סוג מסיבות השתייה שהיו מקובלות ביפן לפני הבידוד, אבל – עדיף להיות בטוח מאשר להצטער……

 

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

מדריך הסושי האולטימטיבי

סושי הוא המאכל העממי של יפן הנפוץ ביותר בעולם של ימינו.
מדובר במנה בריאה ביותר שאין לה כמעט ערך קלורי אך היא מאוד משביעה ובעיקר מזינה.
אמנם הסושי הפך ללהיט עולמי, אך סושי הוא עדיין שם נרדף ליפן, וטוקיו היא עיר הולדתו החוקית.
הסושי שאנחנו מכירים היום – טרי, נקי וטעים בכל ביס – לא התחיל ככה….. מקור הסושי הוא דווקא (אמנם לא בצורתו הנוכחית) בסין העתיקה, שם פותח הסושי כשיטה לשימור מזון, שבה הדגים לא הוגשו טריים אלא משומרים והאורז הווה מעטפת של הדגים ובכך עזר לשמור עליהם שלא יתקלקלו.
בעת האכילה היו זורקים את האורז ואוכלים רק את הדגים. בשלב מסוים החלו גם לאכול את האורז.
מאכל זה נקרא נארזושי והיה ידוע כבעל ריח חזק במיוחד.
הסושי שאנו מכירים כיום הגיע ליפן בתקופת אדו (1603-1868), תקופת המודרניזציה הגדולה של טוקיו ותוך זמן קצר הפך לפופולרי במיוחד. אנשי העיר העסוקים דרשו אוכל מהיר וקל שהם יוכלו לאכול תוך כדי תנועה, וביס אחד של דג גולמי ואורז התאים בדיוק. בנוסף, ההמצאה המאוחרת של קירור וחומץ אפשרה לשמור על הדגים טריים, וכן הוסיף טעם לאורז.
עם השנים העם היפני צרך יותר בשר נא, גם של דג וגם של פירות ים, והכינוי ביפנית לדג נא שאינו מטובל בחומרי שימור למיניהם נקרא – ‘אושיזושי’ מה שהפך לסושי שאנו מכירים.

ביפן עצמה יש כ-100 סוגים שונים של סושי, וזה מאכל שממשיך להתפתח. היום ניתן למצוא מגוון רחב של סגנונות לסושי ומגוון שלם של מסעדות (גם ברחבי העולם), דוכנים ומנות אירוח בשלל צבעים, טעמים וצורות.

סוגי הסושי שונים:
• ניגירי- סושי בצורתו הפשוטה ביותר: פרוסת דג (בדרך כלל גולמי) על מצע אורז ארוך, מעוצב ביד. כמה מציפויי הדגים הפופולריים ביותר כוללים טונה, ילוו טייל (בורי), שרימפס ודיונון.

• מאקי- צורת הסושי המוכרת ביותר במערב. אצת הנורי מקיפה את האורז ויוצרת גליל, הנפרש למנות לפני ההגשה. את המאקי מכינים בגדלים שונים: הוסו מאקי וצ‘ו מאקי הם קטנים ועשויים ממחצית או משלושת רבעי דף נורי, והם מכילים בנוסף לאורז סוג אחד של מילוי: דג או ירק. הפוטו מאקי עשוי מאצה שלמה ולפעמים אפילו מאצה וחצי, והוא מכיל תערובת של כמה מרכיבים: ירק, חביתה ודג.


• גונקן- נראה כמו 'ספינת קרב', סוג זה דומה למאקי שיש בה אצות ומילוי, אך המילוי כאן הוא בראש המאכל, והמרכיבים בולטים מאצת הנורי. המאכל מורכב מכדור אורז שעוטפת אותו אצת נורי או סשימי של דג, ואת הרווח שנוצר ממלאים בביצי סלמון, ביצי שרימפס או דג קצוצים.


• טאמקי- במאכל זה משתמשים באצה מיובשת כדי ליצור מעין קונוס (מכאן כינויה של המנה), אותו ממלאים באורז ובחתיכות דג. זוהי מנה הנאכלת בעזרת הידיים כיוון שהיא גדולה מכדי שיתאפשר לאחוז בה בעזרת מקלות אכילה.


• אינארי- חתיכות טופו מטוגנות המושרות בחומץ אורז ולאחר מכן מבושלות ברוטב סויה וסוכר.


• צ'יראשי- "סושי מפוזר", מעין סלט- בקערה מסדרים אורז, מכסים באצות נורי, שכבה של דג, אצות ווקאמה טריות והרבה ג‘ינג‘ר כבוש. אפשרות פשוטה להגשת סושי בבית.


• טמארי- כדור אורז קטנים ועליהם חתיכות דג, ירק או חביתה. זוהי הגרסה הקטנה יותר של ניגירי, ההרכב זהה לניגירי, רק הצורה שונה, הטופינג נעטף סביב האורז ולא רק מונח עליו. זה יותר סושי בסגנון ביתי, אם כי ניתן למצוא אותו גם בחנויות כלבו יוקרתיות.


• אושיזושי- "סושי לחוץ". הומצא במקור באוסקה. זהו קציץ בשר המורכב משכבות של חתיכות דג וחומץ אורז, יחד עם מרכיבים מתחלפים שונים, הנכבש לאורך זמן בלחץ. את הקציץ המתקבל חותכים לקוביות קטנות לפני ההגשה.


• סאסאושי- בדומה לאושיזושי, גם סאסאושי נלחץ, אך עטוף בסוג של עלה במבוק. התוספות הן בדרך כלל דגים כמו סלמון וירקות וניתן לקנות אותם במלבנים קטנים או בתוך סושי גדול כמו דמוי עוגה.

 

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יפן בצל הקורונה – יוני 2020

שיעור התמותה של יפן לנפש כתוצאה מווירוס הקורונה (COVID-19) הוא מהנמוכים בעולם המפותח , נמוך פי 70 מבריטניה ונמוך פי 40 מארצות הברית.
ניתן לחלק את מגיפת נגיף הקורונה ביפן לשני גלים: הראשון מקורו מווהאן בסין עליו התגברו במרץ 2020 ואילו השני מקורו מאירופה ומארצות הברית והוא זה המתפשט כיום ברחבי המדינה.
מדענים רבים שאלו את עצמם מה אפשר שיעור מוות כה נמוך ביפן כתוצאה מנגיף זה:
תגובת ממשלת יפן, זן קל יותר של הנגיף, השפעה חברתית הנגרמת כתוצאה מחסינות קהילתית, הרגלים תרבותיים כמו קידה במקום לחיצת יד, לבישת מסכות פנים, שטיפת ידיים עם ציוד לחיטוי, תכונה גנטית המגינה על היפנים וחסינות יחסית המועברת על ידי חיסון חובה ביפן של שחפת, כל אלו הוצעו כהסברים אפשריים.
מרגע התפרצות המגיפה ביפן בינואר 2020, ממשלת יפן נקטה אמצעים שונים למניעת ההתפרצות והפחתה כמו: הקמת כוח משימה לאומי שיפקח על תגובת הממשלה למגיפה, סגירתם הזמנית של כל בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים היפניים עד תחילת אפריל, דחיית האולימפיאדה לשנת 2021, הכרזת מצב חרום במספר מחוזות ביפן ובהמשך בכל המדינה, שבהם ביקשו מתושבי המדינה להימנע מלצאת החוצה ולעבוד מהבית, בידוד לחוזרים מחו"ל, סגירת גבולות לכניסת זרים ועוד.


על פי החוק היפני, לממשלת יפן אין את הסמכות לאכוף סגר וגורמים רשמיים אינם יכולים להגביל את תנועת האנשים על מנת להכיל את הנגיף. כתוצאה מכך, ציות לבקשות הממשלה להגבלת תנועות מבוסס על "בקשה לשיתוף פעולה ציבורי" להגן על חיי האנשים "ולמזער נזק נוסף לכלכלה".
כוח המשימה הרפואי של ממשלת יפן צופה כי גלים נוספים של COVID-19 יגיעו למדינה לפחות בשלוש השנים הבאות, כאשר כל אחד מהם ידרוש מהציבור היפני לשנות את התנהגותו.
מכיוון שהממשלה אינה יכולה לחוקק אמצעי חובה לאכיפת בקשות הגבלת תנועה, החלה הממשלה להכשיר את אזרחיה לעמוד בהגבלות אלו בהתנדבות במהלך מצב חירום נוכחי ועתידי.

ב- 25 במאי סיימה יפן את מצב החירום בכל יפן וב- 28 במאי אושרה חבילת סיוע כלכלית של 117.1 טריליון ין שמטרתה להעניק הקלה כספית לחברות ואנשים פרטיים שנפגעו כלכלית בשל השפעת הנגיף.
החל מיוני, מה שלא אסור מותר, והשגרה שונה ממקום למקום…
הרשויות היפניות אישרו הקלות על מגבלות השיבה לאחר ביקור מחוץ ליפן, חיי הלילה של טוקיו מתחילים לחזור לעצמם, מקומות שנסגרו לבקשת הממשלה החלו לפתוח את שעריהם, ליגת הבייסבול המקצועית היפנית פתחה את עונת התחרויות ובתי הספר עובדים במסגרת חלקית.
מרבית האטרקציות התיירותיות ביפן נסגרו באפריל ומאי. אולם מאז סוף מאי, חלק גדול מהם נפתח מחדש ורק מעטים נותרו סגורים. רוב האירועים והפסטיבלים בוטלו או נדחו.


ביוני מטרופולין טוקיו התחיל עם פתיחה מחודשת של פארקי שעשועים, ברים של קריוקי ומכוני פצ'ינקו והחלו לערוך אירועים ציבוריים עם מקסימום 1,000 איש. ובהמשך נפתחו כל העסקים: מוזיאונים, מסעדות וחנויות לשמחת הקהל.

d799d7a4d79f-d791d7a7d795d7a8d795d7a0d794-2
במהלך חודש יוני הורמו כל המגבלות העסקיות בטוקיו, שהוטלו בעקבות נגיף הקורונה, כולל מקומות סגורים, מקומות צפופים ומקומות בהם מתקיים קשר קרוב בין אנשים, כגון מועדוני לילה ומקומות עם הופעות מוזיקה חיה.


למרות שכל העסקים והמסעדות פתוחים, היפניים נוקטים באמצעי זהירות נוספים בכדי להימנע מהפצת הנגיף. בדיקות חום הן כיום תופעה שכיחה בעת כניסה לחנויות ולמסעדות.
האורחים נדרשים לעטות מסכות פנים וניתן להוריד אותן רק כאשר אוכלים או שותים.
ברים של קריוקי נפתחים מחדש עם כללים מחמירים יותר, כולל קיבולת מוגבלת של אנשים וזמרים לובשי מסכות. אפילו מסיבות השתייה ב- izakaya, מסורת מכובדת ביפן, נערכות עם מגני פנים ושינוי צורת הישיבה.


כל המנהגים הללו הם צעד נוסף בהתאמה לנורמה החדשה, לחיות חיים קבועים יחד עם אמצעי זהירות נדרשים כדי להימנע מהפצת הנגיף או להידבק בו. גם עונת החתונות ביפן חוזרת לפעילות החודש ומתחילים לערוך שוב חתונות ביפן.
מבחינת מצב התיירות הנוכחי ביפן, הגבולות סגורים, אך ללא הגבלות על נסיעות פנים.
קמפיין לאומי לקידום תיירות פנים צפוי להתחיל בתחילת אוגוסט, בעוד שקמפיינים מקומיים שונים כבר יצאו לדרך.
בתוך הערים לא הושפעה התחבורה הציבורית. עם זאת, חברות תעופה וחברות אוטובוסים למרחקים רחוקים קיצצו את שירותיהן במידה ניכרת, ורכבות עונתיות ותיירותיות הושעו, אם כי כעת השירותים מוגדלים שוב.
רכבות בין-פרבריות חזרו לרוב לפעול לפי לוחות הזמנים הרגילים שלהן לאחר צמצום השירותים במאי ובתחילת יוני.

מבחינת העסקים ביפן- שיעור העבודה מרחוק, ה-teleworking, כמעט הוכפל מינואר ועד מרץ בתחומי עבודה כמו הנהלת חשבונות, פקידות, מכירות וקמעונאות, בהם ניתן לקיים עבודה מרחוק. וכך יש אנשים שעובדים מהבית, יש כאלו שעובדים כרגיל, יש כאלו שהולכים למשרד לחצי יום (ומשתמשים ברכבת בשעות בהן יש תפוסת נוסעים נמוכה) ויש כאלו שנוסעים לעבודה רק יום או יומיים בשבוע. כמובן שעבודה מרחוק אינה מתאימה לתחום התעשיה המסורתית.

בשל משבר הקורונה, הריחוק הגיאוגרפי והעסקי- תרבותי עם יפן בולט במיוחד.
מכוון של-AddValue יש סניף מקומי בטוקיו, אותו מנהל סמנכ"ל הפיתוח העסקי, הדובר וכותב יפנית, אנו יכולים לעזור גם בתקופה מאתגרת זו ליצור קשרים חדשים ביפן, לממש את הפוטנציאל העסקי האדיר הגלום ביפן או לחברות הפועלת ביפן לשמור על קשרים קיימים או בתהליך כניסה לשוק היפני וצריכות סיוע מקומי.

d799d7a4d79f-d791d7a7d795d7a8d795d7a0d794-4

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

 

האבטיח היפני המרובע

רוב האנשים בעולם יסכימו שאבטיח זה דבר טעים ואין דבר יותר מרענן מאשר לאכול אבטיח עסיסי ביום קיץ חם .

אבל רוב האנשים גם יסכימו שאין דבר מעצבן מאשר לסחוב אבטיח כבד הביתה או לנסות לאחסן את האבטיח הגדול והמתנדנד במקרר.

אם האבטיח היה מרובע אולי האחסון והסחיבה שלו היו נוחים יותר?..
חקלאים יפנים מצאו פתרון יצירתי לבעיה שהוא קצת יותר גימיק מאשר פתרון ממשי, בעיקר בשל התהליך שנדרש. המוצר נמכר לבסוף במחיר גבוה בהרבה ונחשב למוצר פרימיום שמיוצא מיפן למדינות אחרות ומציג פרי שכולנו רגילים לקבל עגול, בצורה קצת יותר נוחה  וקלה לסחיבה ולאחסון.

החקלאים היפנים החלו לגדל אבטיחים בקופסאות זכוכית מרובעות, ואלה אילצו את הפירות לשנות באופן טבעי את צורתם ולהפוך מרובעים. את האבטיחים דמויי הקוביות מפיצים כיום בכל רחבי יפן והם מוצגים לראווה בחנויות. הם פופולריים בעיקר בערים הגדולות, טוקיו ואוסקה, וזאת בשל מחירם הגבוה: בין 17 ל-25 אלף ין (137 ל-202 דולר ליחידה).

כשהרעיון לייצר אבטיח בצורות שונות צץ לראשונה ביפן, איש לא האמין שהפטנט הזה באמת יעבוד. אבל אז, קמו מספר חקלאים אמיצים ממחוז קאגאווה שבאי 'שיקוקו', והחליטו לנסות.

למה לא, בעצם? אמנם מדובר בהשקעה עקבית, המתנה ומתן יחס אישי לכל אבטיח בנפרד – אבל התוצאות המפתיעות מדברות בעד עצמן. 

אז איך גדל האבטיח להיות מרובע?

הפטנט פשוט מאוד: בשלבי הצמיחה הראשוניים של האבטיח, בעודו 'צעיר', יש להכניס אותו לכלי מיוחד ומרובע מברזל, כששורשיו עודם מחוברים למקשה, להתפלל שהגשם לא יאכזב ויירד בכמויות נכבדות ו…לחכות. למרבה הפלא וכנגד כל הסיכויים – האבטיח שימשיך לצמוח בתוך ביתו החדש, עד מהרה יסגל את צורתו המרובעת. תוך שבועות אחדים עד חודש, יגדל האבטיח בתוך הבית החדש שלו לממדים של אבטיח רגיל. 

בשל צורתם הייחודית, לא קל למצוא אבטיחים מרובעים. ביפן, נמכרים רק 200-300 מהם בשנה. 

השאלה הנשאלת היא האם אבטיח מרובע זהה בתכולתו ובטעמו לאבטיח רגיל? את התשובה המפתיעה לכך מספקת אחת החקלאיות, מומחית בייצור אבטיחים מרובעים: "הצורה הרבה יותר חשובה מהתכולה".

מדוע? כנראה שהיפנים מתלהבים מהרעיון להעניק את האבטיח הנדיר כמתנה, יותר מאשר לאכול אותו. שכן טעמו של האבטיח המרובע משתנה ותלוי במידה רבה, בכמות הגשמים שהוא מקבל לאורך העונה. 

*התמונות מרחבי הרשת

ג'לי יפני מסורתי עם קישוטי דגי זהב

ואגאשי היא מילה ביפנית המשמשת לתאר ממתקים וקינוחים יפניים מסורתיים, שמשתלבים נהדר עם כוס תה ירוק ל"הפסקת תה יפני". אך מלבד טעמם המופלא של הממתקים, יש להם גם נראות מדהימה ומוקפדת.

אחד הממתקים המסורתיים היפניים הוא ג'לי מתוק, שתפס את תשומת הלב העולמית והתפרסם  כ"עוגות טיפות גשם" (בעקבות טרנד שהיה בניו יורק). עוגות / ג'לי טיפות גשם נקראות כך משום שהן דומות לטיפות גשם שנחתו על צלחת.

בקונדיטוריה יפנית, הנקראת קיצ'ואן, הבחינו בדמיון בין ג'לי טיפת גשם עגול לקערת דג זהב עגולה ויצרו ממתק מופת – ג'לי בסגנון יפני עם קישוטי דגי זהב. בממתק שיצרו, דגי הזהב מעוצבים בצורה מושלמת בתך הג'לי, כאילו הם שוחים בקערת דגים. הדגים בג'לי עשויים יוקאן, שהוא סוג של ממתק העשוי ממרח שעועית. טעמו של הממתק הוא של ענבי מוסקט עסיסיים.

סוג נוסף של הג'לי אלו ממתקים בצורת ריבוע שיש בהם תצוגה שלמה "מתחת למים" של דגים, אבנים ועלים שנפלו. הטעם הכללי הוא לימון וליים מרעננים.

הממתקים מגיעים בסטים של אחד, שלושה או חמשה. ונארזים בעטיפה מעוטרת בדגי זהב, מה שהופך אותם למתנה יפה או למזכרת.

חברת Nihonbashiya Choube המייצרת גם היא ממתקים יפניים, החליטה גם כן ליצור ממתק דומה, של ג'לי יפני מסורתי עם קישוטי דגי זהב הנראים כאילו הם שוחים בפנים. את ההשראה שלהם לממתק הם קיבלו מ"קינגיוסוקוי", משחק מסורתי בפסטיבלי קיץ יפניים, שמאפשר למבקרי הפסטיבל לתפוס דגי זהב משלהם.

ביפן יש מגוון ממתקים עונתיים הקשורים לתקופות מסוימות בשנה, ולכן ניתן לקנות את הממתקים האלו רק עד אמצע אוגוסט.

הממתקים מושלמים לקיץ, כי מלבד הטעמים המרעננים והקלילים שלהם, הסתכלות על הדגים השוחים סביב במים די בכדי לקרר!

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

מסכות הקיץ היפניות

לקראת תקופת הקיץ ובשל "משבר הקורונה", מספר חברות יפניות החליטו לפתח מסכות פנים קרירות, יבשות ומעוצבות כדי לעזור לאנשים בחום הקיץ הקרב ובא ביפן.

הביקוש למסכות המתאימות לשימוש בקיץ גובר ביפן ובאזורים אחרים בעולם, עם התרעת מומחים רפואיים מפני סיכונים כמו קשיי נשימה והתייבשות, כאשר אנשים לובשים מסכות בעונה החמה והלחה. לכן, החלו חברות יפניות מתעשיות שונות, שמעולם לא ייצרו מסכות לפני כן, לפתח פתרונות יצירתיים, בעזרת המומחיות שלהן, החל מחומרים מגניבים ועד לרעיונות מעניינים כמו להכניס חבילות קירור למסכות.

חברת Mizuno Corp החלה בסוף מאי במכירת מסכות פנים המיוצרות מחומר טריקו רך וגמיש המשמש לבגדי הים וללבוש הספורטאים האתלטים במגרשים.  החומר ממנו מיוצרת המסכה ניתן לכיבוס ולכן אפשר ללבוש אותה שוב ושוב. יתרון נוסף הוא שניתן להתאים את המסכה לפנים עם פחות לחץ ובכך לעזור במניעת זיהומים כתוצאה מהתזה.  המוצר – שעולה 935 ין כולל מס – זכה לפופולריות רבה, כ- 20,000 יחידות נמכרו ביום המכירה המקוון הראשון.

חברת Yonex Co  יצרנית ציוד לבדמינטון, טניס וספורט אחר, תחל למכור מסכות המיוצרות מהחומר המיוחד שלה המכיל קסיליטול, מתחילת יולי. קסיליטול הינו חומר הסופג חום, מגיב לזיעה, ומשמש ללבוש עבור נבחרת הבדמינטון ביפן, כמו גם טניסאים מקצועיים. החברה מתכננת למכור את המסכה במחיר 840 ין לפני מס.

 

חברת Fast Retailing Co מפעילת רשת יוניקלו, מתכוונת להתחיל למכור מסכות פנים בקיץ הקרוב המיוצרות מחומר נושם, קריר, המתייבש במהירות, המשמש למוצרי הלבשה תחתונה AIRism הפופולריים.

מסכה מקורית פותחה ע"י חברת סריג ויזו, יצרנית סריגים הממוקמת בימאנובה, מחוז יאגאטה, בצפון-מזרח יפן, החברה הציגה מסכות בד מצוידות בחפיסות קרח. למסכה שני כיסים להחזקת ארבע חבילות קירור והיא יכולה לקרר את פני המשתמש למשך שעה עד שעתיים.

מוקדם יותר השנה, החברה מכרה מסכות בד מקוררות הנמכרות במכונות אוטומטיות, אך הקרירות שלהן לא החזיקה זמן רב.  כתוצאה מכך, סריג ויזו השיקה גרסה מתוקנת של המסכה. המסכה החדשה נמכרת ב -1,300 ין, כולל מס, במכונות אוטומטיות ומכירה מקוונת. ניתן להשתמש במסכה שוב ושוב אם היא מקוררת במקפיא.

Knit Waizu

 

בימים אלו הפעילות הכלכלית והחברתית ביפן מתחדשת בהדרגה, והממשלה קוראת לאנשים להמשיך וללבוש מסכות פנים כנגד גל שני אפשרי של התפרצות נגיף.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

החקלאות של יפן

יפן הינה מדינה ייחודית במובנים רבים וכך גם בתחום החקלאות. למרות שהתנאים הטבעיים ביפן לא תורמים להתפתחות החקלאות, יפן נמצאת במקום הראשון בשימוש בטכנולוגיה מתקדמת בענף זה.

לתעשייה הישראלית בתחום החקלאות הזדמנויות עסקיות רבות ביפן בשל האתגרים הרבים העומדים בפני התעשייה המקומית. מתוך חשש לעתידה של החקלאות היפנית ממשלת יפן נוקטת מדיניות הממוקדת בהטמעה של  טכנולוגיות חקלאיות חדשניות להגדלת האפקטיביות והרווחיות, כמו גם טכנולוגיות שיווק וניהול- בין היתר חקלאות מדייקת וכן בשינוי מבנה האיגודים החקלאיים. שנוי  המעודד תחרות לשירותים אשר ניתנים לחקלאים.

המאפיינים העיקריים המייחדים את החקלאות של יפן:

  • יפן היא מדינת איים ממוצא וולקני ומורכבת מארבעה איים גדולים ועוד אלפי איים קטנים. רוב שיטחה של יפן הוא הררי ולכן חלקם של קרקע חקלאית והמרעה הם קטנים (12%) ומצויים באזור המישור ליד הים.
  • בשל הטופוגרפיה ההררית ישנו שימוש נרחב בשיטת חקלאות הטרסות אשר הטיפול בהן דורש עבודת כפיים רבה.
  • הגידולים החקלאים העיקרים ביפן הם: אורז, בצל ,מלפפונים, פירות הדר, אגסים ותפוחים.
  • היחידות החקלאיות הן קטנות ושייכות למשפחה אשר עובדת ומנהלת את היחידה החקלאית והשטח החקלאי עובר מדור לדור. בשנים האחרונות, הדור הצעיר אינו מעוניין להמשיך ולעבוד בענף זה ומעדיף לבחור מקצועות אחרים ולכן ממוצע הגילאים של החקלאים עולה.
  • ענף הדיג ביפן מפותח ומשגשג מאוד ושלל הדגה ביפן הוא בין הגדולים בעולם. כ-15% מהדגים בעולם מגיעים מספינות הדיג היפניות בעיקר דגי טונה ופירות ים.
  • פעילויות מסורתיות כמו יצור משי (עצי תות) וטיפוח פנינים מפותח מאד ביפן.
    ייצור המשי הינו שוק רווחי בשל איכותו הטובה של המשי היפני, יחד עם זאת גידול זה נמצא במגמת ירידה עקב הביקוש הנמוך למשי היוקרתי והשימוש הנפוץ יותר במשי הסינטטי.
    עבור גידול הפנינים הוקמו חוות גידול בחופי הים ביפן המתמחות בגידול פניני ים הנחשבות ליקרות יותר.

יפן, אשר ידועה בטכנולוגיות המתקדמות שלה לא מאכזבת גם בתחום החקלאות.
החקלאים נעזרים במיטב המכונות המשוכללות והמתקדמות לצרכי שתילה, קצירה, השקיה וריסוס ובטכנולוגיות מתקדמות למדידת לחות, טמפרטורה וכמות המים בקרקע על מנת לדעת מהו המועד הטוב ביותר לקטיף.

החקלאים היפנים מוכרים בשל פיתוחים ייחודיים כמו האבטיח המרובע שצורתו הייחודית הותאמה במיוחד להקל גם על האריזה והשינוע וגם מתוך חשיבה על ניצול המקום בצורה הנכונה במקרר הביתי.

ממשלת יפן שמה לעצמה מטרה להגדיל את שיעור האספקה העצמית של המזון מ- 20% ל- 50%. מדובר בהשקעות של מאות מיליארדי ין בשדרוג ענף החקלאות, הגדלת תפוקות והורדת מחירי התוצרת החקלאית, על מנת ליצור ביקושים ולהגדיל את צריכת התוצרת החקלאית המקומית וכן גם הגדלת יצוא התוצרת החקלאית לארצות השכנות לאי.

פועל יוצא מתכנית ממשלת יפן לביצוע מהפכה טכנולוגית בחקלאות הוא הקמת מאגד חוות חקלאיות, כניסת צעירים לענף ופתיחות לחידושים.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

 

קימונו-הלבוש הלאומי של יפן

אחד האובייקטים המזוהים ביותר עם תרבות יפן הוא הקימונו. פירוש המילה "קימונו" הוא משהו שלובשים או בפשטות, בגד, מלבוש. במקור היה הקימונו לבוש של פשוטי העם או בגד תחתון של האצולה ביפן. והחל מהמאה ה-16 הפך לפריט הלבוש העיקרי של שני המינים בכל המעמדות. רק במאה ה-17 התחדדו ההבדלים בין בגד של נשים לבין בגד של גברים. מאז הוצגו לראשונה ביפן בגדים מערביים באמצע המאה ה-19, נעשתה הפרדה במינוח בין בגד מערבי לבגד יפני. כאשר התחילו ללבוש ביפן בגדים מערביים באורח יומיומי, המילה קימונו קבלה משמעות של "בגד יפני מסורתי".

כיום נלבש הקימונו בעיקר כלבוש חגיגי לאירועים מיוחדים כמו טקסים, חגים, ומסיבות משפחתיות, אך קיים גם טרנד של החזרת הקימונו לאופנה היומיומית.

הקימונו מיוצר במגוון רחב של בדים, העשויים מתערובות כותנה ועד משי עדין במיוחד מחירו עשוי להיות יקר לא במעט ולהגיע אף למחיר של 20,000$.

סגנונותיהם של הקימונו נעים מסגנון רשמי באורח קיצוני עד מאוד ועד לסגנון פשוט, קל ונוח לשימוש יומיומי.

מידת הרשמיות שבקימונו הנשי נקבעת על פי רוב על ידי הדוגמה, האריג והצבע.

קימונו לנשים צעירות הם בעלי שרוולים ארוכים המעידים על כך שהן טרם נישאו, והם נוטים אפוא להיות משוכללים יותר מאשר קימונו רשמי דומה המיועד לנשים מבוגרות.

קימונו לגברים עשויים בדרך כלל צורה בסיסית אחת, בצבעים מאופקים למדי.

מידת רשמיותם נקבעת אף היא על ידי סוג וצבע האבזרים, האריגים ומספר או העדר הקא-מון (סמלי המשפחה), כאשר מספר גבוה של חמישה סמלים מסמל רשמיות קיצונית.

המשי, הוא האריג הרצוי והרשמי ביותר.קימונו העשויים אריגים דוגמת כותנה ופוליאסטר אמורים לשקף על פי רוב סגנון פשוט ונוח יותר.

הטיפול בקימונו:

בעבר, לעיתים קרובות היה צורך בפירוק הקימונו לגמרי על מנת לרחצו, ובתום הרחצה והייבוש הוא היה נתפר מחדש ומוכן ללבישה. כיום התפתחו שיטות ניקוי חדישות, וכך אין צורך ולעשות כן, אנשים רבים מעדיפים לנקות את הקימונו שלהם בניקוי יבש, הגם שאפשרות זו עשויה להיות יקרה עד מאוד ואף בלתי אפשרית בעבור סוגים מסוימים של אריגים וצבעים.

ישנן דרכים מסוימות לקיפול הקימונו, שיטות אלו מסייעות בשימור המלבוש ובשמירה עליו מפני התקמטות בעת האחסנה. לעיתים קרובות יאוחסן הקימונו עטוף בנייר.

יש לאוורר את הקימונו  בכל עונה של השנה וכן לקראת ובתום כל לבישה שלו.

בשלהי המאה ה- 20, הקימונו קם לתחייה, קימונו יד שנייה הפכו מבוקשים בקרב צעירים אשר מעצבים אותם מחדש או משלבים אותם עם פירטי לבוש אחרים, ובעונת הקיץ מציעות חנויות הכל- בו שפע של יוקטה (קימונו כותנה).

נראה כי הקימונו הופך שוב לפריט אופנתי.

*התמונות מרחבי הרשת