ניקו – יפן הקטנה

"ניקו היא ניפון" (ניקו היא יפן) , סיסמה זו מפוזרת על כרזות ברחבי העיר הקטנה והיפה ניקו הממוקמת במרחק של כ- 150 ק"מ מצפון לטוקיו בגובה של כ- 660 מטר מעל פני הים.
היפנים מאמינים כי כל אדם חייב לראות לפחות פעם אחת בחייו את יופיה של ניקו שפירוש שמה ביפנית הוא "אור שמש".
העיר ניקו נוסדה במאה ה- 8 על ידי הכומר הבודהיסט שודו שהקים את המקדשים המפורסמים של ניקו במורדות ההר בצורה מדורגת ומדויקת להפליא.
בשנת 1999 הוכרזו המקדשים כאתר מורשת עולמי של ארגון אונסק"ו.


בדרך אל המקדשים עוברים בגשר שינקיו (The Shinkyo Bridge הגשר הקדוש), גשר יפני מסורתי, קטן, אחד מהמפורסמים והחשובים ביפן השייך באופן רשמי למקדש פוטאראסאן.
הגשר הנוכחי הוקם בשנת 1636, אך לפניו היה גשר אחר באותה נקודה שמקורותיו המדויקים אינם ברורים.
עד 1973 הגשר לא היה פתוח לקהל הרחב ורק לאחר שעבר עבודות שיפוץ נפתח הגשר למבקרים תמורת תשלום.


אחד המקדשים המפורסמים ביותר בניקו הוא מקדש טושוגו בו קבור טוקוגאווה אייאסו אשר ייסד את שוגנות טוקוגאווה אשר ששלטה ביפן כ-250 שנה.
מתחם המקדש מפואר ומורכב מתריסר מבנים השוכנים ביער יפהפה.
המבנים מקושטים בגילופי עץ ועלי זהב רבים, המקדש מכיל אלמנטים גם בודהיסטים וגם מהשינטו. בעבר היה נהוג להפריד בין השינטו לבודהיזם במקדשים, אך בטושוגו שתי הדתות התערבבו כל כך שההפרדה לא בוצעה בשלמותה.


אחד הפסלים המוכרים ביותר הנמצאים במקדש הוא פסל שלושת הקופים החכמים "לא ראיתי, לא שמעתי, לא דיברתי", מקור הפסל במזרח הרחוק והם מסמלים פתגם עתיק "אל תדברו רוע, אל תראו רוע, אל תשמעו רוע".
ניקו4
בנוסף ליופי ופאר המקדשים, בזכות מיקומה של ניקו באזור הררי ומיוער היא חלק משמורת טבע רחבה, שגאה להיות שמורת הטבע הראשונה של יפן משנת 1934. השמורה כוללת בתוכה הרים וולקנים, אגמים, מפלים, קופים והרבה אתרים הסטורים.
אחד מפלאי הטבע המתויירים ביותר הוא מפל ניקו (מפל קריפורי Kirifuri)המרשים הנופל מגובה 75 מטר והוא נמצא כמה קילומטרים מהמקדשים.
פירוש השם קיריפורי הוא "ערפל נופל" על שם הערפל הדק שנוצר כאשר המים נופלים על הסלעים בתחתית המפלים התחתונים.


את המפל ניתן לראות ממרפסת תצפית העץ הבנויה לגובה ההר שמעבר לעמק המפלים. מרפסת התצפית ממוקמת כעשר דקות הליכה בשביל סלול.
התקופה היפה ביותר לראות את המפל היא תקופת השלכת- בסתיו, אז נצבע כל האזור בצבעי שלכת של אדום, צהוב וכתום.
ניקו13

* התמונות בבלוג מרחבי הרשת

מודעות פרסומת

ההיסטוריה המרתקת של נגסאקי

 

נגסאקי (長崎) היא עיר נמל הנמצאת באי קיושו הדרומי שביפן בעלת היסטוריה מרתקת.
בשנת 1571 כאשר יפן החלה להיפתח לעולם הגיעו לנגסאקי אוניות פורטוגזיות והקימו בה נמל לסחר חוץ.
העיר התפתחה ושגשגה כעיר נמל וגם לאחר שיפן סגרה את שעריה למדינות אחרות בתקופת אדו,
המשיכה נגסאקי לפעול כנמל היחיד הפתוח לסחר בינלאומי.


כאחת מערי הנמל הקרובות ביותר ביפן ליבשת אסיה, נגסאקי מילאה תפקיד בולט ביחסי סחר חוץ ומזה מאות שנים והייתה החשובה מבין מעט מאוד נמלים הפתוחים למספרים מוגבלים של סוחרים זרים בתקופת הבידוד של יפן.
עד היום אפשר לראות בנגסאקי תזכורת לתקופה זו במבני מגורים שונים שנבנו בהשפעת התושבים הזרים שגרו בה.
האזור בו התרכזו התושבים הזרים נקרא "המדרון ההולנדי" (オ ラ ン ダ 坂, אורנדה-זאקה) רחוב מרוצף באבן בו התגוררו סוחרים זרים רבים לאחר פתיחת נמל העיר לסחר חוץ בשנת 1859.
מכיוון שההולנדים היו המערביים היחידים שהורשו להיכנס ליפן בשנים אלו, הכינוי "הולנדים" התייחסו לכל מי שמערבי גם אם מוצאו היה ממדינה אחרת.

אך למרות החשיבות ההיסטורית של העיר היא מוכרת לנו בעיקר גלל פצצת האטום שהוטלה עליה.
ב- 9 באוגוסט 1945, בשעה 11:02 אחר הצהריים – שלושה ימים לאחר שהוטלה פצצה אטומית על הירושימה הוטלה הפצצה האטומית השנייה "איש שמן" על העיר נגסאקי.
המטרה הראשונה היתה העיר קוקורה אך עקב שכבת עננים שמנעה מהטייס להטיל את הפצצה הוחלט לעבור למטרה המשנית- נגסאקי.
הנזק שנגרם לנגסאקי היה קטן מזה שנגרם להירושימה, למרות שהפצצה היתה בעוצמה גבוה יותר וזאת בגלל פני השטח ההרריים של העיר.
בין 40-80 אלף איש נהרגו מהפצצה, חלקם באותו יום וחלקם בחודשים שלאחר מכן.
נגסאקי פועלת להנציח את זיכרון אותו יום טראגי ובעיר ישנם כמה אתרי הנצחה וזיכרון לזכרם של ההרוגים ולהזכיר למבקרים את ההשלכות של הפצצה הקטלנית.
פארק השלום בנגסאקי: הוקם בסמוך למוקד הפיצוץ ומטרתו לייצג את המשאלה לשלום עולמי ונדר שמלחמה קשה כזו לעולם לא תחזור על עצמה. הפארק כולל את פסל השלום בגובה 9.7 מטרים המסמל את משאלתם של אזרחי נגסאקי לשלום.
נגסאקי5
הפסל סייבו קיטמורה, יליד נגסאקי, יצר את הפסל כסמל לאהבה, הדמות בפסל מרימה את יד ימין ומצביעה על השמים כדי לסמן את האיום של נשק אטומי ואילו הזרוע השמאלית מורמת אופקית כדי לייצג את המשאלה לשלום. עיניה של הדמות עצומות קלות בתפילה לנפשם של קורבנות הפצצה האטומית. בכל שנה ב- 9 באוגוסט, יום השנה להפצצת האטום, נערך טקס זיכרון מול הפסל.
בפארק נמצאת גם מזרקת השלום, שנבנתה לזכר ילדה קטנה שהסתובבה וחיפשה מקור מים. בפארק יש אזור המוקדש לסמלי שלום ובו יש אנדרטאות זיכרון שנתרמו ע"י מדינות שונות.


מוזיאון פצצת האטום: מציג את המאורעות הקשים בצורה נגישה.
במוזיאון אפשר לראות את האירועים שקדמו להפלת הפצצה האטומית, שחזור נגאסקי עד ימינו, תולדות פיתוח הנשק הגרעיני והתקווה לעולם שליו ללא פצצות אטום.

נגסאקי9

קבר סאנו הקדוש: נמצא כ-900 מטר ממרכז הפיצוץ.
בעקבות הפיצוץ כל המבנה הושמד לחלוטין פרט לאחד משעריי הטורי שהיו במקום.
מה שנותר משער הטורי זו הקשת שנותרה עומדת על רגל אחת בלבד במשך כל 74 השנים שעברו.
העמוד הבודד מסמל עבור תושבי העיר את החוסן והחוזק שהם גילו בתקופה הקשה שעברה עליהם.


לא רחוק משם ישנם עצים שלמרות שנפגעו קשה בפיצוץ הם שוקמו ואף החלו לצמוח מחדש.
עד היום אפשר לראות חתיכות זכוכית ופסולת כתוצאה מהפיצוץ בתוך חלל של אחד העצים.

Nagasaki Japan cityscape

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

האוקדאטה- הנקודה הדרומית באי הצפוני

האקודאטה היא העיר השלישית בגודלה באי הצפוני הוקאידו וממוקמת בקצהו הדרומי של האי.
היא אחת מהיעדים התיירותיים הפופולריים ביותר בהוקאידו, וידועה בעיקר בזכות הנופים המרהיבים שלה, פירות הים הטריים, מבנים היסטוריים, מעיינות חמים ופסטיבלים שונים המתקיימים בעיקר בתקופת הקיץ.

כאחת מערי הנמל היפניות הראשונות שנפתחו לסחר בינלאומי אחרי עידן הבידוד במדינה, חוותה האקודאטה השפעה בולטת מהמדינות שמעבר לים, רובע המגורים לשעבר של האוכלוסייה הזרה והמבצר בסגנון מערבי הם בין האטרקציות התיירותיות העיקריות שלה.
לאחר פתיחת הנמל סוחרים רבים מרוסיה, סין ומדינות המערב עברו לעיר והתיישבו בשכונת מוטומאצ'י שפרחה ושגשגה בעקבות המתיישבים הזרים.
כיום השכונה הפכה ליעד תיירותי בזכות המבנים המערבים שנותרו בה כאשר המפורסמים ביותר הם הכנסייה הרוסית האורתודוכסית, הקונסוליה הבריטית העתיקה ואולם הזיכרון הסיני.


נקודת תצפית יפה על כל העיר מציע הר האקודאטה המתנוסס לגובה  334 מטרים.
הנוף מההר, בעיקר בלילות בהירים, הוא מרהיב ונכלל בין שלושת נופי הלילה הטובים ביותר ביפן.


אל פסגת ההר אפשר להגיע עם רכב, אוטובוס או רכבל. בנקודת התצפית ישנן גם מסעדות וחנויות מזכרות.
התצפית מראש ההר מומלצת בכל ימות השנה, גם בעונת החורף אז העיר מושלגת והנוף מראש העיר מציג את העיר עטופה כולה בלבן.


האקודאטה מוכרת גם בזכות שוק הבוקר שלה המתקיים מדיי יום החל מהשעה חמש בבוקר ועד שעות הצהריים, בשוק ישנם דוכנים רבים המציעים מגוון עשיר של פירות ים טריים ודוכנים של פירות וירקות.
מי שפחות מעוניין לקנות ולבשל יכול ליהנות מהאוכל המקומי ולשבת באחת ממסעדות הדגים ופירות הים הנמצאות בשוק.


המנה המזוהה ביותר עם העיר נקראת  "קערת אורז פירות ים" קערת אורז חמה ועליה פירות ים טריים ומומלץ לאכול אותה בשוק הבוקר.
האקודאטה9

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

9 חבלי הארץ היפים של יפן

יפן מורכבת משרשרת איים המשמשים כביתם של כ- 127 מיליון איש.
לאלו המתבוננים על יפן מהצד ייתכן ונראה כי מדובר במדינה מאוחדת ללא הבדלים בין האזורים השונים אך לא כך הדבר.
יפן מחולקת ל- 9 חבלי ארץ כאשר כל חבל ארץ הוא בעל מאפיינים משלו ותכונות המבדילות אותו ומייחדות אותו מחבלי הארץ האחרים.
כל אזור מתאפיין בנתונים גאוגרפים שונים כמו: אוכל, תרבות וגם דיאלקט (ניב) שונה בשפה היפנית.
אלו הם חבלי הארץ ביפן מצפון לדרום:
regions_of_japan

Hokkaido:
האי הצפוני ביותר, השני בגודלו ביפן והכי פחות מפותח מבין האיים המרכזים של יפן.
בזכות מיקומו הצפוני האי אזור זה מאופיין בטבע פראי שיד אדם כמעט ולא נגעה בו.
מזג האוויר באי בתקופת החורף איננו פשוט והוא מאופיין בקור עז ושלגים אך בקיץ נהנים תושבי האי ממזג אוויר מושלם- נעים וללא לחות.
בתקופת הקיץ מציע האי אינספור טיולים בחיק הטבע וגם פסטיבלים.
מי שכן בוחר להגיע להוקאידו בחורף הם לרוב העוסקים בסקי או כאלו המגיעים לפסטיבל השלג המפורסם המתקיים בעיר סאפורו.


Tohoku:
חבל ארץ הררי ומיוער הנמצא על האי המרכזי הונשו.
בטהוקו אפשר למצוא נופים כפריים, טירות מתקופות הסמוראים ושפע של מעיינות חמים.
האזור מתאפיין באקלים קר ומושלג מאוד בחודשי החורף, בהרים רבים, ובחופים מסולעים. לכן, גם כיום אוכלוסיית טוהוקו קטנה יחסית, רק כ-10 מיליון תושבים (פחות מ-10% מכלל האוכלוסייה).
טוהוקו ידועה בזכות הפסטיבלים הגדולים אותם היא מארחת ואתרי סקי וסנובורד.
אוהבי האורז ישמחו  לבקר בטהוקו הידועה באורז האיכותי שלה.


Kanto:
המישור הגדול ביותר ביפן והאזור המאוכלס בצפיפות הרבה ביותר.
כמה מהערים הגדולות ביפן כמו טוקיו ממוקמות באזור זה.
אך לאזור זה יש עוד מה להציע מלבד הערים הגדולות והמודרניות, בקאנטו ישנן גם ערים קטנות ומסורתיות בהן נמצאים מקדשים רבים.


Chubu:
חבל הארץ הנמצא במרכז הונשו.
בצ'ובו נמצאים שרשרת ההרים האלפים היפניים ובתחומה נמצא גם אחד מהסמלים המוכרים ביותר של יפן- הר פוג'י.
בירת חבל צ'ובו היא נגויה, העיר הרביעית בגודלה ביפן.
בצ'ובו יש מגוון גדול של מסלולי טבע, חוות חקלאיות מסורתיות, אתרי סקי ומעיינות חמים.

Kansai:
קנסאי הינו חבל ארץ מרתק אשר מכיל את התרבות העשירה של יפן העתיקה עם מגוון מדהים של ציוני דרך היסטוריים ותרבותיים בצורת המקדשים, ארמונות וטירות.
בקנסאי נמצאות שלושת ערי הבירה הקודמות של יפן אשר היוו את המרכז התרבותי והפוליטי בעברה של יפן.

Chugoku:
חלקו המערבי של האי המרכזי.
רובו של החבל הוא כפרי והעיר המרכזית היא הירושימה.
אחת האטרקציות המוכרות בחבל זה הן דיונות חול ענקיות .

Shikoku:
האי הקטן ביותר מבין ארבעת האיים המרכזיים של יפן וגם הרגוע והשלו מכולם.
אחד מסמלי האי הם 88 המקדשים הבודהיסטיים אשר המאמינים נוהגים לטפס אליהם במסע רגלי אשר אורכו כ-1200 ק"מ.
לרוב לוקח לעשות את המסע בין 30-60 יום.


Kyushu:
חבל הארץ הדרומי ביותר.
שטחה של קיושו הררי מאוד עם פעילות וולקנית רבה.
העיר המפורסמת ביותר הנמצאת בקיושו היא נגאסקי עליה הוטלה פצצת אטום במלחמת העולם השניה.


Okinawa:
האזור הדרומי ביותר ביפן המורכב מעשרות איים קטנים לאורך כ1000 ק"מ.
אוקינאווה ממוקמת בצומת ימי חשוב, בין טיוואן בצפון, פיליפינים מדרום וקוריאה וסין ממזרח.
לחבל זה היסטוריה ארוכה ועשירה כאשר אחד האירועים ההיסטוריים המוכרים ביותר הוא כיבוש האי ע"י ארה"ב במלחמת העולם השניה.
לאוקינאווה כמה איים גדולים ומרכזיים כאשר לכל אי יש מאפיינים שונים אך לכולם חופים לבנים יפיפיים, אתרי צלילה ומאכלי ים טריים.

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

מסע בין הטירות הקסומות של יפן

ברחבי יפן אפשר לראות טירות רבות שהן למעשה מבצרים הבנויים מעץ ואבן.
השימוש במבצרים ביפן זהה לזה שבאירופה: שימוש להגנה, שליטה אסטרטגית ולמעון עבור שליטים ומשפחותיהם.
רוב הטירות ביפן נבנו במאות החמש-עשרה והשש-עשרה. באותה תקופה, היו ביפן עשרות מדינות עצמאיות קטנות אשר נלחמו זו בזו ובנו טירות קטנות על הרים לצורך הגנה.
טירות רבות שהיו בנויות בעיקר מעץ נהרסו עם השנים וחלקן נהרסו במלחמת העולם השנייה, אך עדיין אפשר לראות ביפן למעלה מ-100 טירות כאשר חלקן שחוזרו ונבנו עם בטון במקום חומרי בניה מסורתיים.


מכיוון שהטירות שימשו להגנה, הן נבנו במקומות אסטרטגים כמו לאורך נתיבי סחר, דרכים מרכזיות ונהרות.
במהלך השנים נבנו הטירות לא רק לצורך הגנה אלא גם להרשים את האויבים באמצעות גודל ופאר הטירה.
טירה "אופיינית" כללה מספר טבעות הגנה, לרוב 3 טבעות הגנה אשר כוללות מבני מגורים, סביב המגדל שהיה במרכז הטירה.


תושבי הטירה התגוררו במבנים הנמצאים בטבעות ההגנה המרכזיות.
בעיר שסביב הטירה חיו הסמוראים. ככל שדרגתם גבוהה יותר, כך התקרבו לטירה.
סוחרים ובעלי מלאכה חיו באזורים מיוחדים, ואילו אזורי המקדש והבידור היו ממוקמים בדרך כלל בפאתי העיר או ממש מחוץ לה.
כיום אפשר לבקר בטירות ששוחזרו ולטייל אחורה בזמן לתקופת הסמוראים.
אלו הן חלק מהטירות המפורסמות המוגדרות כ-12 הטירות המקוריות ביפן, טירות ששרדו ללא פגע את אסונות הטבע ומלחמות מאז סוף העידן הפיאודלי בשנת 1867.
מטסומו2

  • טירת מצומוטו (Matsumoto Castle): אחת הטירות היפות והעתיקות ביפן, היא מוגדרת כאוצר לאומי . המצודה השחורה של הטירה היא המבנה העתיק ביותר ביפן משנת 1595.
    צבעה השחור והאפל של הטירה נועד להרתיע ולהפחיד אויבים המתקרבים לטירה.
    טירת מצומוטו נחשבת למיוחדת כיוון שהיא בנויה על שטח מישורי להבדיל מרוב הטירות שנבנו במיקום גבוה יותר.
  • טירת מאטסויאמה (Matsuyama Castle): היא אחת הטירות המורכבות והמעניינות ביפן.
    הטירה ממוקמת בראש גבעה תלולה במרכז העיר, אשר מספקת למבקרים נוף מרהיב של העיר הנמצאת למרגלותיה.
    בשטח הטירה יש כ-200 עצי דובדבן מה שהופך ביקור בה בתקופת הסאקורה ליפה במיוחד. למרות מיקומה הגבוה של הטירה ההגעה אליה מונגשת באמצעות רכבל או בטיפוס רגלי על הגבעה התלולה.
  • טירת אינויאמה (Inuyamajō): הטירה ניצב על גבעה קטנה ליד נהר קיסו.
    מבנה השמירה העיקרי בנוי כמעט כולו מעץ וסלעים, וחלקו הפנימי נשמר להפליא מה שנותן תחושה אותנטית למבקרים.
    הטירה היא ללא תוספות מודרניות ששימשו לטירות משוחזרות, כמו מעליות.
    הטירה מכילה מספר מקדשים קטנים וישנן כמה נקודות תצפית על העיר ועל העמק הנמצא למרגלות הטירה.
    בטירה מוצגות תצוגות של בגדי סמוראים (בעיקר השריון), מחיצות נייר יפניות (byobu), חרבות, תצלומים של טירות יפניות אחרות ומסמכים שונים מן העבר ההיסטורי הארוך של הטירה.
  • טירת הימאג'י ( Himejijō): אחת הטירות המפורסמות ביותר.
    מוכרת גם בשם טירת האבן הלבנה (Shirasagijo) בשל המראה האלגנטי והלבן שלה, נחשבת בעיני רבים לטירה המרהיבה ביותר של יפן על גודלה המרשים והיופי המרהיב שלה. שלא כמו טירות יפניות רבות אחרות, הוא מעולם לא נהרס על ידי מלחמה, רעידת אדמה או שריפה ושורדת עד היום הזה כאחת מ- 12 טירות של המקוריות של יפן. טירת הימאג'י נמצאת בנקודה אסטרטגית לאורך הגישה המערבית לעיר הבירה לשעבר של קיוטו.
  • טירת היקונה (Hikonejō): משך בנייתה של הטירה נמשכה כ-20 שנה והסתיימה בשנת 1622.
    טירה Hikone ממוקמת על חופי האגם הגדול ביותר ביפן – Biwako ,הטירה שמרה על הגישה לקיוטו מהיבשה ודרך האגם הגדול. הטירה מקורית, היא שרדה שנים ארוכות ולא נהרסה במשך השנים.

    רוב הקירות הפנימיים של הטירה, בתי המשמר והשערים נותרים גם הם מקוריים.
    חלקים של ארמון המבצר של המבנים שוחזרו אך בצורה ששמרה על המקוריות והאותנטיות של הטירה והמבקרים אכן חשים שחזרו בזמן בעת שהותם במקום.
    כמו טירות רבות ביפן, גם בטירה זו ישנם עצי דובדבן רבים המגיעים לפריחה מלאה בדרך כלל כשבוע מאוחר יותר לאחר הפריחה בקיוטו ולכן מבקרים רבים מגיעים אליה בתקופה זו של השנה.
    היקונה דובדבן
  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

קאמקורה: חופים, מקדשים, בודהה וזיקוקים

ימיי הקיץ החמים הגיעו ליפן ואיתם הגיעו גם הפסטיבלים ומופעי הזיקוקים.
בין האירועים הגדולים אפשר למצוא גם פסטיבלים ומופעים קטנים יותר אשר מושכים קהל המעדיף אירועים שקטים, פחות המוניים המאפשרים לצפות במופעי זיקוקים בפחות צפיפות ודוחק.
אחד האירועים הקטנים מתקיים מידי שנה על חוף הים בקאמאקורה, עיירת חוף קטנה הנמצאת דרומית לטוקיו וידועה במקדשים הרבים הנמצאים בה.


אירוע הזיקוקים של קאמקורה הוא אירוע בקנה מידה קטן המאפשר לצופים לצפות ללא הפרעה במופע המתרחש בחוף הים, כשהתפוצצות הזיקוקים משתקפת בצורה יפיפייה על המים.
בעבר, האירוע עמד בפני סכנת ביטול, אך תושבי קאמקורה התגייסו לטובת האירוע ותרמו כספים להמשך קיומו.


קרבתה של העיר לטוקיו הופך אותה לאידאלית לטיולי יום וקל להגיע אליה עם רכבת מטוקיו.
מי שבוחר להגיע לקאמקורה בקיץ יכול ליהנות גם מחופי הים היפים שלה המתאימים למשפחות וכן חופים המיועדים לגולשים.


קאמקורה מפורסמת בזכות כמה אתרים היסטוריים מומלצים, שלא כדאי לוותר על ביקור בהם.
1. הבודהה הענק של קאמקורה: פסל ענק, גובהו 11.40 מטר ,עשויי מברונזה ונמצא בכניסה למקדש Kotokuin.
הפסל נבנה בשנת 1252 ובמהלך השנים נהרס מנזקי טבע שונים כמו סופות טייפון וצונאמי וגם נזקי ונדליזם שונים.
בסופו של דבר עבר הפסל אל כניסת המקדש ושם נקבע מקומו עד עצם היום הזה.
הבודהה הענק הוא אכן עצום בגודלו, אך הוא השני בגודלו ביפן, הפסל הגדול ביותר נמצא בנארה.
קאמקורה1
2. מקדש Hokokuji: מקדש בודהיסטי הידוע בזכות יער הבמבוק הגבוה והצפוף המקיף אותו.
היער אהוב מאוד על אלו המגיעים לעשות מדיטציה ויוגה.
רצפת היער מכוסה אזוב ופסלים בודהיסטים קטנים מפוזרים ברחבי היער.
במקדש עצמו יש בית תה קטן וההגעה למקום היא דרך שביל הליכה עם נוף ירוק ומרהיב.


3. מקדש Hasedera: מקדש המפורסם בגלל פסלה של קאנון, אלת הרחמים.
פסל העץ המוזהב מתנוסס לגובה של 9 מטרים ונחשב לאחד מפסלי העץ הגבוהים ביפן.
למקדש יש מוזיאון קטן המציג פסלים בודהיסטים ויצירות בודהיסטיות שונות.
המקדש בנוי על מדרון מיוער מה שמעניק לו נקודות תצפית יפות על העיר ובמיוחד על החופים שלה.


במתחם המקדש יש גינה יפה ומטופחת, ופסלים רבים של אלים יפנים המפוזרים ברחבי המקדש.
קאמקורה15

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

משחקי קיץ

עונת הפסטיבלים ביפן התחילה ויפנים רבים לוקחים חלק בחגיגות השמחות.
חלק מהמשתתפים בפסטיבלים הם ילדים הנהנים מהאווירה השמחה, הגלידות ודוכני האוכל הרבים.
עבור הילדים מוקם מתחם משחקים מיוחד עם הפעלות ומשחקים מיוחדים אותם אפשר למצוא תמיד בפסטיבלי הקיץ.
מדובר במשחקים פשוטים מאוד אבל כאלו המעסיקים את הילדים לזמן רב. אף פסטיבל יפני בקיץ לא מתקיים בלעדיהם. אך לא חייבים להיות ילדים בשביל ליהנות מהם… גם מבוגרים רבים לוקחים חלק במשחקים ונהנים לא פחות (ואולי אפילו יותר).

Yo-yo Tsuri: בברכת מים קטנה מניחים בלוני מים צבעוניים כאשר בקצה של כל בלון יש חוט גומי ואליו קשורה לולאה קטנה.
מטרת המשחק- לדוג בלונים מתוך המים באמצעות פיסת נייר קטנה.
המשחק אולי נשמע פשוט אבל הוא לא… פיסת נייר האורז דקיקה מאוד ונוטה להיקרע במגע עם המים ולכן חשוב להיות זריזים ומרוכזים.
את הבלון אפשר לדוג רק לאחר שמשחילים את הנייר בתוך הלולאה ואז דגים אותו מהמים במהירות.
לכל משתתף יש שלושה ניסיונות ומדובר באתגר לא פשוט עבור הילדים.
מי שמצליח לדוג בלון יכול להשחיל את האצבע בלולאה ולהקפיץ את הבלון כמו יו-יו.

Kingyo-sukui: בריכת מים המלאה דגי זהב זריזים.
המטרה- לתפוס דג זהב.
כל משתתף מקבל קערית קטנה עם מים ו"מטקה" קטנה עשויה נייר אורז דקיק הנקראת "poi" איתה המשתתף צריך לדוג את הדג ולהעביר במהירות לקערית המים הקטנה.


המשחק לא מוגבל בזמן ועד ש- poi לא נקרע לגמרי ויוצא מכלל שימוש אפשר להמשיך לשחק.
עלות המשחק היא בסביבות 100 ין (בערך 4 ₪) ואת דגי הזהב שמצליחים לתפוס מקבלים במתנה לגדל אותם באהבה בבית.


ישנם פסטיבלים המציעים דרגות קושי שונות למשחק ואפשר לשלם יותר כסף ולקבל מטקת poi חזקה יותר.
מדובר באחד המשחקים האהובים ביותר ביפן ואין ילד שלא שיחק בו לפחות פעם אחת.
מדובר במשחק עתיק שמשחקים אותו בערך משנת 1810.
המשחק כה פופולארי ביפן שהחל משנת 1995 יש אולימפיאדת Goldfish Scooping.
משחק9
Super ball Sukui: משחק זה מזכיר את ה- KINGYO SUKUI אך במקום לתפוס דגי זהב חמקמקים צריך לדוג כדורי גומי קופצניים הנמצאים בתוך בריכת מים.
המטרה- לדוג הרבה כדורי גומי באמצעות מטקת poi העשויה נייר אורז.
מכיוון שבמשחק זה כדורי הגומי לא זריזים כמו דגי הזהב בהתחלה קל לתפוס הרבה כדורים, אבל בגלל שהם כבדים יותר המטקה נקרעת מהר יותר והאתגר הוא להמשיך לדוג כדורים גם כשהמטקה כבר קרועה וקשה מאוד לתפוס כדורים.


את המשחק אפשר גם למצוא בגרסה עם צעצועי פלסטיק קטנים (בד"כ עם דמויות מוכרות כמו פוקימון או דיסני) שאותם צריך לדוג. וכמובן שאת הצעצועים שאוספים לוקחים הביתה בתור פרס משמח.
משחק10