קוטו- כלי מיתר יפני

שלושה סוגים של כלים משמשים לנגינת מוזיקה יפנית מסורתית: תופים, כלי מיתר וכלי נשיפה (בעיקר חלילים). הקוטו (KOTO) הוא כלי מיתר יפני מסורתי וכלי הנגינה הלאומי של יפן.

זהו כלי פריטה בעל צורה מאורכת העשוי מעץ פאולוניה אשר אורכו כ-180 סנטימטר ורוחבו כ-25 סנטימטר, הדומה לכלי המכונה ציתר (Zither), והוא כולל 13 מיתרים המורכבים על גשרים לאורך תיבת תהודה ארוכה. המיתרים מכוונים לפי סולם פנטטוני מינורי הנקרא Hira Choshi.

הנגינה בקוטו מתבצעת על ידי פריטה או צביטה של המיתרים ביד ימין, ודחיפה או משיכה של המיתרים ביד שמאל וזאת כדי לשנות את גובה הצליל וליצור ויברטו.

הקוטו מוחזק מהרצפה על ידי שתי רגליים או תיבת אחסון והנגינה מתבצעת  באופן מסורתי בכריעה או בישיבה על רצפת טאטאמי. ברוב הקונצרטים המודרניים, הכלי מונח על דוכן כך שהמבצע יכול לשבת על כיסא.

מוצאו של הקוטו מכלי הגוז'נג הסיני, שהגיע ליפן במאות ה-7 וה-8. מקורו של הקוטו המודרני הוא בכלי גקוסו ששימש במוזיקת החצר הקיסרית. הקוטו הפך לכלי פופולרי מאוד בקרב האצולה היפנית. נגן הקוטו גם שר לעיתים לצלילי הנגינה של הקוטו. כמו כן חוברו לו גם יצירות סולו וגם יצירות להרכבים קאמריים שכוללים את הקוטו.

סוגים שונים של כלי מוזיקה היו בשימוש ביפן המסורתית, אך הצלילים הידועים והאהודים ביותר הם אלה המופקים מכלי מיתר, מתופים ומחלילים. בתוך כל קבוצה יש כלים שונים המותאמים לצלילים הרצויים לז'אנר מוזיקלי ספציפי. כלי המיתר, שמנגנים עליהם בקשת, הם נדירים יחסית בתולדות המוזיקה היפנית, וכוללים סוגים שונים של סיטרים ולאוטות ארוכות צוואר וקצרות צוואר. בין הסיטרים ישנו הוואגון (wagon) בעל ששת המיתרים, הקוטו (koto) בעל שלושה עשר המיתרים ועוד. יש סוגים שונים של ביווה (biwa), שהיא מעין לאוטה קצרת צוואר ולה ארבעה מיתרים, ושאמיסן, כלי בעל צוואר ארוך ושלושה מיתרים. בכל כלי המיתר מנגנים בעזרת מפרט.

ניתן לראות נגנית קוטו יפנית בסרטון- https://www.youtube.com/watch?v=BpzxPseOOPQ

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

קצב תיפוף יפני

ביפן חגיגות ופסטיבלים רבים לאורך כל תקופות השנה. אחד הכלים הנפוצים בפסטיבלים הם תופי הטאיקו.
תופי הטאיקו משמשים לטקסים במקדשים וגם כתחביב בקרב תושבי יפן, ישנם קבוצות רבות של מתופפים חובבים בכל רחבי יפן.


קצב התופים בפסטיבלים הוא שמח, קופצני ומלווה בחלילים וקריאות שמחה אשר יוצרים אווירה טובה, שמחה ואחדות.
משמעות המילה טאיקו ביפנית היא- תוף ענק ומחוץ ליפן טאיקו היא שמה של צורת אומנות יחסית חדשה ליצירת מוזיקה בעזרת תופי טאיקו.

מקורותיו של תופי הטאיקו אינם ידועים אך ההשערה היא ששורשיו מגיעים מסין.
החל מהמאה ה-6 ישנן עדויות על שימוש בתופי הטאיקו וידוע כי הם שימשו ככלי נגינה שליווה טקסים צבאיים ובתיאטרון.


התיפוף על תופי טאיקו הוא פיזי מאוד והנגנים משקיעים מאמצים פיזיים רבים כאשר הם מנגנים על תופי הענק, אימוני כושר גופני הם חלק בלתי נפרד מאימוני נגינה על הטאיקו.
מדובר בתנועות גדולות ועוצמתיות ככל האפשר אשר משדרות לקהל חוזק ועוצמה.


תופי הטאיקו מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים:
1. shime taiko  התופים הקטנים ביותר, בעלי סאונד גבוה, משמשים ככלי ליווי בהופעות תיאטרון יפני קלאסי כמו תיאטרון הנו והקבוקי.
2. nagado taiko- התוף הנפוץ ביותר, התופים בעלי גוף מעץ ועורות ממוסמרים אליו.
ישנן צורות נגינה רבות לתיפוף על הנגאדו דאיקו, אפשר להשכיבו בצורה אופקית, או  להעמידו בצורה אנכית.
בדגמים קטנים יותר אפשר לשאת אותו על הכתף תוך שימוש ביד אחת לתיפוף וביד השנייה לייצוב התוף.
3.  Okedo- תוף חבית, תוף זה הוא הגדול מבין תופי הטאיקו, ולרוב נמצא במצב מאוזן כאשר מנגנים עליו. לתוף צליל עמוק ורועם אשר מופק לרוב על ידי מקלות במבוק.

טאיקו2

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת