10 כללי זהב לאכילה עם צ'ופסטיקס

למרות מה שאולי חלקכם חושבים מקלות האכילה הראשונים הומצאו בסין. עם הפיכתה של סין לכוח תרבותי דומיננטי באזור, מקלות האכילה נדדו למדינות שכנות. בעבר נהוג היה להכינם בפשטות מזרדים שנתלשו מעצים ולאכול באמצעותם. מקלות אכילה הגיעו לראשונה ליפן בשלב מסוים בסביבות 500 לספירה. המקלות היפנים הקדומים ביותר עוצבו למעשה כמו סט של מלקחיים ושימשו רק לטקסים דתיים.

היפנים מתייחסים למקלות האכילה שלהם ברצינות ויש חוקים נוקשים אשר יש להישמע להם בעת האכילה איתם. אמנם היפנים סלחניים כלפי המערביים אשר אינם מכירים את כל החוקים לאכילה נכונה אך יש כמה כללים בסיסים אשר יש להישמע להם בעת האכילה עם הצ'ופסטיקס.

אז כדי שתוכלו להישאר מנומסים גם בזמן האוכל הנה 10 כללי זהב לאכילה עם צ'ופסטיקס:

1. יש להקפיד ולהשתדל לאחוז את הצ'ופסטיקס בצורה נכונה, לא לכולם קל לאכול עם המקלות ויש כאלה שנדרש להם זמן מה ללמוד איך לאכול באמצעותם אך מומלץ להתאמן ולצפות במי שאוחז נכון וללמוד לאכול עם המקלות בצורה הנכונה. אכילה נכונה או לפחות לנסות לאכול נכון עם המקלות הוא מעשה שמאוד יוערך מצד היפנים.

2. ביפן נהוג להזמין מספר מנות ולחלוק אותן עם יושבי השולחן כאשר לכל סועד יש צלחת אישית אליה הוא מעביר את האוכל. אסור לאכול עם המקלות ישר מתוך צלחת החלוקה אלא לקחת אוכל לצלחת האישית בלבד.

3. במסעדות יפניות רבות אפשר למצוא כלי קטן אישי לכל סועד עליו ניתן להניח את המקלות אכילה. יש להשתמש במתקן כזה ולהניח עליו את מקלות האכילה כאשר לא משתמשים בהן. במידה ומדובר בצ'ופסטיקס חד פעמיים לא יונח מתקן עבור הסועדים (במקרה כזה אפשר להניח את המקלות על נייר העטיפה בהן היו מקלות האכילה).

4. במידה והמנות הגיעו ואתה מתלבט מאיזה מנה לאכול אסור "לעבור" על המנות עם מקלות האכילה. יש להשתמש בהן אך ורק בשביל לקחת מהאוכל.

5. אסור "לחפור" באוכל עם המקלות. יש לקחת אוכל מהחלק העליון ולא לנבור בתחתית הצלחת.

6. אסור ללקק את המקלות אכילה.

7. אחד האיסורים החמורים ביותר הוא שאין להעביר אוכל אחד לשני באמצעות מקלות האכילה, פעולה זו מזכירה את אחד המנהגים מטקס הלוויה ביפן. ניתן להעביר אוכל באמצעות המקלות ולהניח על הצלחת של הסועד אליו אתה מעביר אוכל. לעיתים במסעדות יניחו גם מקלות אכילה במרכז השולחן אשר מיועדים להעברת אוכל ולא לשימוש אישי.

8. מקלות האכילה הן לא צעצוע…אין להצביע עם המקלות, לשחק, לתופף, לנסות לשבור אותם או סתם לשפשף את המקלות אחד בשני. כל מעשה כזה נחשב לזלזול ונראה כי מי שעושה זאת חושב שמקלות האכילה זולים.

9. כאשר מניחים את מקלות האכילה אין להניח אותם בהצלבה אחד על השני אלה להניח אותם בצורה מקבילה זה לזה.

10. כאשר אוכלים מרק אין לערבב את המרק עם המקלות, כאשר עושים זאת זה מתפרש כי מי שעשה זאת מנסה לנקות את המקלות וזה לא מעשה מקובל.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

טיפים בסיסיים לנימוסים ביפן- כללי ההתנהגות החברתיים

ביפן, כמו בכל מקום אחר בעולם, ישנם כללי התנהגות חברתיים שמומלץ לנהוג לפיהם. מכוון שהיפנים נוטים להיות מעט ביישנים כאשר הם מתעמתים עם אנשים בנוגע להתנהגותם הם אינם נוטים להפגין את רגשותיהם ולכן יתכן שלעולם לא ניתן יהיה לדעת כשהם נפגעים מכוון שהם לא יגידו.

אז הנה חמש טעויות המובילות בכללי הנימוס שיש להימנע מהן ביפן:

אכילה ושתיה ברכבות: באופן כללי, לא נהוג לאכול בזמן הליכה ברחוב או ברכבות נוסעים צפופות. עם זאת, ברכבת השינקנסן ובמטוסים בהם מוגש אוכל, מקובל לאכול ולשתות.

לדבר בקול רם ברכבת: דבר נוסף אשר אינו מקובל ביפן הוא לדבר בקול רם ברכבות ובתחבורה ציבורית. היפנים נוטים להיות פחות קולניים ואקספרסיביים כאשר הם נמצאים בפומבי בהשוואה לחלק מעמיתיהם המערביים. השימוש בטלפון בזמן הנסיעה ברכבת הוא בהחלט לא מנומס ומקובל לראות יפנים יורדים מהרכבת בתחנה הבאה כדי לשוחח בטלפון.

הבעת חיבה בציבור: למרות שזה משתנה עם הדור הצעיר, היפנים נוטים להיות שמרניים בכל הנוגע למגע פיזי או הפגנת חיבה בציבור. חברים בדרך כלל אינם מתנשקים או מתחבקים כשנפגשים, ולחיצת יד אינה כה נפוצה. הדברים נוטים להירגע לאחר שתיית אלכוהול וקריוקי עם חברים ועמיתים לעבודה.

נימוסי אכילה עם מקלות אכילה (chopstick):

  • כשאתה לא אוכל הנח את מקלות האכילה על מנשא מקלות האכילה.
  • השתמש במקלות האכילה שלך ככל האפשר והימנע משימוש באצבעותיך.
  • אל תתעסק ואל תשחק עם מקלות האכילה שלך.
  • אין להעביר אוכל ממקלות אכילה שלך למקלות האכילה של משהו אחר (מחווה זו מזכירה טקס בהלוויה בודהיסטית מסורתית, בה מעברים את עצמות הנפטרים בין בני המשפחה עם מקלות אכילה).
  • אל תניחו את מקלות האכילה שלכם באורז בצורה אנכית ( מזכיר לאנשים שריפת קטורת עבור הנפטרים).

הפרדת אשפה: ביפן ישנם כללים מאוד מדויקים ומחמירים בנוגע להפרדת האשפה. אי ציות לכללים הללו עלול לגרום להשארת פתקים בדלת הכניסה שלך, או להחזרת האשפה לפתח ביתך. יש למיין כראוי מוצרי פלסטיק, פסולת שניתן או לא ניתן לשרוף, ולהכניס את האשפה לפחי הזבל הנכונים ביום הנכון.

זו כמובן אינה "רשימת הנימוסים המלאה " ביפן, ישנם עוד המון כללי נימוס , כמו למשל להיות דייקן, לא לתרץ לעולם ולא לשפוך את הבירה שלך במסיבה, אך כמו בכל מקום אחר בעולם, מעט מודעות, שכל ישר והגינות הם המפתח לנימוס בסיסי.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

כללי נימוס ביפן

היפנים הם מנומסים ואדיבים להפליא. עם זאת, ישנם כללי התנהגות קפדניים למבקרים ביפן. יש שיחשבו שהם קפדניים מדי ויש מי שיוקסמו מהתנהלות זו. הנה כמה דוגמאות לכללי נימוס והתנהגות ביפן:

כללי-

קינוח אף בפומבי נחשב מאוד לא מנומס בתרבות היפנית.

נתינה ולקיחה ב-2 ידיים- היפנים מגישים כל דבר (מעבר לעודף מטבעות) ב-2 ידיים, ולכן מן הראוי לקבל את זה ב-2 ידיים – זה מעיד על כבוד כלפי נותני השירות. לעיתים ניתן לשים כסף או כל דבר אחר על מגשית מיוחדת.

לא נותנים טיפים ביפן.

מתנות קטנות- יפנים משוגעים על מתנות קטנות ממקומות מעבר לים, לכן חמסה קטנה או משהו בסגנון להודות על משהו שעשו בשבילכם, הם ישמחו לקבל.

כפכפים במיוחד לשירותים- בכניסה לבית ביפן יש להוריד נעליים וללכת יחפים או בכפכפים. במקומות רבים יש כפכפים מיוחדים לשירותים – אסור בתכלית האיסור לצאת איתם מהשירותים, שם מקומם, ויציאה איתם מעידה על חוסר נימוס חמור.

אוכל-

ביפן לא מקובל לשתות ולאכול תוך כדי הליכה.

במסעדות רצוי תמיד לברר מה הוא המאכל הספציפי ולהזמין רק מה שרוצים לאכול, זה חוסר נימוס כלפי צוות המסעדה אם מזמינים משהו ולא אוכלים ממנו, והם לא יבינו למה הוזמן משהו שלא רצו אותו.

אכילת ניגירי- בשונה מהנהוג בעולם המערבי, טבילה של חתיכת ניגירי ברוטב סויה תעשה כשהצד של הדג הוא זה שפוגש ברוטב הסויה ולא הצד של האורז. וגם אז, חשוב לא להטביע את הדג בסויה כדי לא להעליב את השף.

נימוסי שולחן – מקובל לשאוב אטריות לתוך הפה, והצליל המתלווה לכך לא נחשב למגונה, אבל יש דברים אחרים שאסור לעשות ליד השולחן: לא לתקוע מקלות בצורה עומדת לתוך אוכל מכיוון שזה מזכיר ליפניים מקלות קטורת מעל לקבר, לא לשים מקלות על ראש הקערה – מעיד על חוסר נימוס, לא ללקק את המקלות, לא להרים אותם ואז להוריד בלי לקחת שום דבר, לא לקחת משהו ממגש משותף ואז להפיל אותו חזרה.

תחבורה ציבורית ומרחב ציבורי-

לא מרימים את הקול באוטובוסים וברכבות ומעבירים את הטלפון למצב שקט.

שמירה על הסדר- אל תעקוף ואל תדחוף. עלייה על רכבת נעשית בתור מסודר כדי לשמור על הסדר בזמני העומס. בפלטפורמות של תחנות הרכבת קיימים סימנים המציינים היכן דלתות הרכבת יפתחו ולצידם קווים שמשורטטים על הרציף כדי לסמן את כיוון התורים.

מדרגות נעות- בשימוש במדרגות נעות יש להיצמד לשמאל ולא לחסום את הנתיב הימני, הוא מיועד לאנשים ממהרים שרוצים לעלות ברגל.

שליטה במעלית- יש לעמוד בצדדים עד שמי שנמצא במעלית יוצא, אבל אם עומדים ליד הכפתורים יש להחזיק את הכפתור של הדלתות הפתוחות עד שכולם יכנסו, ואז ללחוץ על סגירת הדלתות כדי לא לבזבז זמן.

אגרסיביות וכוחניות- יפנים שמחים לעזור, ולא פעם יעשו מעל ומעבר למה שהם יכולים – אך לא להיות אגרסיביים ולא לדחוק אותם לפינה: יפנים לא מסוגלים להגיד לא. יש להיות מנומסים ואדיבים.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת