מדוע סוגים מסוימים של אורז יפני כתובים בדרכים שונות לחלוטין?

יפנים, כמובן, אוכלים הרבה אורז, אבל היפנים אוכלים גם הרבה סוגי אורז. לכו אל מעבר האורז בחנות מכולת יפנית ותמצאו מגוון גדול של גזעי אורז מקומיים למכירה, כמו "קושיהיקארי" ​​או "אקיטקומאצ'י".

לכל סוג יש הבדלים עדינים משלו בטעם ובמרקם, אשר ביחד עושים הבדל גדול לאניני טעם, כך שקוני אורז רגילים לבדוק את התווית כדי לראות איזה סוג של אורז יש בשקית זה דבר מובן מאליו. אבל בזמן שאתם בודקים את האריזה, אולי תשימו לב ששמותיהם כתובים לסוגים שונים של אורז יפני במערכות כתיבה שונות לחלוטין.

תוך שימוש בשני הגזעים שהוזכרו לעיל כדוגמה, Koshihikari, זן האורז הנמכר ביותר ביפן אשר תופס בערך שליש שוק, כתוב בדרך כלל בקטקנה, החסימה בין שני סוגי הכתב הפונטי של יפן.

עם זאת, קטקאנה אינו משמש לאקיטאקומאצ'י. במקום זאת, זה כתוב בדרך כלל בהיראגאנה, הסט המעוגל יותר של תווים פונטיים יפניים.

מסתבר שיש סיבה לכך שסוגי אורז מסוימים נכתבים באופן מסורתי עם קטאקנה ואחרים עם הירגנה, וה- "אקיטה" של אקיטקומאצ'י הוא למעשה רמז.

כאשר יפן סיימה את מאות שנות הבידוד הכפוי שלה בתחילת תקופת מייג'י, מבול של ידע מדעי חדש הפך לזמין לבוטניקאים וחקלאים יפנים. הממשלה הלאומית החלה לנהל תוכניות מחקר לגידול זני אורז בעלי תשואה גבוהה יותר כדי להאכיל טוב יותר את תושבי המדינה, ובתחילה הזנים החדשים נקראו "נורין" (משרד החקלאות והיערות) ואחריהם מספר תוכנית המחקר הספציפית שלהם. אז, למשל, קודם הגיע Norin 1, ואחריו Norin 2, ואז Norin 3, וכן הלאה.

עם זאת, עם חשיבות האורז בתזונה היפנית, מספרי הנורין עלו בקצב מהיר, ולאחר נורין 52, הממשלה הלאומית חוקקה מדיניות חדשה. במקום מספר הנורין שלהם, לזני אורז חדשים המכוונים לאומית יהיו שמות אמיתיים, אבל הם היו צריכים להיות כתובים בקטקנה, כשהשם הוא שישה תווים או פחות. למה השם היה צריך להיות קטקאנה לא בדיוק ברור, אבל יכול להיות שיש לזה קשר לכך שיש לו תחושה מודרנית ומדעית (שזו כשלעצמה תופעת לוואי אחת של קטקנה שמשמשת בעיקר למילים משפות זרות, ובכך מקנה תחושה גלובלית). אז במקום להפוך ל"נורין 100", זן האורז החדש ה-100 מתוכניות מחקר בניהול ארצי הפך לקושיהיקארי, הכתוב כולו בקטקנה, עם יצירתו ב-1956. באותו אופן, ב-1963 מה שהיה "נורין 150" הפך לסאסנישיקי.

Sasanishiki, שנכתב בקטאקנה כ- ササニシキ במחצית השנייה של המאה ה-20, מחקר האורז החל להגביר מאמצים ברמה מקומית יותר. ארגונים חקלאיים מחוזיים החלו לפתח גזעי אורז משלהם. מכיוון שכבר נעשה שימוש בשמות קטקאנה כדי לבטא שסוג של אורז פותח בפיקוח של הממשלה הלאומית, הוחלט שגזעי אורז שפותחו ברמה המחוזית או הקטנה יותר צריכים להשתמש בשמות הכתובים בהיראגנה. אז בתחילת שנות ה-80, כאשר מחוז אקיטה פיתחה סוג אורז משלו והביא אותו לשוק, הוא זכה לכינוי אקיטקומאצ'י ונכתב בהיראגנה, וכך גם האורז היוקיהיקארי של מחוז הוקאידו.

יוקיהיקארי (ゆきひかり ב-hiragana) פירושו "אור שלג", המתייחס לחורפים המושלגים שיש בהוקאידו כמחוז הצפוני ביותר של יפן.

עם זאת, הוספת קמט נוסף של מורכבות למצב הוא שבשנת 1991, ממשלת יפן אמרה "תשתגעו – אתם יכולים לכתוב את השם של האורז שלכם עם כל סט של תווים שאתם רוצים." כתוצאה מכך, סוגי אורז שפותחו לאחר 1991 אינם בהכרח עוקבים אחר מוסכמות השמות הקטאקנה-לאומית / היראגנה-פריפקטורית. גם סוגי האורז שפותחו בשיטה הישנה כבר אינם מחויבים על פי חוק לדבוק בה. כיום תראו לפעמים את קושיהיקארי, אורז בשם קטאקנה במקור, המשווק על ידי כמה מגדלים/מוכרים כששמו כתוב בהיראגנה, במיוחד אם הם מנסים לפנות לתחושת הגאווה של ארץ הבית, שכן להיראגנה יש יותר תחושה יפנית קלאסית.

שק של Koshihikari כתוב ב-hiragana (こしひかり)

אבל אחרי עשרות שנים של כתיבה רק בקטקנה או היראגנה, הוויזואליה תקועה במוחם של אנשים ביפן, והסגנונות נמשכים לעתים קרובות כיום כסוג של מסורת לשונית וגסטרונומית.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

דונבורי- אינסוף אפשרויות בקערה אחת

דונבורי הוא מאכל אהוב ביפן המורכב מקערה ובה אורז לבן ודביק ועליה שלל תוספות המשדרגות את המנה למאכל טעים ועשיר בטעמים.
פירוש המילה "דון" ביפנית זה קערה ולכן שמותיהם של המנות השונות מסתיימות ב"דון", מה שקורה לפני "דון" תלוי בתוספת אותה שמים על גבי האורז.

דונבורי6

הדונברי היא מנה פשוטה, אך המגוון העצום של התוספות והתיבולים השונים מאפשרים אינסוף וריאציות. אין כללים וחוקים לגבי איזה תוספות אפשר לשים על דונבורי, הכל אפשרי והכל הולך.
ארוחות דונבורי פופולריות לא רק בקרב יפנים, אלא גם בקרב תיירים בשל העלות הזולה יחסית, הנגישות ובד"כ כל אחד יכול למצוא שילוב טעמים שהוא יאהב לאכול.
את הדונברי גם קל להכין בבית עם השאריות אוכל שנשארו.
דונבורי חזיר2

קיימים סוגים רבים של דונבורי המשתנים על פי התוספת הצבעונית שלהם ויש אינסוף אפשריות למנה אחת פשוטה. המנות משתנות בהתאם לאזור שם נאכלת המנה, עונת השנה ואיכות המסעדה:
Katsudon: קציצות חזיר מטוגנות בשמן עמוק עם בצל וביצה.
ביפן ישנה מסורת שתלמידים יפנים צריכים לאכול את מנת הקאטסודון בלילה לפני בחינה חשובה בבית ספר. ולמה? מכיוון שבמנה יש את המילה "קאטסו" שפירושה ביפנית הוא "לנצח".


Gyudon: קערת אורז מבושל עם בקר. פופולרית מאוד כמאכל מזון מהיר לא יקר המוגש בחנויות רבות ברחבי יפן. לעיתים מוגשת המנה עם ביצה חיה טרופה המתבשלת מחום המנה.


: Unadon אונגי פירושו צלופח ביפנית ולכן פירוש שם המנה: צלחת קערת אורז עם צלופח.
המנה מוגשת עם רוטב סוייה מתקתק. מנה זו נחשבת למנה יחסית יקרה יותר משאר המנות בגלל הצלופח שבקערה.


Oyakodon: משמעות השם 'אמא וילד', וזה מגיע משני הרכיבים העיקריים במנה, ביצה ועוף.
לעיתים רחוקות, מכינים את המנה  עם סלמון ואיקורה (ביצי סלמון).
טבעונים וצמחוניים שגם רוצים להנות מקערת דונבורי יכולים לקבל את מנה עם פטריות שיטאקי, אבוקדו וטופו המחליף את העוף המנה.


Tendon: קערת אורז עם חתיכות טמפורה (שרימפס או ירקות) שונות הטובלות ברוטב מתקתק על בסיס סויה.


Kaisendon: קערת אורז עם סוגים רבים של פירות ים טריים. בדרך כלל יש במנה טונה, שרימפס, ביצי סלמון, דיונון וסרטנים. מדובר באחת מהמנות היקרות יותר בגלל מרכיביה היקרים.

דונבורי פירות ים

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

קוצ'י מוצ'י…

מוצ'י- עוגת אורז קטנה אך בעלת מקום של כבוד בקרב הקינוחים היפנים.
העוגה הקטנה והדביקה מורכבת בסה"כ מאורז ומים אבל תהליך ההכנה שלה מורכב יתר מערבוב פשוט של שני רכיבים אלו.
האורז בו משתמשים הוא אורז דביק במיוחד שעבר תהליך ארוך מאוד של בישול.

בתהליך ההכנה המסורתי של המוצ'י חובטים באורז המתוק עד שהוא הופך לבצק דביק במיוחד.
בצק האורז הדביק נמצא בחבית עץ ענקית ושני אנשים חובטים בבצק במוטות עץ גדולים כאשר מדי פעם אחד מהם מוסיף מים לבצק תוך שמירה על ידיו מחבטות העץ אותן ממשיך העובד השני להכות בבצק האורז.

בסיום ההכנה האורז הופך לבצק מבריק ודביק איתו אפשר להכין את המוצ'י בדרכים רבות- לטגן, לבשל לאפות ועוד…

הדרך הנפוצה ביותר לאכילת מוצ'י היא הכנת עיגולים מהבצק ומילויים במגוון אפשרויות כמו דובדבנים, מאצ'ה, תות שלם ואפילו לעטוף איתו כדור גלידה.
כיום מכינים את המוצ'י במפעלים ואת ההכנה המסורתית אפשר לראות בפסטיבלים או לקראת ראש השנה היפני.(לחץ לצפייה בסרטון הכנה)
הצפייה בהכנת המוצ'י בדרך המסורתית היא דבר אהוב על היפנים ומדיי פעם נותנים מכיני המוצ'י גם למשתתפים (במיוחד לילדים) להשתתף איתם בהכנת המוצ'י תוך שמירה על הידיים של העוזרים…


המוצ'י נראה ממתק טעים ותמים למראה אך מדובר במאכל מאוד דביק שאינו קל ללעיסה ובליעה ולכן ילדים קטנים ואנשים מבוגרים המתקשים בלעיסה צריכים להיזהר באכילת המוצ'י.
לקראת ראש השנה היפני, מפרסמות הרשויות ביפן המלצות לאכילת מוצ'י בדרך הנכונה והזהירה ביותר ועדיין מדי שנה מוצאים את מותם כמות בודדה של קשישים יפנים אשר נחנקו בעת אכילת המוצ'י.


יחד עם זאת המוצ'י נחשב כקינוח בריא, ללא חומרים משמרים ונטול גלוטן ועבור היפנים המוצ'י הוא ממתק בעל מסורת יפנית ארוכה וחשובה והוא מככב בפסטיבלים, בארוחות חגיגיות וגם כמאכל מסורתי בחגים ובעיקר בראש השנה היפני.

מוצי1

  • התמונות והסרטון מרחבי הרשת

otaue matsuri- לעזור לאורז לגדול

לאורז יש מקום חשוב במטבח היפני.
החל מסושי ומשקה סאקה ועד מתוקים העשויים מבצק אורז, המטבח היפני נשלט על ידי אורז ואין כמעט ארוחה ללא מנה של אורז.

 


מכיוון שהאורז הוא מרכיב מרכזי במטבח היפנים, התקופה ממאי ועד יוני היא תקופה חשובה ביפן – זה הזמן לשתילת שתילי אורז, ממש לפני עונת הגשמים.
יותר ממחצית החקלאים היפנים מגדלים אורז וזהו היבול הפופולרי ביותר ביפן.
בתקופת השתילה של האורז מתקיימות חגיגות רבות במקדשי שינטו. הפסטיבל המוכר והגדול ביותר מתקיים באוסקה כבר מעל לאלף שנה וההשתתפות בו זה כמו נסיעה חזרה אחורה בזמן.
הפסטיבל- otaue matsuri (פסטיבל שתילת אורז) מתקיים פעם בשנה במהלך חודש יוני במקדש Sumiyoshi Taisha , בו מתפללים ליבול מוצלח של אורז.

 


במהלך הפסטיבל מציגים את תהליך זריעת שתילי האורז בצורה מסורתית עם שוורים רתומים למחרשות ואנשים לבושים בבגדים מסורתיים שותלים את הזרעים בתוך המים המגיעים עד הברכיים.
תהליך הזריעה מלווה במוזיקה המתנגנת באמצעות כלי נגינה עתיקים, רקדנים מבצעים ריקודים מסורתיים והרבה תפילות להרבה אורז משובח.

 


בשיאו של הפסטיבל מתקיים מופע של סמוראים בלבוש מסורתי מלא.
לפי המסורת היפנית המוזיקה והריקודים משפרים את גרגרי האורז ומעניקים לגרגרים חיוניות העוזרת להם לגדול ובסופו של דבר להיות יבול טוב לקראת הקציר בסתיו.
אורז1

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת