5 המוזיאונים הטובים ביותר ביפן לאוהבי אופנה

המעצב היפני איסי מיאקי אמר: "עיצוב זה לא לפילוסופיה, זה לחיים". באף צורת אמנות זה לא ברור יותר מאשר בתחום האופנה של מיאקי. לבוש הוא חלק הכרחי מחיי האדם והלבוש נותן לנו תובנה לגבי האישיות, אורחות החיים והתרבויות שלנו.

עם זאת, מוזיאונים המוקדשים לתלבושות ואופנה נוטים להיות דבר נדיר. למרבה המזל, ישנם כמה מוזיאונים ביפן שיספקו את חובבי האופנה, חובבי ההיסטוריה או כל מי שמעוניין לצפות בבגדים יפים.

מכון התלבושות של קיוטו

מכון התלבושות של קיוטו, שקיבל תרומות ממעצבים מובילים ובתי אופנה כמו Comme des Garçons ושאנל, הוא בעיקר מכון לחקר אופנה. עם זאת, הוא מקיים תערוכות בגלריה קטנה המציגה יצירות מהאוסף הנרחב שלו בן ה- 12,000 פריטים.

המכון, שהוקם בשנת 1978, מוקדש לשימור וחקר בגדים בסגנון מערבי, תוך התמקדות בקבלת הפנים שלו ביפן. כעת זהו מכון לחקר אופנה עולמי, והאוסף שלו כולל פריטים מהמאה ה-17 ועד היום.

מוזיאון האופנה של קובה

מוזיאון האופנה של קובה הוא המוזיאון הציבורי הראשון ביפן המוקדש לאופנה. הוא נפתח ב-1997 והוא מסמל את קובה כעיר אופנה. המוזיאון מוקדש למשיכה וחשיבותו של סגנון כחלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית ומקדם את תרבות ותעשיית האופנה.

אוסף המוזיאון מורכב מאלפי פריטי לבוש מערבי מהמאה ה-18 עד המאה ה-20 ותלבושות עממיות מיותר מ-70 מדינות, המוצגות על בובות מודרניות. כמו כן, כלולים באוסף תמונות אופנה וכרזות סרטים, וספרייה עם מגזינים, ספרים וסרטים. המוזיאון מקיים גם תערוכות מיוחדות, העדכנית שבהן מתמקדת בתחפושות לחתונה.

מוזיאון התלבושות של Bunka Gakuen

מוזיאון התחפושות של Bunka Gakuen, שנפתח בשנת 1979, מסונף לקרן Bunka Gakuen Education, הכוללת גם מוסדות חינוך לאופנה ומכון לחקר אופנה. בגדי המוזיאון נאספו למטרות חינוכיות והם מוצגים כעת ברבים.

Bunka Gakuen, שהוקמה בשנת 1923, החלה בתחילה את האוסף שלה כדי לספק חינוך טוב יותר על התמערבות הבגדים. הקולקציה המוקדמת הזו כללה בעיקר בגדים בסגנון מערבי יפני, שמלות אירופאיות וקימונו. מאז הקמת המוזיאון, הם ביקשו להרחיב את האוסף שלהם, שכיום מורכב מפריטים מתרבויות שונות.

מוזיאון התלבושות בקיוטו

המוזיאון הקטן הזה נפתח בשנת 1974 כדי להציג את האבולוציה של הלבוש היפני מההיסטוריה המוקדמת של יפן ועד לעידן המודרני. אולם מאז 1988, התערוכה של המוזיאון התמקדה בעיקר בתלבושות ובאורח החיים של תקופת הייאן (794-1185).

הלבוש והמנהגים של תקופת הייאן מוצגים במלואם באמצעות דגם בקנה מידה 1/4 של סיפור גנג'י, עם בובות לבושות בתלבושות תקופתיות מפוארות וצבעוניות. תלבושות מסיפורים תקופתיים אחרים שוכפלו והוצגו לראווה. והיתרון הגדול הוא שהמבקרים חופשיים לצלם את כל התערוכה.

Upopoy (המוזיאון והפארק הלאומי איינו)

יש הרבה יותר מאשר בגדים לראות ב-Upopoy. נפתח בשנת 2020, זהו מוזיאון בהוקאידו המוקדש לקידום התרבות של בני האיינו הילידים. האוסף כולל תלבושות מסורתיות מדהימות של איינו, והמוזיאון מעוטר בדפוסי רקמה מסורתיים של איינו.

מחוץ למוזיאון הלאומי נמצא פארק באוויר הפתוח עם מספר מתקנים. ניתן לצפות ברקמה של איינו בפארק ואף להשתתף בסדנה. החלק הטוב ביותר הוא שאתם יכולים ללמוד על חלק מההיסטוריה של האופנה שאינו ידוע במיוחד.

אתם מתעניינים באופנה? ביקרתם באחד מהמוזיאונים האלה? ספרו לנו בתגובות!

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

מוזיאון החול טוטורי

מוזיאון החול בטוטורי הוא המוזיאון המקורה היחיד בעולם המוקדש לאמנות פסלי החול. למרות שטוטורי היא המחוז הפחות מאוכלס ביפן, מוזיאון החול שלה הפך לנקודה חמה עבור פסלים מכל העולם, המופיעים בערוצי חדשות גלובליים כמו הניו יורק טיימס.

המתקנים עשויים משאריות חול מדיונות חול טוטורי הסמוכות, פארק לאומי עם צילום גמלים ודיונות כל כך תלולות שהטיפוס עליהן עשוי להרגיש כמו אימון מאולתר לעלייה בהר פוג'י.

מסביב לעולם בחול

מוזיאון החול נפתח בטוטורי ב-2006 עם תערוכת חוצות עם איטליה והרנסנס כנושא המרכזי. מאז, הוא שמר על המוקד הטרנס-לאומי, ועבר מאוהלים לאולם תצוגה שמארח באופן מסורתי אירועי "מסע מסביב לעולם בחול" בני שמונה חודשים. פסלים קודמים תיארו סצנות מאזורים שונים של אסיה, אוסטריה, אפריקה, בריטניה, רוסיה, ארצות הברית, מדינות נורדיות, צ'כיה וסלובקיה.

אלה הם יותר מסתם "טירות חול", אם כי המוזיאון הציע פעם טיול בהיסטוריה הגרמנית, עם טירות ריאליסטיות מאותה מדינה.

במהלך אולימפיאדת הקיץ 2016, התערוכה בדרום אמריקה כללה פסלים של ריו דה ז'נרו והקרנבל בריו. התערוכה הנוכחית בנושא מצרים מוצגת עד תחילת ינואר 2024.

בחודשי הקיץ, פסלי החול של המוזיאון מספקים אלטרנטיבה חמה לדמויות השלג והקרח הנראות בכל חורף בפסטיבל השלג של סאפורו. הם מפורטים ומרשימים, עם אותו חול ממוחזר בכל שנה לבניית פסלים חדשים. האופי החולף של היצירות המורכבות הללו הופך כל ביקור שנתי במוזיאון לחוויה של פעם בחיים.

פרי מוחו של קצוהיקו צ'אן

בהתאם לחזון המגוון שלו, רוב האמנים שמעצבים פסלים במוזיאון חול טוטורי מגיעים ממקומות מחוץ ליפן. במוזיאון תראו תצוגת תמונות בגודל טבעי של הצוות הבינלאומי. במרכזו עומד מנכ"ל המוזיאון, קצוהיקו צ'אן, יליד קגושימה שעמד בראש פסטיבלי חול בעיר הולדתו לפני שפקידי העירייה גייסו אותו להביא את כישוריו לטוטורי.

צ'אן בוחר באופן אישי פסלים למוזיאון החול, והם עובדים עם עיצובים שהותאמו ממנו. הוא אמן חולות אלוף עולם שיצר פסלים עבור משפחת המלוכה היפנית, הקידום הרשמי של מלחמת הכוכבים, אולימפיאדת טורינו 2006 והכל, מפינוקיו ועד לקומדיה האלוהית של דנטה.

למרות שדברים כאלה אולי לא הדבר הראשון שאתם חושבים עליו כשאתם מגיעים ליפן, מוזיאון חול טוטורי מהווה ביקור בלתי נשכח המספק צוהר לעולם, עם חזון יפני מקומי.

ביקרתם כבר במוזיאון החול? ספרו לנו בתגובות!

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

אי של אומנות

יפן מציעה מגוון עשיר של מוזיאונים המציגים אומנות מסורתית, אומנות מודרנית, עיצוב וכן מוזאונים ייחודיים ומעניינים.

אחד האתרים המומלצים ביותר לשוחרי האומנות הוא האי נאושימה בו מרוכזים מוזיאונים רבים לאומנות המשולבים יחד עם הנוף הטבעי של המקום ופסלים גדולים המפוזרים ברחבי האי.

בעברו האי היה נידח ושכנה בו קהילת דייגים ותיירים לא הגיעו לאזור עד שבשנת 1992 תאגיד גדול בשם Benesse החליט, בשיתוף פעולה עם ראש העיר, להקים באי מוזיאון וכך לעודד תיירים להגיע לאזורים פחות מוכרים ביפן.

עם השנים האי הפך להצלחה גדולה ומשך אליו מבקרים רבים חובבי אומנות (וגם כאלו שלא)

ובאי אפשר למצוא מוזיאונים רבים, ארכיטקטורה מעניינת ועוד יצירות אומנות שונות הפזורות באי ומשתלבות עם הנוף הטבעי שלו.

היצירות המזוהות ביותר עם האי הן פסלי הדלעת הענקית של האמנית Yayoi Kusama, כאשר הדלעת הצהובה הנמצאת על קצה המזח היא בוודאי יצירת האומנות המפורסמת מכולן.

אל האי מגיעים באמצעות מעבורת והדרך המומלצת לטייל באי היא באמצעות השכרת אופניים המאפשרים לחקור את האי ולראות בקלות את מה שהאי מציע.

אחד המוזאונים המיוחדים ביפן הוא מוזיאון האבנים הסקרניות בעירייה קטנה בשם צ'יצ'יבו, הנמצאת כשעתיים צפונית לטוקיו.
המוזיאון בצ'יצ'יבו מציג דבר אחד בלבד-  אבנים אשר כל ייחודן הוא שהן דומות לפנים אנושיות (בני אדם) ולא אנושיות(כמו חיות וחייזרים).

המוזיאון מציג  אבנים המזכירות את פניו של אלביס פרסלי, ישו ועוד דמויות מפורסמות וגם אבנים המזכירות דמויות פחות אנושיות כמו דמותו של החייזר אי.טי והדג נמו.
הכל התחיל כתחביב אספנות נלהב של בעל המוזיאון, שוזו היאמה, אשר הקדיש כחמישים שנה מחייו לאיסוף אבנים מיוחדות, כאשר התנאי היחיד היה שהאבן היא טבעית בעיצובו הבלעדי של הטבע- ללא מגע יד אדם.

את רוב האבנים והסלעים נאספו מגדות הנהר המקומי ולרובן הוענקו גם שמות .
לאחר פטירתו של שוזו היאמה , עבר ניהול המוזיאון לאשתו ובתו והוא פתוח לקהל הרחב,  לדבריהן יש כל כך הרבה אבנים שנאספו במהלך השנים ולא כולן מוצגות במוזיאון.