סנדאי הפכה לעיר הראשית של אזור טוהוקו תחת דאימיו (האדון הפיאודלי) דאטה מאסאמונה (1567-1636) בתחילת תקופת אדו ההיסטורית של יפן (1603-1867). תמונות של דאטה, ובמיוחד של קסדת הסמוראי האייקונית שלו עם קישוט הסהר המרהיב שלה, נמצאות בכל מקום ברחבי העיר, שזוכרת היטב את אביה המייסד. דרך נוספת שבה סנדאי מכבדת את המאסאמונה ואת מורשתו היא על ידי טיפולו העדין של זויהודן, קברו של מאסאמונה וכמה מצאצאיו על צלע גבעה מתחת להריסות טירת אובה של סנדאי. הגבעה, המכונה קיוגמין, מוקפת משלושה צדדים בנהר הירוס, הייתה בחירתו של מאסאמונה לאנדרטה שלו, שבנייתה הושלמה ב-1637, שנה בלבד לאחר מותו.
ביולי 1945, שבועות ספורים לפני תום מלחמת העולם השנייה, נפלו פצצות אמריקאיות על סנדאי, והסבו נזק גדול לעיר, כולל הרס של מאוזוליאום לדאטה מאסאמונה בקיוגמין. הודות לכבוד העמוק שלה למאסאמונה ולהישגיו, העיר סנדאי שיחזרה את רוב המאוזוליאום בשנות ה-70 וה-80, תוך דבקות ככל האפשר בסגנון המומויאמה המקורי שלהם. רק בשנה שעברה, כל המתקן עבר מתיחת פנים שהשאירה אותו נוצץ.
זויהודן, מבחינה טכנית שמו של המאוזוליאום של מאסאמונה, אך גם משמש לעתים קרובות להתייחסות לאתר כולו, קל במיוחד לגישה באמצעות אוטובוס הלולאה לתיירות Loople, שעוצר למרגלות הגבעה פחות מ-15 דקות לאחר היציאה מתחנת סנדאי. הגבעה אינה גבוהה או תלולה, מה שהופך את הביקור לקל יחסית לרוב האנשים. המתקן כולו מיוער בארזים מפוארים שנשתלו ברובם בתקופה בה נבנה המאוזוליאום המקורי במאה ה-17. הם תורמים לאווירה השלווה של צלע הגבעה. למרות שאינו רחב או מפואר כמו מקדש טושוגו של ניקו, הסגנון ופלטת הצבעים של זויהודן מזכירים את אותה אנדרטת טוקוגאווה. האם זו הייתה תאונה בסגנון מומויאמה שרווחה בתחילת המאה ה-17, או שמא מדובר בניסיון מכוון לקשר את שבט דאטה באופן הדוק יותר לשוגונים של טוקוגאווה במוחותיהם של המבקרים באתר?
מאסאמונה איבד עין כשחלה באבעבועות שחורות בילדותו והיה ידוע בכינויו "הדרקון בעל העין האחת". אולי הכינוי הזה הוא שהיווה השראה לשימוש בדרקונים גם באנדרטת זויהודן, כפי שהם מופיעים על רכסי הגג ואפילו בחלק מהגילופים המצוירים בצורה מורכבת המעטרים את המבנה. במקום מוצגים גם דרקונים פגומים מהמבנה שלפני המלחמה.
ממש בסמוך למאוזוליאום זויהודן של מאסאמונה נמצא מוזיאון קטן המכיל שרידים של משפחת דאטה וגם שרידים מהזוויהודן שלפני המלחמה. במקום מוקרנים גם כמה סרטים קצרים המציגים את ההיסטוריה המשפחתית ואת ההיסטוריה של המאוזוליאום עצמו.
במרחק קצר דרך היער מ-זויהודן נמצאים זנודן וקנסנדן, המאוזוליאום של ממשיכי דרכו של מאסאמונה. זנודן המנציח את תדמון (1599-1657), בנו השני של מסמון. ממש לידו נמצא קנסנדן, המאוזוליאום של דאטה צונאמון (1641-1711), נכדו של מאסאמונה ובנו השישי של טדאמון. גם אלה נהרסו ב-1945 ויש שלטים הכוללים תמונות של המבנים שלפני המלחמה.
סמני אבן בקרבת מקום מנציחים דאימיוים מאוחרים יותר תאריך. עמוק יותר לתוך היער נמצא "אוקוסאמאגוביו", אנדרטה לזכר ילדי דאטה שלא שרדו לבגרות. בדרך חזרה במורד הגבעה אל תחנת האוטובוס, כדאי לעצור ליד "זויהוג'י", מקדש ממש מתחת למתחם, שגם הוא מציג הרבה דרקוני דאטה.
*התמונות בבלוג מרחבי הרשת
AddValue 