קוצ'י מוצ'י…

מוצ'י- עוגת אורז קטנה אך בעלת מקום של כבוד בקרב הקינוחים היפנים.
העוגה הקטנה והדביקה מורכבת בסה"כ מאורז ומים אבל תהליך ההכנה שלה מורכב יתר מערבוב פשוט של שני רכיבים אלו.
האורז בו משתמשים הוא אורז דביק במיוחד שעבר תהליך ארוך מאוד של בישול.

בתהליך ההכנה המסורתי של המוצ'י חובטים באורז המתוק עד שהוא הופך לבצק דביק במיוחד.
בצק האורז הדביק נמצא בחבית עץ ענקית ושני אנשים חובטים בבצק במוטות עץ גדולים כאשר מדי פעם אחד מהם מוסיף מים לבצק תוך שמירה על ידיו מחבטות העץ אותן ממשיך העובד השני להכות בבצק האורז.

בסיום ההכנה האורז הופך לבצק מבריק ודביק איתו אפשר להכין את המוצ'י בדרכים רבות- לטגן, לבשל לאפות ועוד…

הדרך הנפוצה ביותר לאכילת מוצ'י היא הכנת עיגולים מהבצק ומילויים במגוון אפשרויות כמו דובדבנים, מאצ'ה, תות שלם ואפילו לעטוף איתו כדור גלידה.
כיום מכינים את המוצ'י במפעלים ואת ההכנה המסורתית אפשר לראות בפסטיבלים או לקראת ראש השנה היפני.(לחץ לצפייה בסרטון הכנה)
הצפייה בהכנת המוצ'י בדרך המסורתית היא דבר אהוב על היפנים ומדיי פעם נותנים מכיני המוצ'י גם למשתתפים (במיוחד לילדים) להשתתף איתם בהכנת המוצ'י תוך שמירה על הידיים של העוזרים…

המוצ'י נראה ממתק טעים ותמים למראה אך מדובר במאכל מאוד דביק שאינו קל ללעיסה ובליעה ולכן ילדים קטנים ואנשים מבוגרים המתקשים בלעיסה צריכים להיזהר באכילת המוצ'י.
לקראת ראש השנה היפני, מפרסמות הרשויות ביפן המלצות לאכילת מוצ'י בדרך הנכונה והזהירה ביותר ועדיין מדי שנה מוצאים את מותם כמות בודדה של קשישים יפנים אשר נחנקו בעת אכילת המוצ'י.

יחד עם זאת המוצ'י נחשב כקינוח בריא, ללא חומרים משמרים ונטול גלוטן ועבור היפנים המוצ'י הוא ממתק בעל מסורת יפנית ארוכה וחשובה והוא מככב בפסטיבלים, בארוחות חגיגיות וגם כמאכל מסורתי בחגים ובעיקר בראש השנה היפני.

• התמונות והסרטון מרחבי הרשת

הסאקורה ביפן- לא רק פריחה

פריחת הדובדבן, הסאקורה, ביפן איננה רק חגיגה לעיניים אלא גם חגיגה לחיך.
בתקופת הפריחה, בהשראת צבעי הסאקורה, יוצאות מהדורות מיוחדות ומוגבלות של מאכלים וכלי בית בצבעי ורוד, סגול ולבן בדיוק כמו פריחת הדובדבן, אשר אפשר למצוא אותם רק בתקופת הפריחה, החל מאמצע פברואר ועד אמצע אפריל/ תחילת מאי.
בין כלי הבית בעלי מוטיב פרחי הדובדבן הנמכרים ביותר בתקופה זו אפשר למצוא כוסות, ספלים ובקבוקים בצבעי הפריחה המעוטרים בפרחי עץ הדובדבן.
חברות הבירה מייצרות משקאות בהשראת הסאקורה הנמכרות בפחיות בירה ורודות ופרחוניות.
הסאקה המסורתי יוצא במהדורה מיוחדת כאשר בכל בקבוק פרח דובדבן שלם הנשמר באופן מושלם בתוך בקבוק הסאקה.

גם חברת קוקה-קולה, פפסי וחברת התה ליפטון מייצרות משקאות מיוחדים ובסטארבאקס אפשר למצוא משקאות קרים וחמים מיוחדים כמו תה סאקורה קר, לאטה סאקורה ותות, מוקה סאקורה ועוד…
עוד משקאות סאקורה מעניינים אפשר למצוא בחלק גדול מבתי קפה ביפן עם חידושים מעניינים למשקאות השגרתיים וכולם בהשראת הפריחה.

ומה עם אוכל?
גם כאן קיים מגוון גדול, החל מחטיפים ורודים כמו צ'יפס, קרקרים, חטיפי שרימפס, קיט קאט, חטיף השוקולד האהוב ביפן, בטעם פריחת הדובדבן עם סאקה או שעועית מתוקה ועד מאכלים מסורתיים שונים כמו ה-אינאריסושי- כיסון טופו שלכבוד הסאקורה ממולא באורז ממותק עם דובדבן מיובש ואטריות אודון הנצבעות בוורוד או סגול.

המאכלים היפנים המסורתיים מקבלים עיצוב וטעם מיוחד על ידי הוספת העלים הנושרים מהעץ הדובדבן בסיום פריחתו.
העלים הטריים אינם בעלי טעם מיוחד אך כאשר מייבשים אותם או כובשים וממליחים אותם הריח והטעם של הפרח הופך למרוכז ומעניקים טעם וארומה מיוחדת לאוכל.
את העלים המיובשים אפשר לכתוש לאבקה אותה מוסיפים לקינוחים מסורתיים כמו המוצ'י, עוגייה יפנית מסורתית העשויה אורז דביק.

בתקופת הפריחה נהוג להכין את המוצ'י סאקורה, העוגיה המסורתית, בצבע ורוד, ובעזרת שעועית מתוקה להצמיד לה עלה סאקורה מיובש ומומלח העוטף את העוגיה ומעניק לה טעם מלוח המנוגד למתיקות של העוגיה.
עוד קינוחים מסורתיים מיוחדים לסאקורה:
Hanami dango- שלוש כופתאות אורז המוגשות כשיפוד, כל כופתא בצבע שונה, לבן (חסר טעם) ורוד (דובדבן) וירוק (מאצ'ה). קינוח זה נהוג לאכול בעת ההנאבי- צפייה משותפת בפריחה, בפארק עם משפחה וחברים.
Sakura manju- ממתק מאודה ובו ממרח שעועית מתוקה עטופה בבצק, מוגש בצבע ורוד או עם חתיכת דובדבן מלוח מעל הממתק.
Sakura Taiyaki – הטייאקי היא עוגייה יפנית בצורת דג הממולא בממרח שעועית מתוקה הנמכרת בדוכני רחוב. לכבוד הסאקורה, הדג נצבע בוורוד וממולא עם ערמונים.

• התמונות בבלוג מרחבי הרשת

אם אין סוכר תאכלו קינקו

מה עושים כשאין סוכר?

עד סוף המאה ה-16 לא היה כלל סוכר ביפן ועד המאה ה-19 הסוכר לא היה נגיש לכל אחד ולכן התחליף לסוכר בו השתמשו היפנים נקרא קינקו- קמח סויה קלוי מתקתק בטעמו, צבעו צהוב והוא בעל מרקם אבקתי.
הקינקו שימש כתחליף סוכר לממתקים וקינוחים יפנים למרות שטעמו אינו מתוק כמו סוכר מזוקק, כתוצאה מכך הקינוחים היפנים הם בעלי מתיקות מעודנת מאוד.
עד היום השימוש בקינקו נפוץ מאוד במטבח היפני בעיקר בקינוחים מסורתיים או כתוספת מעל גלידת וניל.

השימוש בקינקו מתאים מאוד לממתקים וקינוחים מעודנים ומוסיף להם טקסטורה קרנצ'ית ,אפשר למצוא את הקינקו בעיקר בקינוחים כמו:
 Kuzumochi– קינוח העשוי מג'לי בעל טעים עדין מאוד, מרענן וקליל הנאכל בעיקר בקיץ.
הקינוח מוגש עם תוספת של גלידה או סירופ אך הדרך המסורתית ביותר לאכול אותו היא עם תוספת של קינקו.
 Daifuku–  עוגיות מוצ'י (עוגיה העשוי בצק אורז דביק) הממולאות בקרם מתוק ומוגשות כשהן "מפודרות" באבקת קינקו מעליהן.
לקינקו שימושים נוספים כמו במאכלים פחות מסורתיים כמו מאפים שונים, בהם מחליפים חלק מכמות הקמח בקינקו ,אפשר גם לאפות רק עם הקינקו וכך יוצרים מאפים ללא גלוטן .
שימוש נוסף בקינקו הוא בהכנת שייקים, בשני המקרים מעניק הקינקו ארומה אגוזית נעימה.

יש לי גלידה יפנית הכי טובה…

היפנים אוהבים גלידה…ואיך אפשר שלא לאהוב?

הקיץ ביפן חם מאוד ואין כמו גלידה קרה ומתוקה לצנן את הגוף ביום קיץ לוהט.
באופן מפתיע הגלידה התחילה ביפן כמאכל מערבי לגמרי ועם השנים החלו להתווסף לטעמי הגלידה הרגילים והמוכרים טעמים יפנים.

בתחילת דרכה הגלידה נחשבה כמותרות ומחירה היה יקר ורק מעטים יכלו להרשות לעצמם להתפנק בגביע גלידה,עם הזמן מחירה של הגלידה ירד והיא הפכה לקינוח זמין לכל אחד.

ביפן אפשר למצוא סוגים שונים ומשונים של גלידות והטעמים הקלאסיים והאהובים ביותר ביפן הם: גלידת מאצ'ה (אבקת תה ירוק) , כדורי גלידה עטופים במוצ'י (עוגיה העשויה מקמח אורז) בשלל טעמים, גלידת סורבה בטעם יוזו (פרי הדר יפני), גלידה שחורה העשויה מדיו של דיונון וגלידת טופו.

אחת התוספות האהובות על היפנים לשים מעל הגלידה ממש כמו ציפוי שוקולד היא מחית שעועית אדומה.
אחד הקינוחים הקרירים האהובים ביותר על היפנים הוא סוג של ברד מגולח בשם קאקיגורי אותו מכינים באמצעות מכונה מיוחדת המגלחת את הקרח עד שהוא הופך לקרח רך ואוורירי ממש כמו פתיתי שלג הנמסים בעדינות על הלשון.

את הקינוח הקאקיגורי אפשר למצוא בעונת הקיץ בחופי הים, דוכני מזון בפסטיבלים (ויש הרבה פסטיבלים בקיץ), בבתי קפה וגם בבתים הפרטים של היפנים שכה אוהבים את הברד המגולח עד שהחלו לקנות מכונות ביתיות לשימוש עצמי.

על הברד המגולח נהוג להוסיף חלב מרוכז וסירופ סוכר ומעליו לשים עוד שלל תוספות כמו פירות, שעועית אזוקי מתוקה, אבקת סויה ואפילו כדורי גלידה "רגילה".

הקאקיגורי נחשב ביפן כסמל לקיץ, בעבר כאשר התחילה עונת הקאקיגורי והחלו למכור אותו היה נהוג לתלות בפתח החנות כרזה צבעונית שהודיעה על תחילת עונת הקאקגורי. עד היום אפשר לראות כרזות כאלו בחנויות שמוכרות את הברד.
כיום ניתן למצוא את הקאקגורי במהלך עונת הקיץ כמעט בכל מקום ברחבי יפן והוא נחשב למרענן הרשמי של הקיץ היפני.